החיים שלה נעצרו קצת אחריו.
קצת אחרי שהחיים שלו נגדעו ולא ישובו אליו.
הוא יצא כרגיל, עם חיוך מתוח על השפתיים,
הוא אמר לה שהכך יהיה בסדר ואין לה מה לדאוג בינתיים.
הוא הבטיח לה, הוא הבטיח לה לחזור.
ושוב פעם הזכרונות קופצים לאותו יום שחור.
לאותן הבטחות, ותקוות.
ואז נפילות, וכאבים ואכזבות.
היא קמה לעוד בוקר נורמאלי,
לעוד יום רגיל.
היא נחסתה לאפות וגילתה זשה יצא לא אכיל,
היא מלאה בדאגה, אבל היא הבטיחה לחייך.
איך הוא הוציא ממנה כזו הבטחה? איך?
הפאלפון מצלצל, הוא נמצא על הקו.
"מה שלומך? איפה אתה נמצא עכשיו?"
"אני בסדר, נלחם למען המדינה",
ואז הוא הפיל את הפצצה בזהירות עדינה,
"תקשיבי, אני נכנס לעזה עוד קמה דקות,
אבל אני אהיה בסדר! ושלא תעזי לבכות!!"
שתיקה. פחד מחלחל.
הלב כבר מעכשיו מתחיל להתפלל.
"הי, אני צריך שתאחלי לי הצלחה,
רגערגע, את בוכה?"
"לאלא, אני בסדר, הכל טוב"
על מי היא עובדת? כל הפאלפון כבר רטוב.
"אבל אתה מבטיח שאתה חוזר לכאן ואני אראה אותך שוב?"
"מבטיח אהובה שלי, את תראי אותי שוב."
"יופי, אז כשתחזור יש לי חדשות משמחות,
שיהיה לך המון ב"הצלחה, נשיקות"
"אוהב אותך"- הקו מתנתק.
והלב? הלב מתקתק.
סופר כל דקה, כל שניה. לא מחמיץ אפילו רגע אחד.
ובינתיים הוא שם מתכונן בצד.
לוחש תפילה ויצא לתוך האש,
בהמון אהבה ואמונה הוא מתחמש!
הוא נלחם על האדמה שלו, ואין לו ברירה-
ופתאום- בום. כדור נורה.
הישר לחזה, אבל אין מוות מידי.
הוא תופס בידי של חברו ולוחש לו- "יהודי,
תגיד לה שניסיתי בשבילה, באמת נסיתי לשרוד. תגיד לה שנלחמתי בשבילה ושאני רוצה שתמצא עתיד טוב יותר. ורוד.
תגיד לה שאני לא מרשה לה לבכות המון, שאני רוצה שהיא תתקדם בחיים, ושאני אוהב אותה המון"
ואז הוא שחרר, את נשמצו השיב לבוראו,
ובצד השני של המדינה דופקים על דלת ביתו
שלושה חיילים, היא מציצה מהתריסים.
החא לא מסכימה להכניס אותם לחדרים.
"התבלבלתם בבית! התבלבלתם במשפחה!!
זה לא יכול להיות!"
היא קורסת, ובוכה.
ועל הקבר שלו היא מתפרקת,
"הבטחתי לך בשורות טובות" היא אומרת.
"אז שתדע שאני בדיוק נכנסתי להריון,
ואל תדאג! אני מבטיחה שהוא יכיר אותך, הילדון..
ואני אוהבת אותך, ואני מצטערת שאני לא עומדת בהבטחה ואני בוכה,
אבל קשה לי, ואני מתגעגעת.
בחיי עוד שניה אני משתגעת!"
והחיים שלה נעצרו קצת אחריו.
קצת אחרי שהחיים שלו נגדעו ולא ישובו אליו.
והיא הבטיחה לו לחייך, להלחם בשבילו כל יום מההתחלה.
בדיוק כמו שהוא נלחם בשבילה.
קצת אחרי שהחיים שלו נגדעו ולא ישובו אליו.
הוא יצא כרגיל, עם חיוך מתוח על השפתיים,
הוא אמר לה שהכך יהיה בסדר ואין לה מה לדאוג בינתיים.
הוא הבטיח לה, הוא הבטיח לה לחזור.
ושוב פעם הזכרונות קופצים לאותו יום שחור.
לאותן הבטחות, ותקוות.
ואז נפילות, וכאבים ואכזבות.
היא קמה לעוד בוקר נורמאלי,
לעוד יום רגיל.
היא נחסתה לאפות וגילתה זשה יצא לא אכיל,
היא מלאה בדאגה, אבל היא הבטיחה לחייך.
איך הוא הוציא ממנה כזו הבטחה? איך?
הפאלפון מצלצל, הוא נמצא על הקו.
"מה שלומך? איפה אתה נמצא עכשיו?"
"אני בסדר, נלחם למען המדינה",
ואז הוא הפיל את הפצצה בזהירות עדינה,
"תקשיבי, אני נכנס לעזה עוד קמה דקות,
אבל אני אהיה בסדר! ושלא תעזי לבכות!!"
שתיקה. פחד מחלחל.
הלב כבר מעכשיו מתחיל להתפלל.
"הי, אני צריך שתאחלי לי הצלחה,
רגערגע, את בוכה?"
"לאלא, אני בסדר, הכל טוב"
על מי היא עובדת? כל הפאלפון כבר רטוב.
"אבל אתה מבטיח שאתה חוזר לכאן ואני אראה אותך שוב?"
"מבטיח אהובה שלי, את תראי אותי שוב."
"יופי, אז כשתחזור יש לי חדשות משמחות,
שיהיה לך המון ב"הצלחה, נשיקות"
"אוהב אותך"- הקו מתנתק.
והלב? הלב מתקתק.
סופר כל דקה, כל שניה. לא מחמיץ אפילו רגע אחד.
ובינתיים הוא שם מתכונן בצד.
לוחש תפילה ויצא לתוך האש,
בהמון אהבה ואמונה הוא מתחמש!
הוא נלחם על האדמה שלו, ואין לו ברירה-
ופתאום- בום. כדור נורה.
הישר לחזה, אבל אין מוות מידי.
הוא תופס בידי של חברו ולוחש לו- "יהודי,
תגיד לה שניסיתי בשבילה, באמת נסיתי לשרוד. תגיד לה שנלחמתי בשבילה ושאני רוצה שתמצא עתיד טוב יותר. ורוד.
תגיד לה שאני לא מרשה לה לבכות המון, שאני רוצה שהיא תתקדם בחיים, ושאני אוהב אותה המון"
ואז הוא שחרר, את נשמצו השיב לבוראו,
ובצד השני של המדינה דופקים על דלת ביתו
שלושה חיילים, היא מציצה מהתריסים.
החא לא מסכימה להכניס אותם לחדרים.
"התבלבלתם בבית! התבלבלתם במשפחה!!
זה לא יכול להיות!"
היא קורסת, ובוכה.
ועל הקבר שלו היא מתפרקת,
"הבטחתי לך בשורות טובות" היא אומרת.
"אז שתדע שאני בדיוק נכנסתי להריון,
ואל תדאג! אני מבטיחה שהוא יכיר אותך, הילדון..
ואני אוהבת אותך, ואני מצטערת שאני לא עומדת בהבטחה ואני בוכה,
אבל קשה לי, ואני מתגעגעת.
בחיי עוד שניה אני משתגעת!"
והחיים שלה נעצרו קצת אחריו.
קצת אחרי שהחיים שלו נגדעו ולא ישובו אליו.
והיא הבטיחה לו לחייך, להלחם בשבילו כל יום מההתחלה.
בדיוק כמו שהוא נלחם בשבילה.
