עד כמה זה נחשב לקצת זמן...

נכון. הוא מקסים!

אני מסכימה.

אבל מנסה להבין מה עובר עלי..

נפוץ גם אחרי 4 חודשי הריון?

אני מבינה בהתחלה, אבל זהו...הבחילות מאחוריי. אז מה קורה? (שואלת את עצמי כמובן)

ותודה על התיוג

(ואחרי שיתפנה לך קצת זמן מהעומס המטורף קחי לעצמך דקה לזכור עד כמה את מדהימה ועד כמה הקשר שלך ושל בעלך מדהים, מחייה ומשמח ברוך ה' )

שמעולם לא חוויתי את ההרגשות הללו שעכשיו חווה- את החוסר רצון המשווע שלי לאינטמיות.

באף הריון לא היה לי את זה.

עד היום לא היתה בעיה מצד החשק שלי.

אציין בזהירות שהוא בעל מזג חם מבחינת אישות.  ולא היתה לי בעיה. ז"א עד ההריון הנוכחי לא היתה לי שום בעיה של חשק בעניין

לכן בעצם שואלת....

האם ההריון שיגע אותי ויחד עם זאת הציף דברים?

עיצות

קשה שאין לי את ההתלהבות של פעם (הכוונה התלהבות של אחרי מקווה רגיל..לא של השנה הראשונה שזה בכלל נראה לי רחוק לא רק אצלי...אצל כולן) ואת הרצון למגע שלו

ובעלי בכלל מסכן. אבל מבאס אותי שהוא לא מנסה לחפור איתי יחד מה מפריע לי

כתבת מקסים!

האמת לא חשבתי בכלל על התקופה המטורפת שעברנו בשנה האחרונה עם הקורונה וכל זה.

וזה ממש נכון.

קראתי כל מה שכתבת.

עזרת לי מאוד ברעיונות. והבנה של דברים.

תודה

מנסה לענות

אחלק לסעיפים את הנושאים שעולים לי, לפי הסדר בהודעתך:

1. ההריון וה(חוסר) חשק -

אין ספק שהריון משפיע על החשק המיני.

כמו בכל תקופה עם הורמונים - הגוף (והנפש) עוברים טלטלות רבות,

תנודות רבות,

מצבי קיצון לכאן ולכאן

שינויים גדולים

אתגרים

מורכבויות

התמודדויות

ואחת ה"מתנות" שאפשר לקבל בזכות כל זה היא אכן חוסר חשק...

ואכן זו הקללה של חווה,

"הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים"

וואו. מדויק.

הרבה. הרבה עצב. הרבה קשיים בכל התחום הזה אצל האישה...

2. לגבי מה שכתבת: "בערב תמיד רואה את בעלי "מתכונן להנאות" ואני אומרת לו אני עייפה, או כל מיני תירוצים." -

יכול להיות שגם את צריכה להבין יותר את המקום שלך,

ששונה כרגע כי כאמור את בהריון

וגם בעלך

ולהגיע למצב שבו אתם נמצאים בתקשורת פתוחה (שלפי איך שתיארת אני בטוחה שיש לכם!!!) - ובה את לא צריכה לומר שאת עייפה או תירוצים, אלא זה לגמרי לגיטימי שאין חשק כרגע.

ואת יודעת את זה.

והוא יודע את זה.

3. כמה משמח ומפעים לשמוע על החוק המקסים שלכם לנשיקה בבוקר, נשיקה אחרי העבודה ונשיקה לפני השינה.

קודם כל אשריכם! לגמרי!

ושוב חוזרת לסעיף 1+2 - עכשיו התקופה שונה.

עכשיו את בהריון.

עכשיו הנשיקות לא כ"כ נעימות.

מותר שיהיה שינוי, את בת אדם ולא מכונה, ואת בת אדם עם מיליון הורמונים בגוף

ב"ה החוק הנהדר שלכם עוד יחזור!

אולי עוד שבוע,

אולי עוד חודש,

ואולי אחרי הלידה -

אבל הוא יחזור!!!

4. לגבי מה שכתבת: "שמתי לב ש-כל מגע אצל בעלי זה תמיד מגע מיני ומגיע למיטה."

זו נקודה מאוד משמעותית בפני עצמה.

על מנת ליצור מצב שבו את תוכלי *לבחור* *מרצון* להיות בחיי אישות בכל זמן שהוא -

את צריכה לדעת שיש לך יכולת בחירה,

שיש לך שליטה,

שיש לך אוטונומיה,

שיש לך - ***רצון***

במיניות טובה ובריאה מילת המפתח הכי חשובה היא - רצון!!!

להחזיר לעצמך את הרצון

את השליטה

את האוטונומיה על הגוף שלך

צריך לעשות עבודה פנימית בלהשקיט ולהוריד את הקולות שאומרים לך להתנתק מהרצון שלך ומהשליטה שלך ואומרים לך (למשל)

לרצות אחרים,

אבל הוא חייב

אבל הוא גבר

אבל דחוף לו

אבל אני אישה נשואה

אבל אני חייבת

אבל זה חייב להיגמר בחדירה

וכן הלאה כל אותם קולות...

לא להקשיב להם!

אלא להתחבר לרצון שלך!

כאשר הגוף מרגיש שמאלצים אותו או שהוא בלי רצון ובלי שליטה ובכל זאת - הוא לאט לאט יסגר - ואז גם כאן הריחוק והפערים יגדלו בדיוק באותו עיקרון.

וברגע שתחזור אלייך השליטה,

שתתחברי שוב לרצון שלך,

הספירלה שלכם (כל הציר הזוגי-אישותי שלכם במאקרו ולא במיקרו...), תהיה כלפי מעלה ולא ספירלה כלפי מטה, וכמובן הריחוק לאט לאט יצטמצם עד שיעלם.

כדאי גם לתאם ציפיות מראש ביניכם ולחשוב על לעשות הפרדה

בין מגע יומיומי - בסביבה החיצונית, כמו לתת יד

לבין מגע ניטרלי - רק באיברים ניטרלים

לבין מגע אינטימי - באיברים אינטימיים

והמגע האינטימי קורה רק בחדר המיטות, ורק אם רוצים

שוב הרצון מאוד מאוד חשוב.

לדעת שאם רוצים רק להתחבק - זה יסתיים בזה וזה מעולה!

לדעת שאם לא רוצים כלום - לא יהיה כלום וזה מעולה!

וכן הלאה...

המרחב הזה יכול לאפשר לך לאט לאט להתחבר לרצון הזה בך,

לא לפחד ש"כל מדע יוביל למיטה ו... אפילו אם אני לא שם כרגע"

5. לגבי מה שכתבת: "אין השקעה של משחק מקדים. ואין מילים חמות. אם כבר מילים חמות זה ממש סמוך לאישות. כמו גוף יפה ועוד כל מיני בלה בלה."

כמה שאנחנו לא מבינות (ומבינים) זאת לפעמים,

אבל מיניות, כמו כל דבר בחיים - לא נוחתת על האדם משמים,

מיניות היא לימוד לכל דבר ועניין

מי שישקיע, ילמד, יחווה, יעמיק - יוכל בהתאם להנות ב"ה

ומי שיחשוב שזה משהו ברור / מובן מאליו / לא דרוש לימוד כלל וכן הלאה - עלול לא להגיע לעומקים והנאה גדולים יותר (באופן כללי כמובן ובלי הכללות).

גם בעלך היקר לא נולד יודע

גם את לא

חשוב מאוד לתווך,

לתקשר

לדעת מה נעים לך, בכל תקופה ובכל איזור וממש בדקויות - ולתווך זאת לבעלך

לומר עד כמה חשוב לך הביחד וההנאה (אני לא אוהבת לקרוא לזה "משחק מקדים" כי בעיניי זה לא מקדים אלא חלק בלתי נפרד מהאישות וההנאה והשמחה והביחד, זה הדבר עצמו... כל מה שזוג נשוי עושה יחד באהבה ברצון ובקדושה - זה הדבר עצמו! כל! גם חיבוק, גם נתינת יד, גם מבט בעיניים, גם חיבור, גם נשיקה, ה-כ-ל!

אין משהו "יותר" שווה או "יותר" אחר

אין כאן מטרה שהיא "חדירה" או "שיא" -

אלא המטרה היא הקירבה!

המטרה היא הביחד!

המטרה היא ההנאה!

וחשוב מאוד מאוד לשנן זאת לעצמנו)

אז לומר עד כמה נעים לך המגע,

הקירבה,

לפרט,

לומר כמה מילים טובות "עושות לך את זה", לפרט איזה מילים במיוחד,

לא לחשוב שאם את אומרת זה כבר "לא שווה" או "מוריד" משהו - ממש ממש לא! בני זוגנו וגם אנחנו לא נולדנו נביאים וגם לא קוראי מחשבות. אם רוצים משהו - מדברים! מתקשרים! בהכל ובטח שגם בנושא הזה.

בנוסף, כאשר בעלך מחמיא לך שיש לך גוף יפה - עבורו ובשבילו זו *באמת* מילה חמה שנאמרת מכל הלב שלו,

עבורו *זו באמת* דרך להביע את אהבתו אלייך!

השפה של המגע היא שפה שהוא מאוד חזק בה!

דרכה הוא ממש אומר לך: אני אוהב אותך!

לבעלך יש *חשק* להיות איתך ולא "דחף" להיות איתך! אם הוא רוצה להיות איתך - זה לא כי הוא לא שולט בזה ונדחף לזה ודוחף אותך לזה אלא שהוא חושק בך ורוצה אותך. זו גם נקודה מאוד מהותית שבגלל הבניות תרבויות או תפיסתיות להרבה נשים נראה בטעות שלגבר שלהן יש רק "דחף מיני" בעוד אין לו שום "דחף" אלא חשק - כאמור...

בנוסף, חשוב גם ללמוד ולהבין איך עובד מנגנון החשק וההנאה הנשי ואיך עובד המנגנון הגברי, כי הם שונים.

כמה דוגמאות מההבדלים בין מנגנון המיניות אצל הגבר לעומת זה של האישה:

בעוד לגבר לוקח בממוצע 2 דקות להתעוררות, לאישה לוקח 20 דק בממוצע,

בעוד לגבר יש 4,000 קצות עצבים בפין, לאישה יש 8,000 קצות עצבים בדגדגן,

בעוד לגבר הגרף שלו הוא כמו של משולש חד, לאישה זה גרף כמו חצי עיגול מאוד רחב,

בעוד לגבר מה שנעים לו - הוא רוצה ישר לעבור לדבר הבא,

אצל האישה זה more of the same - להיות באותו טוב עוד ועוד עד שרוצים לעבור הלאה.

6. לגבי מה שכתבת: "אציין שאני תמיד נהנית לפניו. ז"א בזה הוא כן מקפיד ממש ממש!!!"

וואו!

אשרייך!

זה מדהים יקרה!

בעלך כ"כ אוהב אותך

כ"כ רוצה בשמחתך

מקפיד *ממש ממש* כדברייך שתהני!

ותמיד לפניו!

זה המון!

המון המון

ולא מובן מאליו כלל...

זו גם עוד דרך ביטוי של בעלך לומר לך עד כמה את יקרה לו וחשובה לו ועד כמה הוא אוהב אותך.

7. לגבי ה"חוסר נחמדות שאחרי האישות" שכתבת:

-  "צריכה לרוץ לשירותים בקור" - אולי תנסי לא לרוץ ישר אחרי אלא לחכות כמה דקות במנוחה במיטה ורק אז ללכת?

אולי קודם להתלבש, להיות עטופה בשמיכה חמה ורק אז ללכת?

אולי לחמם מראש את השירותים עם רדיאטור וכדומה שיהיה נעים (יכול להיות התפקיד של בעלך ואז את מגיע למקום מוכן וחמים)

אולי משהו אחר?

- "החומר שיוצא במשך כמה ימים" - מה שם מפריע לך בדיוק?

אם למשל תניחי תחתונית דקה שתספוג הכל ואז ישר לזרוק אותה ולהחליף, זה יכול לעזור?

זווית הסתכלות אחרת על הדברים שתוכל לעזור?

משהו אחר?

- "מפריע לי שמיד אחרי אישות הולכים לישון. מרגיש לי מאוד לא נעים. למרות שמבינה שהוא מותש."

מדוע זה מרגיש לך לא נעים?

מה זה מבטא בעינייך?

האם חלילה שאת לא באמת חשובה לו?

האם חלילה ש"הנה הוא עשה מה שרצה מהדחף שלו וזהו כמו השתמש וזרוק?"

אמירות אחרות?

נסי להקשיב להן ולראות מה השורש שם,

אם באמת את שואלת את עצמך -

האם באמת איש כזה אוהב שתיארת בכ"כ הרבה מילים בהודעה שלך, שהייתה הודעת פריקה ועדיים בתוכה יש כ"כ הרבה טוב על בעלך שאת רואה גם בתוך כל הקושי הזה! -

האם באמת האיש הזה רוצה חלילה "להשתמש ולזרוק"?!

האם לאיש הזה באמת לא אכפת ממך?!

האם את לא חשובה לו?

ודאי שלא יקרה!

ועוד אלף פעמים לא!

אז מה כן?

כן הוא עייף,

כן זה טבעי מאוד מאוד אצל גבר - ישר אחרי המעשה ישנה ירידה חדה וצניחה כזו של הכל גם פיזית וגם נפשית והם רק רוצים לישון,

כן בשבילו זו אמירה שהיינו יחד ועכשיו ישנים יחד - והכל מתוך אהבה - כמו סיפור בהמשכים שבכל חלק שלו מתבטאת האהבה ואין הפרדה בין החלקים ואין חלק שאין בו אהבה!

8. לגבי מה שכתבת: "בנוסף הוא לא יודע לפנק ביציאות מפתיעות, או כל דבר של פינוקי. אין מצב בעולם שיעשה לי הפתעה וניסע יחד לצימר או מלון בהפתעה או סתם טיול משותף."

אז את מכירה את בעלך היקר ויודעת ש"אין לו את זה" בתחום של היוזמה וההפתעות והבילויים.

אוקיי.

אבל מה כן יש בו?

במה הוא כן חזק?

מה דווקא הוא מסוגל יותר ממך?

הרי לכל אדם יש חוזקות ויש חולשות,

יש דברים שטובים וחזקים בהם, ויש שלא.

אז אצלך ב"ה הקב"ה נתן לך מתנה שיש לך יכולת תיכנון ואירגון מעולים,

יוזמה ויצירת הפתעות ובילויים, 

וזה מדהים!

את יכולה להשתמש במתנות הללו שלך להעצים את הזוגיות שלכם!

ולא לקחת את השוני באופי ובאישיות של בעלך שלא חזק דווקא דווקא בתחום הזה כאמירה של "אה, אז אם הוא לא מתכנן זה כנראה לא חשוב לו, כי אני לא חשובה לו" לא יקרה!

אלא לקחת זאת כ: "אה אז הוא לא מתכנן כי פשוט הוא לא חזק בזה!

אז אני אתכנן כי לי זה בא בקלות

והוא יעצים את הזוגיות שלנו במקומות ובתחומים בהם ***הוא*** חזק, 

ואני בטוחה שיש כאלה!

