בעיני לא חשוב אם יש תואר, השאלות שנשאלות הן מה:
מה מסלול החיים שבו היא בחרה?
(להיות רופאה? גננת? עסק עצמאי? לשזור פרחים להנאתה?)
מה המשמעות הכלכלית שלו? (הנחה - היא מודעת למשמעות הכלכלית, בין אם זה היה שיקול ובין אם לא)
(מה התרומה שלה לכלכלת המשפחה, בהנחה שהמסלול מצליח?)
מה דורש ממנה המסלול שהיא בחרה בו
(האם היא מוכשרת בתחום כלשהו? יש לה נכונות להשקיע?)
ומה התכלית שלו,
(האם היא בחרה בזה מתוך עצלות? אידאלים? חשבון קר של משכורת? זה כיף לה?)
מה רמת האחריות הכלכלית שהיא לוקחת על עצמה במסגרת חיים משותפים
(האם היא מוכנה לחפש עבודה רווחית יותר, אם יהיה צורך? האם בעיניה הגבר מפרנס והיא סתם מרוויחה כסף לעצמה? עד כמה היא מהווה גב/ כלכלי במקרה צורך?)
אני משתדל לא לנחש את התשובות (או לנחש ולזכור שזה ניחוש)
אני אוהב שמתייחסים גם אלי בצורה הזאת - מתמקדים בזה שאני אחראי כלכלית ואפשר לסמוך עלי, ולא בזה שאני אקדמאי או שאני עובד
אני חושב שזאת היתה הגישה שלי לאורך כל השנים, גם כשלמדתי בישיבה, גם כשלמדתי לתואר, וגם כשאני עובד.