ילד בן 4 שמתקשה בגמילה מצכריו הגדוליםאנונימי (פותח)
ילדי כמעט בן ארבע, נגמל מחיתול לצרכיו הקטנים כבר לפני גיל שנתיים וחצי אבל עדיין עושה את צרכיו הגדולים בטיטול ולא מסכים בשום אופן לנסות בשירותים.
אני מוכרחה לציין שגם בטיטול זה לא הולך בקלות.
האם עלי להיות מודאגת? מה לעשות. למי לפנות? אצל ילדי הגדולים לא נתקלתי בכזו תופעה, הבכור גם התקשה אבל בגיל 3 כבר הכל הסתדר.
אשמח לעצות
בשורות טובות לעם ישראל
שיטת ד"ר קושניר. יש לזה סבסוד חלקי מקופ"חעידית לקס
חברות שלי המליצו על השיטה בזמנו (לפני 3 שנים בערך) בסוף לא הצטרכתי.
 
בהצלחה
איפה אפשר לברר על שיטה זו?אנונימי (פותח)
אשמח לשמוע יותר פרטים
ממה שאני יודעתטל תלתל
מחמותי (ויש לה נסיון גידול של 8 ילדים + נסיון של גננת מזה 30 שנה), הצרכים הגדולים זה עניין רגשי לגמרי. אולי כדאי שתבררי עם עצמך ובעלך אם יש לחצים/ פחדים, קשיים משפחתיים, או שיש דברים שהוא לוקח קשה וכו', ולטפל לפי הצורך. אולי, בהתאם, גם כדאי לשקול התייעצות עם גורם מקצועי.
הצלחה רבה!
מנסיון חלקיmp4
א. רופאת משפחה מטפלת במקרים כאלו (מגיל 4 ומעלה) יש להם שיטות לרוב..
ב. גם לנו היה מצב דומה חצי שנה   וב"ה זה נגמר בחנוכה הזה....
אם תרצי הרחבה תקבלי באישי
הרעיון הוא שלא שמים לילד טיטול,
ומנחים אותו שהמקום של הצרכים בשרותים.
הוא יפספס פעם פעמיים
עד שלבד הוא יעשה באסלה
בהצלחה רבה רבה
המון סבלנות וכוח!!!!
בתיאוריה הוא יודעאנונימי (פותח)
אבל במעשה...
הוא לא יפספס, כי הוא ממש מתאפק כך שגם בטיטול קשה לו לעשות ועושה פעם ביומיים שלושה (שזה ממש לא בריא)
אשמח להרחבה.
מוכרמומין אמא
הבן שלי הסכים רק לעשות גדולים בטיטול, כאשר הוא היה גמול לגמרי מצרכים קטנים אפילו לא פספס בלילה.
בגיל 3 וחצי בערך הוא החליט לגמול את עצמו.
אנחנו כהורים הרגשנו שזה מאוד בפן הריגשי ולכן לא לחצנו עליו,הוא ילד מאוד נקי וכנראה הוא לא הרגיש שמספיק נוח לו לשבת על האסלה.
 הסברנו לו שהולכים לשירותים אך הוא יעשה איך שהכי נעים לו, בגן הוא היה מתאפק וחוזר הביתה ומבקש טיטול.. עברנו עליות ומורדות בעניין זה ויום אחד חבילת הטיטולים היתה כמעט לקראת סיום ואך שהוא שיחה של אב ובנו התגלגלה לכך שהוא פשוט החליט והודיע בראש חוצות "כשתגמר חבילת הטיטולים לא צריך לקנות חדש אני אלך כמו גדול לשירותים"- אני הייתי בהלם ופחדתי מה יקרה ביום שבו יגמר החבילה והפלא ופלא הילד לאט לאט הפנים את דברינו לענין -אתה כבר גדול אפשר לעשות בשירותים- וכך היה נגמר החבילה והילד לא התאפק ולא בכה וביקש עזרה ללכת לשירותים.. מאז עברה שנה ולפני קצת זמן החליט שהוא גם יכול להסתדר בלי ישבנון אז לפעמים כשהוא מרגיש מספיק בטוח הוא מסתדר גם בלי ישבנון...
 