נסי לחשוב למשל עם עצמך ברוגע -

מה את כן אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

מה את כן מקבלת ממנו?

על מה את יכולה להוקיר לו תודה?

איפה את רואה שהוא עוזר לך או דואג לך?

מה עוד טוב בו?

- ואחרי כל זה,

אם תרצי לנסות שגם בתחום היוזמות לבילויים עצמו גם בעלך יהיה שותף - אפשר תמיד לנסות.

תתקשרי לו זאת, תאמרי לו שזה חשוב לך,

תשאלי אותו מה יכול לעזור לו לעשות זאת?

תאמרי לו מה ואיך הוא צריך לעשות בפועל שישמח אותך

וכמובן לזכור - שאם קשה לו או לא הולך - זה עדיין בסדר גמור! בגלל כל מה שתיארתי בתחילת הסעיף הזה...

9. בהמשך לסעיפים הקודמים -

גם הנקודה שכתבת ששאל אם רוצה מסאז' - יש כאן עוד השתדלות שלו, עוד שינוי הרגלים למענך ולטובתך כי את חשובה לו,

עוד שאלה כדי לבדוק אם הוא מדויק לך,

תוכלי לומר לו גם בשקיפות - "אממ זה כואב, אפשר בעוצמה יותר חלשה? כנראה הגוף רגיש אפילו עוד יותר בהריון, ותודה רבה לך על המסטאג המפנק!"

ואם לא נעים - לומר! 

ולא לעשות זאת

לעבור למשהו אחר שכן נעים לך

רק רק מה שנעים לך

- וזה שהוא שאל "איך היה? ראית ש...." - זה יכול לומר שוב - שהוא מתעניין, שואל, בודק, רוצה לדייק עצמו -

כי את חשובה לו!!!

כי הוא מנסה!

כי הוא רוצה שיהיה לך טוב!

רוצה אותך, את כולך, את כל הטוב שאת עבורו

ואת השמחה שלך, את ההנאה שלך, את החיוך המקסים של אשתו!!!

10. לגבי מה שכתבת: "... הוא קומבינטור לא קטן ובזכות התכונה הזו הוא עשה והרוויח המון כסף, ועוד כמה רווחים שאניני יכולה לציין."-

אז גם קודם כל מעולה שהתכונה הזו היא עם שורש חיובי

שגם מביא הרבה רווחים

גם כלכלית

וגם אחרים

ובתחום האישות - אולי לשנות תפיסה שאומרת "בעלי כמו כל אדם זקוק ללימוד כדי לצמוח עוד ועוד בתחום המיניות.

זה שהוא לא עשה כך וכך עד עכשיו לא אומר שהוא מחפף,

לא אומר שהוא לא משקיע בי,

לא אומר שלא אכפת לו ממני,

לא אומר שאני לא חשובה לו -

אלא רק אומר שהנושא מצריך לימוד ופיתוח ויצירה אקטיבית של כל אדם באשר הוא!

וב"ה עם לימוד על זה,

השקעה בנושא

תיווך שלך אליו

המשך של תקשורת פתוחה וכנה ביניכם

וקבלת עוד ידע וכלים על כל תחום המיניות אצל גברים, נשים ויחד - המצב יכול להשתפר עשרות מונים!!!

11. שמתי לב שכמה וכמה פעמים חזר בכתיבה שלי אלייך המשפט "את כן חשובה לו!"

ורציתי לשאול אותך האם יכול להיות שיש בתוכך לפעמים קולות שאומרים לך שאת לא חשובה לו?

שחלילה לא אכפת לו ממך?

כמובן קולות שקרניים, כי אני בטוחה שבאמת שלך את בטוחה שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו,

אבל לפעמים מתגנבים ללב של כולנו קולות מעצבנים ושקרנים כאלה שיכולים ללחוש: "נה נה! הנה רואה! את לא חשובה לו!"

ואם לא מזהים ועונים להם זאת הם עלולים לגדול בתוכנו ופתאום להתפרץ בכל מיני נושאים בחיים, אפילו כאלה שנראים  לכאורה כלל לא קשורים...

ויכול להיות שגם בהריון אנחנו אפילו *עוד יותר* נתונות לרגישות הזו של: האם אני חשובה לו מספיק או לא?

בגלל עצם המציאות שלנו בהריון -

מציאות שאנחנו בעצם יותר פגיעות, יותר רגישות, סוחבות יצור חי בתוכנו, ילד, צאצא,

וכבר במוח הקדמון שלנו המטרה שלנו מכוונת להישרדות! הישרדות בכל מצב! שלנו ושל הצאצאים שלנו!

אז אם בתת מודע אני מפרשת שאני לא מספיק חשובה לבעלי - אולי הפחד יתעצם ויאמר (הכל בתת מודע כן?) - אז הנה! הוא יעזוב אותך כי את לא חשובה!

אז את תהיי לבד

אז את לא תשרדי

אז הצאצא לא ישרוד

חס וחלילה כמובן

אבל זה דבר עמוק שיכול לקרות אפילו עוד יותר בזמן הריון, וטבעי שהוא קורה.

אז לאט לאט לנשום.

להבין שהכל הכל בסדר.

זה בסך הכל קולות ומחשבות, זה יעבור, והאמת היא שאת הכי הכי יקרה לו וחשובה לו בעולם!

אז תאמרי לעצמך בקול רם ובטוח:

אני חשובה לבעלי!

הוא אוהב אותי!

אני יקרה לו!

12. מה שכתבת עליכם,

על כך שאת אוהבת אותו מאוד

על כך שאוהב אותך

על כך שיש בו ים של תכונות טובות

על כך שהרבה נשים היו חולמות על גבר עם מידות כל כך טובות...

- כל אלו הם עוד מתנות יקרות יקרות שה' נתן לכם,

מתנות משמחות מאוד שבכוחכם להעצים אותם עוד ועוד

להתרכז בטוב,

להגדיל את הטוב.

זהו בינתיים,

מקווה מאוד שקצת עזר לך,

יש כמובן עוד הרבה מאוד להרחיב ולהאריך בכל נושא, כמובן שבתחום המיניות ובשאר התחומים,

וכמובן שצריך לברר עוד לעומק הכל, ולהתאים ספציפית אלייך ואל בעלך היקר בכל נושא ונושא - אבל זו אכן תורה שלמה ולימוד ואין אפשרות לכתוב בהודעה הכל...

בהצלחה רבה רבה יקרה,

בטוחה שיהיה לך, לכם טוב שלם וגדול ב"ה!

כבר יש! הוא קיים ונוכח ופועם! והוא ילך ויגדל עוד ועוד ב"ה!

ודבר שני, קראתי בשקיקה.

בלעתי כל מילה.

הפעים אותי ממש איך את רואה את הכל באור חיובי. ומוצאת בכל דבר את נקודת האור והחיוב.

חוץ מהמון תובנות ועיצות שכתבת.

קיבלתי ממך מוסר לא קטן ועליו אני מודה לך. ממש.

עזרת לי כל כך.

אין בפי מילים.

תודה.

שאלה, את יועצת זוגית? את מקבלת ?

יש דוגמה נפוצה שאישה מפחדת לשים יד על בעלה כי זה יגיע למיטה

צריך לדבר על זה, להסביר לבעל שיש מגע מיני ויש מגע רגיל של חום

ממליצה על מאדים ונוגה בחדר המיטות

לגבי ההריון, תופעה מוכרת ונפוצה, צריך לזכור שזה זמני, האם את יכולה לעזור לעצמך בשביל שיהיה לך חשק?

לקרוא על זה, לעשות מקלחת טובה, להתחדש עם בושם?

תחשבי על זה

בהצלחה יקרה

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

וממש מתאים לחנוכה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.

בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי