אבל בלי להכיר את פרטי האירוע, אם זאת האופציה הכי טובה האפשרית, אולי פשוט להבין שאת עושה משהו נכון ולקבל את זה שזאת המציאות?

לקבל/לשמוע לשון הרע/רכילות?

מה האפשרויות?

לריב איתן, לפגוע בהן, להסתכסך איתן? את הרי רוצה להישאר בקשר איתן - לא נתון לשינוי מבחינתך (נגיד שמדובר בשתי אחיות שלך). אז לפגוע בהן ולהסתכסך איתן לא רלוונטי.

לשנות אותן? ניסית, את לא יכולה.

ועוד הלכה כזאת חמורה בעניין של בין אדם לחברו, 
שנאמר עליה שהורגת שלושה אנשים: את אומרו, את מקבלו ואת האדם עליו דיברו.

את יכולה לנתק קשר איתן

את יכולה לריב איתן עד כדי ניתוק קשר

האם זה עדיף הלכתית? בהחלט כן

האם זה מה שנכון לעשות בשקלול כל החשבונות, בין אדם לחברו ובין אדם למקום? לא יודע (אם למשל אחת מהן זאת אמא שלך, את עוברת על כיבוד הורים כשאת רבה איתה או מנתקת קשר איתה, על אף שיש חובה לכבד גם הורה שלא מצליח להתגבר על היצר ומדבר לשון הרע. או אם אחת מהן היא אלמנה מסכנה, את מצערת אלמנה)

את יכולה להקשיב אבל לא לקבל - לא זוכר את ההתייחסות המלאה בחפץ חיים, שווה לחפש שם.

וכן, יש מציאות שאין אפשרות לקיים הלכה מסוימת, בוודאי באופן פסיבי.

לגבי ה"חייבת להסכים ולהנהן" פה זה כבר מתחיל להיות אקטיבי ושווה לבדוק אופציות.

האמת שעשיתי אתזה כמה פעמים.. אולי ברגישות אנסה שוב
וגם לא בהקשר של רגע, פשוט אעדכן אותם בכללי כמו שהצעת...

ממש תודה על התגובה
ותודה לך גם @ultracrepidam למרות שהיה לי קשה יותר לקבל את דבריך..
(קשה לי לחשוב על מצב שבו בין אדם למקום או לחברו סותרים, במיוחד שפה בכלל לא העלתי את הנקודה של בין אדם למקום
עוד יותר קשה לי לחשוב על מצב שבו בין אדם לחבירו פוגע בבין אדם לחבירו ממקום אחר)

ברור שאני אומרת, בא נאמר שאני מאמינה שהם גם לא עושות את זה מכוונה רעה, זה הרגל שנעשה טבע אצלן
זה נפלט להם, כשיש רצון לפרוק ולשתף(אנחנו מאד דברניות) וכשההסתכלות האוטומטית שלך על השני היא בצורה שלילית(נראה לי זה אפילו מתחיל מהסתכלות אוטומטית על עצמך בצורה שלילית- כי בד"כ הסיבה שהם מדברות רע זה או מרגשי נחיתות או מקינאה/ הרגשה של חיסרון בעצמן אם המקום שלהם עם עצמם היה שלם, לפחות יותר מעכשיו הם לא היו נפגעות מכל דבר קטן או משקעיות זמן בלהנמיך אחרים בכדי להגדיל את עצמן)

הייתי בעבר אומרת, בצורה עדינה אבל היה קשה לי לצאת נודניקית ובקורתית(למרות שעשיתי אתזה הכיי יפה ואוהב ולא מבקר)
אז פשוט הפסקתי ואני מקשיבה לכולם ויוצאת נחמדה ותהיתי בשבת אם זה בסדר.
אולי אם אכתוב הודעה כללית שהחלטתי להקפיד על זה יותר כמו שהצעת, לא בשעת מעשה, זה יעזור, אמן!



(תמיד מעניין אותי אם עלי הן לא מדברות אחת עם השניה בגלל שאני נחמדה לכולן או שהן כן מדברות וזה לא מעניין אותי/מעסיק אותי אז אני לא מרגישה אתזה.. כי גם חלק מהריכולים/לשון הרע שהן אומרות זה הרבה פעמים
"ההיא דיברה עלי לא יפה..." "זאתי כל היום מרכלת" "אי אפשר לספר לה דברים" וכאלה)


 

שזה ממש ממש מפריע לך.

וכדי לא להיכנס למצב של ויכוח אז לא להעיר- זה לשון הרע, אלא להגיד- אני ממש משתדלת לא לשמוע דברים רעים על אנשים ואני רוצה שלא נדבר על זה.

תראה מה שכתבתי בתגובה לבייניש למעלה

אני מבין את הגישה של "אם ההלכה אוסרת אז לא יכול להיות שאי אפשר"

אבל שוב, יש מקרים שבהם בין אדם לחברו אחד סותר בין אדם לחברו אחר, וצריך לבדוק מה נכון יותר.

לדוגמה, החפץ חיים מביא מקרה שאדם מדבר עם מישהו לשון הרע, והוא יודע שהאדם הזה צריך פשוט לפרוק ולספר למישהו. אז הוא מקשיב ויודע שאסור לו להאמין, אדם אחר יקשיב ויאמין. ואם הוא לא יספר לו, הוא יספר למישהו אחר. אז השמיעה היא לתועלת. ברור שצריך להיות סופר זהירים, כי הרבה פעמים זאת עצת היצר ותירוצים, אבל לפעמים זה השיקול הנכון.

לשון הרע לתועלת זה לא רק מותר, זה מצוה וחובה (וזאת הסיבה היחידה שזה מותר). אז בדיוק כמו שצריך לדעת מה אסור לדבר, צריך לדעת מתי מותר.

כשיש שיקולים רחבים יותר, כמו ששמיעת לשון הרע תהיה לא לתועלת, אבל מצד שני יש איסורים אחרים, חשוב להתייעץ עם מישהו שיכול להורות הלכה ולהכריע מה מבין השיקולים גובר.

וגם אם כן זה יהיה לי די ברור...

בד"כ הן מדברות אחת על השניה/אנשים שאני ישר יזהה

ללמוד את הספר "חפץ חיים" (ואם אפשר גם את "שמירת הלשון") עד שתהיי בקיאה מהו באמת בגדר לשון הרע ומה לא ועוד שמפורט שם מתי מותר להישאר כשמדברים ומתי אסור ומתי אסור בכלל להתקרב לחברים כאלה... (אפילו שתגרם כתוצאה מכך הפסד ממוני)

צריך המון עזות דקדושה בנושא כיוון שהדבר שהאדם נבדל בו מהבהמה הוא יכולת הדיבור וביכולתו לרומם אותו עד אין קץ עם דיבורי תורה ויראת שמיים או להשפיל אותו מאוד עד שאמרו חז"ל שעוון זה שקול כנגד ג' עבירות חמורות...

העיקר- אין שום ייאוש! זו בעיה מורכבת מאוד שהמון צדיקים בדור מנסים להתמודד איתה והעיקר העולה על הכל הוא לקרוע את השמיים בתפילות...

יש עוד המון מה לכתוב אבל הכל כבר מפורש בספרים הנ"ל. לי נשאר רק לחזק ולעודד שכל הכבוד! ה' מתפאר בבת היקרה והנפלאה שלו שלא מוכנה לוותר על הקדושה שלה ומנסה למצא עצות איך בכל זאת מתקרבים למרות שהנקודת פתיחה שלה לא קלה בכלל. 

בהצלחה בהצלחה בהצלחה!!!

