מנסה כבר שבעה חודשים להכנס להריון שני, אחרי כמעט שלוש שנים שמנענו.
כל החברות הנשואות שלי בהריון כבר בפעם השניה/ילדו את הילד השני. חברה שלי שילדה איתי את הראשון, כבר עומדת ללדת את השני. בהתחלה היה לי מאוד קשה לדבר איתה..
אחרי שעברתי את זה, חברה שלי אחרת ואני דיברנו על זה שאנחנו מנסות להכנס להריון שני, היא התחילה לבכות ולשפוך את הלב שקשה לה ושהיא מנסה כבר שבעה חודשים. אחרי שבועיים היא שלחה לי הודעה שהיא הלכה לרופא שהמלצתי לה עליו, ובאולטרסאונד היא גילתה שהיא בכלל בהריון בשבוע מתקדם.
בקיצור, נשארתי לבד, עם כדורים וזריקות, מיואשת, פסימית, ממורמרת, לא מפרגנת וחסרת תקווה.
התעלתי על עצמי והזמנתי חברה שבהריון לארוחה בשבת, ואני חוששת שאצא מזה מפורקת.
איך אני יוצאת מהלופ הזה? איך אני יכולה לשנות גישה?
אני כבר חושבת לבטל את הארוחה איתם בשבת...



