היי לכולם/ן
אני נשואה לבעל מהמם כבר 3 שנים- הריון ראשון חודש רביעי.
יש לי 7 גיסות (אחיות של בעלי) ויש לו אח אחד שהתחתן לפני שנה ואשתו גם צריכה ללדת פחות או יותא בתאריך שלי.
חייבת לציין שאני בקשר ממש טוב עם משפחתו של בעלי- חמותי אוהבת אותי מאוד מאוד וגם הגיסות באמת.
כשהכלה מהאח נכנסה והיא קסםשל בחורה באמת!! ממש נלחצתי בגלל ההערות המשוות בלי לשים לב (גיסתי היא ממש בסגנון המשפחה של בעלי) ואני די ההפך.. הם באים מאותו רקע משפחתי דתיים ממש הורים רבנים וכו.
אני מרגישה שכלהזמן בלי לשים לב- יש בנינו השוואות, היא עושה ככה ואת פחות... לה חמותי קנתה מלא תכשיטים מזהב (ולא זו לא המנטליות של המשפחה לא שלו ולא שלה) ולי כלום, ובאמת שלא רציתי ודם לא ביקשנו חלילה- אבל באתי ממקום שכל כך נותן ומעניק לגיסות ולכלות ולחתנים מבלי להפלות ( יש לי משפחה מהממתוהורים תומכים ואחים שאין כמותםבעולם)!
אז אני באמת לא מחפשת את תשומת הלב של חמותי (אולי קצת בכל זאת כן?)
אבל קשה לי לראות שמעניקיםלהם ככ הרבה ולנו לא
שתמיד מחמיאים לה ומשווים בנינו שהיא עושה ככה וככה ואת לא.
והם נכנסו להריון מהר ולנו לקח קצת זמן.
הגיסה הגדולה אחותו של בעלי שהיינו ועדיין ממש בקשר מצוין- כל הזמן מזמינה אותם לשבתות ואותנו בחיים לא
ועוד הערות שאין כמו האח הזה וכו.
פשוט לא כיף ליייי ללכת לשם בשבתות ובאירועים כשהם נמצאיםכי אני לא מסוגלת לחוות את האפליות האלו.
אני בטוחה שהם לא עושים את זה במודע ימנסה לדון לכף זכות אבל באמת שהמקום שלי מממש התערער מאז שהיא נכנסה למשפחה- היא ככ כמותם וכנראה זה מה שהםחיפשו.
והכי קשה לי שאני חווה רגשות של קנאה כי אני אדם מאוד מפרגן.
אני משתפת את בעלי והוא מכיל וקשוב ומהמם אבל בסוף כואב לי לומר לו את הדברים האלו ותחושת הקיפוח וההשוואות בכל פעם שאנחנו איתם.
אשמח לעצות מבלי לשפוט..
אני באמת מיואשת שאני מרגישה כך..
אני נשואה לבעל מהמם כבר 3 שנים- הריון ראשון חודש רביעי.
יש לי 7 גיסות (אחיות של בעלי) ויש לו אח אחד שהתחתן לפני שנה ואשתו גם צריכה ללדת פחות או יותא בתאריך שלי.
חייבת לציין שאני בקשר ממש טוב עם משפחתו של בעלי- חמותי אוהבת אותי מאוד מאוד וגם הגיסות באמת.
כשהכלה מהאח נכנסה והיא קסםשל בחורה באמת!! ממש נלחצתי בגלל ההערות המשוות בלי לשים לב (גיסתי היא ממש בסגנון המשפחה של בעלי) ואני די ההפך.. הם באים מאותו רקע משפחתי דתיים ממש הורים רבנים וכו.
אני מרגישה שכלהזמן בלי לשים לב- יש בנינו השוואות, היא עושה ככה ואת פחות... לה חמותי קנתה מלא תכשיטים מזהב (ולא זו לא המנטליות של המשפחה לא שלו ולא שלה) ולי כלום, ובאמת שלא רציתי ודם לא ביקשנו חלילה- אבל באתי ממקום שכל כך נותן ומעניק לגיסות ולכלות ולחתנים מבלי להפלות ( יש לי משפחה מהממתוהורים תומכים ואחים שאין כמותםבעולם)!
אז אני באמת לא מחפשת את תשומת הלב של חמותי (אולי קצת בכל זאת כן?)
אבל קשה לי לראות שמעניקיםלהם ככ הרבה ולנו לא
שתמיד מחמיאים לה ומשווים בנינו שהיא עושה ככה וככה ואת לא.
והם נכנסו להריון מהר ולנו לקח קצת זמן.
הגיסה הגדולה אחותו של בעלי שהיינו ועדיין ממש בקשר מצוין- כל הזמן מזמינה אותם לשבתות ואותנו בחיים לא
ועוד הערות שאין כמו האח הזה וכו.
פשוט לא כיף ליייי ללכת לשם בשבתות ובאירועים כשהם נמצאיםכי אני לא מסוגלת לחוות את האפליות האלו.
אני בטוחה שהם לא עושים את זה במודע ימנסה לדון לכף זכות אבל באמת שהמקום שלי מממש התערער מאז שהיא נכנסה למשפחה- היא ככ כמותם וכנראה זה מה שהםחיפשו.
והכי קשה לי שאני חווה רגשות של קנאה כי אני אדם מאוד מפרגן.
אני משתפת את בעלי והוא מכיל וקשוב ומהמם אבל בסוף כואב לי לומר לו את הדברים האלו ותחושת הקיפוח וההשוואות בכל פעם שאנחנו איתם.
אשמח לעצות מבלי לשפוט..
אני באמת מיואשת שאני מרגישה כך..
