איך גורמים לילדון בן 9 וחצי לאכול אוכל מזין ובריא???השם בשימוש כבר
לא חודשים.
שנים🙄
הלוואי שתהיינה כאן עיצות מועילות.
מיואשת כבר.
מפרטת כדי לתת קצת רקע-
קמה מוקדם כדי, בין היתר, להשקיע לו בכריכים לארוחת עשר, אבל הוא מחזיר כמעט כל יום את הקופסא כמות שהיא, בקושי טועם ביס מהפרי, על הכריך אני בכלל לא מדברת... וניסיתי הכל, את כל סוגי הממרחים והמילויים- טונה, עם ובלי תוספות כמו זיתים ומלפפון חמוץ, חמאת בוטנים, כל סוגי הגבינות, חמאה, טוסט, חומוס, טחינה, ממרח חלווה, חמאת בוטנים, ריבה, כל סוגי הביצים.. כלום- מוכן רק ממרח שוקולד. רק כריך כזה הוא מוכן לאכול ( איזה כריך, המפונק לא אוכל פרוסות לחם. רק פיתה טריה. או לחמניה. אבל בלי שומשום.. )
בבוקר לפני שיוצא מהבית אוכל עוגיות עם חצי כוס חלב, לפחות חלב. (כמובן שרק עוגיות מסוג מסויים, אבל לא אלאה אתכן)
חוזר מבית הספר, כאמור, עם קופסת אוכל מלאה, ולמרות שאני שואלת אותו בכל פעם מחדש איזה פרי/ירק לשים, הוא פשוט מחזיר ככה, בלי לטעום אפילו.
צהריים זה לריב איתו כדי שיטעם מהאורז או מהפתיתים, או מהמוקפץ. כמעט כל ארוחה כזאת מסתיימת בדמעות ( שלי או שלו או של שנינו ) ואתן מבינות כבר שארוחה זה לא.. עזבו שניצל או עוף או קציצה. מזה כבר הרמתי ידיים. קוסקוס הוא מוכן רק עם טיפה מרק. וזהו. ששום ירק לא יגע, אחרת הוד מעלתו לא יגע..
ארוחת ערב-קורנפלקס עם חלב.( אלה עתירי הסוכר, של הביוקר, לא הצהוב חס וחלילה) או מעדן.
בסעודות שבת חלה עם טיפונת רוטב של דג. ואולי חצי פרוסת חציל אפוי. זהו.
יודעות מה, נראה לי שיהיה יותר קצר שאכתוב מה הוא כן אוכל-
פיתה עם שוקולד
שניצל תירס
פיצה, לפעמים לפעמים פלאפל( פעם עוד היה אוכל חצי פיתה, היום גם זה לא)
כל מיני סוגי קורנפלקס
עוגיות, שוקולדים וסוכריות (לזה יש לו דווקא תאבון, והרבה)
במבה עם שוקולד (חטיפים אחרים דווקא לא אוכל, לפחות זה)
ובגזרת הבריא - גמבה אדומה, כיווי, דובדבן ומנגו.🙄

מכל הג'אנק הזה התזונה שלו מורכבת, איפה כשלתי? כשהיה תינוק ופעוט אכל ממש ממש ממש בריא. ממש הקפדתי. אולי בגלל זה? אנחנו לא בית של ג'אנק. לא קמח כוסמין וטבעוני אבל בעלי אוכל בהחלט בריא ואני משתדלת, כן חוטאת פה ושם אבל גם אם כן זה מוקרם או בורקס שהכנתי בעצמי, לא משהו חריג, גם לא ממש אוכלת שוקולד וחטיפים. שוב, כן אוכלת מדי פעם, אבל בפירוש לא בהגזמה. בכלל, אוהבת מאוד ירקות ופירות, גבינות, ביצים. פחות מחבבת בשר, אבל כן אוכלת חזה עוף או קציצות או פרגיות למשל, והוא כלום. כלום. אפילו שניצל לא. איפה עוף ואיפה פרגית.. חה.
רואה את אחיינים שלי ואחייניות שלי שקטנים ממנו, עוד רגע בולעים את העצם של השוק, לועסים את הסטייק עד תומו כולל השומן,
ולא יודעת אם לבכות או לצחוק.. מה שבטוח, עיניי רואות וכלות.. בקשתי כבר מאחותי שתלווה לבן שלי קצת מהתאבון הבריא של הילדים שלה. הסכימה בשמחה אבל הילדון פשוט לא לקח..
מה עושים?
מיותר לציין שהוא שוקל.. 23. עור ועצמות ממש. והוא גבוה.
תודה לכל הקוראות עד עתה❤️
איזה מאמא מרוקאית ❤חגהבגה
מה יקרה אם לא תילחמי איתו?
אם הוא תכף בן 10, למה להגיע לדמעות?
הוא חש רעב- שיפתור את זה. יש אוכל- אוכל שהוא אוהב, בבקשה..
בדקתם ברזל?
אבל הוא אוהב קוסקוס, ושניצל תירס! זה לא אוכל.. ולא, לאהשם בשימוש כבר
בדקנו ברזל 3 שנים כי.. צרחות ובכי מבדיקת הדם. ולפני שתשאלי- לא, בעלי לא ילך איתו, כי ממנו הוא ירש את החרדה מהמזרק.. הילדון הגדול והמגודל מתעלף רק מלראות דם, וזקוק להכנה נפשית של 3 ימים לפני כל בדיקה, ולהתאוששות של יומיים אחריה (עושה אותה רק בשכיבה ונשאר חצי שעה אחרי להשגחה במרפאה.. ואני לא צוחקת בכלל, אמיתי לגמרי.)
אני דווקא מוכנה שידקרו אותי כמה שרוצים. הפעם האחרונה שבכיתי מבדיקת דם הייתה בגיל 4. אבל המחשבה על הנסיעה לאחות ועל מה שיהיה שם, גורמת לי לדחות את הביקור. והופ, עברו 3 שנים...
אני גם הייתי מאד בררנית באוכל. מאד.סמיילי12
חייתי שנים על טבעול וקוסקוס משקית
וזה עבר לי
יש דברים שאני לא נוגעת עדיין. אבל במגמת שיפור ממש
באמת? רק על זה? עד איזה גיל?השם בשימוש כבר
כן. זו הייתה ארוחת צהריים הקבועה שלי בערךסמיילי12
אולי הייתי מגוונת עם פתיתים או אורז.
אבל לא עוף ולא קציצות ולא מוקפץ. כלום.

ירקות לא אהבתי בכלל מלבד גמבה ומלפפון.

פירות זה רק תפוח בננה אבטיח מלון.

בעיקרון עבר לי כשהכרתי את בעלי והוא חשף אותי לכל מיני טעמים. (אפילו חומוס! לא אהבתי)
אחים שלי גם היו בסגנון. לא אהבו סלטים שום כלום.
ובאיזור גיל 13 או 12 הם הסתדרו. עכשיו כל אחד מהם דואג לעצמו לסלט ודואגים לעצמם מבחינה בריאותית. אחד בן 17 שניה בת 16.
יש לי עוד אח שזה לא הסתדר אצלו🤷‍♀️ תמיד אנחנו מעירים לו אבל הוא כבר בן 26. קצת יותר קשה לשנות🤷‍♀️



והבן שלי המתוק בן 3.5 גם מוכן רק שוקולד לגן. ניסיתי להחליף בממרח תמרים זה עוזר מדי פעם.
ועוזר איתו פשוט לעשות ארוחות משפחתיות אז 'באלו' לטעום מזה ומזה.
אז לגן אני לא נלחמת. חשוב לי שיאכל. אז מביאה לו פיתה עם שוקולד. בבית מושיבה את כולנו לאכול יחד.
ואולי אפשר חלק מהדברים הלא מזינים להוציא מהביתסמיילי12
אצלנו בגזרת החטיפים יש במבה וציפס קידס ובסקוויטים.
אין ביגלה או עוגיות קנויות.

ואם יש משהו 'שווה' יותר הוא מוחבא אצלנו בארון והם לא יודעים שיש (אבל אצלי קטנים אז קצת קשה לי להבין איך זה יעבוד עם גדולים)
בגזרת החטיפים יש רק במבה עם שוקולד, אבל עוגיותהשם בשימוש כבר
קנויות יש והרבה כי מוכן לאכול רק אוראו בבוקר. כשניסינו להכריח אותו לאכול לפני שיוצא לבית הספר משהו קצת יותר מזין מעוגיה פשוט לא אכל, הלך ככה. ואנחנו לא רוצים שילך רעב. עד הפסקת עשר יש תפילה ו2 שיעורים שצריך להתרכז בהם.. גם בעלי נכנע בקטע הזה, אפילו לפני. טוען שעדיף שיאכל משהו, העיקר שלא יהיה רעב..
כן אני מבינה ממש את המקום שלך🥺סמיילי12
תודה🙂❤️השם בשימוש כבר
תעשו ניסויאמאשוני
כל יום לפני שאתם מביאים לו אוראו, תקראו את ההרכב התזונתי שיש באוראו מול ההרכב התזונתי המומלץ,
ואז תבחנו את המשפט "העיקר שיאכל משהו ושלא יהיה רעב".

אגב, פיצוץ סוכר לא מביא לריכוז לאורך זמן.
ובארוחת עשר ממילא נותן רק ביס בפרי וזהו.
את מרגישה שמשהו פה לא עובד.

אגב, גם אני עם התיאבון והמודעות והכל, אחרי אוראו או סתם קפה עם מתוק, לא אוכלת ארוחת בוקר, שהיא סופר חשובה.
בוודאי ילד שלא רגיל ולא מודע להשלכות.
👍🙂 תודה!השם בשימוש כבר
אולי תכיני עוגיות?תוהה לי
כל מה שתכיני יהיה עשיף מקנוי..
אוף, ממש מצער, מבינה את הרצון שיאכח בריא ומזין. זה ממש חוסר אונים
תודה.. 🙂❤️ באמת מכינה עוגיות ביתיות הרבה פעמים,השם בשימוש כבר
המבוגרים במשפחתנו( קרי: האיש ואנוכי) עפים על עוגיות תמרים ועוגיות סילאן, למשל.. הילדון-על עוגיות שוקו צ'יפס.. הבעיה שלא תמיד מספיקה להכין, ( כי חייבתתת לקיים את המנהג הטבוע בי להחליק על הרצפה תוך כדי שטיפה מדי פעם) או שהמלאי אוזל במהירות ובבוקר אין מדי הרבה זמן
להתקשקש. וגם חשוב לנו שילך בבוקר במצב רוח טוב ומרומם, שנובע, מה לעשות, גם אצלינו המבוגרים זה ככה, בין היתר, מאכילת משהו טעים.
ויש התנגדות, וזה באמת בא על חשבון הבריאות הפיזית..
תודה לך🙂
מצחיקולה שאתתוהה לי
אין עלייך ועל התיאורים שלך..
אז אפשר באמת להכין עוגיות שוקולד ציפס עם שמן קוקוס וקמח כוסמין לבן שלא ניכר באפייה ולהפחית סוכר. תכיני כמויות ותקפיאי..
אפשר גם להכין שניצל תירס ביתי, יש מלא מתכונים. תכלס, אפשר להכין פיתות ופיצות וממרח שוקולד בבית. גם ככה את משקיעה זמן בלהכין כריכים מושקעים..
הייתי גם שולחת אותו לחוג שיעשה כושר ויבנה מסת שריר ועצם דרך הספורט ואז גם יהיה יותר רעב ואולי יאכל קצת יותר בריא..


עוד כיווןתוהה לי
זה שייקים על בסיס חלב עם פירות, ואם הוא אוהב את זה לגמרי אפשר לעוף עם זה ולטחון גם אגוזים ושקדים ועוד סוגי פירות
כן, הציעו את זה כאן והגבתי ששייק ע"ב יוגורט ופריהשם בשימוש כבר
אהוב הוא שותה, אבל כשניסינו לטחון ולהוסיף בהחבא עב"מים אחרים כגון אגוזים או מלפפון, הילדון בעל בלוטות הטעם המפותחות מאוד גילה זאת ודחה את המשקה בבוז מעל פניו🙄
כפרה עליו..תוהה לי
יש דברים שאפשר להוסיף שהם יותר נייטרלים כמו חמאת שקדים שזה כבר טחון, ובכלל אולי שווה לשקול להוסיף לו פשוט ויטמינים לשייק. בייעוץ של דיאטנית ילדים כמובן.
ה מצחיקולה כותבת😂השם בשימוש כבר
מכינה בהחלט פיצות ביתיות, גם לחם שום ובורקס ולחמניות וכאלה, אבל גם קונה אותם, כן. תלוי בתקופות עמוסות יותר ופחות..
ולגבי הספורט.. נגעת בנקודה רגישה...
❤️
מסכימה להאכיל גם אותי?תוהה לי
איך בא לי לגור אצלך
לא כדאי לך.. תכיני אטמי אוזניים😂😂😂השם בשימוש כבר
לגבי עוגיות בייתיותשקדיה.
כתבת שהוא לא יותר מידי חובב מטבח, אז לא יודעת אם יעבוד אבל עם הבן הבררן שלי זה ממש מצליח.. יש מתכון קבוע של עוגיות שוקולדציפס (שיש בהם בעיקר קווקאר וקמח מלא) שהוא יודע להכין ממש לבד, וכל פעם אנחנו מחמיאים לו מאוד והוא מכין אותם למפגשים משפחתיים, וזה גם מה שהוא לוקח הרבה פעמים בבוקר.
ממליצה לנסות לעניין אותו יותר במטבח, להציע לו מתכונים פשוטים שיכין בעצמו, אולי זה יפתח אצלו משהו...
ומצטרפת להמלצות של כמה שכתבו פה- להרפות להרפות, מלחץ והכרח לא יצא שום דבר טוב- אולי אפילו ההפך, בדרך כלל זה גורם להתנגדות גדולה יותר..
עוד טיפ אחרון לגבי ירקות- בארוחת ערב אני חותכת קבוע בערך 4/5 סוגים של ירקות וכולם יודעים שעם זה מתחילים את הארוחה, כל אחד אוכל את מה שהוא אוהב וזה גורם להם מידי פעם לנסות ירקות אחרים...
בכל אופן זו באמת התמודדות קשה.. בהצלחה גדולה!
תודה רבה🙂❤️ הוא מגלגל כדורי שוקולד, לא ניסיתיהשם בשימוש כבר
(והאמת שלא חשבתי..) לתת לו להכין עוגיות בעצמו, אבל זה רעיון! אציע לו.
לגבי מגוון הירקות- גם רעיון טוב (בד"כ חותכת לו פלפלים בכמה צבעים, וכמעט תמיד אוכל את האדום ואני את השאר)כבר היום לסעודת שבת אכין בע"ה פלטת ירקות קטנה.
תודה רבה רבה🙂
זה ממש עוזר כשהילד מכין!חדשה ישנה
כשמתעסקים עם האוכל זה ממש נותן חשק אח''כ לטעום, זה מגניב אותם שהם היו שותפים בהכנה. הבן שלי לא נוגע בירקות במרק, יום אחד הוא הכין מרק(עשיתי לו רשימת מצרכים, הוא לומד לקרוא אז הייתה פעילות נחמדה, הוא קילף, שטף, חתך.. ) אח''כ הוא זלל את המרק בהתרגשות רבה.
הילדים שלי גם בררנים, לא ברמה כזאת כמו החבובו שלך, כי אני פשוט לא ק ו נ ה אוראו, ולא ק ו נ ה דובדבנים... אבל מתקשקשים הרבה פעמים עם מה שיש בבית עושים לי סרטים בארוחת צהריים 🙄
בדר''כ אם הכנתי ארוחת צהריים מבושלת, והם מתחילים להגיד - אני לא אוהב, זה לא טעים, זה לא לטעמי וכו' (השבוע הבן שלי אמר-אמא, אני לא מאוהב בבלונז, אמרתי לו, אתה לא צריך להתחתן איתו, לא תמיד אוכלים מה שהכי טעים לנו), אם אני מכינה צהריים והן לא אוהבים אני אומרת זה מה שיש, אתה יכול להשאר רעב ואני לא מרשה אח''כ עוגיות וכד'. לא תמיד אני חזקה , לפעמים אני נשברת, מודה. אבל וואלה , אם הם יאכלו שוקולד ועוגיות במקום להישאר רעבים זה לא בהכרח יותר טוב לגוף שלהם. יכול להיות באמת שזה עניין של ברזל שחסר לו. בכל מקרה , זה ממש מתסכל! מבינה לליבך שמעמידים סיר מושקע ובסוף מי שאוכל זו אני 😬
מאוהב בבולונז😂פעם אחת
לא מאוהב בבולונז😂😂😂 איזה חמוד!השם בשימוש כבר
תודה על התגובה והשיתוף. ❤️🙂
לומדת מכל אחת כאן! מקסימות!
תודה על השיתוף 🙂 גם לי חשוב שיאכל, ולכן אני "נכנעת"השם בשימוש כבר
ונותנת לו לאכול מה שהוא אוהב ולאו דווקא משהו בריא, רק כדי שלא יהיה רעב.. אבל אז יש לי נקיפות מצפון על התזונה הלא מאוזנת בעליל שלו ועל חוסר אבות המזון..
ולפני 3 שנים - איך היה הברזל?יראת גאולה
האמת, הייתי נותנת לו קצת ויטמינים, תוסף תזונה לילדים, בדובונים או אחר. וברזל.

ביצים הוא לא אוכל בכלל?

רעיון לבוקר -
גם הבן שלי לא אוכל בלימודים, זכור לי שגם אני וחלק מאחיותיי לא אכלנו כלום בלימודים. זה איזה באג כזה דווקא ללימודים... ולא, אף פעם לא הייתי בתת משקל 🙄 עד היום התיאבון בריא למדי...
לכן אני לא נלחצת מכך שהבן שלי צם כל יום עד 3... אבל מה שהחלטתי לאחרונה - שאת האוכל שהוא כן מוכן לקחת לביה"ס (פיתה עם שוקולד... אצלנו זה תחליף שוקולד בריא) - שיאכל בבוקר!! זה גאוני. מציעה שתנסו את זה גם...

עוד כמה הגיגים שעולים לי בשעת לילה,
קוסקוס עם שניצל תירס זה אוכל. אמנם מהאוכל הפחות בריא, אבל בהחלט אפשר לחיות על זה וזה בסדר.
הגיוני שהסוגיה הופכת אצלכם לאישיו, וכל נושא האוכל עובר למגרש הרגשי... לא יודעת איך יוצאים מזה, אבל אולי כן לנסות להרפות... הרי את המלחמות כבר מיצית, וזה גם ככה לא עוזר.
והייתי מוציאה מהבית את העוגיות והכל. עוגיות בבוקר זה לא אוכל מבחינתי (בשבילי כן 🤭 לא לילדים שלי), הייתי נותנת לו קיווי או מנגו במקום...
היות שמבחינתך העיקר שיאכל ולא יגווע ברעב, את מוכנה שיאכל זבל, העיקר שיאכל. אבל עוגיות וכו' סותמים את התיאבון, אפילו שיאכל שניצל תירס... זה אוכל..
רגע, ניסית אולי שייק?
תודה על התגובה🙂❤️ לפני 3 שנים הברזל היה בסדר, לאהשם בשימוש כבר
חרג מהערכים. וכן, ביצים בכלל בכלל לא, לא קשה לא רכה לא חביתה לא עין לא מקושקשת. בלינצ'ס (שמכיל 4 ביצים) הוא כן אוכל.
לא מיציתי את המלחמות, עדיין ששה אלי קרב💪

כן, ניסינו שייק, בעלי מנסה כל מיני, לפעמים טעים ולפעמים לא( 🤫למשל שייק מלפפון, אגוזי מלך וכיווי🤢) והוא מואיל לשתות חצי כוס.
מצד אחד אני רוצה שלא יהיה רעב, מצד שני אני עוד יותר רוצה שיאכל ירקות ופירות ותזונה מאוזנת יחסית..
באמת אני צריכה להוציא את האוראו המגעילים האלה. לא יכולה להסתכל עליהם.
שוב תודה, יראת גאולה🙂
תודה, חגוש.. שכחתי לכתוב⬆️🙂❤️השם בשימוש כבר
לדעתי הוא כבר ילד גדולאמאשוני
והגיע הזמן שיקח יותר אחריות על החיים שלו.
להסביר לו את ההשלכות של תזונה לא נכונה על איכות החיים שלו עכשיו ובעתיד.
להסביר את השפעת הרעב על יכולת הריכוז והסבלנות. להסביר שזה יכול לגרום לו סתם לבעיות משמעת וחבל להתדרדר.
להסביר לו שההורים יכולים לתמוך ולעזור אבל הם לא יכולים להיות במקומו ולקבל החלטה לדאוג לבריאות שלו.
אחרי הנאום חוצב הלהבות להציע עזרה שמתאימה לגילו. אפשר לקחת אותו לתזונאית, אפשר לקחת אותו לסופר לבחור מצרכים, אפשר לקנות כלים להכין דברים מיוחדים (הבן שלי למשל משתמש עכשיו בסלייסר לחתוך סלט)
אפשר ללמד אותו לחפש מתכונים מעניינים.
אבל להאכיל אותו בכפית אי אפשר ולהכין אוכל שנזרק אין טעם.
לכן מהיום את מוכנה לבשל/ להשקיע רק באוכל שיאכל.
לא רוצה- לא צריך. החלטה שלך.
להציב קווים אדומים מה לא נקרא אוכל ואת לא מוכנה שיחליף ארוחה.
מעדן- כמה פעמים בשבוע מותר?
קרונפלקסים להעיף מהבית. לא רק שזה לא מזין זה סותם את התיאבון (והמצפון 🤭)
טעם זה דבר נרכש. לחדד את זה בבית שוב ושוב ושוב.
לכן צריך לתת הזדמנות למאכלים פעם ועוד פעם ועוד פעם.
בתור התחלה אפשר להציע לו להכין בצק של לחם.
להכין ממנו פיתות ולהקפיא לכל השבוע. בהמשך להתחיל עם מילויים. מניחה שגבינ"צ הכי ידבר אליו, ובהמשך לגוון. ולנסות שוב ושוב.
אבל חשוב שהוא יהיה אחראי על האוכל, את רק עוזרת לו לפי מה שהוא חושב שהוא זקוק לעזרה.
ברגע שיטרח על האוכל יעשה את כל עבודת החשיבה אז, יבין שאי אפשר על כל דבר להגיד לא.
פתאום כל תפיסת המציאות שלו על אוכל תשתנה.
אפשר גם לדרבן במבצע מסויים, שאם יעמוד ביעד מסוים יקבל מתנה כלשהי.
תוך הסבר שהמתנה היא רק ליווי לתהליך כדי שיהיה לו כיף להתמיד אבל המתנה האמיתית היא הבריאות.

מקווה שיעזור 🙏
כל מילהחגהבגה
חיכיתי לתגובה שלך🙂 אז קודם כל- תודה רבה❤️השם בשימוש כבר
(לגבי הלהאכיל בכפית-מתביישת לכתוב שדווקא לא מזמן עשיתי את זה🤫)
לגבי הלהסביר לו את ההשלכות- אז כן אמרתי לו (וגם כעסתי עליו תוך כדי הסבר) אבל זה לא ממש עזר, אני באמת צריכה לתפוס איתו שיחה ברוגע, הבעיה שרוגע זה לא ממש משהו שקיים אצלי🙄
יש לנו סלייסר ונינג'ה ומעבד מזון, אבל הוא לא אוהב את הרעש ובכללי המטבח לא מעניין אותו כמעט בכלל( לא בא להסתכל כשאני מבשלת, מעדיף לקרוא או לשחק במחשב, למשל) אבל אהבתי את הרעיון לקחת אותו לסופר לבחור מצרכים!👍 ניישם בע"ה. וגם לחפש מתכונים.. וגם את המבצע.. בקיצור, כרגיל, כל מילה. שוב תודה🙂

ואני באמת לא משחררת.. כמו עוד כמה תחומים בחיים שלי.
הלוואי יהיה שינוי 🦋


מנסיון אישירינת 29
אם תכריחי לאכול או תלחצי עליו זה רק יוציא לו את מעט התאבון שעוד שעוד נשאר.
אותי הכריחו לאכול לפני 20 שנה ועד היום קשה לי לאכול אצל אמא שלי.

אגב, הוא מקבל ריטלין או תרופה של קשב וריכוז?
תודה לך🙂❤️. לא, לא מקבל אף תרופה כזאת. למה?השם בשימוש כבר
כי הן פוגעות בתאבון...רינת 29
אה.. אז לא.. 🙂השם בשימוש כבר
כאמא לילד בררן מאודשחרית*
בגיל של הבן שלך, לדעתי בערך אותו משקל, אבל לרוע המזל לא גבוה (כך שאנחנו במעקב גדילה צפוף כבר מגיל שנה וחצי).
התשובה הפשוטה היא לשחרר. ככל שתרדפי אחריו יותר, כך תצרי יותר התנגדות.
הוא ילד גדול וחייב לפתח מול עצמו את תחושות הרעב והשובע שלו.

אוהב רק פיתה טריה עם שוקולד? יאללה, שיאכל את זה, לא קרה כלום. אפשר לנסות לגוון עם שוקולד בריא יחסית (יש לאחווה כמה כאלה) ואם לא, אז לא. אני מודה בפה מלא שאצלי כולם הולכים עם שוקולד לגן ולבית הספר, לא חושבת שכמות של ממרח תהפוך את הכריך למזין או לא (וגם אני לפעמים לוקחת שוקולד לעבודה).
כנל עוגיה בבוקר- אני משתדלת לאפות ואם יש, אז יופי, אם אין, אז אוכלים משהו קנוי.

לגבי ארוחות מבושלות- הייתי משתדלת להכין לו דברים שהוא אוהב. אוהב קוסקוס, שיאכל קוסקוס. לנסות להכין דברים בלי רוטב או בצל או ירקות מגורדים שיצרו אצלו התנגדות (פסטה "יבשה" למשל, ושהוא יבחר את הצורה שהוא אוהב, מסתבר לפי הבן שלי שזה חשוב), ציפס בתנור (ביתי- לחתוך כמו ציפסים ולאפות עם שמן ומלח), אפילו לטגן ציפס פעם ב-
שניצל תירס- שיאכל שניצל תירס. הייתי משתדלת לנסות להכין ביתי, או להציב עובדה שיום אחד בשבוע אוכלים משהו אחר ולהכין בכל פעם משהו אחר, אולי יבוא לו החשק (הבן שלי לא נגע בבשרי בכלל, לאט לאט נפתח ומוכן לאכול חזה עוף על הפלנצ'ה, קציצות בלי רוטב). אבל שוב, בלי להידחף לו לצלחת. זה מה שיש על השולחן, זה מה שאוכלים. תיקח כמה שאתה צריך ורוצה.

הוא אוהב גמבה וקיווי? מעולה!!! תחתכי שיהיה זמין תמיד. הם מלאים בברזל ומצויינים.
באופן כללי תחתכי ירקות שיהיו בארוחה, לפעמים בא תיאבון.

לגבי המתוקים (כוללת בזה חטיפים ואת הקורנפלקסים המושקעים)- הייתי מוציאה מהבית שלא יהיה פיתוי ושלא ימלא לו את הבטן בין הארוחות ואז ימנע ממנו להרגיש רעב לדברים החשובים.

שייקים זה מצויין, עם גלידת שמנת או פרוזן יוגורט. תפסיקו לנסות לדחוף לו לשם דברים. הוא גדול, אל תנסו "לרמות" אותו.

חוזרת על עיקרי הברזל (וסליחה שיוצא ארוך)-
1. לא לעשות אישו מאוכל!! לא להכריח, לא להתחנן, לא להאכיל, לא לרדוף עם כפיות או להבטיח דברים בתמורה. לשים אוכל על השולחן, מגוון וכזה שכולל גם דברים שהוא אוהב, ולתת לו לבחור בעצמו את הכמות והמבחר.
גם אם בוחר לא לאכול (גם לבן שלי זה קורה לפעמים), אז שלא יאכל. לא קרה כלום. לא להתרגש.
2. לא לתת לנשנש בין הארוחות. כדי לבנות תחושת רעב. להעיף מתוקים מהבית. להעדיף הכנה ביתית בגבולות המסוגלות שלך.
3. לא להתייאש מלהציע ולחשוף למאכלים. הטעמים משתנים כל הזמן. הבן שלי לא נגע בחביתה ופתאום הריח וראה את אחים שלו אוכלים בתאבון וביקש גם (לא האמנו!). תמיד לשים ירקות חתוכים יפה על השולחן בארוחות. לקנות פירות טובים (למשל, בתפוחים לבן שלי יש דרישות ספציפיות לתפוח קשה, לא קמחי ועוד.. אז אני תמיד קונה את התפוחים מהסוג היקר ביותר ומציעה וזה עובד).
4. הייתי פונה במקביל לבדיקות דם כלליות לשלול אנמיה שמשפיעה מאוד על התאבון ולשלול חוסרים אחרים.
5. הייתי גם עושה עם הילד שיחה על אבות המזון, ומסבירה לו מה חשוב ומה פחות, אבל מכאן והלאה משחררת לו לגמרי.

בהצלחה!!!
תודה ענקית על הטיפים ועל התגובה המושקעת שלך!! מעריכה ממש!השם בשימוש כבר
🙂❤️
חחח שימשי חולה עליך!!מצטרפת למועדון
עזבי את זה שאת כותבת מדהים וחי כל כך. ממש מציירת את המצב בצורה הכי מוחשית.
אני פשוט מצאתי את אחים שלי בין השורות וגם קצת את עצמי כשהיתי בגיל של הילד שלך..
אני זוכרת איך נגעלתי מכל מאכל שהיה בו בצל מטוגן או מאודה.. איך בכיתי כשאכלתי שניצל תירס שבטעות חשבתי שהוא סויה ולא הבנתי איך גרגר תירס העז להשתרבב ללשוני.. היתי לוקחת לבית הספר או טוסט או שקית ביגלה או לחמניה. לחם פרוס פשוט דחה אותי. לא משנה איזה ממרח היה בפנים.
אז אני ממש יכולה להזדהות עם הילד שלך ולהיות במקום הזה שנגעל מכל דבר ואוהב רק דברים מסוימים ובצורה מאד ספציפית, ומצד שני גם להבין אותך כל כך כאמא שרוצה לתת לילד שלה אוכל מזין ובריא ומשקיעה בנושא ללא הרף מתוך אהבה ואכפתיות(אפשר לשאול איך את לא מתייאשת?? אמא שלי מזמן כבר לא מנסה. בשלב הזה שלא נוגעים במה שאת שולחת. פשוט חבל..)
אז אחרי שהבעתי את הזדהותי הכנה עם שתי הצדדים אני רק אוסיף ואומר שמהנסיון שלי זה עניין של בשלות והתפתחות. כמו שככל שגדלים תפיסת העולם יותר מתרחבת ונפתחים לעוד עולמות וסגנונות של חיים וחשיבה ככה גם באוכל. הלשון צריכה לעבור סוג של התפתחות, לפתוח את עצמה לעוד טעמים.
זה קורה. אני מבטיחה לך. ככל שגדלים מעיזים בהדרגה עוד ועוד וכאשר רואים כי טוב זה נותן מוטיבציה לנסות עוד.
מילדה שלא אהבה ירקות בכלל!! לא דגים. בקושי פירות. לא גבינות וממרחים אחרים. רק המון פחמימות , ממתקים ועוף בכל הוריאציות נפתחתי בהדרגה לכל העולם של הירקות המבושלים והמאודים(מחיים אני עדין נרתעת), דגים ברוחב לב, גבינות למיניהן,קטניות מלאות ועוד.
זה פשוט קורה. בלי שדחפו לי בכח. בלי שלחצו עלי. מתוך חופש ורצון וסקרנות שלי לגמרי.
אז תרשי לי להציע לך. תרפי מזה בינתיים. אני מבטיחה לך שזה יקרה יום אחד מעצמו לגמרי.. בכל מקרה לחץ שלך לא עושה טוב לשניכם!
זה מעולה שאת ממשיכה להציע ולחשוף. אבל תשאירי את זה בגדר הצעה..
תודה רבה, דון דון, על התגובה המבינה והמזדהה.. 🙂❤️השם בשימוש כבר
נראה לי שאני לא מתייאשת כי זה משהו בעדה, לא?
מרוקאי=להאכיל, זה טבוע לנו בדם להאביס אחרים
וברצינות,
יש לי חרדה מזה שאולי יהיה רעב בבי"ס, וגם בעלי שותף לתחושה הזו. מעניין למה, שנינו לא סבלנו בעבר מחסור אוכל בית ספרי, או מחסור באוכל בכלל.
והלוואי שזה ישתנה. אנסה כמה מעצותיכן החכמות.
שוב תודה🙂❤️
חח ברור עדה ולא רק. זה הכי טבעי.מצטרפת למועדון
לא התכוונתי לא לשלוח איתו אוכל בכלל. אבל יום אחרי יום לחתוך במסירות פירות ולהכין סנדויצים שברור לך שהוא לא יגע בהם. לא חבל?
בטח שחבל! את יודעת איך כואב לי הלב? לפעמים אני אוכלתהשם בשימוש כבר
את הפרי או הירק ששם, רק כדי לא לזרוק, ולחם-מפוררת לציפורים, ועדיין, נחמץ לי הלב בכל פעם מחדש. שונאת לזרוק אוכל. שונאת. כאב לב כפשוטו.
אז תשלחי איתו רק מה שאת יודעת שהוא אוכל!מצטרפת למועדון
פיתה עם שוקולד ולפעמים רצועות גמבה, כי אם אשים כל יוםהשם בשימוש כבר
ימאס לו. זה בערך המבחר.. אה, אתמול בקש מצה. עם שוקולד🙄
כיווי דובדבן ומנגו- חותכת ושמה, אבל יש להם עונות לא ממש ארוכות...(לדובדבן לפחות)
🥭🥝🍒
מה אכפת לך? הוא אוכל לא את.מצטרפת למועדון
אדרבה אולי ככה ימאס לו ויפתח את הראש לעוד רעיונות..
ניסית קרקרים למיניהם? פריכיות אורז?
קרקרים לא אוהב בכלל, פריכיות רק אלו של אוסם עםהשם בשימוש כבר
הדבש🍯
אנין טעם הילדון
האמת שאני הייתי עושה בירור וטיפול רציניאורוש3
בדיקות דם מעמיקות, אנדוקרינולוג ומרפאת הפרעות אכילה של ילדים. נשמע קיצוני למדי לא סתם בררנות. בהצלחה מותק
את חושבת? הפרעות אכילה?😥 אוי ואבוי.. וכן, אין מנוס מבדיקותהשם בשימוש כבר
דם בשבוע הבא... זה באמת קיצוני כ"כ? את אומרת את זה בגלל המשקל?
תודה אורוש❤️
אני יודעת שזה נשמע מפחיד מי שלא מכיר את זה מקרובמצטרפת למועדון
אבל לדעתי זאת לא הפרעת אכילה. בכלל לא בטוח שזה יתבטא אצלו בחוסרים...
אני מכירה את זה כמו שכתבתי מקרוב. כמובן שצריך לחשוב איך מרחיבים את המעגל של המאכלים שהוא אוכל אבל מכאן ועד הפרעת אכילה הדרך ארוכה...
אצל ילדים זה אחרתאורוש3
לא הפרעת אכילה של חלילה אנורקסיה או בולימיה. אני לא באמת סגורה על הגיל שלו איפה זה נופל. אבל אני כן יודעת שאצל תינוקות לקטנים בררנות מוגזמת, אכילה לא מספקת וכל האישוז מסביב נחשב הפרעת אכילה ויש מרפאות ייעודיות (למשל בשניידר). זה לא אומר אשפוז והזמה בזונדה חלילה. סליחה אם הלחצתי. אלא יותר הדרכה מה לעשות כדי לעבוד ולשפר את התחום. המשקל די דומה לשל הבן שלי בן שמונה. הוא אבל לא גבוה ולא עור ועצמות ואומנם בררן אבל לא כמו הנסיך שלך ואוכל כמויות סבבה.
וחלק מזה כמובן זה הדרכה להורים...אורוש3
אני באמת דואגת, כי אני חושבת שהוא חיוור יותר לאחרונההשם בשימוש כבר
(אולי אני מדמיינת, אבל אולי זה נכון)
בכל מקרה נתחיל עם בדיקות דם בע"ה.
ושוב תודה❤️
אם כבר, הייתי מבקשת הפניה לבדיקות דם ממש מקיפותיראת גאולה
בי12 מחסני ברזל.... לא יודעת מה עוד, כל מיני ויטמינים.
זה מה שאעשה. תודה רבה לך❤️השם בשימוש כבר
ותפקודי בלוטת התריס כל האנדורקינולוגיהאורוש3
👍🙂 תודה!!השם בשימוש כבר
לא נראה לי שמדובר בהפרעת אכילהאורי8
כי הילד כן אוכל, אלא שמעדיף דברים לא בריאים.
מזכחר לי מאוד את הבן שלי. יש לי ילד בן 10, שאוהב רק דברים מסוימים. חי על קורנפלקס, פיצה, ביסקויטים, קרקרים.
ועוד כמה דברים . לא אוהב את רוב מה שמבשלים בבית. זה מעצבן, אבל מאמינה שיעבור לו כשיגדל.
לא יושבת שזו הפרעת אכילה.
תודה❤️🙂 מנחם קצת לשמוע שיש עוד ילד כזה, כי בינתייםהשם בשימוש כבר
אני רואה סביבנו רק ילדים עם תאבון בריא ומוגבר.. 👨‍🌾
ותודה על ההרגעה🙂
אבל היא מדברת גם על כמויות מזעריותאורוש3
נכון. כמויות מעטות ממש ( חוץ מבמבה עם שוקולד וקורנפלקס,השם בשימוש כבר
אז בהחלט מראה את יכולותיו.. )
אבל הוא אוהל כמויות גדולות מאוכל שהוא אוהבאורי8
גם אם הוא לא בריא. אם הוא אוכל הרבה ושבע משטיות, זו לא הפרעת אכילה.
האמת, אני הייתי נותנת לו לבית סםר חחם עם שוקולד, לפחות שישבע.
מפסיקה להתעסק כל הזמן סביב האוכל שלו.
אני מכינה אוכל לכולם, אם הבן שלי עושה פרצוף, לפעמים אני שואלת מה הוא כן רוצה ומציעה להכין, לרב הוא אומר משהו בסגנון - פיצה. אני מציעה לו להכין לעצמו פיצה על פיתה, לפעמים הוא אוכל קורנפלקס.
מעצבן אותי, אבל לא נורא בעייני, יגדל וילמד לאהוב עוד דברים. יש ילדים כאלה.
אשרייך שמשחררת. הלוואי שאצליח, הלוואי..השם בשימוש כבר
תודה! 🙂
מציעה כיוון שונה מזה שניסיתאמא וגם
לשחרר.
לזכור שטבועה בו תחושת רעב טבעית משהוא נולד, ושלפעמים לחצים ואובר טררם רק מפריע לה.
מהיום תכיני לו מה שאת מכינה לכולם. בלי היסטריה ובלי לספור כמה פירורי אורז אכל
ובלי להתחנן שיואיל לאכול
ובלי לעשות מזה עסק.
תדאגי *שיהיו* כל הארוחות שהוא צריך.
ארוחת צהריים מוגשת, ארוחת ערב מוגשת.
במקסימום לדאוג שהוא חייב לשבת בזמן הארוחה ואם לא נאה לו מה שאוכלים שיקח לעצמו מהמקרר משהו אחר
שמקובל עלייך.

סה טו.
תודה רבה לך🙂❤️ פעם ניסינו את זה בארוחת ערב, הוא לאהשם בשימוש כבר
נגע בכלום, הלך לישון ככה ולנו היו יסורי מצפון ומאז לא חזרנו על זה..
אז מה ? אז הוא הלך לישון ערב אחד רעב ???רעותוש10
לא קרה כלום,
את יודעת כמה פעמים בחיי עשיתי פרצוף על ארוחת ערב והלכתי לישון רעבה ?

התחתנתי במשקל 48 קילו... עבר לי... עם השנים והלידות עליתי ב15 קילו בערך

אני הייתי ילדה ברננית פלוס שלט אוכלת בכלל פירות חוץ מבננה ותפוח לפעמים, ירקות הכוונה זה סלט עגבניה מלפפון ותפוחי אדמה חוץ מזה כלום, כל דבר שנגע בו טיפת קטשופ או רסק עגבניות לא נוגעת
הכי בעולם אוהבת ופלים ושוקולד,
וכל יום אבל כל יום הלכתי עם פיתה עם שוקולד לבית ספר

זה סיפור ארוך אבל ההורים רוב השנים לא לחצו לאכול
צודקת.. רואה שאלו התגובות של רובן ככולן פה.. אז צריךהשם בשימוש כבר
לשחרר, אפילו שקשה,
ולהעיף זבל, ולהעביר את האחריות אליו.. אין מנוס מלהתחיל ליישם..
תודה רבה לך!! 🙂❤️
תראי אני לא חושבת שביום אחד את צריכה להפוך הכלרעותוש10
זה תהליך
וכל משפחה עושה את התהליכים האלה לפעמים... מחשבים מסלול מחדש... מחפשים איזון

רק בנושא הלחץ *שלך* שהוא יאכל,
זה חייב להשתנות
מכיוון שבעלי בן העדה המרוקאית אני פשוט כל כך אבל כל כך מבינה אותך, זה פשוט כ"כ מגיל 0 לבשל אוכל ולהאכיל...

כשהיינו מאורסים, הגישו לי , לצלחת, כמויות אוכל הזויות, במיוחד אצל הסבתא, וזה ממש מעליב אם לא אוכל כמעט הכל...
כבחורה בררנית ורזה מאוד-סבלתי !!!
ארוסי פשוט סגר איתי שכל פעם שסיימתי לאכול ואני לא רוצה עוד, שנחליף בינינו את הצלחות....

כמובן שאת צריכה לדאוג לו לאכול אבל לא ברמה של כל הזמן לדאוג שגם יאכל אותו בפועל,
חשוב שבהית ספר יהיה אוכל שהוא אוהב כי זה משפיע על כל התפקוד אבל אם הוא בסוף בחר לא לאכול זה עניינו

לחץ מוגזם בנושאי אכילה זה פשוט דבר שעלול לפתח הפרעות אכילה ! במיוחד אצל נערות אבל גם בנים

בנוסף- בדיקות דם !!
לא רק ברזל
גם בלוטת התריס
גם צליאק אולי
תיפני לרופאת המשפחה שתמליץ לך
עוד משהו חשוב ביותר ! לגבי צורת האכילה בלי קשר לתפריטרעותוש10
ראיתי את זה הרבה שהאמא מגישה לילד כל טוב, לתוך הצלחת

והיא עצמה ממשיכה לסדר את המטבח.

זה לא טוב ! !

אכילה קבוצתית חשובה ומעוררת תאבון, הדוגמא האישית של ההורים חשובה לא פחות
(אותו דבר גם לילדים עם משקל עודף)
אם את לא רעבה לארוחה או רוצה לאכול בהמשך,
לפחות תשבי איתו, שימי לך בצלחת ירקות או סלט ותאכלי בקטנה,
תאכלי בכיף ותשימי לב שמרגע שהאוכל בצלחת של הילד מה שהוא מכניס לפה זה לא קשור אלייך

דבר נוסף- לא לצרוך מדיה בארוחה !! אפילו דיסק שמע פחות מוצלח ואני יסביר לך למה. ברגע שיש מדיה הילד לא אוכל מתוך תחושת רעב ותאבון אלא כמו מכונה בלי לחשוב, המוח שלו מרוכז רק במה ששומעים או רואים וזה מפריע.
כשאוכלים רק אוכלים ואפשר קצת לשוחח בשולחן

ועדיף להגיש הגשה מרכזית ולא בצלחת, שהילד יבחר מה הוא אוהב ויתנסה

או למשל להגיש משהו אחד בצלחת ושהוא ישים לעצמו מהדברים הנוספים

(נגיד אני עושה חביתה אישית בצלחת וכל אחת שם לעצמו סלט וגבינה (או לא שם... אבל אני לא מכריחה)

דבר נוסף - לא להבטיח ממתק או קינוח שווה אם תאכל יפה, אפשר לחלק משהו מתוק אבל לא אוכלים בשביל לקבל ממתק, אוכלים כי רעבים ורוצים לשבוע

צורת האכילה זה נושא מאוד ארוך אז זה מעניין אותך אחפש את האתר של התזונאית שלמדתי ממנה
אז אנחנו אוכלים כולנו יחד רק בערב, כי רק אז בד"כ כולנוהשם בשימוש כבר
בבית, לפעמים צהריים אבל כל אחד חוזר בשעה אחרת, לפעמים מחכים אבל זה תלוי ברעב.. באמת יוצא הרבה פעמים שאוכל לבד בוקר וצהריים. אבל אף אחד מאיתנו לא מתעסק בנייד או מחשב או שמע ( אין לו בכלל סמראטפון, רק טלפון פשוט) אלא משוחחים..
צלחת הגשה מרכזית זה רעיון.. תודה👍
ואשמח אם לא קשה לך, גם לאתר של התזונאית. תודה!
תודה!! 🙂❤️ הצחקת אותי עם ההחלפת צלחות.. לא תפסוהשם בשימוש כבר
אתכם?
כן, אני גם כזאת.. כשגיסים שלנו (אשכנזים) מתארחים אצלינו, הם ממש מבקשים ממני "א ל תשימי לי בצלחת. א נ י אקח בעצמי!"
אני לא חושבת שהלחץ שלי מוגזם, לא הלחץ שאני משדרת ל ו בכל אופן, זה יותר בתוכי - לא רוצה שיאכל את כל זה, ומצד שני-ממשיכה לקנות.. ואז מלקה את עצמי ששוב מרשה לו קורנפלקס לארוחת ערב.
תודה רבה על התגובה🙂
מה שהכי אני בטוחה שאת אמא נהדרת !!!רעותוש10
הלוואי.. אני לא בטוחה בזה בכלל..השם בשימוש כבר
אבל תודה רבה לך! 🙂
כל מילהפרלין
ברור שבתת מודע קיימת התניה שסביב האוכל הוא מקבל המון תשומת לב שלכם.
הוא כבר גדול. תשחררי.
את כאמא צריכה לדאוג שיהיו בבית שלוש ארוחות מזינות. אפשר לנסות להתחשב בהעדפות שלו אבל לא לנהל את כל התפריט של הבית לפי זה.
ירצה, יאכל. לא ירצה, שידאג לעצמו לחלופה בריאה מתוך דברים שאת מרשה.
תודה🙂❤️ חלק מעבודת חיי, לשחרר.. קל זה לא יהיה, כנראה.השם בשימוש כבר
אבל ננסה..
מסכימהאפונה
טוב זה לא חוכמה, קל לי לשחרר כי אני אשכנזיה וגם הילדים שלי נולדות עם עודפי תיאבון.
אבל אני יכולה להגיד לך מהנסיון של חמותי (המרוקאית...) שאם את רוצה לגדל ילד בררן - כדאי שתתעסקי במה הוא אוהב ומה לא אוהב לאכול, וכמובן להכין לו רק את מה שהוא אוהב ואל תשכחי לבדוק כמה הוא אוכל מזה.

גם הילד שלי לפעמים עושה אוואנטות ולא אוהב את מה שיש בארוחת ערב, או לא אוהב משהו בתוך האוכל ("אמא איכס אני לא אוהב בטטה במרק") אני מסרבת להכנס לשם. לא רוצה? אל תאכל. הדבר היחיד שאני מרשה לקחת כתחליף למה שהכנתי זה ירקות מהמקרר ללא הגבלה. אז כן, לפעמים הוא אוכל מלפפון וגמבה לארוחת ערב. ואני בכנות מעדיפה שילך לישון רעב לילה או שניים *מבחירתו* ולא להכנס ללופ של סקרנות ונסיונות ריצוי בתחום המזון. המדרון חלקלק...

וברצינות - תני לו שיחת הכנה מקדימה: "עד עכשיו היה ככה (...) אנחנו רוצים לעשות שינוי כי א' ב' ג', ומעכשיו אלו הכללים החדשים".
תעיפי את הזבל מהבית, תכניסי אוכל אמיתי זמין ואל תדברי על זה יותר.

מאמר מעולה שאולי יפתח לך קצת את הראש:
אתגר הירקות
אשכנזיה וכותבת "עושה עוונתות?" 🤔 הבה נבדוקה את שורשייך!השם בשימוש כבר

הצחקת אותי עם התיאור של חמותך.. מבינה שהילדון הבררן הוא בעלך? כן, גם על זה אני חושבת, על הכלה שלו.. בכל זאת, אחד מהיעדים שהצבתי לעצמי לטווח הרחוק זה לרכוש את אהבתה, אז צריך לעמול הרבה עבור זה, בין היתר, מעכשיו...
תודה רבה רבה על התגובה, אקרא בע"ה בהמשך את המאמר..
🙂❤️
בעלי הוא דוקא מהפחות בררנים במשפחהאפונה
הוא לא אוכל רק:
חומוס, טחינה, קוסקוס, גריסים וירקות מבושלים
לאחרונה לימדתי אותו לאהוב גם אבוקדו ופירה, שקשוקה וקצת פשטידות.

מבטיחה לך שככל שתתעסקי פחות במה שהוא אוכל כן ייטב.

ראיתי פעם המלצה של סופר ננידיקלה91
היה ילד שאוכל רק שניצל תירס. היא פשוט העיפה לו את השניצל תירס. היה רעב יום יומיים ואז מבלית ברירה התחיל לאכול אוכל אחר..
תודה🙂❤️ הבעיה היא שלא אוכל רק שניצל תירס, אלא מבחרהשם בשימוש כבר
דל של אוכל לא בריא. אולי באמת צעד ראשון יהיה להעיף משהו אחד כזה, עוגיות או קורנפלקס או שניצל תירס. תודה!!
ממש לא צריך הדרגתיות בדברים כאלו. תזרקי הכל בבת אחתמיואשת******

הרי אם את מוציאה קורנפלקס הוא יאכל יותר עוגיות ואם תוציאי עוגיות אז הוא יאכל יותר קורנפלקס

את צריכה להיות קשוחה יותר, להוציא הכל, לשים כללים וזהו. 

להתחיל בעדינות להוציא אוריאו, או בעדינות להוציא סוג אחר של עוגיה לא באמת יוביל אותך לשום מקום

😂 רוצה לבוא אלי, לעשות פה סדר? 😂 מתאים לי איזו סופר נניהשם בשימוש כבר
שכמוך..

ברצינות.
אהה!! עליתי עלייך! את רוצה שאני אוכל את כל העוגיות האלו! מיואשת******


מה פתאום!! ארוויח 2 ציפורים במכה-גם אחסוך את כואולהשם בשימוש כבר
הכסף של העוגיות אוראו (שבמבצע עולות 3 ב20🙄)
וגם אחסוך כסף של מנחת הורים+תזונאית!! אז זה אפילו 3 ציפורים. ככה בטוח אוכל לקנות לנו בית בקרוב

(וגם תכירי את מיואשת 👍🏻)קמה ש.
בס״ד

חיבוק @השם בשימוש כבר ❤️

נתנו כל-כך הרבה עצות מעולות, אין לי מה להוסיף. רק שאת אמא מתוקה ממש 🥰
הכי שווה!! 🙂❤️השם בשימוש כבר
תודה, קמוש.
❤️
ואל תקראי לי סופר נני, אם היית באה אלי...מיואשת******

היית מגלה ילדה בת שנתיים וחצי שלמדה לעשות קולות הקאה משכנעים מאד כדי לישון בעגלה ולא במיטה שלהחושב

תגידי לה סופר נני ותראי איך היא צוחקת עלינו

המום

😂😂 איזו חמודה.. באמת? העגלה יותר נוחה לה מהמיטה?השם בשימוש כבר
כן. שדונית ...מיואשת******


אנינת טעם! 😉🙂השם בשימוש כבר
לגמרי שדונית. שתישן בעגלה. אני שחררתי את זהאורוש3
גם שלי עושה ככה מגיל מאד קטן!!!סמיילי12
אם משהו לא מוצא חן בעיניו הוא דוחף אצבע.
מכירה מישהו שקראנו לו 'טבעולי'פעם אחת
(על משקל טבעוני יעני) כי על זה הוא חי בערך. התחתן וזה קצת עבר לו. נוגע בעוד דברים. מעודד?
טבעולי😂😂 אהבתי... מעודד-קצת פחות, אבל מצחיק-בהחלט..השם בשימוש כבר
כי אני לא רוצה לחכות שיתחתן.. אני רוצה שעכשיו ( אתמול, לפני שנה ושנתים) יאכל בריא.. אבל כן, זה שאנשים משתנים ומשנים העדפות זה מעודד. תודה!! 🙂❤️
חחחחאמא וגם
אהבתי
קצת להרגיע מצד הילדמקקה
אני הייתי ילדה כזו
אוכלת בבית ספר שני ביסקוויטים וזהו
בבית אוכלת קצת פתיתים ושניצל
אין מה לדבר על ירקות או פרות.

בגיל תשע בערך אחותי שילמה לי עשרה שקלים על כל חצי מלפפון שאכלתי. ומאז התחלתי לאכול מלפפונים בכמויות. לא חינוכי אבל שיטה

בתיכון הייתי אוכלת לחמנייה עם תפוציפס בפנים (!)
לאט לאט גדלתי והתחלתי לאכול יותר ויותר
היום המבוגרת אוכלת המון ירקות וגם בשרי עם רוטב חזק. את רוב הדברים אני אוהבת, פירות עדיין לא... ככה שיש תקווה!!

ומצד המבוגר- אם לא יהיה קורנפלקס הוא ישאר רעב?
הוא אוכל את הקמת שאמרת ושבעת מזה או שמשלמים השטויות?
תודה🙂❤️ממש יפה שאחותך שלמה לך, אז ממש היה אכפת לההשם בשימוש כבר
מבריאותך אם כך!
והזכרת לי נשכחות-לחמניה עם תפוצ'יפס בפנים זה משהו שגם מישהי מהכיתה שלי הייתה אוכלת לפעמים🙂
אני באמת מקווה שזה ישתנה עד שיגדל, אבל בינתיים קשה עלי המחשבה שדברים כ"כ לא מזינים נכנסים לגופו בינתיים.. וכשאני עושה סיכום של דברים שאכל, אפילו סיכום יומי, ק"ו חודשי או שנתי אני מכה על חטא. באמת.
תודה רבה לך!!
רעב זאת תחושה בריאהאמאשוני
רעב זה טוב
רעב גורם לנו לרצות לאכול
רעב פותח לנו את הראש
רעב יגרום לנו לרצות לנסות טעמים חדשים.

אני רואה בהרבה תגובות שלך שאת מפחדת מהרעב. מרגישה שרעב זה משהו שצריך לסתום אותו ומהר.
זה בדיוק מה שדופק את התיאבון.

מציעה לך בראש ובראשונה להבין את מול מה את מתמודדת. לקרוא מאמרים, ללכת בעצמך לייעוץ אצל תזונאית ילדים.
הבן שלך בגיל שזה ממש ממש בדיוק הזמן. עובר מילדות לבגרות, הגוף יתחיל עכשיו קפיצת התפתחות שתלווה אותו לכל החיים.
ואכילה בריאה לא נרכשת ביום אחד.

את משקיעה בו ובנושא המון המון מאמץ.
בבקשה בשביל העתיד שלו, בשביל הבריאות שלו,
תנסי לנתב את המאמץ לעבודה על עצמך. בלי לפתור את הנקודה הזאת שום דבר מול הילד לא יעבוד.

א. רעב הוא חיוני. אין צורך לסתום אותו עם זבל. את מונעת ממנו להשתמש האינסטינקט שנולד איתו כדי להזין את הגוף.

ב. הוא אדם בפני עצמו. עם יכולת בחירה. אמנם עם הבנה ויכולת קבלת החלטות מוגבלת לפי גילו, אבל אדם נפרד. תני לו ללמוד מעט את החיים.
תני לו לחוש את האי שקט של הרעב, תני לו לפשפש במטבח אחר מזון כלשהו. תני לו את ההבנה שאם הוא לא דואג לעצמו, מעכשיו את מי שיעשה לו את העבודה.

ובניגוד להרבה תגובות פה לא מסכימה שלא קורה כלום מתזונה של ציפס בלחמניה.
הוא כפסע מהתפתחות גופנית ושכלית שתלווה אותו כל חייו הבוגרים.
לא יכול להיות שכל המחקרים מצביעים על צורך ברכישת כל אבות המזון, ובכל זאת כל הילדים שאכלו לא בריא גדלו נפלא
זה שבבגרות התחילו להיפתח לטעמים זה טוב ונפלא (בעיקר נשים שצריכות להזין את הדור הבא)
אבל זה לא סותר את מה שהיה חסר בגיל ההתבגרות.
בשנים האחרונות הצעירים סובלים ממגוון תופעות שלא היו קיימות בעבר באופן מוגבר,
לא הכל אפשר לדעת למה לקשר, אבל זה לא אומר שאין קשר. לכן צריך לעשות מאמץ לשמור על הבריאות. לא צריך להיות קיצוניים בזה, אבל להגיד אוראו ושניצל תירס לכל החיים וחסל ויכוחים זה לא נכון.
יש עוד המון מה לנסות לפני שמרימים ידיים.
בסוף זה שלו, נכון. אבל כהורים צריך להתוות את הדרך.

יכול להיות שלאור הגיל ולאור ההרגלים ולאור הדאגה ההורית שלכם, כדאי להתחיל תהליך בליווי חיצוני.
לא ממקום היסטרי, לא ממקום של חוסר אונים
ממקום אחראי. ממקום שרוצה לתת לילד את ההזדמנות להיפתח לעולם שלם שטרם הכיר.

אם הוא אוהב מחשב, יש אפליקציות ידידותיות שמעודד אורח חיים בריא.
עם הסברים וחידונים, עם תמונות צבעוניות ומאירות עיניים.
שווה לבדוק.
את יודעת מהמקקה
האמת שהגוף שלי מאוד חלש
עם הרבה בעיות
ממש לא בכושר ולא מחוסר ניסיונות לעסוק בפעילות גופנית
רק עכשיו אני חושבת שאולי זה קשור לתזונה שלי עד גיל 18 ככה שלא הייתה מדהימה...

נותן לי מחשבות גם על הילדים, למרות שבדור הזה יש ממש שיפור לעומתי
רק בשביל לחזק את דברייך הכתובים נפלאהתמסרות
אני הייתי ילדה בררנית מאוד מאוד מאוד,
ואומנם היום כשאני אמא אני אוכלת תזונה בריאה בטירוף! וכך גם ילדי אבל החוסרים של גיל ההתבגרות ניכרים יותר מידי מבחינת הגוף שלי.

אני חלשה משמעותית יותר מרוב הנשים וזה קשה!!

ומצטרפת להצלחה לבדיקות דם מקיפות
ומציעה גם לשחרר אבל במקום הזה שווה ללכת יחד עם בעלך ולעשות עבודה משותפת שתיתן לכם כוח יחדיו.

בהצלחה, את אמא נדירה! רק תזכרי את זה
תודה, התמסרות... 🙂❤️ מצער לשמוע שאת מרגישה חלשה,השם בשימוש כבר
אמא חזקה ובריאה זה פשוט מאסט. לכל הבית..
לגבי ה"נדירה" -מניחה שהתכוונת לדרך החיוב
(צוחקת)
הלוואי שאני אמא טובה. הלוואי. את יודעת כמה נקיפות מצפון יש לי?
ותודה רבה על השיתוף🙂❤️
יש לי חברה שהיתה עושה המווון בעיות עם אוכלפרח חדש
מה אמא שלה לא נסתה
שנים נלחמו איתה על זה ושום דבר לא השתנה
כשהגיעו לקצה אמא שלה לא דיברה איתה 3 ימים!! וזה לא עזר
ברור שזה השפיע עליה והיא בהחלט חלשלושה כזאת
כשהתחתנה הרופא לא נתן לה להיכנס להריון רק אחרי חצי שנה שהיא אוכלת כל יום כמות מסויימת של בקר או עוף. פשוט הגוף שלה היה עם חוסרים רציניים.
היא לא תצליח להחזיר לגמרי את החוזרים, אבל היא מקפידה יותר על אוכל היום.
שוב תודה🙂 קוראת בתשומת לב ומפנימה. ותודה על כיווניהשם בשימוש כבר
המחשבה❤️
כל מילה בסלעדיקלה91
אני עם המון בעיות בריאותיות רק בגלל כל הזבל שהיו מאכילים אותי..הלוואי שההורים שלי לא היו בוחרים בדרך הקלה..זה היה מונע ממני הרבה סבל
מסכימה עם העצה של כולם לנסות לשחררמכחול
מוסיפה עוד רעיונות -
אתם אוכלים איתו? לפחות עם קטנים יותר אומרים שזה חשוב. לשבת לידו ולאכול בעצמך באותו זמן שהוא אוכל (בלי לבדוק לו בצלחת או לדרבן אותו לאכול, סתם לאכול בעצמך ולדבר על דברים אחרים).

לחץ חברתי יכול לעזור. אולי כשיש קבוצת ילדים (נניח בני הדודים) לעשות אוכל שווה בהרכבה עצמית וכל אחד מרכיב לו? למשל פיצות שכל אחד בוחר איזה תוספות לשים (ואת מכינה מראש הרבה קעריות עם אפשרויות), סלט בהרכבה אישית, טורטיה או פנקייקים שכל אחד ממלא. שוב - את מגישה את כל האפשרויות ובכלל לא מתעסקת במה הוא אישית אוכל.

אולי לערב אותו בהכנה? לפעמים זה עוזר.
להזמין אותו למטבח להכין איתך. הייתי מתחילה מדברים שהוא אוהב - תכינו ביחד עוגת שוקולד שווה ומפנקת לשבת, בלי שום הטפות מוסר. אחרי כמה פעמים כאלה אולי תכינו ביחד עוגת גבינה. או עוגת תפוחים.

בהצלחה!
לא קל בכלל לשחרר שליטה בזה...
תודה רבה🙂❤️ עונה- אוכלים איתו בעיקר ארוחות ערב, זה בערךהשם בשימוש כבר
מה שמתאפשר. בבוקר אני יוצאת לפני שקם בכלל, ובצהריים בא לפני או אחרי, תלוי בימים.
לגבי הלחץ החברתי-שכחתי לכתוב שדי הרבה פעמים חברים באים אליו ישר אחרי בי"ס ואז יוצא שאוכלים צהריים, או באים
אחה"צ ואז נשארים לארוחת ערב, אז באמת בהתחלה זה עזר, אבל ככל שרבו המקרים האלה, הוא התרגל וכבר לא מתרגש.. לא דופק חשבון מה שנקרא.. חבר שלו יכול לסיים צלחת מלאה ולבקש עוד מנה, והוא עושה טובה, מנקר קצת וזהו, אפילו קם לפניו מהשולחן.
ביום שני, לדוגמא, נשאר חבר עד 20:30. נצלתי את ההזדמנות והכנתי להם חביתה, סלט, גבינה לבנה, זיתים.. נטלו ידיים, החבר אכל הכל מהכל, והילדון ניקר בסלט, 2 ביסים מהרך של הלחם, לא נגע בחביתה ולא פתח את המכסה של הגבינה. ועוד אומר לי "אני שבע.. אני מתפוצץ מבטיח לך". לפחות היה לי השכל לומר לו ליד החבר שאין השלמות, ולא יקבל אח"כ קורנפלקס. וכך היה..
לגבי הלערב במטבח - זה לא מעניין אותו.. לפני שנתיים בערך התפקיד שלו היה בשבת בבוקר לחתוך סלט פירות. היום (כבר מזמן, בעצם) לא רוצה. המקסימום זה לעשות צורות בבצק החלות או לגלגל כדורי שוקולד. ואולי עוגיות..
ושוב תודה על התגובה🙂
קשוח הבחור שלך...מכחול
אין לי רעיונות כרגע, בהצלחה!
כן, עקשנון לא קטן.. תודה רבה! 🙂השם בשימוש כבר
טוב אז הילדים שלי קטנים. אבל הבת שלי עשתה לנו סרטים.. אז משתהכל בנחת
הבת שלי בגיל חודש בערך הפסיקה לאכול..
כמעט כלום.
הנקה סבבה. אבל חלב שאוב לא רצתה..
וצרחה כל היום..

הייתה אוכלת איזה 20 סיסי וצורחת את חייה...
וזה לא ילד ראשון בכלל. אבל זה היה מלחיץ.
ורצתי מרופא לרופא. והם אמרו לי כל הזמן שאני לחוצה מידי ולשחרר.
ולא הצלחתי.
וכל הזמן רדפתי אחריה עם אוכל... והיא לא אכלה והיה סיוטטטטטט.
ואז הגענו לגסטרולוג ילדים.
והוא אמר לי, תראי, היא פעילה ושמחה ומופתחת מעולה. אין לה ריפלוקס או משהו. אין לה שום בעיה רפואית. תשחררי את הלחץ.
תתני לה אוכל פעם בשנתיים וחצי. תנסי פעמיים וזהו. לא לדחוף. תוך כמה ימים, הוא אמר לי, זה יסתדר.
ולא יכולתי. בכיתי את נשמתי..
לא הצלחתי לשחרר..

אז פשוט החלטתנו לנסוע להורים ולתת לאמא שלי להאכיל אותה.
וככה עשינו.
וזה נעלם כלא היה תוך ארבעה חמישה ימים..
גם היום היא ציפלונה. אבל אני לא לחוצה מזה..

עכשיו. אצלך זה בכלל לא המקרה.
אבל לדעתי זה אותו פתרון. לשחרר.
להוציא דברים לא בריאים מהבית.
הייתי משאירה שניצל תירס קוסקוס וקרופלקס
אבל להוציא עוגיות.
ולא לרדוף.
זה האוכל. זה מה שיש.
תאמיני לי שאחרי כמה ימים שהוא לא אוכל וישאר רעב הוא יתחיל לאכול...
ולדעתי שהוא ילך לישיבה הוא ילמד לאכול יותר טוב..
וגם בעלי מפונק. אבל מאז החתונה מנסה לטעום בשבילי ואמא שלו כל פעם בשוק ממה הוא אוכל אצלי..

קיצר זה סופר סופר קשה לשחרר. עבודת חיינו..❤️❤️❤️❤️😍
תודה.. 🙂❤️ מזכירה לי שיש לי חברה טובה טובה, ג'דעית רצינית,השם בשימוש כבר
אמא ל6 בלי עין הרע שכל הזמן כל הזמן אומרת לי- סעי עם בעלך לחמישי שישי שבת, תביאי לי אותו, אני מחזירה לך אותו חייל!! (חוץ מהאוכל הוא מפונק בעוד כמה דברים, מכה על חטא) איפה.. רק המחשבה על כך שישן 3 ימים מחוץ לבית.. לא..
ושוב תודה🙂
ואי איזה מותק החברה שלך☺️הכל בנחת
בסוף תבחרי לעשות מה שטוב לך מוצרים לבית שלך.. הכי חשוב..
הצלחה רבה
היא בהחלט מותק, זכיתי.. תודה רבה לך🙂השם בשימוש כבר
נשמה, לא הפרעת אכילה!! ואל תכניסי לעצמך חרדות סתםתודה לך ה' 🙏
מנסיון שלי, של אחים שלי ושל אחיינים. וכן, מבית מרוקאי!!!
אז כשהיינו ילדים , אמא שלי היתה מכינה אוכל ולא היינו נוגעים כי- הצבע לא מצא חן בענינו, כי יש בצל / שום, כי לא אוהבים קישואים וכי עוד אלף סיבות
הייתי אוכלת ( בסמינר!) רק לחמניה טריה רותחת מהמאפיה שאבא שלי הצדיק היה הולך כל בוקר להביא לנו.
כמובן לחמניה ריקה. ומדאגה היה מביא גם מלא עוגות ובורקסים.. ולפעמים לפעמים היינו מפרגנים לו ואוכלים איזה רוגלך או בורקס..
ארוחת צהריים/ערב היתה לרוב טוסט או שניצל תירס. בשרי - הס מלהזכיר, ובלי סיבה מיוחדת כי קפה / שוקו לא היינו שותים כי נגעלים גם מחלב...
היום כולנו פחות או יותר אוכלים הכל. כן יש דברים שבעלי לא מבין אין אני לא אוכלת. שום לא יהיה אצלי באוכל למשל
ואמא שלי לא הכריחה ולא כלום. אמרה זה האוכל שיש מי שרוצה שיאכל מי שלא, שלא יאכל..
ודוקא אחי שההורים שלי הכריחו אותו לאכול בכוח וכו' עד היום בררן בצורה הזויה.
עוד דבר, אחין שלי יותר גרוע ממה שאנחנו היינו, חוץ מ קורנפלקס עם חלב ואולי עוד 2 דברים לא אוכל כלום!!! הרופא הפנה אותם למרפאת אכילה יעודית לילדים , היה שם בסדרת טיפולים. להגיד שיצא מזה משו, לא!! אולי טראומה ולא יותר.
היום אחותי למדה להרפות שמה לו אוכל בצלחת ומודיעה לו, זה האוכל שלך. אתה רוצה תאכל, לא רוצה אל תאכל. אין עכשיו קורנפלקס. לפעמים הוא לא אוכל, ולפעמים רק שכולם מסיימים ואף אחד לא רואה אותו הוא אוכל מהר...
תכלס, אל תעשי אישיו ובלאגן מהאוכל. מביאה לו צלחת וסה האוכל שלך. וזהו. הולכת ומתעלמת.. יקח זמן אבל בסוף יאכל הכל.
ה יעזור לך, מבינה אותך ויודעת שזה לא קל, ה' יתן לך כח!! 😘😘
מפונקת קטנה😂😂.. רק לחמניה, ורק רותחת? אני במקוםהשם בשימוש כבר
אבא שלך-2 סטירות!! ( סתם. אני במקום אבא שלך-כנראה נוהגת בדיוק כמוהו.. באמת צדיק! )
קשה לי לא לעשות "בלגן" סביב כי הוא ילד יחיד, תכל'ס מבשלת בעיקר בשבילו, וזה מתסכל שאת רוצה שיאכל בריא ויתענג על מה שטרחת, הרבה פעמים במיוחד בשבילו, עם תיבול מסויים ובלי/עם מרכיב מסויים שהוא לא רוצה/רוצה, ובסוף לראות את הצלחת מלאה..
תודה רבה רבה❤️🙂
אני ככ מבינה אותך. תחשבי שאנחנו יותר מ 10 אחים,תודה לך ה' 🙏
ואמא שלי היתה מסוגלת להעמיד 10 סירים, כל אחד לפי מה שאוהב. ותאמיני לי שכמה שהיא השקיעה, זה לא גרם לאף אחד מאיתנו לאכול יותר או לאהוב יותר.
מי שהיה בעייתי נשאר בעייתי.. עד שגדלנו / התחתנו...
תמיד חברות שלי היו צוחקות עלי שמעניין מה אני יעשה כשאגיע לארוחה אצל החמות פעם ראשונה.
במחנות הייתי המלצרית, כי לא הייתי טועמת כלום!!!! הייתי מביאה איתי טונות עוגות וחטיפים וזהו.
ולמה אני מספרת לך את זה, כי היום כשאני אמא פתאום אני מעריכה מה אמא שלי היתה עושה ולנו זה אפילו לא הזיז או דגדג....
אז כן, תכיני מה שהוא אוהב והעיקר שיאכל, אבל הרדיפה אחרי הילדים גורמת רק ההיפך
וואי תקשיבי, זכית בהורים צדיקים ומסורים, ולא מזמן קראתיהשם בשימוש כבר
שגם באחות/אחיות כאלה, ואת-כמובן, אז אם זה המתכון לגדל כאלו ילדים, אני גם הולכת להעמיד 3 סירים עבור המפונק הקטן..
תודה על ההבנה❤️
נשמה את. חכי, שאני בקריזה על אמא שלי אני אכנסתודה לך ה' 🙏
לקרןא את התגובה שלך. אולי זה יאפס אותי.... 🤦‍♀️
טוב, כבר כתבו לך מלנתה עצות...בת 30
רק רוצה לחזק את ידייך, כי נראה שבאמת השינוי צריך.להתחיל מהגישה שלך לענין.
לא הייתי עושה צעד דרסטי בלי לדבר איתו על זה לפני כן, אבל בהחלט אפשר ''לשכוח לקנות' משהו, בתור התחלה וככה להציב עובדה שאין, פשוט אין. (אם אתם גרים מעל מכולת אז כנראה זה לא יעזור...)
אבל בהחלט אפשר להתחיל לדבר איתו על אבות המזון, ומה התפקיד של סוגי המזון השונים.לא לחפור לו, אלא לטפטף.
ואם אוכל פלפל אדום אז להגיד לו שזה משמח אותך כי יש בו הרבה ויטמין c ועוד דברים טובים...

עוד הצעה- לתת לו לבשל בשבילך ארוחה. ח''ו לא בשביל עצמו. את תלכי לנוח לך ותשאירי לו הוראות מדויקות של משהו פשוט אבל בריא.
אפילו שעועית ירוקה, וסלט. משהו כזה
אולי אחרי כמה פעמים כאלה יתחשק לו לטעום מה שהוא הכין לך.

אגב, לא חייבים לקחת לחם לבי''ס...למה שלא יקח רק פירות וירקות? אלו שהוא אוהב כמובן. אם זה מספיק לו, חבל על הלחם וחבל על התסכול שלך. (הבנות שלי לא לוקחות לחם. רק קופסה עם סלט, וזהו)
תודה רבה.. 🙂❤️ לדבר איתו על אבות המזון זה משהו שעשיתיהשם בשימוש כבר
פעם, נראה לי שאחת, אבל באמת צריך לחדד את זה.
לגבי הלבשל לי ארוחה-הלוואי שירצה.. אבל אף פעם לא נגע בגז, המקסימום זה - חתך סלט פירות.
ולגבי הלחם שלא חייבים לקחת-היו פעמים שעברה בי המחשבה לא לשים לו כריך כדי לא לזרוק, אבל בעלי טוען שאין דבר כזה לא לקחת לחם, על כל מקרה שאולי אולי כן ירגיש רעב, "שיהיה לו בתיק"..
תודה רבה🙂
סליחה שאני שואלת...פלא הבריאה
מה יקרה ביום שלא יהיה שום דבר מתוק שהוא אוהב בבית? פשוט להוציא הכל. לא לקנות יותר קורנפלקס, עוגיות חטיפים וממרח שוקולד.
כשיש אלטרנטיבה בבית קשה מאוד לילד לצאת ממעגל הזה. בעצם אין לו שום סיבה לבחור במשהו בריא. יותר טעים לו ג'אנק הוא עוד לא מבין באמת את החשיבות של הבריאות. ולכן תמיד יבחר במה שטעים לו, במיוחד שזה בסוף תמיד עובד הבכי ויש ויתור לטובת האוכל הזה.
ביום שלא יהיה שום דבר בבית הוא יתחיל להבין שזו לא אופציה. ביום הראשון הוא יבחר להשאר רעב, ביום השני אולי גם ביום השלישי כבר קצת יהיה רעב מדי ולכן יהיה מוכן להתפשר על משהו קטן וכן הלאה...
עצם המציאות של המתוקים בבית היא מלחמה בשבילו, מלחמה שסופה ידוע מראש. ולכן זה לא מאפשר לו לבחור משהו אחר. ההרגל הלא בריא טבוע ממש עמוק.
לכן המלצה שלי כדי לתת לו מקום לבחור בתוך הבריא להוציא את הכל!! מהבית. כן זה מפחיד, זה מאתגר מאוד במיוחד לאמהות מרוקאיות (ואני הכי מזדהה למרות שאני לא מעידה) אבל לדעתי אם את רוצה לעשות שינוי עקרוני רק ככה יעבוד.
בשלב השני זה להתחיל לתגבר לו פירות שכן אוהב. אפשר לעשות שייקים נפלאים ומתוקים ממה שאוהב. לנסות לאט לאט להוסיף עוד פרי עוד ירק למגוון, לנסות להוסיף עלה אחד של חסה לתוך הדייר, לראות שאין שום השפעה בטעם וכו'. ממש בצעדים קטנים להציע כל פעם עוד מגוון של אוכל. לנסות לשתף אותו בהכנת האוכל כמו לאפות לחמניות או פיתות שאוהב.
לאט לאט אפשר אפילו לעבור לקמח 70% מלא שבנראות הוא לבן כמעט לגמרי.
ממש הכל בצעדים קטנים.
אבל תמיד לזכור שלא תהיה לו אלטרנטיבה של אוכל לא בריא, הוא לא ירעיב את עצמו לנצח, אלא יתחיל לבחור מה הוא כן מוכן לטעום.
זה תהליך קשה ולא פשוט. לא לך ולא לו. אבל אם זה ממש בנפשך וחשוב לך מאוד בעיניי זו הדרך...
אני רואה את זה גם בבית שלי הילדים שלי כן אוהבים אוכל בריא. אבל ברגע שיש ממתק או עוגיות ביתיות והם יודעים שיש סיכוי שיקבלו הם מוותרים על ארוחות כדי לקבל... ולכן אני לא מכניסה דברים כאלה לבית. רק בשבת..
בהצלחה ענקית ממש לא פשוט.
אבל תזכרי שאנחנו איתך...
תודה! 🙂❤️ שייקים של פירות שהוא אוהב על בסיס יוגורט הואהשם בשימוש כבר
מחבב. מתחיל עכשיו הקיץ אז נחזור לזה, כי בחורף לא כ"כ הכנו, ולהוציא את כל המתוקים/העוגיות/הקורנפלקס מהבית בבת אחת אני חוששת, אבל אולי בהדרגה.. וכמו שכתבת זה תהליך ארוך ולא פשוט, אבל גם "מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד"..
תודה רבה רבה! 🙂
לא קראתי את כל התגובות אבל התשובה ממש זועקת ממה שכתבתמיואשת******

להוציא את כל הזבל הזה מהבית. למה יש לו אופציה לאכול מעדני םוקורנפלקס וכו אם הוא לא אוכל אוכל נורמלי לפני זה?

זה פשוט לא אמור להיות אופציה

ממתקים או מעדנים רק בשבת

אם ממש בא לך לאפשר לו קורנפלקס אז קערה אחת ביום

וזהו. לא אמור להיות בבית בכלל את הדברים האלו

למה אם הוא סותם את עצמו בכל מיני סוכרים שיהיה לו חשק לדברים אחרים?

תדאגי שיהיה בבית אוכל נורמלי, ושלא יהיה בבית אוכל לא נורמלי. 

תקבעי כללים לגבי חטיפים (למשל מעדן אפשר לאכול רק אחרי שמסיימים סנדויץ וחביתה. לא סיימת לא אוכלים מעדן)

תוציאי אותם כמה שיותר מהבית שיהיו רק במידה שסבירה לדעתך

זהו

שחררי

כשהוא יהיה רעב הוא יאכל.

זה יכול לקחת גם חצי שנה אבל הוא יאכל

ובלי מלחמת כוחות. הוא גדול. שימי כללים וזהו. לכי לענייניך עיסוקייך ודרכך בלי להתעסק בזה ובלי לשאול מה הוא אכל ומתי.