אחרי כול הסיפור- בנחת אין מה לדאוג עדין לא להלחץ, לחשוב בחוכמה כיצד אפשר לעזור לו- בזמנו ביררתי ונאמר לי שיש ילדים שמתקשים ועד גיל 6 ( נראה לי ) זה עדין בגדר הנורמלי.
המון בהצלחה
ב"ה יש בבית עוד טיטוליםאנונימי (פותח)
של אחיו בן השנה והגודל מתאים, כך שרעיון זה לא מתאים לנו. אבל תודה.
תראיעידית לקס
בכל משפחה יש לחצים וילדים שמתקשים בהתמודדות איתם. לכן אני כן ממליצה ללכת לפסיכולוג ילדים בתחום או לד"ר קושניר. דרך רופא הילדים מקבלים הפניה וטלפון, מתקשרים משאירים פרטים וקובעים לך פגישת אבחון. אח"כ הטיפול הוא קרוב יותר אליך. אם את גרה באזור השרון הבנתי שיש שיטה דומה בבית חולים לניאדו. תבררי ושיהיה בהצלחה 
כמו שכבר נאמר- קשיים עם צרכים גדולים זה לרוב רגשיכינוי סתמי
יש תיאוריה שאומרת שהילד מרגיש שהוא מוציא משהו מעצמו, חלק מהגוף שלו (תכלס, יש בזה אמת...), וזה מפחיד שזה פתאום נופל עמוק לתוך הבור הזה (האסלה) ויש שם מים, וזה מוביל למקום לא ידוע, ואז מורידים את המים ובכלל זה נעלם בצורה משונה כזאת...
אז לפי התיאוריה הזו הילד יעדיף לעשות בחיתול, כי ככה זה נשאר צמוד אליו, וזו הדרך המוכרת לו משחר ילדותו...
וכשלב מעבר בגמילה מומלץ להציע לילד לשבת על הסיר ולא על האסלה- כך שניתנת לו יותר שליטה, החור הוא לא אינסופי ומסתורי, וכל העניין מרגיש יותר בטוח.
אם זה לא עוזר נראה לי שכדאי לפנות לייעוץ מקצועי- אצל פסיכולוג התפתחותי או מישהו אחר מומחה בתחום כי חבל לגרור בעיות, במיוחד בנושא כזה שבוודאי לא נעים לכם, ההורים, בהתמודדות...
סירעוד כינוי
כמו שכתבו לפני, (אני רוצה רק לחזק) אצלינו זה עבד מצוין עם סיר.
גם הילדה היתה כבר גדולה ולא הסכימה לשירותים, ואז המליצו לנו על סיר וזה עבד מצויין. היא אהבה לזרוק לבד לשירותים את מה שעשתה (אולי סו של פרידה).
היום היא כמעט בת 6 והכל בסדר.
בהצלחה.
טיפול רגשיאנונימי (פותח)
זהירות, זה הולך להישמע כמו פירסומת, אבל זה לא....
 
לפני כחודשיים טיפלתי בילד בן 4.5 שלא היה מוכן לעשות צרכים כלשהם ללא טיטול.
אני הייתי בשוק שזה אכן עבד, אבל אחרי 2 טיפולים- הילד התנדב בעצמו פתאום ללכת לשרותים (אביו, שהיה מאוד ספקן בעניין הטיפול (אפילו יותר ממני), נאלץ לאכול את הכובע (כמו שהבטיח), אבל בגלל שהיה לו קשה ללעוס- ויתרתי לו...
 
לגישה הטיפולית קוראים "מח-אחד" יש המכירים את זה בשם קינסיולוגיה.
אם את מאיזור ירושלים- האיזור מוצף מטפלים בגישה הזאת.
אם לא, אשמח לנסות לעזור לך למצוא באיזורך.
 
באמת באמת באמת מומלץ ועובד.
 
דרך אגב, בגיל כזה של הילד הטיפול נעשה על ההורים ולא על הילד.
 
בהצלחה.
 
דרך אגב2: אותה אמא שטיפלתי בה אמרה שאחת השיטות של ד"ר קושניר זה... (אתם יושבים)-חוקן! היא ביררה את זה איתם בעצמה...
הצעה לטיפולאנונימי (פותח)
זהירות, זה הולך להישמע כמו פירסומת, אבל זה לא....
 
לפני כחודשיים טיפלתי בילד בן 4.5 שלא היה מוכן לעשות צרכים כלשהם ללא טיטול.
אני הייתי בשוק שזה אכן עבד, אבל אחרי 2 טיפולים- הילד התנדב בעצמו פתאום ללכת לשרותים (אביו, שהיה מאוד ספקן בעניין הטיפול (אפילו יותר ממני), נאלץ לאכול את הכובע (כמו שהבטיח), אבל בגלל שהיה לו קשה ללעוס- ויתרתי לו...
 
לגישה הטיפולית קוראים "מח-אחד" יש המכירים את זה בשם קינסיולוגיה.
אם את מאיזור ירושלים- האיזור מוצף מטפלים בגישה הזאת.
אם לא, אשמח לנסות לעזור לך למצוא באיזורך.
 
באמת באמת באמת מומלץ ועובד.
 
דרך אגב, בגיל כזה של הילד הטיפול נעשה על ההורים ולא על הילד.
 
בהצלחה.
 
דרך אגב2: אותה אמא שטיפלתי בה אמרה שאחת השיטות של ד"ר קושניר זה... (אתם יושבים)-חוקן! היא ביררה את זה איתם בעצמה...
ניסיתם תחתול?פרח לב הזהבאחרונה
זה מוריד מהלחץ ונותן לילד שליטה מלאה, והוא גם לא צריך לבקש טיטול.
לאחיין שלי זה עזר. לילדים שלי לא....
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך