א. בטאוניה הרשמיים של היהדות החרדית - המודיע (זה המודיע שקיים גם היום) והמבשר (זה כבר לא, עיתון אחר שהיה אז)

ב. חסידויות ויז'ניץ, אלכסנדר, סדיגורא, צ'ורטקוב ושאר בית רוז'ין. ועוד. 

ג. הנהגת אגודת ישראל - חתנו של האמרי אמת, ר' איצ'ה מאייר לוין וכו',

ד. עריית ותושבי בני ברק. 

ה. שכונות שערי חסד, זכרון משה, מאה שערים...  רבה של שערי חסד, חבר בית הדין האשכנזי של ירושלים וראש ישיבת מאה שערים

ו. ישיבת חברון, וראשה - הגר"י סרנא. ראש ישיבת פוניבז' - הגרי"ש כהנמן - הפונביז'ער-רב.

ז. הגרא"ז מלצר,

כנראה שהאחרים היו די במיעוט.. 

ואגב, יש עוד עדויות רבות שלא מופיעות בקובץ זה.

כי גם אם זה שייך - זה שייך רק לחגיגות המיידיות. בתש"ט אף אחד לא השלה את עצמו.

וכתבתי "גם אם זה שייך", כי גם ככה זה דחוק. גם בתש"ז לא חשבו שהחזון איש יהיה רה"מ והבריסקר-רב נשיא. אז אולי באמת ציפו לקצת יותר וקיבלו קצת פחות, אבל זה לא דרמטי בצורה שתהפוך את ההתייחסות מן הקצה אל הקצה.

א. עצם ההאלהה של "מנהיג הדור" לא היתה בציבור החרדי בקום המדינה

ב. היו כמה וכמה גדולים מלבד החזו"א, הגרא"ז מלצר לדוגמה. ושלא לדבר על גדולי החסידות - ר' אהרן בעלזער והאמרי אמת. שלחלוטין זכו למעמד אפילו יותר מכובד משל החזו"א.

ג. דעת החזו"א מאוד לא ברורה כמו שאתה חושב. אבל מאוד. 

ד. אם היית קורא את התוכן - היית מגלה כנראה שהעובדות מוכיחות שטעית בסברתך, על פני כל שלושת הנקודות הקודמות שכתבתי

אבל זה לא כמו שמציירים אותו היום. ממש לא.

בשני מילים - את עצם זה שיש מקום ליהודים וכו' הוא ראה בחיוב

ומנגד - חשש מאוד שלא יתנו לשמור על הדת - ומכאן התנגדותו

ידוע מה שאמר לסטייפלר בפסח תש"ט: "חשבתי שלא יתנו לאפות מצות"....

ככל שנותנים לשומרי התורה לשמור מצוות ואין כאן אונס לעבור על הדת - התנגדותו כמעט לא איננה.

זה הרבה יותר מורכב ממה שכתבתי. ובעצמי לא הצלחתי לשרטט קו מדוייק בדעתו. אבל לומר "דעת החזו"א ברורה" זה הכי לא נכון שאפשר.

ואני לא מדבר דווקא על אלו שקשורים לרב זצ"ל, אמנם הבאתי את הגרא"ז כי הוא הבולט. אבל גם הגר"י סרנא והגר"ח שמואלביץ אמרו הלל, והם מגדולי ירושלים אך לא קשורים לרב

וגם הגרי"ש כנהמן מפוניבז' - שממש לא היה ירושלמי, ואם כבר היה כפוף למישהו זה לחזו"א עצמו דווקא. ואעפ"כ....

(אגב הגר"ח שמואלביץ: מאוחר יותר כשהגרא"מ שך "קיבל את מושכות ההנהגה" וראה את כל הדור כמחוייב לו (....) קרה והגיעו כרוזים שלו לגר"ח שמואלביץ, כשהוא מביע עמדה וקובע שהיא "דעת תורה". הגר"ח היה קורעם ומפטיר "גם בירושלים יש דעת תורה, לא רק אצלו".)

ולעצם הטיעון - כאן אין שכתוב, הם מודים שכך האמת, אלא שאומרים שקיבלו את הוראת החזו"א ולא את הוראת הגרא"ו. לא מסלפים.

מה גם שגם בדעת הגרא"ו עצמו יש לדון מה היה אומר אחרי שכבר קמה המדינה וצריך "להציל מפי הארי" כמו שטען החזו"א.

בכל מקרה, הגרא"ו היה דעת מיעוט מוחלטת. בכנסיה הגדולה בתרפ"ז הוא ועוד אחד היו נגד החלטת כל המועצגה"ת כולה. ועם כל הכבוד - זה לא מחלוקת שוות משקל.

וזה אכן רחוק, לכן לא מניתי אותו בהודעות וכו' כי הוא ממש רחוק מהאחרים שהזכרתי.

ואדרבה - גם בנוגע לדברי לחם מלא אמרתי שלא קיבלו ברחוב החרדי דווקא את החזו"א על פני רבים שחלקו עליו

אלא שגם הערתי - שגם הוא עצמו לא היה כזה ברור ורדיקלי כמו שמציגים היום.

את האמת - הגם שהוא רחוק מאוד משאר השמות שהזכרתי (ממי יותר וממי פחות) לדעתי הוא עוד יותר רחוק ממה שמציגים אותו היום.

וגונדא דיליה..

(שמעתי עדות מתלמיד ישיבת פוניבז' בתקופת פטירת הפונביז'ר-רב והגר"י לוינשטין ועליית הרב שך. הוא תיאר שהישיבה עברה מהפך מוחלט)

אם אתה רוצה דוגמה אותנטית לאיך הם הצליחו להשמיד דעה אחרת ולהשפילה עד דכא - תסתכל על הגר"ח גריינמן זצ"ל.

עם נכדה של הגרא"ז התחתן ר' אביעזר פילץ ר"י תפרח.... זה לא הדור של הרב שך.

וזה שלימד בהדרום זה לא פרט שיש ללמוד ממנו מי-יודע-מה...

תראה, אין ממנו פרסומים מהתקופה המוקדמת. אז הכל זה השערות

אבל כהשערה על פי האישיות - אכן נראה שכך היה. (ואגב: יותר קנאי מהגרי"ז ברמת האידיאל, פחות קנאי ממנו ברמת הפרקטיקה, למרות שהוא לא הודה לא בזה ולא בזה....)

ואגב - קצת נראה מהתיאורים שהוא היה מקורב לגרי"ז גם בעיסוק השקפתי. בשונה מר' אברום שהיה קשור אליו תויירה'דיק (ובשקלול של הנתון הזה: דווקא מבחינה תורנית נראה שהגרי"ז העריץ את ר' אברום הרבה יותר מאת הרב שך)

אבל יש כ"כ הרבה מה להאריך בזה, ואני אינלי כח...

בטח יהיה מעניין

"האמרי אמת הביא את החרדים לארץ" (אה? קודם כל זה לא נכון (אם נקבל את ההגדרה הראשונה), ודבר שני, ההגדרה שלך לחרדים היא כנראה לא נכונה)

"כידוע רק לחרדים בא"י יש וכו'" - אה? 

חוצמזה שעם כל הכבוד לרב שך, ויש כבוד, דעת לנבון נקל שהוא אף פעם לא היה בדרגה של הרב אלישיב או הרב גריינמן, "ואפילו" ר' אברום שפירא. הוא היה מנהיג, ולכן הוא זה שהיה בראש.

סתם כאקט של שמרנות ש"לא משנים ממה שעשה הרב" (הרב מפוניבז', הגרי"ש כהנמן)

אבל אכן, הוא תלה דגל כאידאולגיה. הוא היה ציוני מוחלט

בביתו היה סליק של הלח"י, וכן מתחת לארון הקודש של הישיבה....

אגב, אחד מחשובי ראשי הישיבות כיום, כשהיה נער צעיר - נכנס כעילוי מופלג לפוניבז' בגיל קטן מאוד.

באחת השנים שלחו אותו חבריו להשתחל דרך חלון קטן לגג ולתלוש את הדגל (בגלל שהוא היה כ"כ קטן וצפלון)

הוא עשה זאת, ושכ"נחת" חזרה עם הדגל בידו - גילה את הרב מפניבז' מולו

סוף דבר, נזרק מהישיבה.. וחזר רק לאחר תחנונים רבים של אביו, שהיה רב חשוב...

גם לי יצא לשמוע אותה, והיא נאמרת בטון מסויים..

סתם התלוצצות.

גם בביהכנ"ס מול ציבור יש אמירות ציניות מהסוג הזה. 

זה ממש לא מוזר, זה מאוד תואם את הסגנון החרדי (ה"משגיחי" בעיקר, אבל לא רק..)

מין לעג כזה ל"ציוינים" שמחשבתם לא עלתה בידם...ולזהכיר שוב ושוב שהם היו שונאי תורה. 

אני מכיר את זה מספיק טוב.. תאמין לי

(לחילופין: צא לרחוב הבניברקי ותשאל מישהו אם זה רציני....)

הם מתלוצצים מהציוינים, זה הכל.

אף אחד שם לא באמת מתייחס ליום העצמאות כקדוש, לא בגלל לימוד תורה ולא בגלל נעליים, ת'שה טובה.

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה