אנטימיות והריון- הלפאנונימית בהו"ל

מנסה להבין האם יש לנו בעיה יותר עמוקה או שזה קשור להריון.

אז ככה.

אני חודש 4 להריוני (הריון 5 ב"ה) מתחילת ההריון אין לי טיפת חשק לשום דבר ושום דבר מבעלי- כולל נשיקות וכולל מגע שלו. ממש חוטפת קריזה ועצבים אם הוא מנסה לגעת בי. (לא מבינה את עצמי אפילו על מה העצבים)

אציין שזה הריון ראשון שלי שאני עם בחילות קשות. הריון ראשון שאני בטטה, לא זזה ולא עושה כלום ! ממש כלום!

חשבתי שיעבור לי עם הבחילות. ונחזור למה שהיינו, אבל לא.

תכף מסיימת חודש רביעי וממש לא אוהבת את הנשיקות מבעלי. בטח לא את המגע.

בערב תמיד רואה את בעלי "מתכונן להנאות" ואני אומרת לו אני עייפה, או כל מיני תירוצים.

אצלנו זה חוק בל יעבור נשיקה בבוקר, נשיקה אחרי העבודה, נשיקה בערב לפני השינה. כמובן כשמותרים. והיום הנשיקות הללו מטרידות אותי.

בהריון הזה בנוסף יש לי רגישות נוראה לריח. אולי גם קשור? כבר לא יודעת.

הריון מעניין..................

 

אכנס מעט לעומק.

יצא לי הרבה לחשוב על החיים שלנו יחד. ושמתי לב ש-כל מגע אצל בעלי זה תמיד מגע מיני ומגיע למיטה. אין השקעה של משחק מקדים. ואין מילים חמות. אם כבר מילים חמות זה ממש סמוך לאישות. כמו גוף יפה ועוד כל מיני בלה בלה.

אציין שאני תמיד נהנית לפניו. ז"א בזה הוא כן מקפיד ממש ממש!!!

אבל תכלס. נמאס לי. אם אני רוצה אני יכולה להנות עם עצמי ולא להתמודד אחכ עם כל החוסר נחמדות שאחרי האישות. שזה שצריכה לרוץ לשירותים בקור, או החומר שיוצא במשך כמה ימים וכל השאר...

מפריע לי שמיד אחרי אישות הולכים לישון. מרגיש לי מאוד לא נעים. למרות שמבינה שהוא מותש.

בנוסף הוא לא יודע לפנק ביציאות מפתיעות, או כל דבר של פינוקי. אין מצב בעולם שיעשה לי הפתעה וניסע יחד לצימר או מלון בהפתעה או סתם טיול משותף.

יצא לנו לדבר על זה ומתוך כל הפעמים ששוחחנו על זה רק לאחרונה כשלא היינו יחד כבר חודשיים כמעט (בגלל הבחילות) הוא ניסה לעשות משחק מקדים ושאל אם אני רוצה מסאז' יותר הכאיב משהיה נעים. ובכלל הרגיש שרוצה להגיע למטרה. כי אח"כ שאל איך היה? ראית שלא ישר הגענו לאישות ועוד כל מיני דיבורים..

נמאסס לייייי, הוא טיפוס שלא משקיע. החיים שלו זה חפיף, אוהב קיצורי דרך בכל נושא ונושא בחיים.

ואני פחות מאמינה בדרך הזו. אצלו המטרה זה האידיאל. אצלי יש גם חשיבות לדרך. הוא קומבינטור לא קטן ובזכות התכונה הזו הוא עשה והרוויח המון כסף, ועוד כמה רווחים שאניני יכולה לציין.

ובסופו של דבר החפיף הזה מגיע גם למיטה. למרות שמקפיד כפי שכבר ציינתי להנאה האישית שלי.

 

 

נראה לי בנתיים תוך כדי כתיבה שעניתי לעצמי חלק  מהתשובות.

אבל השאלה היא האם ההריון מוסיף לכל זה?

כי אני מרגישה אבודה.

או עיצות?

 

חייבת לציין שאני אוהבת אותו מאוד והוא אוהב אותי. יש בו ים של תכונות טובות. והרבה נשים היו חולמות על גבר עם מידות כל כך טובות...

 

ראיתי ש--נגמרו לי השמות עונה מקסים אפשר לתייג לי אותה? לא יודעת איך מבצעים תיוג.

 

מתייגת לךחלונות
@נגמרו לי השמות.

אין לי הרבה זמן להרחיב, רק:
ברור שההריון אשם בזה שאת לא רוצה שום מגע של בעלך. מאוד נפוץ.
נשמע שאתם נשואים קצת זמן - הגיוני שכל מגע יוביל למיטה. עם הזמן זה מתאזן.

נשמע שיש לך בעל מקסים ממש, תשמרי עליכם ❤️
אנחנו נשואים למעלה מ-6 שנים, עם כמה ילדים ב"ה ,לא יודעתאנונימית בהו"ל

עד כמה זה נחשב לקצת זמן...

נכון. הוא מקסים!

אני מסכימה.

אבל מנסה להבין מה עובר עלי..

נפוץ גם אחרי 4 חודשי הריון?

אני מבינה בהתחלה, אבל זהו...הבחילות מאחוריי. אז מה קורה? (שואלת את עצמי כמובן)

 

ותודה על התיוג חיוך

תודה על התיוג 🙏❤נגמרו לי השמות

(ואחרי שיתפנה לך קצת זמן מהעומס המטורף קחי לעצמך דקה לזכור עד כמה את מדהימה ועד כמה הקשר שלך ושל בעלך מדהים, מחייה ומשמח ברוך ה' )

ושכחתי את הפרט הכי חשובאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ל' בניסן תשפ"א 20:45

שמעולם לא חוויתי את ההרגשות הללו שעכשיו חווה- את החוסר רצון המשווע שלי לאינטמיות.

באף הריון לא היה לי את זה.

עד היום לא היתה בעיה מצד החשק שלי.

אציין בזהירות שהוא בעל מזג חם מבחינת אישות.  ולא היתה לי בעיה. ז"א עד ההריון הנוכחי לא היתה לי שום בעיה של חשק בעניין

לכן בעצם שואלת....

האם ההריון שיגע אותי ויחד עם זאת הציף דברים?

 

 

עיצות עצוב

קשה שאין לי את ההתלהבות של פעם (הכוונה התלהבות של אחרי מקווה רגיל..לא של השנה הראשונה שזה בכלל נראה לי רחוקחושף שיניים לא רק אצלי...אצל כולן) ואת הרצון למגע שלו

ובעלי בכלל מסכן. אבל מבאס אותי שהוא לא מנסה לחפור איתי יחד מה מפריע לי

 

נוסף להריון אולי יש עוד רעשי רקע?אמא בעבודה
אני קוראת מה שכתבת ומזדהה עם חלק מהדברים, טיפה שונה אבל גם תוהה לעצמי לאן נעלם החשק, אמנם אני חצי שנה אחרי לידה ולא בהריון אבל בעבר לא היה לי בעיה וכשקראתי מה כתבת זה הציף לי תובנות מעניינות , אולי רלוונטי גם לך.
ראשית מאוד הגיוני שבתחילת ההריון יש פחות חשק, בחילות הן מתישות, אתם נשואים 6 שנים זה אומר שיש לך 4 תינוקות בבית עברת סגר או שניים עם ההריון פסח, פורים, כשעייפים ועובדים קשה במהלך היום יש פחות חשק, בערב צריך להרגיש רגיעה כדי להתעורר אם את עסוקה ההרדמה, סידור ההריסות לקראת היום הבא, יש לך תינוק קטן בבית? יש אצלך שקט בערב? מצליחים לצאת ביחד לדייט אפילו לחוף ים , מסעדה, מקום נחמד עם טייק אווי? אולי לנסוע שבת לחברים או למקום שיהיה לכם נחמד לרענן את המצב רוח.
שנת הקורונה אני חושבת שהשפיע בהרבה מובנים, אולי התרגלת להיות בבית יותר פחות פוגשים חברים, פחות יוצאים?
שואלת בגלל שעלי זה בטוח היה עם השפעה נוסף להורמונים נוסף לקשיים פיזיים- לפני לידה ואחרי לידה, גיליתי שבירה במקום להרגע ולהנות מהשקט אני מנצלת את הזמן השקט לסדר את הבית לעשות הזמנות באינטרנט להתארגן למחר לתכנן את הלוז, אם התמזל מזלי והערב רגוע בלי מטלות ריצות ומשימות יותר קל להרגע ביחד, אולי תנסו לראות ביחד משהו או למצוא איזה משחק מקרב שיכניס גיוון,

מעבר לתובנות והקשיים שכנראה המצב מציף, זה כנראה לא הסיבה הרי נשמע שהטבע של בעלך לא השתנה רק שלא הפריע כל כך עד עכשיו, לדוגמא בעל שרגיל להיות בחוץ כל עוד האישה מצליחה לתפקד ולהשתלט על הבית בלעדיו זה לא יפריע לה אבל כשתגיע למצב שהיא לא מרגישה טוב זה מצב שמצריך חישוב מסלול מחדש, זה מצריך דיבור הבנה של צרכים דיוק של הצרכים של כל אחד , אולי תגידי לו שחשוב לך להקדיש ערב לדבר על הקושי שלך שאין לך חשק ואת ממש רוצה להנות איתו וחשוב לך שיהיה לכם טוב ביחד ונשמע שחשוב לו לא פחות אולי תמצאו ביחד פתרון שיתן לך יותר הנאה וחשק לעוד.
איזו תגובה מחכימה! התחברתי ממש לכל מילה שכתבתנגמרו לי השמות

כתבת מקסים!

תודה על תשובתך!אנונימית בהו"ל

האמת לא חשבתי בכלל על התקופה המטורפת שעברנו בשנה האחרונה עם הקורונה וכל זה.

וזה ממש נכון.

קראתי כל מה שכתבת.

עזרת לי מאוד ברעיונות. והבנה של דברים.

תודה חיוך

 

בשמחה רבה!!אמא בעבודה
עברתי ועוברת תקופה שמצריכה לימוד( סוג של - "כאבי גדילה" כואב וקשה אז חייבים ללמוד לעלות רמה)
בעצמי מנסה לפענח , עם חלק מהדברים שכתבת הזדהיתי מאוד, ועובדת על זה, אז שמחה שהועיל, נהניתי לקרוא את התובנות שכתבת וענית לעצמך חלקית,

אני חושבת ומרגישה, שהשלב הנוכחי בנישואין הוא גם שלב שמצריך בירור ודיוק בהרבה תחומים זוגיות חינוך, תקשורת, אופן הבילוי ביחד מתי מצליחים לבלות, זה הרבה אחרי שלב האופוריה של השנים הראשונות, פתאום הרבה דברים שלא הפריעו מפריעים וזה סוג של מאבקי כוחות וכל פעם עובדים על עוד תחום ומתקדמים עד שמגיעים עם העבודה לזוגיות ברמה גבוהה יותר
היי יקרהנגמרו לי השמות

מנסה לענות

אחלק לסעיפים את הנושאים שעולים לי, לפי הסדר בהודעתך:

 

1. ההריון וה(חוסר) חשק -

אין ספק שהריון משפיע על החשק המיני.

כמו בכל תקופה עם הורמונים - הגוף (והנפש) עוברים טלטלות רבות,

תנודות רבות,

מצבי קיצון לכאן ולכאן

שינויים גדולים

אתגרים

מורכבויות

התמודדויות

 

ואחת ה"מתנות" שאפשר לקבל בזכות כל זה היא אכן חוסר חשק...

 

ואכן זו הקללה של חווה,

"הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים"

 

וואו. מדויק.

הרבה. הרבה עצב. הרבה קשיים בכל התחום הזה אצל האישה...

 

2. לגבי מה שכתבת: "בערב תמיד רואה את בעלי "מתכונן להנאות" ואני אומרת לו אני עייפה, או כל מיני תירוצים." -

יכול להיות שגם את צריכה להבין יותר את המקום שלך,

ששונה כרגע כי כאמור את בהריון

וגם בעלך

ולהגיע למצב שבו אתם נמצאים בתקשורת פתוחה (שלפי איך שתיארת אני בטוחה שיש לכם!!!) - ובה את לא צריכה לומר שאת עייפה או תירוצים, אלא זה לגמרי לגיטימי שאין חשק כרגע.

ואת יודעת את זה.

והוא יודע את זה.

 

3. כמה משמח ומפעים לשמוע על החוק המקסים שלכם לנשיקה בבוקר, נשיקה אחרי העבודה ונשיקה לפני השינה.

קודם כל אשריכם! לגמרי!

ושוב חוזרת לסעיף 1+2 - עכשיו התקופה שונה.

עכשיו את בהריון.

עכשיו הנשיקות לא כ"כ נעימות.

מותר שיהיה שינוי, את בת אדם ולא מכונה, ואת בת אדם עם מיליון הורמונים בגוף

 

ב"ה החוק הנהדר שלכם עוד יחזור!

אולי עוד שבוע,

אולי עוד חודש,

ואולי אחרי הלידה -

אבל הוא יחזור!!!

 

4. לגבי מה שכתבת: "שמתי לב ש-כל מגע אצל בעלי זה תמיד מגע מיני ומגיע למיטה."

זו נקודה מאוד משמעותית בפני עצמה.

 

על מנת ליצור מצב שבו את תוכלי *לבחור* *מרצון* להיות בחיי אישות בכל זמן שהוא -

את צריכה לדעת שיש לך יכולת בחירה,

שיש לך שליטה,

שיש לך אוטונומיה,

שיש לך - ***רצון***

 

במיניות טובה ובריאה מילת המפתח הכי חשובה היא - רצון!!!

להחזיר לעצמך את הרצון

את השליטה

את האוטונומיה על הגוף שלך

 

צריך לעשות עבודה פנימית בלהשקיט ולהוריד את הקולות שאומרים לך להתנתק מהרצון שלך ומהשליטה שלך ואומרים לך (למשל)

לרצות אחרים,

אבל הוא חייב

אבל הוא גבר

אבל דחוף לו

אבל אני אישה נשואה

אבל אני חייבת

אבל זה חייב להיגמר בחדירה

וכן הלאה כל אותם קולות...

לא להקשיב להם!

אלא להתחבר לרצון שלך!

 

כאשר הגוף מרגיש שמאלצים אותו או שהוא בלי רצון ובלי שליטה ובכל זאת - הוא לאט לאט יסגר - ואז גם כאן הריחוק והפערים יגדלו בדיוק באותו עיקרון.

וברגע שתחזור אלייך השליטה,

שתתחברי שוב לרצון שלך,

הספירלה שלכם (כל הציר הזוגי-אישותי שלכם במאקרו ולא במיקרו...), תהיה כלפי מעלה ולא ספירלה כלפי מטה, וכמובן הריחוק לאט לאט יצטמצם עד שיעלם.

 

כדאי גם לתאם ציפיות מראש ביניכם ולחשוב על לעשות הפרדה

בין מגע יומיומי - בסביבה החיצונית, כמו לתת יד

לבין מגע ניטרלי - רק באיברים ניטרלים

לבין מגע אינטימי - באיברים אינטימיים

 

והמגע האינטימי קורה רק בחדר המיטות, ורק אם רוצים

שוב הרצון מאוד מאוד חשוב.

לדעת שאם רוצים רק להתחבק - זה יסתיים בזה וזה מעולה!

לדעת שאם לא רוצים כלום - לא יהיה כלום וזה מעולה!

וכן הלאה...

 

המרחב הזה יכול לאפשר לך לאט לאט להתחבר לרצון הזה בך,

לא לפחד ש"כל מדע יוביל למיטה ו... אפילו אם אני לא שם כרגע"

 

5. לגבי מה שכתבת: "אין השקעה של משחק מקדים. ואין מילים חמות. אם כבר מילים חמות זה ממש סמוך לאישות. כמו גוף יפה ועוד כל מיני בלה בלה."

 

כמה שאנחנו לא מבינות (ומבינים) זאת לפעמים,

אבל מיניות, כמו כל דבר בחיים - לא נוחתת על האדם משמים,

מיניות היא לימוד לכל דבר ועניין

מי שישקיע, ילמד, יחווה, יעמיק - יוכל בהתאם להנות ב"ה

ומי שיחשוב שזה משהו ברור / מובן מאליו / לא דרוש לימוד כלל וכן הלאה - עלול לא להגיע לעומקים והנאה גדולים יותר (באופן כללי כמובן ובלי הכללות).

 

גם בעלך היקר לא נולד יודע

גם את לא

חשוב מאוד לתווך,

לתקשר

לדעת מה נעים לך, בכל תקופה ובכל איזור וממש בדקויות - ולתווך זאת לבעלך

לומר עד כמה חשוב לך הביחד וההנאה (אני לא אוהבת לקרוא לזה "משחק מקדים" כי בעיניי זה לא מקדים אלא חלק בלתי נפרד מהאישות וההנאה והשמחה והביחד, זה הדבר עצמו... כל מה שזוג נשוי עושה יחד באהבה ברצון ובקדושה - זה הדבר עצמו! כל! גם חיבוק, גם נתינת יד, גם מבט בעיניים, גם חיבור, גם נשיקה, ה-כ-ל!

אין משהו "יותר" שווה או "יותר" אחר

אין כאן מטרה שהיא "חדירה" או "שיא" -

אלא המטרה היא הקירבה!

המטרה היא הביחד!

המטרה היא ההנאה!

וחשוב מאוד מאוד לשנן זאת לעצמנו)

 

אז לומר עד כמה נעים לך המגע,

הקירבה,

לפרט,

לומר כמה מילים טובות "עושות לך את זה", לפרט איזה מילים במיוחד,

לא לחשוב שאם את אומרת זה כבר "לא שווה" או "מוריד" משהו - ממש ממש לא! בני זוגנו וגם אנחנו לא נולדנו נביאים וגם לא קוראי מחשבות. אם רוצים משהו - מדברים! מתקשרים! בהכל ובטח שגם בנושא הזה.

 

בנוסף, כאשר בעלך מחמיא לך שיש לך גוף יפה - עבורו ובשבילו זו *באמת* מילה חמה שנאמרת מכל הלב שלו,

עבורו *זו באמת* דרך להביע את אהבתו אלייך!

השפה של המגע היא שפה שהוא מאוד חזק בה!

דרכה הוא ממש אומר לך: אני אוהב אותך!

 

לבעלך יש *חשק* להיות איתך ולא "דחף" להיות איתך! אם הוא רוצה להיות איתך - זה לא כי הוא לא שולט בזה ונדחף לזה ודוחף אותך לזה אלא שהוא חושק בך ורוצה אותך. זו גם נקודה מאוד מהותית שבגלל הבניות תרבויות או תפיסתיות להרבה נשים נראה בטעות שלגבר שלהן יש רק "דחף מיני" בעוד אין לו שום "דחף" אלא חשק - כאמור...

 

בנוסף, חשוב גם ללמוד ולהבין איך עובד מנגנון החשק וההנאה הנשי ואיך עובד המנגנון הגברי, כי הם שונים.

כמה דוגמאות מההבדלים בין מנגנון המיניות אצל הגבר לעומת זה של האישה:

בעוד לגבר לוקח בממוצע 2 דקות להתעוררות, לאישה לוקח 20 דק בממוצע,

בעוד לגבר יש 4,000 קצות עצבים בפין, לאישה יש 8,000 קצות עצבים בדגדגן,

בעוד לגבר הגרף שלו הוא כמו של משולש חד, לאישה זה גרף כמו חצי עיגול מאוד רחב,

בעוד לגבר מה שנעים לו - הוא רוצה ישר לעבור לדבר הבא,

אצל האישה זה more of the same - להיות באותו טוב עוד ועוד עד שרוצים לעבור הלאה.

 

 

 

6. לגבי מה שכתבת: "אציין שאני תמיד נהנית לפניו. ז"א בזה הוא כן מקפיד ממש ממש!!!"

וואו!

אשרייך!

זה מדהים יקרה!

בעלך כ"כ אוהב אותך

כ"כ רוצה בשמחתך

מקפיד *ממש ממש* כדברייך שתהני!

ותמיד לפניו!

זה המון!

המון המון

ולא מובן מאליו כלל...

 

זו גם עוד דרך ביטוי של בעלך לומר לך עד כמה את יקרה לו וחשובה לו ועד כמה הוא אוהב אותך.

 

7. לגבי ה"חוסר נחמדות שאחרי האישות" שכתבת:

-  "צריכה לרוץ לשירותים בקור" - אולי תנסי לא לרוץ ישר אחרי אלא לחכות כמה דקות במנוחה במיטה ורק אז ללכת?

אולי קודם להתלבש, להיות עטופה בשמיכה חמה ורק אז ללכת?

אולי לחמם מראש את השירותים עם רדיאטור וכדומה שיהיה נעים (יכול להיות התפקיד של בעלך ואז את מגיע למקום מוכן וחמים)

אולי משהו אחר?

 

- "החומר שיוצא במשך כמה ימים" - מה שם מפריע לך בדיוק?

אם למשל תניחי תחתונית דקה שתספוג הכל ואז ישר לזרוק אותה ולהחליף, זה יכול לעזור?

זווית הסתכלות אחרת על הדברים שתוכל לעזור?

משהו אחר?

 

- "מפריע לי שמיד אחרי אישות הולכים לישון. מרגיש לי מאוד לא נעים. למרות שמבינה שהוא מותש."

מדוע זה מרגיש לך לא נעים?

מה זה מבטא בעינייך?

האם חלילה שאת לא באמת חשובה לו?

האם חלילה ש"הנה הוא עשה מה שרצה מהדחף שלו וזהו כמו השתמש וזרוק?"

אמירות אחרות?

 

נסי להקשיב להן ולראות מה השורש שם,

 

אם באמת את שואלת את עצמך -

האם באמת איש כזה אוהב שתיארת בכ"כ הרבה מילים בהודעה שלך, שהייתה הודעת פריקה ועדיים בתוכה יש כ"כ הרבה טוב על בעלך שאת רואה גם בתוך כל הקושי הזה! -

האם באמת האיש הזה רוצה חלילה "להשתמש ולזרוק"?!

האם לאיש הזה באמת לא אכפת ממך?!

האם את לא חשובה לו?

 

ודאי שלא יקרה!

 

ועוד אלף פעמים לא!

 

אז מה כן?

כן הוא עייף,

כן זה טבעי מאוד מאוד אצל גבר - ישר אחרי המעשה ישנה ירידה חדה וצניחה כזו של הכל גם פיזית וגם נפשית והם רק רוצים לישון,

כן בשבילו זו אמירה שהיינו יחד ועכשיו ישנים יחד - והכל מתוך אהבה - כמו סיפור בהמשכים שבכל חלק שלו מתבטאת האהבה ואין הפרדה בין החלקים ואין חלק שאין בו אהבה!

 

8. לגבי מה שכתבת: "בנוסף הוא לא יודע לפנק ביציאות מפתיעות, או כל דבר של פינוקי. אין מצב בעולם שיעשה לי הפתעה וניסע יחד לצימר או מלון בהפתעה או סתם טיול משותף."

אז את מכירה את בעלך היקר ויודעת ש"אין לו את זה" בתחום של היוזמה וההפתעות והבילויים.

אוקיי.

אבל מה כן יש בו?

במה הוא כן חזק?

מה דווקא הוא מסוגל יותר ממך?

 

הרי לכל אדם יש חוזקות ויש חולשות,

יש דברים שטובים וחזקים בהם, ויש שלא.

אז אצלך ב"ה הקב"ה נתן לך מתנה שיש לך יכולת תיכנון ואירגון מעולים,

יוזמה ויצירת הפתעות ובילויים, 

וזה מדהים!

את יכולה להשתמש במתנות הללו שלך להעצים את הזוגיות שלכם!

ולא לקחת את השוני באופי ובאישיות של בעלך שלא חזק דווקא דווקא בתחום הזה כאמירה של "אה, אז אם הוא לא מתכנן זה כנראה לא חשוב לו, כי אני לא חשובה לו" לא יקרה!

אלא לקחת זאת כ: "אה אז הוא לא מתכנן כי פשוט הוא לא חזק בזה!

אז אני אתכנן כי לי זה בא בקלות

והוא יעצים את הזוגיות שלנו במקומות ובתחומים בהם ***הוא*** חזק, 

ואני בטוחה שיש כאלה!

 

נסי לחשוב למשל עם עצמך ברוגע -

מה את כן אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

מה את כן מקבלת ממנו?

על מה את יכולה להוקיר לו תודה?

איפה את רואה שהוא עוזר לך או דואג לך?

מה עוד טוב בו?

 

- ואחרי כל זה,

אם תרצי לנסות שגם בתחום היוזמות לבילויים עצמו גם בעלך יהיה שותף - אפשר תמיד לנסות.

תתקשרי לו זאת, תאמרי לו שזה חשוב לך,

תשאלי אותו מה יכול לעזור לו לעשות זאת?

תאמרי לו מה ואיך הוא צריך לעשות בפועל שישמח אותך

וכמובן לזכור - שאם קשה לו או לא הולך - זה עדיין בסדר גמור! בגלל כל מה שתיארתי בתחילת הסעיף הזה...

 

9. בהמשך לסעיפים הקודמים -

גם הנקודה שכתבת ששאל אם רוצה מסאז' - יש כאן עוד השתדלות שלו, עוד שינוי הרגלים למענך ולטובתך כי את חשובה לו,

עוד שאלה כדי לבדוק אם הוא מדויק לך,

תוכלי לומר לו גם בשקיפות - "אממ זה כואב, אפשר בעוצמה יותר חלשה? כנראה הגוף רגיש אפילו עוד יותר בהריון, ותודה רבה לך על המסטאג המפנק!"

ואם לא נעים - לומר! 

ולא לעשות זאת

לעבור למשהו אחר שכן נעים לך

רק רק מה שנעים לך

 

- וזה שהוא שאל "איך היה? ראית ש...." - זה יכול לומר שוב - שהוא מתעניין, שואל, בודק, רוצה לדייק עצמו -

כי את חשובה לו!!!

כי הוא מנסה!

כי הוא רוצה שיהיה לך טוב!

רוצה אותך, את כולך, את כל הטוב שאת עבורו

ואת השמחה שלך, את ההנאה שלך, את החיוך המקסים של אשתו!!!

 

10. לגבי מה שכתבת: "... הוא קומבינטור לא קטן ובזכות התכונה הזו הוא עשה והרוויח המון כסף, ועוד כמה רווחים שאניני יכולה לציין."-

אז גם קודם כל מעולה שהתכונה הזו היא עם שורש חיובי

שגם מביא הרבה רווחים

גם כלכלית

וגם אחרים

 

ובתחום האישות - אולי לשנות תפיסה שאומרת "בעלי כמו כל אדם זקוק ללימוד כדי לצמוח עוד ועוד בתחום המיניות.

זה שהוא לא עשה כך וכך עד עכשיו לא אומר שהוא מחפף,

לא אומר שהוא לא משקיע בי,

לא אומר שלא אכפת לו ממני,

לא אומר שאני לא חשובה לו -

אלא רק אומר שהנושא מצריך לימוד ופיתוח ויצירה אקטיבית של כל אדם באשר הוא!

וב"ה עם לימוד על זה,

השקעה בנושא

תיווך שלך אליו

המשך של תקשורת פתוחה וכנה ביניכם

וקבלת עוד ידע וכלים על כל תחום המיניות אצל גברים, נשים ויחד - המצב יכול להשתפר עשרות מונים!!!

 

11. שמתי לב שכמה וכמה פעמים חזר בכתיבה שלי אלייך המשפט "את כן חשובה לו!"

ורציתי לשאול אותך האם יכול להיות שיש בתוכך לפעמים קולות שאומרים לך שאת לא חשובה לו?

שחלילה לא אכפת לו ממך?

 

כמובן קולות שקרניים, כי אני בטוחה שבאמת שלך את בטוחה שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו,

אבל לפעמים מתגנבים ללב של כולנו קולות מעצבנים ושקרנים כאלה שיכולים ללחוש: "נה נה! הנה רואה! את לא חשובה לו!"

ואם לא מזהים ועונים להם זאת הם עלולים לגדול בתוכנו ופתאום להתפרץ בכל מיני נושאים בחיים, אפילו כאלה שנראים  לכאורה כלל לא קשורים...

ויכול להיות שגם בהריון אנחנו אפילו *עוד יותר* נתונות לרגישות הזו של: האם אני חשובה לו מספיק או לא?

בגלל עצם המציאות שלנו בהריון -

מציאות שאנחנו בעצם יותר פגיעות, יותר רגישות, סוחבות יצור חי בתוכנו, ילד, צאצא,

וכבר במוח הקדמון שלנו המטרה שלנו מכוונת להישרדות! הישרדות בכל מצב! שלנו ושל הצאצאים שלנו!

אז אם בתת מודע אני מפרשת שאני לא מספיק חשובה לבעלי - אולי הפחד יתעצם ויאמר (הכל בתת מודע כן?) - אז הנה! הוא יעזוב אותך כי את לא חשובה!

אז את תהיי לבד

אז את לא תשרדי

אז הצאצא לא ישרוד

 

חס וחלילה כמובן

אבל זה דבר עמוק שיכול לקרות אפילו עוד יותר בזמן הריון, וטבעי שהוא קורה.

 

אז לאט לאט לנשום.

להבין שהכל הכל בסדר.

זה בסך הכל קולות ומחשבות, זה יעבור, והאמת היא שאת הכי הכי יקרה לו וחשובה לו בעולם!

 

אז תאמרי לעצמך בקול רם ובטוח:

אני חשובה לבעלי!

הוא אוהב אותי!

אני יקרה לו!

 

12. מה שכתבת עליכם,

על כך שאת אוהבת אותו מאוד

על כך שאוהב אותך

על כך שיש בו ים של תכונות טובות

על כך שהרבה נשים היו חולמות על גבר עם מידות כל כך טובות...

 

- כל אלו הם עוד מתנות יקרות יקרות שה' נתן לכם,

מתנות משמחות מאוד שבכוחכם להעצים אותם עוד ועוד

להתרכז בטוב,

להגדיל את הטוב.

 

 

זהו בינתיים,

מקווה מאוד שקצת עזר לך,

יש כמובן עוד הרבה מאוד להרחיב ולהאריך בכל נושא, כמובן שבתחום המיניות ובשאר התחומים,

וכמובן שצריך לברר עוד לעומק הכל, ולהתאים ספציפית אלייך ואל בעלך היקר בכל נושא ונושא - אבל זו אכן תורה שלמה ולימוד ואין אפשרות לכתוב בהודעה הכל...

 

בהצלחה רבה רבה יקרה,

בטוחה שיהיה לך, לכם טוב שלם וגדול ב"ה!

כבר יש! הוא קיים ונוכח ופועם! והוא ילך ויגדל עוד ועוד ב"ה!

תודה יקירתיאנייי88
וואו.. זהו נגמרו לי המילים!
ואני ממש לא הפותחת. אבל זה עזר לי ממשאנייי88
איזה כיף, ממש משמח לשמוע 🙏נגמרו לי השמות
באהבה ♥️
אז קודם כל רוצה להודות לך על ההשקעה הרבה!!אנונימית בהו"ל

ודבר שני, קראתי בשקיקה.

בלעתי כל מילה.

הפעים אותי ממש איך את רואה את הכל באור חיובי. ומוצאת בכל דבר את נקודת האור והחיוב.

חוץ מהמון תובנות ועיצות שכתבת.

קיבלתי ממך מוסר לא קטן ועליו אני מודה לך. ממש.

עזרת לי כל כך.

אין בפי מילים.

תודה.

 

 

שאלה, את יועצת זוגית? את מקבלת ?

 

 

בשמחה רבה יקרה,נגמרו לי השמות
תודה לך על מה ואיך שכתבת, ב"ה לשמוע שזה עזר מרחיב את הלב 🙏🙏♥️

ולגבי הסיפא - כן וכן
להוסיף משהו קטנטן מנסיוןיוצאת לאור
ראשית ממש נשמעים זוג מהמם. טוב שאת לא משאירה בפנים כי זה נשמע מסוג הדברים שבהחלט כדאי לבנות ( וחלילה לא לתת לצאת משליטה כי באמת אין סיבה). מה שאני למדתי, וראיתי גם אצל אחרים, שהרבה פעמים יש תכונות שונות אצל בני זוג בדיוק בשביל ההשלמה ולא החיסרון וגם לך יש תפקיד של עזר כנגדו. אם הוא חפיף את תביאי את העומק והוא ילמד ממך כי זה פשוט "מדבק" גם אם בתהליך ארוך. יש גם עניין של יוזמה. אם הוא לא בעניין של טיולים והפתעות וזה חשוב לך, את תהיי בעניין והוא אפילו יכול להינות מזה ואוליי אחרי כמה הפתעות מצידך אפילו ללמוד איך להפתיע בעצמו. בהצלחה
נהנית כל כך לקרוא!!אמא בעבודה
כל הכבוד!! כל פעם עונה בצורה מחכימה חיובית ומלמדת!! תודה רבה על ההשקעה בתשובה הזו בפרט ובכלל!!
תודה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמותאחרונה


רק רוצה לעקוב גם. ענו לך מהמםאורוש3
רק אומרת שלרוב הגברים מגע מבטא מיניות ולא רק מגע של חוםאיזה יום שמח

יש דוגמה נפוצה שאישה מפחדת לשים יד על בעלה כי זה יגיע למיטה

צריך לדבר על זה, להסביר לבעל שיש מגע מיני ויש מגע רגיל של חום

ממליצה על מאדים ונוגה בחדר המיטות

 

לגבי ההריון, תופעה מוכרת ונפוצה, צריך לזכור שזה זמני, האם את יכולה לעזור לעצמך בשביל שיהיה לך חשק?

לקרוא על זה, לעשות מקלחת טובה, להתחדש עם בושם?

תחשבי על זה

בהצלחה יקרה

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

שולחת לך חיבוק🩷ניק חדש2

לא פשוט בכלל להגיע לכזו הבנה.

מקווה שתמצאו איזו דרך אמצע.

אני לא חושבת שיש סיבה לסמוךאיזמרגד1

אם הוא לא מוכיח שיש סיבה לסמוך עליו, שהוא מבין שעשה טעות ומוכן לעבוד כדי לתקן אותה. וכן, ללכת לטיפול זה חלק מלתקן.

ואם הוא לא מוכן ללכת לטיפול, כדאי לך ללכת לטיפול אישי. שתוכלי להבין מה את עושה הלאה.

אם הוא פגע כל כך והוא לא מבין שהוא צריך להתאמץעל הנס

בעצמו לצאת מתוך עצמו ולהוכיח נאמנות בצןרה הכי ברורה שיש,גם בדברים הקטנים והוא לא מרגיש אפילו צורך להתנצל,סליחה שאני בוטה כל כך לא בטוח לי שהוא הבין את הפגיעה או לא מוכן לקחת אחריות על זה,

וסליחה שאני נחרצת לא בטוח לי שטיפול יעזור כאן,ומה שצריך להיות לו ברור שאת מכתיבה את הכלים וחובת ההוכחה היא עליו.

ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה.

ותתעקשי על שלך

שולחת לך המון המון כוחות🌹

כן מציינת שאני כבר חודש+ אחרי שגיליתיאלסה

גילתי בעצמי מהפלאפון שלו, הוא התנצל, ענה על שאלות שלי

ומאז לא מוכן לפתוח את הנושא, אומר שמתבייש במה שעשה..

מבחינתו הקושי באמון הוא בעיה שלי. הוא רוצה להשאיר את הדברים מאחור ולשכוח מהם. ואני מציפה לו את זה כל פעם מחדש.

הוא לא מעוניין בטיפול. אני הבעייתית שלא משחררת מבחינתו.

לא מסוגלת להסתכל עליו.

הדברים לא עוזבים אותי.

ועוד יותר כועסת שהוא אשכרה מציק לי בבית ומעצבן אותי סתם.

אבל מפחדת כל כך להתגרש אבל יודעת שזה לא מגיע לי. פשוט לא מגיע לי

לא ציינת מה גילית שםעל הנס

אבל אם זה נשאר בראש באיזה מקום ולא משהו שהוא מעבר לפנטזיה,צפייה או משהו כזה,

הייתי הולכת לטיפול.

זו התמודדות שיש אותה להרבה מאד גברים והיא דיי נורמלית.

אם זה יותר מכך הייתי מתייעצת אם זה שווה בכלל טיפול,כי אם זה הרבה יותר חמור מזה מגיע לך גם הרבה יותר בתמורה לזה.

חמור מאוד. לא צפייה. על זה הייתי מצליחה לסלוח.אלסה

קשה לי לפרט כי זה באמת הזוי.

הוא מתמודד עם הימורים כבר כמה שנים. וחשבתי שזהו הוא היה בטיפול ועברנו את זה.

מסתדר שהוא מצא דרך להמר בלי שאדע. דרך מזעזעת.

כן בגידה רצינית באמון שלי. ובגידה בזוגיות ובהיותו בן אדם דתי. כן זה כלל מגע גם.

האמת במקרה כזהשלומית.

הייתי מציבה אולטימטום.

או טיפול אישי דחוף ( וכדאי גם טיפול זוגי וטיפול אישי בשבילך)

או גירושין.

לא חושבת שנכון להמרח עם זה ולהכנס לתסביכים מעבר למה שכבר קיים

הימורים ומגע?הבוקר יעלה

לא כ"כ הבנתי למה התכוונת

יש לי חברה שבעלה התמודד עם הימורים והם הצליחו להתגבר על כך עם הרבה עבודה קשה.

אני לא רוצה לפרט כל כךאלסה

אבל השורה התחתונה היא שהוא היה במגע פיזי מיני.

אני ממש מצטערת בשבילךהבוקר יעלה

באופן אישי לא הייתי מצליחה לסלוח על כזה דבר.

מאחלת לך החלטות טובות ושה' ינחה אותך לדרך הנכונה

ובע"ה תעברי את התקופה הזאת

לא יודעת מה גילית. אבל נראה לי שנכוןאורוש3

להתייעץ בעצמך עם איש מקצוע אם הוא לא מוכן. חיבוק גדול!!

נשמע כמו מנגנון הדחקה שלוהמקורית

ועל הדרך גזלייטינג

זו לא את שלא בסדר, שיהיה ברור.

מציעה לך לדבוק בזה שילך לטיפול. ברמת האולטימטום

ותדאגי להפרדת רכוש לדעתי

אפשר היום גם לעשות הסכם שלום בית חלף גירושין (משו כזה)

תתייעצי!

וחיבוק♥️

אתן צודקות כל כך. אבלאלסה

כל כך מפחדת לעשות צעד של גירושים. הוא לא ילך לטיפול. מבחינתו הוא לא רוצה לפתוח את זה עם אף אחד הוא מתבייש. אבל גם איתי הוא לא פותח את הדברים.

ואני הבעייתית עם האמון מבחינתו, אני צריכה לשחרר. כן היה חודש קשוח בבית בלי הרבה שיח. אבל גם אז הוא לא ניסה לפייס אותי. פשוט נתן לי להתהלך בבית בשקט ועצובה. אמר שרצה לתת לי מקום ולא ידע איך לגשת. מפחדת לפרק אבל באמת שאין לי מה לעשות פה בלי שיטפל בעצמו.

הוא הבטיח שיעשה כמה צעדים כדי להתמודד, התחיל והפסיק, דברים שיעזרו לי לתת אמון בו. (גם את זה שהוא הפסיק גיליתי לבד)

איך מתחילים בכלל בפירוק בית..? פשוט עצובה.

מציעה לערב את ההורים שלךהמקורית

אל תישארי עם זה לבד♥️

הורים לא לערב. יש מספיק אנשים אחרים שאפשר לשתףאונמר

הורים זה עם נגיעה אישית. זה לא מידע אמיתי שיתנו לה.

מטפלת טובה שמבינה בנושא תתן מידע אמין ורלוונטי בלי להיות נגועה בדבר.

דעתךהמקוריתאחרונה

אישה שבעלה בגד בה, ומהמר, לדעתי חייבת לערב את ההורים שלה.

זה לא שהוא רוצה לטפל בעצמו ואז חבל על הסטיגמה שתיווצר בעיניהם. היא צריכה חבל הצלה ותמיכה רגשית. לדעתי.

אני חושבת שזה מה שהיא צריכה לעשות, אבל זה טוב שיש עוד דעות

חיבוק! נשמע לא פשוטדיאן ד.

יש פה באתר פורום של גרושים גרושות

אולי כדאי לך להתייעץ שם עם בעלי ניסיון

לפחות לגבי השלבים הראשונים מה עושים ולמי פונים.

חיבוק ושיהיו החלטות טובות!

תודה לכולן על העזרה והחיבוקאלסה

אז החלטתי לדבר איתו היום, והעלתי את השאלה האם הוא מוכן לעבוד על עצמו, ללכת לטיפול, לשבת ולשוחח איתי על איזה צעדים עושים בזוגיות, איך משתפרים איך מתקנים את המצב.

אז לצערי כמובן שהוא התבאס שהנושא עלה שוב

אמרתי לו שכל עוד לא נטפל בזה, זה לא יעלם.

ביקשתי ממנו שיחשוב עד מחר בבוקר האם הוא מוכן להילחם על הזוגיות ולתקן את מה שנהרס.

במידה וכן הוא מתחיל לפעול. במידה ולא, אני אורזת ונוסעת להורים ליומיים כמובן עם תירוץ סתמי למה הגעתי ולא את הסיבה האמיתית

הוא ישאר בבית יומיים ויחליט אם הוא רוצה שזה יהיה הסוף. ברגע שאני אורזת ונוסעת מבחינתי זה הסוף. והכדור במגרש שלו.

הייתי חייבת להוציא את זה ממני. נראה מה יהיה.

קצת עצובה שבמקום להילחם הוא שתק ואמר לי טוב, לילה טוב.

עצובה אבל שלמה בתוכי.מגיע לי זוגיות טובה יותר. נמאס לי להילחם לבד.

אמן שיהיה טוב. תודה לכן.

כן מציינת שאם המשפחות שלנו לא היו חברות הייתי ממזמן עוזבת. רק הפחד מכל מה שיקרה מהפרידה משתק אותי

קודם כל, חיבוק! זו תחושה כואבת לגלות דבר כזהטוענת רבנית

והאמון שנשבר הוא הכי מובן שבעולם.

כל הכבוד לך שהעלית שוב את הנושא ולא וויתרת עליך ועל מה שחשוב לך.

עצם זה שאת לוקחת את השליטה לידיים שלך זו כבר אמירה והתחלה טובה..

רק אומרת בזהירות, מכיוון שזה נושא סופר רגיש ויש לו השלכות לגביך ולמעגלים נוספים, צריך לחשוב טוב טוב איך לנהוג הלאה..

מזמינה אותך להתייעץ לגבי הצעדים הבאים.

עם כל הכבוד לחברות בין המשפחותהמקורית

אני די בטוחה שברגע שתפתחי את זה מול ההורים שלך ותסםרי להם מה את עוברת, הם ישימו את החברות בצד ועדאגו לאינטרסים שלך.

זה לא מה שאמור למנוע ממך לפעול לטובתך

וואו. את גיבורה!שוקולד פרה.

וכל הכבוד לך שאת מוכנה ככה לפעול באומץ ולזעזע את המערכת.

כי זה אומר שאת שמת גבול חזק מאוד, ושאת לא מוכנה לחיות בחוסר כבוד כזה.

מחזקת אותך.

וחושבת יחד איתך, מה התוצאות שאת רוצה לראות בסוף?

שהוא לא מתקרב להימורים?

שהוא הולך למכון גמילה?.שהוא מפצה אותך בענק על המגע המיני?

נראה לי שכדאי שתנסחילעצמך מה העתיד הטוב שאת רואה, כדי שגם הוא יידע מה הציפיות...

חיבוק גדול.

כל זה לא פשוט בכלל.

כל הכבוד!שלומית.

אני חושבת, שאת צריכה לחזק בתוכך את העניין שגירושים זה לא סוף העולם, ובסיטואציה שלך, יכול להיות שזה אפילו עדיף.

כי ברגע שהוא רואה שאת מאוד מפחדת מגירושין, ומוכנה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, אז אין לו עניין להתאמץ.

תשקיעי בעצמך, להתחזק שאת שווה ומגיע לך יותר, ותבואי מולו בעמדת כח עם אולטימטום ברור.

ומצטרפת ל@שוקולד פרה שחשוב שתגדירי לעצמך יעד, מה זה בשבילך להיות במקום טוב.

ואלופה שעשית את הצעד הראשון!

ובבקשה ממך, אל תחשבי לרגע שאת הבעייתיות פה

שולחת לך כוחות המון כוחות.על הנס

ממליצה בלי קשר להפרדת רכוש,ועכשיו.

אין סיבה שהוא יגרור אותך לבור שיפיל את כל המשפחה אחריו.

ואת ממש צודקת,אם אין נכונות לעבודה וחובת ההוכחה היא עליו ועליו בלבד,אין לך הרבה מה לעשות עם זה.

אני לא חןשבת שלקחת בחשבון את המשפחות המורחבות זה נכון אף אחד מהם לא חי עם זה באותו בית.

טוב שאת שלמה עם עצמך כי ככה בעצם שמת גבול ממש ברור,שיתבאס כמה שבא לו מובן שהוא מבואס אבל הןא צריך להיות אחראי על תוצאות המעשים שלו.

כן ממליצה לך להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום ולשתף את ההורים או את מי שייתן לך כוח ותמיכה

שיהיה לך המון בהצלחה🌹🙏

תודה לכן.אלסה

כן קשוח מאוד, ומקווה שיהיה בסדר.

בקשר למשפחות הקשר הוא מאוד מאוד קרוב, מכירים מילדות, וזה מפחיד אותי הבאלגן שיהיה מסביב..

תודה, אני משתדלת לחזק את עצמי שאני שווה יותר, ובאמת הזוגיות כמו שהיא עכשיו לא שווה את המאמצים שלי, לבקש ממני לשכוח בלי צעדים ועבודה שלו לא יתקנו כלום. כמה שניסיתי זה צף אין ברירה.

פרידה מפחידה אותי אבל יהיה טוב. זו בחירה שלו עכשיו, אני סיימתי להילחם לבד.

ומבחינתי תיקון זה אומר שיושבים וחושבים איך משפרים את הקשר איך הוא יהיה גלוי כלפיי, איך לא אצטרך לחשוש ובנוסף לזה טיפול זוגי.

כמובן לא הכל ביחד אבל כן צעדים.

בסוף ההתנהלות פה שלו לא תקינה בכלל לצערי.

תודה רבה לכן על התמיכה מקווה לעדכן בבשורות טובות.

כן אגיד שלצערי ההתמכרות להימורים גורמת לו לעשות דברים שהוא עצמו לא דמיין בחיים. וזו מחלה קשה..

בהצלחהנעומית

אין לי מילים, בטוחה שזה משבר גדול

מאחלת שיהיה לך טוב

ממה שאני מכירה לגבי הימוריםגלסגולכהה

ממליצים לספר להורים שלו.

בעיני כדאי גם להתייעץ עם רטורנו או משהו בסגנון

התמכרות להימורים זו ההתמכרות הכי קשהזמינה

אם הוא ילך על טיפול זה מצריך טיפול מאדם שמבין בתחום (יש אפשרות לבדוק ביחידת ההתמכרויות במחלקת הרווחה העירונית שלכם)

ומצטרפת לעצה שתדאגי לעצמך גם בתחום הכלכלי אם הוא רימה אותך פעם אחר פעם כשהייתם ביחד אז אם תחליטי להפרד הוא מסוגל לשכלל את פעולותיו

שולחת כוחות

חיבוק גדול והרבה כוח! יש ילדים בתמונה?קנקן שבור

אם אין ילדים בתמונהוהרי החדשה

אני חושבת שאת לא צריכה לחכות למה שיחליטו אלא עכשיו לנסוע להורים שלך. לספר להם הכול ולספר גם להורים שלו.

אחר כך תלכו לאיש מקצוע ושיעזור לך לקבל החלטות שתהיי שלמה איתן.

וכמובן לפני הכול - למנוע הריון.

נשמע ממש כואב וקשה ולא הוגן כלפייך שאת בסיטואציה הקשה הזאת. חיבוק גדול ושה' ייתן לך כוחות

אני יודעת שקשה לקרוא מה שאני אומרת אבל לפעמים כדאי פיצוץ אחד גדול ואפילו גירושין כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. במקום לחיות את כל החיים בהסתרה ריחוק וכאב...

שולחת לך כוחות וריפוי

מצטרפת ומוסיפההשם גדולל

שהייתי נמנעת מכל מגע מיני, כי לכי תדעי אם הוא נחשף למחלות מין כאלה ואחרות...

מקווה שתשימי את עצמך בעדיפות ראשונה גם אם זה במחיר של ריחוק המשפחות..

כי תחשבי על זה שאם להבדיל היו 2 משפחות שמכירות שנים עוד כשהילדים היו קטנים ומישהו מהמשפחה אחת היה פוגע מינית באחד או כמה מהילדים מהמשפחה השניה, גם הייתי חושבת על החברות בין המשפחות, כשהיא באה על חשבון נפש של ילד?

בכל אופן מקווה שתצליחי להחזיק ראש בכל המצב הזה, לשמור על עצמך, ולהרחיק את מה שלא עושה לך טוב!

חיבוק!

מאמיבאתי מפעם
עבר עריכה על ידי באתי מפעם בתאריך י' באב תשפ"ו 13:16

לא מגיעה לאף אישה נשואה ששומרת על עצמה לבעלה שיתנהגו אליה ככה!

אל תהיי טובה ומתחשבת מידי, החברים, במשפחה, בסוף זה החיים שלך.

הוא עבר את הקו הכי אדום שאדם יכול לעבור בנישואין.

תקחי את עצמך, תדאגי לעצמך, כי אף אחד בעולם לא ידאג לך חוץ ממך.

תשתפי את ההורים, תתיעצו עם אנשי מקצוע איך לעבור את זה עם כמה שפחות נזק.

את עוד תעברי את זה ובע"ה שבעתיד תזכי לזוגיות טובה אוהבת ומכבדת.

שולחת לך ים כוחות! תדברי עם ה' כל הזמן, זה תמיד עוזר❤️

ועכשיו עברתי על הודעות קודמות שלך, זה קצת נשמע שיש לו נטיות הפוכות או איזה סטיה מינית . תראי, הוא אפילו לא מראה טיפת נכונות להתקדם הלאה ולחזןר בתשובה, לא הייתי נותנת אמון עוד דקה.

תודה רבה לכןאלסה

כן, בהודעות הקודמות כתבתי על מה שהוא עשה בעבר, לצערי זה גם קשור להימורים. אין לו נטיות הפוכות.

לצערי הוא מעניש אותי עכשיו בשתיקה בבית בדיבור חסר סבלנות ובפרצופים אבל יהיה בסדר.

מקסימום אלך בלי לחכות לתגובה שלו

אני לא רוצה עוד לספר להורים שלנו למקרה שיש סיכוי לתיקון.. יש לנו 2 ילדים קטנים

אני הגעתי למצב שאני מבינה באמת שמגיע לי יותר. שמגיע לי טוב יותר

תודה לכן על החיזוקים

אני חושבת שדווקא בגלל שהמשפחות חברות, כדאי לגייסאמהלה

אותם לעניין.

הדבר שהכי עוזר בהתמכרויות זה תמיכה משפחתית.

אם את מעוניינת להמשיך לחיות איתו על אף מה שהוא עשה,

את חייבת לשתף אותם.

מבינה את הקושי בשיתוף, אבל הוא יצטרך לעמוד מול המשפחה שלו.....ושלך

לדעתי זה הכלי היחיד שיכול לסייע לך להביא אותו לכדי טיפול.

וכמובן-לפנות בהקדם האפשרי לרטורנו.

חיבוק ענק ואוהב

מעריצה אותך ששיתפת אותנו

הלוואי שנוכל לתת לך כח

אני מקווה שאת שמה דד ליין להתעוררות שלוהמקורית

הי כתבו הרבה דברים נכוניםרק רגע קט

מצרפת קישור לפודקאסט עם מישהו שהיה מכור להימורים, נגמל והיום הוא מטפל במכורים.

מקווה שזה יעזור.

חיבוק.

לצאת משעבוד, לנצח את ההתמכרות | עם יעקב ישראל אשר

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקהאחרונה

עזרת לי מאוד

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדשאחרונה

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3אחרונה

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

מעתיקה גם לשרשור חדש למענה רחב יותרהריון ולידה

לילה אחרי צום בהנקה שנשבר בערב

שעתיים וחצי שינה

בוקר סיוטי

מצאתי מטרנה פגת תוקף לפני חודש

ובעיקר- בעלי בלתי נסבל

לא מכיל , מנסה רק להאשים אותי שלא ישנתי כי "הראש שלך היה תקוע בטלפון"

בן אדם מנותק לחלוטין. גם כשביקשתי ממנו עזרה הוא ישן או נדנד בכוח את העגלה עד שלקחתי ממנו. או כשישן הוא לא היה מודע שביקשתי ממנו ושכ"כ הרבה פעמים אני ויתרתי על לנסות לישון בצרחות של התינוק בשביל לקום ולנסות להרדים אותו בלעדיו כי פשוט אין עם מי לדבר.

בא לי לזרוק את בעלי מהבית. הוא לא שווה אותי!!

ודבר אחרון אני יודעת שזה מעייפות שלו ושבלילה הוא קצת בן אדם אחר

אבל אני לא מסוגלת. אני גם בן אדם ומרגישה לפעמים שאני עם בן אדם משוגע

ומה לעשות עם זה שבשביל שיחזור חלב אני צריכה גם לישון?? במיוחד כשיש לי פטריה בשד וכואב לי להניק לנצח.

ושהשינה שלי קלה מידי???

השם תציל אותי כבר

תודה מראש קוראת כל אחת

חוזרת לניק

אוף ממש מתסכל לפעמים רמת ההבנה שלהםעל הנס

שינה היא יותר בסיסית מאוכל,אדם יכול לא לאכול כמה ימים והכל יהיה בסדר אבל אם הוא לא יישן יומיים ברצף יתחילו לו שיבושים במח.

זה יותר חשוב אפילו משתיה.

וכשעייפים בטח שרואים הכל שחור פי עשר.

הייתי מדברת איתו בצורה אחרת,אומרת לו אני זקוקה לכך וכך כדי להיות בכלל,אני לא אצא מהמצב בלי לישון ובלי העזרה שלך,מציבה בתור עובדה.

שולחת לך חיבוק כמה קשה להיות בתוך ענן עייפות הזה.

חיבוקפילה

אולי תזמיני בייביסיטר שתעשה סיבוב עם עגלה ותוכלי לישון קצת.

עכשיו בעל לא יכול לתת לך קצת לישון ?

ישנתי חצי שעההריון ולידה

ואז הוא יצא לשחרית למרות שביקשתי שלא

הוא לא מסוגל לא להתפלל במניין

אבל כבר לא אחזור לישון

תודה 🙏🏼

ומה אם עכשיו תבקשי ממנו לישון?איזמרגד1

תגידי לו שבקושי ישנת, תבקשי שישמור על התינוק ותיכנסי לישון לשעתיים. זה כבר יעשה הבדל משמעותי...

כאילו אם הוא בלילה בנאדם אחר, תנצלי את היום פשוט...

לקח את הילדים והשאיר את התינוק אז לא ישנההריון ולידהאחרונה

אז נכון שרק 9 עכשיוהריון ולידה

אבל בעלי כלכךעצבני שקמתי עם מגרנה ולא נתתי לו להתפלל במניין

הראש פטישים איומים, לקחתי כדור בלי מים והוא לא השפיע.

מפחדת על הגוף שלי כי אני כבר תקופה לוקחת כל יום כדור לכאב ראש

בלילה קמתי המון לילדים, לפעמים הערתי אותו אבל זה לא ממש פשוט כשהוא לא מתעורר וכשאסור לגעת בו בשביל זה.

בא לפה לכעוס עלי שאני כפוית טובה (כי לא בקלות אמרתילו שאני מנתרת מהמיטה כדי להיות איתם שיתפלל פה וכי הוא איתם כבר משעה מוקדמת) וש"אז מה כל יום את עם מגרנה" (הטענה הכי הזויה שלו) כל זה כשהם באו לטפס עלי ולצרוח בחדר שלי

אה וגם יש לי פטריה בשד משלשום וכואב להניק

קודם כל חיבוקשמ"פ

כמה זמן יש לך מיגרנה ?

היה לי כמה ימים ברצף ואז התחיל לי כאב ראש וגרון חזק וזה היה דלקת בגרון אז מניחה את זה פה.

גם אם את ממש סובלת את נראה לי בגדר של חולה שאין בו סכנה ולא בהכרח את צריכה לצום - אני לא פוסקת אבל כדאי תשאלי רב

תודה אהובההריון ולידה

זה כבר שבועיים כזה לפחות. החמיר יותר ביומיים שלושה האחרונים

מרגישה שהמערכת חיסונית שלי נוראית לאחרונה אבל לא גרון עכשיו, היה לפני כחודש תחושה כזו שעברה בלי אנטיביוטיקהכי כנראה היה ויראלי

אוי קשוחשמ"פ

סתם ככה שתדעי שאני מכירה מישהי שהיה לה התקף מיגרנה כמה ימים לפני הצום והרב אמר לה לא לצום בכלל

אז לא הייתי מתמהמהת מלשאול ...

חוץ מזה אם זה באמת משהו שקורה הרבה אולי כן שווה להתיעץ עם נוירולוג. חמותי סובלת הרבה והיא אמרה שיש דברים שמותר בהנקה ( היא בדיוק לוחצת עלי ללכת חחח )

כי יש תקופות שיש לי כמה ימים ברצף אבל נשמע שפחות חמור משלך

בהצלחה ותרגישי טוב

הנוירולוג אמר לי שזה מבוי סתום לפני כמה שניםהריון ולידה

מעניין תודה!

ואיך יעזור לא לצום? הלוואי שזה היה פותר את המיגרנה

שואלת גם אותך

@קנקן שבור

חיבוק גדול קודם כלקנקן שבור

מהר למצוא רב שזמין לשאלה, אני כמעט בטוחה שתחזרי לספר פה שפסק לך שאת לא צריכה לצום (מכירה מקרוב לאחותי שפסקו ככה, בתקופהשהיתה סובלת המון ממיגרנות)

ואז נשימה עמוקה, לנסות להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי בעלך

לזכור את היום הזה שאנחנו נמצאים בו, ושהשטן מנסה יותר מהרגיל

(יש אצלכם אולי נערות שעושות קייטנות תשעה באב לילדים? אולי שווה לשקול לשלוח, אפילו חלק, את אלה הדורשים יותר)

מיגרנותיהושבעט7

למיגרנות יש טיפולים טובים.

גם לטיפול בזמן התקף וגם למניעה.

נוירולוג/נוירולוגית עם תת התמחות בכאבים ראש.

יתן מענה מיטבי.

הרבה בריאות.

תודה אשמח שרק נשים יענוהריון ולידה

ואם היית אישה היית יודע שזה לא רלוונטי בהריונות והנקות

מיגרנותיהושבעט7

קודם כל אומר שאני אישה.

יש תרופות אחרות ייעודיות למיגרנות.

רופא משפחה הוא הכתובת/לטיפול מונע נוירולוג.

חבל לסבול.

מחילההריון ולידה

דבר שני כבר הגענו למיצוי הטיפולים כמובן גם מול רופא משפחה ואז מול הנוירולוג

תודה! המיגרנות לא מהצוםהריון ולידה

ולא יודעת איך יעזור לי לא לצום כי המגרנה חזקה בזה

זה שאוכל /אשתה לא יפתור אותה

נראה כשיתמעט החלב אמשיך לרב אולי

כן הבנתי את זה ממה שכתבתקנקן שבור

כשאחותי שאלה רב זה היה לפני הצום

אחרי כמה ימים שהיה לה התקפי מיגרנות חזקות

שווה לשאול לדעתי

רוצה שאעלה את הפסק של הרב שלנו לגבי זה?פרח חדש

רב פוסק ידוע בציבור החרדי.

אם כן תגידי לי ואשים פה

ונראה לי תביני מה את צריכה לעשות

אשמח תודה רבההריון ולידה

מציינת שעכשיו עם.ינון מלא של אקמול ונורופן אני מרגישה שיפור. עדיין יש כאב ראש אבל עמום

הנהפרח חדש

זה חלק מחוברת פסקי הלכות של הרב עמרם פריד

תסתכלי איפה שכתוב 'חולים הפטורים מהצום'

ממה שאני מבינה זה לא מחייב שעם תאכלי ותשתי תרגישי יותר טוב

אבל עצם המצב הזה פוטר מהצום

תודה יקרה. אני ברגע זה לא צריכה להיות במיטההריון ולידה

הייתי בה עד לפני חצי שעה ומאז קצת יותר טוב וכבר לא במיטה

אם את מרגישה שזה בסדר אז תמשיכיפרח חדש

הלוואי שזה יהיה צום 9 באב האחרון שלנו

ששנה הבאה נאכל בזמן הזה בשרים יינות ומעדנים

באמת הלוואי. עכשיו כבר מסוחררתהריון ולידה

אז תקראי שם שוב 😉פרח חדש

יש שם גם התייחסות לסחרחורת

לא יודעת מה ההגדרה של חזקות. לא רואה שחור עדייןהריון ולידה

חזקות שצריך רק לשכבפרח חדש

ככה אני מבינה מהכתוב

לדעתי אם הגעת לסחרחורת את יכולת לשבור ממזמןשמ"פ

גם לי זה היה ממש קשה לשבור

אני עם סטרפ ורק בחצות שברתי ויש לי ממש מצפון אפילו שהרב אמר שבתשעה באב מקבילים

וואי ממש מתלבטתהריון ולידה

תודה

לגבי המגרנותרק טוב!

יש מאכלים שגורמים לזה.

הבת שלי שנים סבלה מכאבי ראש. עד שנירולוג אמרה לה להימנע מרשימת מאכלים: קקאו כולל חמאת קקאו, גבינה צהובה, סויה, משקאות מוגזים ואולי עוד דברים. הקפידה על זה ומאז אין כאבי ראש אלא אם אכלה את הדברים הבעיתיים לה.

תודה שמעתי על זההריון ולידה

מעדכנתהריון ולידהאחרונה

בדקתי בערב והרב אמר שבוודאי שאני חייבת לשבור

אז אמנם שברתי כמעט בסוף הצום אבל טוב ששברתי

שרשור תעסוקות למחר לקטניםאמאשוני

איך מעבירים את היום עם הקטנים מחר?

בעדיפות לפעילויות בתוך הבית במזגן וללא מים.

רעיונות שלי:

להשמיע סיפורים מתוך פודקאסט ברמקול שמחובר בבלוטוס לנייד של ההורה.

הרמקול ליד הילדים, הפלאפון ליד ההורה.

פודקאסטים מומלצים:

סיפורי אגדה של אמיתי המספר

זמן סיפור של משפחה

מן הסתם יהיה פה גם זמן מסך.

מי שמציעה יצירות, אשמח לרעיונות ספציפיים.

ואשמח גם לחידוד מה מותר ומה אסור לעשות עם הילדים מבחינת אבלות, יש לי בלקאאוט.

נגיד לבשל, לנקות, לעסוק בנושאים של ביהמ"ק וכו', מניחה שיש מנהגים ובכל זאת אשמח לחידוד.

רעיון יפה פודקאסט.ממתקית

ואצלנו החל מחצות היום מבשלים, כל הקטנים ואני במטבח

ומאמינים ומקווים שעוד רגע נארוז כל מה שהכנו בצידנית גדולה ונעלה לבית המקדש.

לי אישית ממש מעביר את הזמן...

ונהוג אצלנו ב 9 באב לבנות אוהלים בסלון יחד עם המזרונים מהלילה(כי הבנים ובעלי ישנים בסלון במזרונים בערב 9 באב בגלל דיני אבלות) ולילדים שלי זה ממש כיף...הם מאוד יצירתיים עם זה בבוקר, ואחר כך משחקים כאילו זה הבית שלהם...ואני נחה לי על הספה.

רעיון מעולהאמאשוני

יש לך סטוק או חנות שקל ליד הבית?כורסא ירוקה.

יש כאלה ערכות כמו של הדפי מדבקה ששופכים חולות צבעוניים אבל כזה עם דפים צבעוניים במקום חול. הרבה יותר נקי וממש כיף.

יש גם ערכות של מדבקות שמדביקים על ציור ויוצרים תמונה. זה כאילו מדבקות שגזורות ספציפית לציור. ההסבר הכי גרוע אבר אבל אם מענין אותך אחפש תמונה.

אפשר לבקש מהצאט לייצר כרטיסים למשחק זיכרון או רביעיות, לתת לילדים לצבוע לגזור להדביק על בריסטולים, זה בעצמו תופס כמה שעות ואז משחקים בזה עוד זמן זה נחמד.

משחקי דף ועט כמו איקס עיגול, או משחקי קלפים בסגנון דאבל. כל משחק שאין לך תבקשי מהצאט לייצר לך..

אפשר להכין כרטיסי שנה טובה לשלוח לפני ראש השנה, או קישוט לסוכה.

אם הם גדולים ואחראיים מספיק או שלך יש כוח אז אחהצ אפשר להכין עוגה בחושה לסוף הצום או כדורי שוקולד לשבת.

רעיונות טוביםאמאשוני

ושאלה:

בשבת אנחנו חוגגים יומולדת במשפחה,

שייך להעסיק אותם בקשר לזהאו פחות מתאים?

כדורי שוקולד יהיה מעולה לסוף הצום.

סוםרים פתוחים מחר, נכון?

כי אין לי כלום בבית..

הסופרים פתוחים בדכ בט באבכורסא ירוקה.

אני הייתי כן נותנת להכין דברים לשבת, אבל תלוי מה. דברים שפשוט יקלו עלייך כמו נגיד להכין משהו טעים נראה לי סבבה. להכין משחק על השנה של ילד יום ההולדת שזה ממש פעילות כיפית נראה לי טיפה פחות. אבל אם יש משהו יותר פרווה כמו הכנת משחק בכללי נראה לי יותר הגיוני.

יותר ענין של תחושה לדעתי, וגם כמה הם מתאמצים במחשבה על הדבר או יותר עושים את החלק הטכני (הדפסת כרטיסים, גזירה, צביעה)

חשבתי על ציורים וברכות..אמאשוני

אה נשמע הכי מתאיםכורסא ירוקה.

פעילות שקטה ורגועה סהכ.. מה עדיתם בסוף?

בסוף שמרתי את זה ליום שישיאמאשוניאחרונה

הם עכשיו נחים צהריים, כשיקומו יכינו את הציורים וינפחו כבר בלונים.

תכלס גם שישי ארוך וצריל להלהיב אותם על משהו..

זה גם דירבן אותם לעזור לנקות היום.

חשבתי להזמין להן חברות לפההשקט הזה

שיעסיקו את עצמן ואני תוהה לעצמי אם זה חכם או מטופש😅

מעבר לזה נראה לי ברבצק, דפים צבעים ומדבקות ושיחשבו לבד מה ליצור

וזהו, בגדול מתכננת יום של רביצה וכאוס של הבית בסיום היום🙊

נכון ברבצק גם אצלי אוהביםאמאשוני

צריכה לבדוק אם נשאר משהו בבית או להכין להם במיקסר.

אצלימאוהבת בילדי

הם מחכים לבנות את בית המקדש ממגנטים

אז יהיה מגנטים וקפלה ובובות וחיות... (לא הכל ביחד)

יש פלסטלינה וקליי

ביקשתי מבת ה9 וחצי שלי שתהיה מדריכה בקיטנה לאחים שלה- היא כבר הכינה להם הצגה...

מקווה שיקומו מאוחר

מנסה לחשוב מה אני יכולה להכין להם לאכול בלי הרבה התעסקות, בלי לחם ובלי מתוק. אולי סיר פסטה ושימזגו לעצמם

וירקות ופירות הם יודעים לחתוך לעצמם.

בעיקר אני חושבת איך לא להתעצבן עליהם, כי היום כבר מיציתי את החופש... שיהיו בריאים בקשות ותלונות בלי סוף.

לדעתי מחר בעלי לא יהיה מאד נוכח ועוד נצטרך לשמור בשבילו על השקט

אני גם חוששת שהחלב יגמר לי סופית, גם ככה התמעט לי לאחרונה.

יצא קצת פריקה... סליחה על הנצלוש

טוסטים לבוקר. שניצל צירס ופסטה לצהרייםאמאשוני

למה בלי לחם?

מבחינת מתוק, קטשופ נגיד נשמע לי בסדר.

בהצלחה רבה לך!

כי הם לא אוהבים לחם...מאוהבת בילדי

וגם לא שניצל תירס

הכנתי עכשיו פסטה- נחמם מחר ואולי נוסיף מלוואח עם ביצה קשה

אני אמרתי לבת השבע וחצי שלי להכין קייטנה לקטנותמתואמת

היא הכינה ארבעה רעיונות ליצירות וגם משחק אחד. (ב"ה היא ילדה יצירתית מאוד כשהיא במצב רוח טוב)

בכל אופן, דפי צביעה בהמוניהם זו התעסוקה הכי קלה להכנה. אפשר גם לבקש מהבינה המלאכותית ליצור דפים שקשורים לתשעה באב.

ויש לי גם קובץ סיפורים לילדים שכתבתי פעם לתשעה באב, אז אם יהיה לי כוח אקריא להם, אם לא אז אבקש מהקוראים הצעירים להקריא.

ויש גם סרטונים שממחישים את חורבן בית המקדש, של מכון מגלי"ם ושל ענפים לילדים. רק צריך לשים לב שזה לא מפחיד מדי...

היו שנים שהילדים הגדולים הפעילו קיר של מעשים טובים - בכל פעם שילד עשה מעשה טוב, כתבו אותו על "לבנה" מנייר והדביקו על הקיר במסקינגטייפ מאחור. בסוף הצום היה יפה לראות כמה מעשים טובים הם השתדלו לעשות.

בכל אופן, אני מאוד מקווה שנצלח את תשעה באב השנה, עם שתי קטנות שובבות ודביקיות ועם עוד ילדים שעלולים ליפול לעצבים בתוך שניות...

למזלנו יש לנו ילדה שהיא רגע לפני הגיל שהיא כבר צריכה לצום, ואני מקווה שהיא תהיה במצב רוח טוב מספיק בשביל להיות אחראית על הקטנים ממנה...

אצלנו הילדים עוד קטנים, הגדולה 6.5בוקר אור

קניתי חוברות צביעה ויש לה ספרי ספריה חדשים

הבעה תהיה עם הקטן הזוחל😅

מתכננת להעלות למעלה את כל המשחקים עפ יותר מידי חלקים ולהוציא לו כמה משחקים שכבר מזמן לא הוצאנו

אני מתוכננת בעיקר בהקשר לאוכל🤣יש פירות חתוכים לבוקר, אח"כ יאכלו בעשר קורנפלקס

לצהרים לחם עם ממרחים ירקות חתוכים וביצה קשה שכבר מחכים במקרר

לערב טונה מקופסא, צ'יפס בתנור ופסטה לבנה (למי שלא אוהב צ'יפס ) שכבר מוכנים

לא יודעת עם מה אנחנו נשבור את הצום🤣אבל זה כבר פחות קריטי

מישהי מכירה סרטון מתאים לילדים?מכחול

רוצה משהו שקשור לתשעה באב, לגילאי 8-10, ובלי מוזיקה!

ממש מפריע לי שהרבה סרטונים בנושא תשעה באב הם עם מוזיקת רקע!

מצורף סרטוןDoughnut

לא יודעת אבל לגבי מוזיקה

גם לי זה ממש מפריע...לכן לא מראים סרטונים כאלהמתואמת

בעיקרון, חוץ מלילד שעלול להשתגע אם לא...

(לקטנות אנחנו מראים בימים אלה סרטים בלי קול.הן זורמות ב"ה...)

תודה!מכחול

וואלה בעיניי עם מחבר לאווירת היום או למקדששיפור

אז המוזיקה היא חלק מהחיבור ולא רואה בזה בעיה.

אולי יעניין אותך