אכן, כתוב ש"עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם ותשעה נטלה האשה".
אמנם, דיבור באופן כללי הוא לא פסול, וזה האופי של האשה, שהיא יותר דברנית ויותר מוציאה את מה שהיא חושבת החוצה, בעוד שהרבה פעמים בנים, לדוגמא, משאירים בבטן וזה גורם הרבה פעמים למצוקות רגשיות וכו'...
יש יתרונות ויש חסרונות.
אך אחד מהחסרונות של דיבור יתר הוא העובדה שיכולים הרבה פעמים להימשך ללשון הרע ורכילות, אפילו ללא כוונה.
כדאי מאוד ללמוד "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", ואפשר לראות משם על חשיבות נקיות השפה והדיבור, וכמה כוח יש בפה שלנו, עד שנאמר: "החיים והמוות ביד הלשון". (וואו, זה כבר נושא אחר על חשיבות הדיבור וכמה כוח יש בו, בהזדמנות אחרת...)
צריך לבחור את מילותינו בקפידה.
וכן, את צודקת לגבי כך שמי שמהנהן, אפילו שלא אמר מילה, יכול לעבור באיסור לשון הרע. (אם לדוגמא אדם שאל את פלוני איך אלמוני בתחום כזה וכזה שלא לצורך, מספיק שהוא מהנהן או קורץ או משהו כזה והוא עובר על איסור לשון הרע...).
במקרה שלך, את לא המספרת, אלא השומעת.
אז סליחה שאני ככה אומר דוגרי, ההלכה אומרת שאסור גם לשמוע איסור לשון הרע.
מספיק שאת שומעת, גם את לא מהנהת, זה אסור, ובאמת אפשר לראות שהדברים מתערבבים לך בראש ואת מקבלת בגלל השמיעה את הלשון הרע, פחות או יותר.
את יכולה לארגן "חבורה" בשמירת הלשון, ואפשר אפילו לעשות מן מבצע כזה עם צ'ופרים למשתתפים בעזרת המנהל/ת, וכך להעלות את המודעות לזה, וכן אפשר לעשות "יום שמירת הלשון" ולעשות לוח כזה של תעניות דיבור, שכל מי שלוקחת על עצמה לעשות תענית דיבור כותבת בלוח הזה וכו'...
ואפשר גם פשוט להגיד לאותה חברה שיושבת איתך ומספרת לשון הרע, שלא לספר את זה, ולשנות נושא באותו רגע.
ואם לא, והיא ממשיכה לדבר, אפילו שזה כואב, או לסתום אוזניים או להתרחק ולחכות שהיא תסיים לדבר את הלשון הרע.
כמובן, כל הדברים לא נכתבו ברוח שיפוטית חלילה, גם אנוכי חוטא בלשון הרע וכבר נאמר בגמרא: "וכולם בלשון הרע"-כולם עוברים על האיסור הזה, זה משהו שלצערינו הרב מצוי אצל כולם ואין ציבור/מגזר/קבוצה שנמלטה מהאיסור הזה, מי יותר ומי פחות.
אפשר גם לחלק/למכור צמידים של "לשון הרע לא מדבר אליי".
אל תתייאשי...!!
כל הכבוד לך שבאמת אכפת לך מהעניין הזה, את צריכה להראות להן מה דעתך בנושא וברגע שהן יראו שאת רצינית ובאמת חשוב לך הנושא, אולי הן יבינו ולפחות בנוכחתך יכבדו ולא ידברו לשון הרע..
בהצלחה רבה ממש...!!!
וכמובן, אין צורך לנתק קשר בדברים כאלו, מדובר על חטא די מצוי, ולא מנתקים קשר על דברים כאלו, ממש לא, מה שצריך זה לקרב ולאהוב ולהשיב בתשובה בעז"ה בקרוב...!!
יישר כוח ובהצלחה רבה ממש...!!

יש ספק- אין ספק. 

תלמדי את ההלכות... הן מפורטות עד המקרים הקטנים. ואת ממש נשמה טובה💗

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה