אדם שנדבק באמת רואה את המציאות כמו שהיא, את התמונה הגדולה ולא את עצמו בלבד

הוא יודע דבר ראשון שכמו שיש לו יתרונות יש לו גם חסרונות וכך לכולם, והדבר העיקרי- הוא מתייחס למעלותיו באובקטיביות ולא מתנפח מהן כי הוא יודע שהוא רק הצינור ומי ששולט בעולם זה ה', כל רגע ה' נותן לו מתנה, מעביר דרכו יכולות מסויימות והאדם אחראי רק על הרצון הטוב אך לא על התוצאה, והוא בעצם חלק בתמונה הגדולה של גילוי רצון ה' בעולם. כמו כן הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים... הוא משתדל להיות בעמדת קבלה מה' והעברה הלאה כי ה' מקור הטוב ומה שה' נותן לו זה בעצם לא שלו, זה שפע מה'... וכשהוא מרגיש שהמצב מושלם הוא זוכר שבכל רגע ה' יכול לקחת זאת ממנו, ולכן הוא מתמלא עוד יותר הכרת הטוב כי כל רגע זה מתנה! ה' עושה איתו חסדים אין סוף! ככל שהוא יותר יודע את ה' הוא מתמלא יותר ביראה כלפיו ומתוך כך רוצה יותר להתקרב אליו, והקרבה שוב מביאה ליראה וענווה מול רוממות ה' שהוא טוב מושלם וכך מוקרן ממידותיו... הוא מחקה את ה' בדרך החסד, בדרך הצדק, אריכות אף, ענווה... וה' מפקיד בידיו אפילו יותר מתנות ומאפשר לו לעשות עוד חסדים ומצוות. אדם כזה כמובן צריך להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולעלות במדרגות ה' בזהירות, כיון שאם זה לא קורה באיזון ובהזדהות פנימית האדם יכול לאבד את הכל. אבל זו עבודת חיים וה' דואג למי שמבקש אותו שימשיך לעלות ולהגשים את הרצון התמידי שלו. כך יש אנשים שיש להם "הכל" בעיניי העולם אבל בעלי ענווה מאוד, ולעומת זאת אנשים מלאי רוח (לא במובן הטוב) שהם מתייחסים לחלק החיצוני של עצמם שהוא הבל ולכן הם מרגישים צורך לדרוש את הכבוד (לו היו מעריכים את עצמם באמת הם לא היו רודפים כבוד מאנשים או רוצים אישור... הם פשוט לא מחוברים לערך העצמי, לחלקת ה' שבהם).  אדם צריך גם לדעת שמה שיש לו זה הכי טוב עבורו כדי לקיים את יעודו בעולם שזוהי מטרתו, ולא לשם חיים לעצמו בלבד. ואם הוא לא עושה זאת כדי לקיים את רצון ה', שלפחות יחשוב על העולם הבא... הרי יום אחד הוא יתן דין וחשבון על מעשיו. מה משתלם באמת? מה ישאר לנצח? זה נותן מבט אמיתי על ערכם של הישגים בעולם הזה. 

תודה רבה לך על השאלה, זה יותר מחשוב בשבילי לזכור את זה.💗

לא להרגיש שאנחנו יותר טובים מאחרים

גם כי מסתכלים על התמונה השלמה ויודעים שגם לנו יש חסרונות, גם מפני שכל מה שהשגנו הוא בחסדיו של השם, וגם כי יתכן שיש עלינו תביעה גדולה יותר ויחסית למה שקיבלנו היינו נדרשים לעשות הרבה יותר, ואילו האדם שמולנו שנראה הרבה פחות במעשים יש לו את המסלול שלו ויתכן שהוא התקדם יותר/ היו לו נסיונות יותר קשים ושהוא אפילו הרבה יותר צדיק. וגם יכול להיות שיום אחד הוא יעשה דבר גדול והוא רק לא הוציא אותו לפועל עדיין. ומעבר לכך ה' הוא היחיד שיראה ללבב, והיחיד שיודע מה תפקידו של כל אחד ואיך הוא מתבטא. אז צריך לזכור את כל זה ובטוח יש עוד דברים שרק צריך ללמוד פשוט ולהכנס לזה, נושא חשוב. 

זה נקודות מבט שונות-אם אדם נותן לך כסף ואומר לך "תשלם לי על המוצר הזה" אז גם אם הוא נתן לך מליון וגם אם הוא נתן לך שקל-אתה מבין שזה לא שלך ואין לך מה להתגאות... ה' נתן לכל אחד "סכום כסף" (אמצעים חומריים, כשרונות, תפקיד מסוים) ונתן לו את התורה והנביאים שאומרים לו "איך לשלם" אז אין סיבה להתלהב שקיבלת יותר כי הכל אותו רעיון ובעצם אין הבדל, המטרה של כולם היא לעשות רצונו.

ענווה זה אמנם גם לתת ערך אינסופי (אלוקי) גם לדברים הקטנים (כמו כסף למשל)-אבל זה כי הם אלוקיים, אתה יודע שלא אתה זה שנותן את הערך אלא הקב"ה וממילא זה טיפשי לנתק בין ההבנות. גאווה זה ניתוק. זה טיפשות גדולה. שקר.

אבל יש הבדל גדול בין לא להיות גאוותן (לא להיות טיפש) לבין להיות עניו, אם אתה שואל איך מגיעים לענווה-תלמד מסילת ישרים ותראה שה"ענווה" היא הרבה אחרי ה"נקיות" (חוסר גאווה) אפשר להגיע עם השכל וגם במעשים, מומלץ גם נתיבות עולם למהר"ל.

נ.ב.-הגיוני מאד שה' ייתן הרבה למי שהוא יודע שיעשה עם זה מה שצריך...

עשיר שמבין שכל השפע שלו מהקב"ה מגיע לענווה.

המסילת ישרים כותב - "הנה כלל הענוה היות האדם בלתי מחשיב עצמו משום טעם שיהיה..."

זאת הגדרה בהירה..

כך יותר עניו. ומשה רבנו "עניו מכל האדם אשר על פני האדמה".

"..עד שגאות ה' תתגלה בנשמה - וממילא אין קץ לענות בצדק שתופיע עימה, כי איך יתגאה האדם בעמדו לפני מקור השלמות, אור אין סוף העליון המרומם על כל ברכה ותהילה" (לשון הרב קוק זצ"ל באורות התשובה)

והענוה - ההתבטלות בפני ה', גם גורמת להארה משמיים עליו, אינו מתנתק.

אולי הדרך הנכונה, היא ראשית כל, לדעת שכל מה שיש לו זה מה'.

דבר שני, שיש לו עוד הרבה מה להתקדם..

דבר שלישי, לראות שגם באחרים יש מעלות משלהם.

וכך, יוכל האדם גם לשמוח בכל נקודת טוב שמוצא בעצמו - בלי להיות נפעל מזה "להתגאות".. 

איסתירא בלגינא...

אילני סרק...

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי