נהייתי ממורמרתאנונימית512
עבר עריכה על ידי אנונימית512 בתאריך כ"ד בניסן תשפ"א 12:06
היי,
מנסה כבר שבעה חודשים להכנס להריון שני, אחרי כמעט שלוש שנים שמנענו.
כל החברות הנשואות שלי בהריון כבר בפעם השניה/ילדו את הילד השני. חברה שלי שילדה איתי את הראשון, כבר עומדת ללדת את השני. בהתחלה היה לי מאוד קשה לדבר איתה..
אחרי שעברתי את זה, חברה שלי אחרת ואני דיברנו על זה שאנחנו מנסות להכנס להריון שני, היא התחילה לבכות ולשפוך את הלב שקשה לה ושהיא מנסה כבר שבעה חודשים. אחרי שבועיים היא שלחה לי הודעה שהיא הלכה לרופא שהמלצתי לה עליו, ובאולטרסאונד היא גילתה שהיא בכלל בהריון בשבוע מתקדם.
בקיצור, נשארתי לבד, עם כדורים וזריקות, מיואשת, פסימית, ממורמרת, לא מפרגנת וחסרת תקווה.
התעלתי על עצמי והזמנתי חברה שבהריון לארוחה בשבת, ואני חוששת שאצא מזה מפורקת.
איך אני יוצאת מהלופ הזה? איך אני יכולה לשנות גישה?
אני כבר חושבת לבטל את הארוחה איתם בשבת...
לא בטוחה שהבנתיבארץ אהבתי
את 10 חודשים אחרי לידה? מנעת שלושה חודשים אחרי הלידה ומאז שבעה חודשים אתם מנסים?
מניחה שלא, לפי מה שאת מתארת (אם חברות שילדו איתך כבר לקראת לידה של הילד השני..)

בכל מקרה, אני רק רוצה להגיד שאצלי באופן טבעי יש מרווח בין הלידות (בגלל ההנקה, אבל יותר ממה שהייתי מצפה. וגם אחרי שהמחזור חוזר עוד לוקח זמן).
אם הייתי מונעת ואז מפסיקה כשהייתי רוצה עוד הריון, יכול להיות שהיה מתסכל אותי לחכות כל כך הרבה (כי מלכתחילה הייתי חושבת שאני ארצה לידות יותר צפופות). אבל בפועל מראש לא מנעתי וסמכתי על הקב"ה שייתן את ההריון הבא בזמן המתאים. אז כן היתה צפייה אבל לא תסכול.
בפועל אני מרגישה שהמרווחים שהקב"ה סידר לנו כל כך נכונים בשבילנו.

לא יודעת מה אצלך. מבינה שאת מרגישה קושי אמיתי. אבל יכול להיות ששינוי בתפיסה יוכל לעזור להרגשה.
צודקת. התכוונתי שלוש שנים!אנונימית512
היי מותקחצילוש
את שואלת, "איך אני יוצאת מהלופ הזה?" קודם כל. צאי מהמקום של המרמור. נראה שאת במקום שמאוד פונה החוצה ומשווה לסביבה, תפני פנימה. תודה לקב"ה על מה שיש. מזמור לתודה על התינוק שיש לך שהוא פיצי! (שנה אם הבנתי נכון?) עוד יהיו לך ילדים נוספים. את צעירה, את יכולה להיכנס להריון. בשבילך, המקום הנפשי הזה שבוחן ומשווה מול החברות, הוא לא בריא. אין פה תחרות ואין משוואת זמן שעבר מהחתונה-כמות ילדים. אני מכירה מישהי שנשואה פחות משלוש שנים ויש לה כבר שלושה. אז מה? תהני ממה שיש ותסתכלי על הטוב, תורידי לחץ, תפנקי את עצמך, תהני מהתינוק שכבר יש לך, תדברי עם הקב"ה ותצאי מהמרמור והסגירות. ההתכווצות הזאת דווקא יכולה למנוע מהשפע של הקב"ה לזרום אלייך. תתרגלי לומר תודה תודה תודה על מה שיש. ממש בפה במילים. בע"ה מאחלת לך שתיפקדי במהרה בזרע של קיימא, עם הריון בריא בידיים מלאות❤

עריכה- ראיתי עכשיו שזה 3 שנים ולא 3 חודשים. זה אחרת לגמרי. חיבוק גדול יקרה❤ בכוונה לא מוחקת מה שכתבתי כי נראה לי לא פייר
טעות שלי, התכוונתי שלוש שניםאנונימית512
ברור שב״ה.. פשוט הבן שלי כל כך רוצה אח, וגם אני מרגישה כבר די הרבה זמן מוכנה לעוד תינוקי. מנענו מסיבות כלכליות, ועד שב״ה זה הסתדר.. הייתי בטוחה שיילך לי בקלות כמו בפעם הקודמת..
בע"ה מאחלת לך בקרוב יקרהחצילוש
לדבר עם ה' בהכי פתוח וגלוי. לפרוק מה שכואב, ולומר תודה על מה שיש. אין לי עוד עצות חוץ מזה רק חיבוק גדול
תודה רבה❤️אנונימית512
חולקת עלייךרגעים פשוטים
ואני אומרת את זה ממקום מצפה, ויש ילדים בבית.
זה כואב ושורף לא פחות.
וכל אחת שמשתפת שהיא בהריון מדגיש עוד יותר את החלל הריק שיש לי ברחם.
כשרוצים ולא הולך, ולא משנה מאיזה סיבה, זה קשה לא להשוות וקשה להתעלם מהרצון, וקשה להודות על הטוב כי זה לא קשור לזה שההריון הנוכחי לא מגיע.
ו
והגיוני להסתכל על אחרות. ולקנא. ולרצות. והמירמור והסגירות וההתכווצות מובנים.
ואני כאן @אנונימית512 אני הכי מבינה אותך בעולם

(וגם פה כולן בהריון, ואני לא בגלל מצב רפואי)
בהתחלה הפותחת כתבה בטעות 3 חודשיםחצילוש
במקום 3 שנים.. חשבתי שיש לה תינוק קטן פחות משנה. וברור ששורף! לא חשבתי אחרת.. הציפיה קשה! העצות להסתכל על הטוב ולא להתעסק בהשוואות בעיני טובות בכל מקרה, אבל ברור ש3 שנים ו3 חודשים זה לא אותה התייחסות. גם אם מנעו.
העצות כשלעצמןרגעים פשוטים
אכן טובות
אבל יש שכל ויש רגש

ונכון. זה שמישהי בהריון לא לוקח ממני תינוק.
וזה שהיא כן לא גורע/מוסיף לי כלום
אבל
וזה אבל גדול
זה מראה שמשקפת את החוסר העצום. וברגש אין מה להתווכח. זה רגש טבעי.
ולכן בעיניי אם קשה אחרי 3 חודשים וגם 3 שנים זה לא משנה. כשרוצים זה קשה..
חיבוק גדול יקרה❤חצילוש
בע"ה בקרוב גם לך, זרע של קיימא בבריאות ובקלות!
וואו כל כך איתך...אנונימי054

ממש ממש מבינה את המקום הזה

שבא לך לצעוק על כל מי שיגיד " יש לך ילדים תגידי תודה" 

לא קשור!!! יש ילדים ב"ה יום יום, זה פשוט לא סותר את העובדה שאת כל כך רוצה משהו הרבה זמן ולא מקבלת.. ועובר זמן ועובר וכלום.

מרגישה כאילו ה' שם אותך בפאוז על החיים וכולם ממשיכים כרגיל..

 

גם אני באותו סרט, מחכה 3 שנים אבל בלי מניעה ..ונמאס פשוט לשמוע את " מה את בלחץ יש לך ילדים "

 

 שולחת ים חיבוקים והכלה.....

חיבוק אהובה! בע"ה בקרוב גם לך!חצילוש
זרע של קיימא בבריאות ובקלות❤❤
אמן אהובה תודה רבה!!אנונימי054


אני מאוד מעריכה ומודה על מה שישאנונימית512
אבל זה לא שצריך להסתפק במה שיש, במיוחד לא בנושא הילדים.. שזה חלק ממשמעות החיים. זה לא שאני רודפת אחרי כסף או חומר

תודה מהממת❤️
אני מבינה שהמרמור הוא מצטבראמאשוני
גם על התקופה שנאלצת למנוע.
אז קודם כל חיבוק ⁦♥️⁩⁦♥️⁩
לא קל בכלל לשאת את התחושה שאני בעצמי חוסמת את האפשרות לקבל את מה שאני מחכה ומצפה לו.
שאלת איך אפשר לצאת מזה,
אז כמו שכתבו לא להשתקע בתוך ההשוואות, את רואה שזה לא עושה לך טוב, אז כבר בהתחלה כשהמחשבה מתגנבת לראש לענות לה תשובות אמיתיות שתנסי לדלות מתוך התבוננות פנימית על מה שזכית בו לבנתיים, על הדרך שאת הולכת בה שהכי נכונה לך.
תראי, ב"ה יש התקדמות, זכיתם לילד, זכיתם לצאת ממקום כלכלי קשה, זכיתם להתייצב מבחינת תעסוקה (אם אני מבינה נכון בעלך סיים תואר או קרוב לסיים, זה ציון דרך מאוד משמעותי בבניית משפחה)
את קרובה מאוד לזכות באוצר המיוחל סוף סוף!
בנוסף לתפילות להיפקד תתפללי שתזכי לכוחות להתמודד עם אתגרי הדרך בע"ה.
לגבי הארוחה, אני חושבת שאת לא צריכה לנסות את עצמך מעבר לכוחות שלך, את מתארת שהיית צריכה ממש להתעלות על עצמך כדי להזמין אותם, אולי כדאי להשקיע כרגע את הכוחות בהתבוננות פנימית וגיוס כוחות פנימיים כדי להפסיק את ההשוואות ולא לתת לנפש שלך לקרוס מול המציאות בלי שיש כלים להתמודד.

בהצלחה יקרה!
תודה רבה על החיזוק ❤️אנונימית512
היי אהובה,מתחדשת11
אני מבינה שקשה להמנע מהשוואות
אבל תכלס אם אתם מנסים 7 חודשים, זה ממש תקין ונורמלי!!
במיוחד לאור העובדה שמנעתם הרבה זמן ולוקח לגוף זמן להתאזן
גמני הייתי במקום שמחכה ואני מזדהה עם התחושות שלך
אבל ברגע שיצאתי מהמקום הזה, והתחלתי להודות על מה שיש ראיתי כל כך הרבה טוב וברור לי שזה משפיע גם הלאה
חיבוק💗💗
תודה רבה על החיזוק❤️אנונימית512
מקווה ממש להתחיל לשנות את ההסתכלות שלי בקרוב בעז״ה
הייתי במצב דומהעדיין טרייה
אחרי הבת הראשונה מנענו שנתיים ואז לקח לנו 8 חודשים להיכנס להריון והייתי כל כך בלחץ כל חודש שהינה ההפרש בינהם יהיה גדול יותר ממה שתכננתי ובסוף ההפרש בינהם היה מושלם עבורי. 7 חודשים זה לא הרבה בכלל (אנחנו עכשיו מנסים כבר כמעט שנה אחרי שמנעתי שנתיים) את צריכה לשחרר ה' מסדר את הכל בצורה הטובה ביותר. ויש גם המון יתרון ברווח גדול. בעזרת ה' תיקלטי במהרה!
הרווח הגדול זאת הדאגה העיקרית שלי באמתאנונימית512
תודה רבה על המילים מותק, הצלחת לעודד ❤️
היי יקרהליאניי
אני מאוד מבינה את תחושת התסכול לרצון לילד וזה לא קורה, שכל חודש הלב נצבט, שהקנאה מבצבצת לה על כל חברה שמבשרת היריון, תאמיני לי שאני יודעת מה את מרגישה.
יחד עם זאת, שאלת איך לשנות גישה?
תראי, זה הרבה עבודה עצמית אבל גם ללא ספק אמןנה וידיעה שכל אדם יש נסינות וקשיים לאף אחד אין חיים ורודים- אנחנן בוחרים איך החיים שלנו יהיו.
ככל שתעצימי את הטוב בחיין שלך כך את תקטיני את החסר.
ככל שתגידי תודה יותר על מה שיש ואני בטוחה שיש לא מעט החוסר שמציק לך בלב טיפה ידעך ויתן לך מעט שקט נפשי.
לעניין האמונה- אני לא אומרת שזה קל אבל בכל זאת יש בורא עןלם בשמיים שהוא יודע הכי טוב עבורך מתי נכון שתהיי שוב בהיריון ולמה יש לך עכשיו עיכוב.
אפשר להיכנס לדאון לבכןת להתמרמר ולהיכנס ללופ שחור או שאפשר להילחם בזה ולא לוותר ולהמשיך חודש אחרי חודש באופטימיות באמונה וידיעה שזה יקרה!! אבל זה יקרה בזמן שהכי נכון ל-ך.
כמו שכתבתי הרבה עבודה עצמית ומלחמות פנימיות אבל זה אפשרי והרבה עניין של גישה וקבלה של החיים שלנו.
מבטיחה לך שיהיה טוב, תנסי פחות להתמקד באחרים כי זה רק יכאב לך וכמה שיותר לשמוח ממה שיש לך בחיין.

המון המון בהצלחה יקרה
מאחלת לל שתתבשרי במהרה והמסע שלך יהה קצר.
חיבוק גדול ❤️
תודה ממש! הצלחת לחזק❤️אנונימית512
בשמחה ❤️ליאנייאחרונה
ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005

מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.

מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה

יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅

מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.


עצות מהמנוסות? 

הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום

לק"י


לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.


ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.


אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005אחרונה

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

איך היה ליל הסדר? גלויה

חשבתי שבטח כבר פתחו...


אז איך התחיל אצלכן החג?

איך היה ליל הסדר?


מוזמנות לכתוב

נקודות לשימור או לשיפור.


הממממגלויה

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...


החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")


עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...


מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרום

לק"י

 

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

שנזכה במהרה לשיר באמת!גלויה

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

ליל הסדר היה ממש יפה ב"הבארץ אהבתיאחרונה

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...


הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

כמה שאלות על בונגסטהתותית11

ברוך ה' אני בהריון שני

בהריון הקודם סבלתי מאד מבחילות, בלי הקאות

הפעם הבחילות כבר הופיעו (שבוע 6) ויודעת שהרבה סביבי לוקחות בונגסטה

אז כמה שאלות

האם רופא משפחה יכןל לתת מרשם?

האם יש סיבה לא לקחת?

יש תופעות לוואי?

האם יש 'עוצמה' שממנה נותנים, או שנותנים לכל מי שמבקשת? 

רופא משפחה יכול לעשות מרשם.אנונימית בהו"ל

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

תודה לך !תותית11
והיא באמת מאוד יקרה כמו שאומרים? 
כן, לי בלאומית זהב עולה 150 לקופסה (50 יח)סטודנטית אלופהאחרונה

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
זה באמת מקל!מתואמת
לנו יש כבר 11 שנים, ואני לא מבינה איך הסתדרנו לפני...
מזה מטבחון פסח?שירה_11
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


משמח לקרואשירה_11
הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

וואו את מלכהתוהה לעצמי

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

גם אני מכירה מקרוב השלכות של אוטיזם שלא מאובחןמתואמת

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

וואוו גלויה
את מהממת!
תודה❤️ בסך הכול רואה את המציאות בעיניים...מתואמתאחרונה
זה לא שקל לי ביום-יום, כן? אבל היה הרבה יותר קשה בלי האבחנה ועם הרצון שהיא תתנהל כמצופה...
לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעון
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
איזה יופי! דורש ככ הרבה השקעה. כל הכבוד לךכורסא ירוקה
שאפו! יישר כח ממש אלופה🏆 עלי והצליחי♥️המקורית
אחרי המתנה של זמןעם ישראל חי🇮🇱

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

ילד שהיו לו אתגרים בכמה תחומים השתפר מאודשיפור
ברוך ה' לקחנו אותו לטיפול ועשינו הדרכת הורים וממש רואים ומרגישים את הפירות בכל ההתנהלות איתו בבית וגם בתפקוד במסגרת.
שמחה פשוטה של חיים, אחרי דיכאון קל שנה שעברהאני אמא

לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.

התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.

הריוןאנונימית בהו"ל
וואו כמה זמן חיכינו לו

כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..


ופתאום הוא הגיע

איזה יופי!גלויה

בקרוב אצלי...

אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)

וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים

אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!

והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה

וזו ממש גאולה.

תודה על השרשור הזה!

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
שאלה מוזרהשאלת היריון

אז היו לי כמה היריונות מכמה סוגים

חוץ רחמי הפלה והיריון תקין בה

לכל אחד מהם תסמינים שונים לגמרי,

עכשיו היריון חדש נוסף והתסמינים ממש כמו של ההריון שנפל.

דוגמא- אז וגם עכשיו אני יכולה לבכות מכל דבר, להתעצבן על כל דבר, ובכללי אני מרגישה על הקצה. ואני אוכלת מלא מלא גזר 😂

(ולפני אני לא אוכלת בכלל)

בהריון הרגיל לא היה לי אף אחד מאלה (היו דברים אחרים) ובחוץ רחמי לא היה לי כלום חוץ מתשישות ועייפות

מה אומרות? זה לא קשור נכון?

לא קשור, בשעה טובה ובידיים מלאות!אני אמא
כל הריון שונה, חהיה בסדר בעז"ה!!יעל...אחרונה
מועדים לשמחה! ראינו את הטרול שהשתלט על הפורוםטארקו
אנחנו מוחקות הכל זה אולי יקח כמה דקות בנתיים תתעלמו אין צורך בעוד דיווחים❤️
תודה לכן אהובות על הניהול המסור❤️השקט הזה
מה פספסתי? 🤭באתי מפעם
לא משו מעניין..טארקואחרונה

היה נראה כמו איזה משו תכנותי..

פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים


איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...

אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אמן! תודה רבה!הריון ולידה

אולי יעניין אותך