ספר 'תוספות על הש"ס'דנון

היום בחנות הספרים ראיתי ספר הנקרא כך,

והוא בעצם ספר שיש בו את כל דיבורי התוספות על המסכת,

והתועלות שבו הן אלו

 

א. כתב גדול יותר.

ב. כתב מרובע ולא כתב רש"י.

ג. מפוסק.

 

אין לי בעיה עם השתים האחרונים ואני צריך את הספר יותר בשביל הכתב הקצת יותר גדול

(שהרבה יותר בריא לעיניים כידוע ופשוט, וכן בדקתי וחקרתי את זה עם רופאים)

 

מצאתי שם רק על מסכת בבא קמא ועל המסכת שאני בה לא מצאתי,

והמוכר ענה בשלילה שהוא לא רשם ממי הוא הזמין את זה (שמא זה פשוט לא מצוי ונצרך לקונים..)

 

לכן אני מבקש ממכם בכל לב אנא עיזרו לי למצוא את אשר אנכי מבקש, כי נפשי בשאלתי ממש,

ועד היום התוספותים שהייתי לומד היה מתוך הכתב הגדול של המתיבתא.

 

 

אולי כדאי לחזור לחנות ולהסתכל בעמוד הראשון?טיפות של אור

בדרך כלל כתוב שם מי המוציא לאור...

הלכתי עד לבית שלהם ואין את זה יותר והם אפילו לא הפיצו את זהדנון

טוב נו לפחות ביררתי קצת ניצוצי קדושה

רק להעיר שאני חושב שיש ערך בלקרוא כתב קטן, כי כשאתהחסדי הים
מתפנק על כתב גדול, אתה מתרגל לכך שקשה לך לקרוא כתב קטן ואז כשמזדמן לך ספר שהוא עדיין בדפוס קטן אתה לא טורח לקרוא אותו.
רש"י יספיק? ורוב כתבי היהדות לא יותר קטנים מכתב תוספותדנון

אא"כ מדובר בהוצאות קטנות של ש"ס ושולחן ערוך

לי יש בית יוסף קטן. פמ"ג. כל מיני ספרים שאתה יכול למצואחסדי הים
בהיברובוקס ובספריה הלאומית.
לא חסר ספרים כאלו.
אני יודע, רק חשוב שתדע שהעין מתאמצת 'ביותר' שהכתב קטןדנון

על הרב אלישיב ע"ה סופר שבאחד הלילות כשנפסק החשמל בשכונתו הוא למד בע"פ וכשרצה להתאמץ לקרוא לאור הנר העמום הנכד שלו הפציר בו שזה לא בריא לעיניו והפסיק ולמד בעל פה עד הבוקר.

 

לא יודע עד כמה זה בעיתי ללמוד בכתב קטן כל עוד זה לא בקביעות

נדמה לי זה מפורש בקיצור שולחן ערוך לא ללמוד עם אורחסדי הים
מעומעם.
מצד שני יש הרבה סיפורים על גדולים בהיסטוריה שלמדו לאור הנר.
זה גם משנה מפורשת בשבת שאסור לקרוא שמא יטה אבל היו בד"כ רגילים.
ויש חלק בין כמה אור בוקע מהנר.
אני לא לומד את הכל בכתב קטן אבל אם מזדמן לידי ספר עם כתב קטן אני לא נמנע לקרוא ולעיין בו ובכוונה אני לא מחפש דפוס גדול.

עוד דבר שלגבי תוספות אני חושב שברגע שעושים את זה ספר נוסף ולא על דף הגמרא, זה גורע בהרגשה שצריכה להיות שתוספות הוא חלק מהותי מהלימוד הגמרא.
אני לא אומר שאני מעיין ממש בכל תוספות, אבל הוא שם על הדף כדי לענות על שאלות שיש לי ולהציץ בו כשאני מרגיש סתירות ממקורות אחרים.
האמת שאתה צודק, אבל כשזה בספר נפרד שמתי לבדנון

שמתי לב שזה הרבה יותר מסודר לי, זה כמו ללמוד רשב"א על הסדר.

זה לא מבולגן לי עם הגמרא והרש"י ז"ל

 

עושה לי סדר בראש.

מי שבאמת רוצה להביא את זה לקצהשום וחניכה
שילמד אשל אברהם מבוטשאטש בהוצאות הישנות של השו"ע. ודוד הוא הקטן כל השאר זה גדול.
נכון. אבל זה ספר מעניין כי הוא לא רק דן ופוסק הלכה אלאחסדי הים
מספר איך הוא נוהג.
יש לו כמה סברות שמבוססות על חסידות.
הדבר הכי תמוה שהוא כותב זה שזמן קריאת שמע ותפילה מתחילים מזמן שהציבור קובע להתאסף. על זה כנראה סמכו הרבה חסידים.
זה בהחלט ספר מעניין וייחודי מבחינת הסגנון.שום וחניכה
חוץ מהצידודים האינסופיים והסברות הייחודיות והלא סטנדרטיות, מה שגם מיוחד בו זה התארים שהוא מקפיד להצמיד לכל פוסק בכל פעם שמזכירו, מה שלא אופייני בספרות הפסיקה.
לא הכרתי את מה שכתבת בשמו. איפה זה?
נדמה לי בהתחלת הלכות קריאת שמע. נראה אם תביןחסדי היםאחרונה
את דבריו כמוני, אבל זה די מפורש.
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגוםאחרונה
המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגוםאחרונה
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה

אולי יעניין אותך