את נכנסת פה למלחמת כוחות מטורפת. זה נהיה מהות הקשר של שניכם האוכל הזה. אם את מרגישה שאת לא יכולה לשחרר בלי עזרה מקצועית אז תלכי לעזרה, ברצינות אני אומרת, מלב אל לב , יש פה המון המון ריגשי שלך שנכנס פה, דרך שלו להשיג תשומי ממך, נשמע כאילו כל הקשר שלכם ביום יום מתנהל דרך האוכל. את חייבת לנתק את זה ויפה שעה אחת קודם חיבוק

תודה רבה.. 🙂❤️ דווקא יש לו מלא "צומי" ממני וגם מבעלי,השם בשימוש כבר
תכלס רק הוא כאן, ומטבע הדברים, נרצה או לא נרצה, תשומת הלב היא סביבו, והוא יודע את זה וכנראה גם מנצל את זה..
ממתקים הוא באמת מקבל כמעט ורק בשבת, מעדנים וקורנפלקס- ביום חול, כי כאמור, לא אוכל חביתה וסלט וכולי ולא רוצים שישן רעב.. זה לא שהמזווה מפוצץ ב10 סוגי קורנפלקס והמקרר ב8 מאגדות מעדנים, יש קצת מכל דבר, אבל זה זמין..
הלוואי שאוכל לשחרר. הלוואי..
ותודה רבה🙂
אולי תעבירי את הדברים שהוא אוהב לשבת?בת 30
ארוחת בוקר בשבת- קורנפלקס ומעדן.
וכל שאר השבוע, אוכל נורמלי. ופשוט שמה שאת לא רוצה שיאכל, שלא יהיה זמין בכלל.
גם אצלי, כשיש משהו מיוחד בבית- ופלים או שוקולד, כל היום מנג'זים לי על זה. וכשאין, אז אין. ומבקשים תמר...או תמר עם אגוז...
אולי צריך בהדרגה, אבל אם בתפיסה שלך מעדן זה ממתק, אז ממילא זה יהיה שמור לשבת.
אולי לנסות להמיר את המעדן ביוגורט עם סילאן או דבש? אם הוא יסכים...
מה יקרה אם ישן רעב?דפני11
באמת שואלת.....
רואים שאת אמא טובה שדואגת לבן שלה..
אבל באמת שאם את רוצה לדאוג לטובתו ארוכת הטווח לא יקרה כלום אם ישן לילה אחד או שניים או אפילו שבועיים רעב.... ההפך!!! יקרה הכי טוב בעולם ..
כי אז יבין מה זה להיות רעב
ואז יבין שאין לו ברירה וכדאי לו למצוא עוד תחליפים שאוהב חוץ משטויות... ואז בסוף ימצא אותם.

מצטרפת לכל קודמותיי שהדבר הכי חשוב זה- לקבוע גבולות מה כן ומה לא אוכלים אצלם. ולתת לו אפשרויות חליפיות..לחשוב יחד מה כן.. וזהו. להעביר אחריות אליו. לא יאכל, כן יאכל - עניין שלו בלבד.

מבטיחה לך שרעבי הוא לא ישאר לנצח...
וברגע שאת באמת תשחררי האחריות תעבור אליו והוא יבוא אלייך להתייעץ מה כן כדאי לו לאכול...
אבל זה יקרה רק ביום שבאמת תשחררי ולא יהיה לך אכפת האם אכל או לא או האם שבע או לא...

כותבת לך בתור אמא לילדים קטן ממנו אומנם אבל שהיה בדרך לשם... אחרי התייעצות ושמחה משנת חיים עם רופא ילדים שמתמקצע בתחום של בעיות אכילה בילדים ותינוקות.
והוא הסביר לי ולבעלי במשך שעה שלמה למה ככל שנהיה בלחץ - רק מחמיר את ההפרעה והסחרוב.
ורק אם נסכים להרפות. ולא לדאוג מכמויות. ולא לספור cc. או כפיות... רק אז יתחיל השינוי האמיתי.
תודה רבה לך דפני היקרה! 🙂❤️השם בשימוש כבר
❤️❤️❤️❤️דפני11
שיהיה מלא בהצלחה!! את אמא מדהימה, בטוחה שתצליחו את ובעלך.... זוג מהמם שכמוכם🥰
למה כולן חושבות פה שאני אמא מדהימה? אני אמא רגילההשם בשימוש כבר
שגם כועסת ונוזפת וצועקת לפעמים
(-לxxxxוביץ יש השגות על המילה "לפעמים" )
רק רוצה שהוא יאכל בריא ועל הדרך מגלה כמה אני טועה בגישה וגם קטנה 🙈
מזל שהתייעצתי פה, אחלה יעוץ ועוד חינמי
בכל מקרה תודה רבה רבה לך❤️❤️❤️
ושוב לכולן💞
הייתי כזאת מגיל 0 בערך...שוקולטה
בערך ממתי שהפסקתי לינוק ועד שהגעתי לאולפנא, שם גיליתי מה זה אוכל לא טעים באמת אז לא הייתי אוכלת שם וכשהייתי חוזרת הביתה הייתי אוכלת גם את הדברים שלפני לא הייתי מסכימה להסתכל עליהם (חצי פנימיה, אז אכלתי משהו שהוא לא לחם פעם ביומיים...). בכיתה ב שקלתי בערך 20 וקצת... אגב, לבית ספר הייתי מקבלת סנדוויץ' עם שוקולד...
ההורים שלי ניסו המון, כולל ללמד אותי על אבות המזון, לספור לי קלוריות, להכריח אותי לאכול (שנים לקח לי עד שאכלתי חביתה מרצוני החופשי), לתת לי כסף לקנות לי פיצה לארוחת צהרים ועוד.אני זוכרת שדווקא אכלתי הרבה ממתקים (כשהיה באזור) אבל אמא שלי טוענת שאפילו ממתקים בקושי אכלתי... בגדול חייתי על אורז, ירקות (מלפפון וחסה) ולחם. לאכול מחוץ לבית זאת לא היתה אופציה (אצל סבא וסבתא אכלתי בעיקר חלה...)
עד היום אני לא טובה בגזרת האוכל ומדלגת על ארוחות בקלות אבל כן אוכלת מגוון ולא נעולה על 3 מאכלים וזהו...
לדעתי התחלתי לאכול כי אף אחד לא דאג שאוכל כשהייתי באולפנא ואז הייתי די רעבה כשהגעתי הביתה... אז כנראה שלשחרר יעזור אבל ההורים שלי לא היו מסוגלים לעשות את זה, מזל שזה קרה לבד...
תודה רבה.. 🙂❤️ ואת מרגישה שזה השפיע עלייך? מבחינה גופנית,השם בשימוש כבר
אני מתכוונת. גם את מרגישה חלשה פיזית?
תודה.. 🙂
בכיף לא מרגישה השפעה פיזיתשוקולטה
בתור ילדה ונערה (ועד ההריון הראשון בעצם) הייתי יחסית חזקה וספורטיבית והשתתפתי בחוגי ספורט ולא הרגשתי שזה איכשהו משפיע עלי. התחלתי לקבל וסת יחסית מאוחר אלה לא קיצוני (כיתה ח), אני לא יודעת אם זה קשור לגנטיקה (כולם אצלנו התבגרו יחסית מאוחר) או לתזונה....
היום אני לא ספורטיבית בעליל ומרגישה די חלשה אבל זה נראה לי יותר קשור לזה שעברתי 2 לידות ולזה שאני לא מתאמנת כי פחות מסתדר לי ופחות השפעה מאוחרת של התזונה בילדות.
כמו שאמרתי קודם, נראה לי ההשפעה של הרגלי האכילה הגרועים מהילדות היא יותר בזה שגם היום הרגלי האכילה שלי די גרועים ואני מדלגת ארוחות או מחליטה שעוגה זאת ארוחה לגיטימית... אבל זה משהו שאני משתדלת לעבוד עליו וזה יותר בראש ולא בגוף, אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון...
נראה לי שלדלג ארוחות או להחליט שעוגה זה ארוחה, בזההשם בשימוש כבר
תהיינה כאן הרבה מזדהות🙂
חחח יש מצב... ;)שוקולטה
לא קראתי את כל התגובות אבל מניסיון שלי עם ילד בן 7פרח חדש
בררן במיוחד
1. לא להחזיק בבית גאנק פוד. כל גאנק שיש בבית לקחת בחשבון שיאכלו ממנו בכל מצב ובכל זמן.
הפסקתי לקנות עוגיות וופלים וחטיפים. במקום זה יש הרבה פירות.

2. לא להתעסק עם הילד האם אכל או לא. לא לדון איתו בזה. לא לעשות מזה עסק. כרגע הוא רואה שזה מאוד מעסיק אותך ואת בתמורה משקיעה עליו בעניין הזה עוד ועוד וזה רק "מאכיל" את הבעיה.
הוא לאט לאט יראה איך מרגיש ילד שלא אכל כלום בבוקר וכלום בצהריים. ירגיש את הבטן המקרקרת. יבין שאם הוא רוצה להרגיש שבע אז יש את האוכל הזה והזה.. והוא יבחר בלהמשיך להיות רעב או בלהיות שבע עם האוכל שיש!
תודה רבה.. 🙂❤️ יש לנו המון פירות וירקות, ומגוון רחב שלהם,השם בשימוש כבר
הבעיה שיש גם ג'אנק ופה מתחילה ההתנגשות..
ו-כן, לשחרר זו העצה שהכי הרבה חזרה כאן על עצמה..
תודה!! 🙂
לא קראתי את כל התגובות - ממה שקראתי שכתבתקופצת רגע
ממליצה מאוד על הדרכת הורים.
לא אומרת את זה כביקורת בכלל- אנחנו התחלנו לא מזמן הדרכת הורים וכבר רואים שינויים לטובה,
זה מסוג הדברים לדעתי, שגם אם כן יודעים מה 'נכון' לעשות, לפעמים עוזר מאוד שמישהי מבחוץ מכוון ומסתכל, וממקד מה לעשות כל פעם.

ממה שכתבת, נראה לי שיש לך ערבוב גדול מאוד, מה בכוחך ובאחריותך, ומה באחריות הילד. אין שום אפשרות שאת יכולה להחליט לילד מה לאכול. זה הגוף שלו וגם אם תרצי מאוד לא תוכלי לאכול במקומו.
כפי שכתבו לך, באחריותך וגם ביכולתך לקבוע כללים, ולהחליט מה נכנס הביתה ומה לא, מתי אפשר לאכול בבית שלכם ומתי לא.

באמת שהייתי הולכת להדרכת הורים סביב הנושא, הרי גם ככה את משקיעה הזה המוו אנרגיות, בהדרכה תוכלי להבין איך ואיפה כדאי להשקיע יותר טוב כך שיקדם את הקשר שלכם ואת האכילה שלו, במקום להפריע לשני הנושאים האלה (שזה מה שנראה שקורה כרגע).
אם את מחפשת מישהי פרטית במרכז, יכולה להמליץ בפרטי.
תודה רבה🙂❤️ אני לא מהמרכז, נראה לי שאנסה כמה וכמההשם בשימוש כבר
מהעיצות המועילות שהחברות היקרות כאן נתנו לי ומקווה שיהיה שיפור ושינוי לטובה.. ואם לא, אולי באמת אלך/נלך להדרכה.
תודה! 🙂
כתבו פה כבר המון דברים חכמיםבארץ אהבתי
אני רק רוצה לספר שני דברים שמחזקים את הכיוונים השונים שכתבו לך.

אני רוצה קודם כל לספר על הניסיון שלי עם בררנות.
באתי ממשפחה שבה אין אף ילד בררן (ויש ב"ה הרבה ילדים). לכל אחד אולי יש כמה דברים בודדים שהוא לא אוהב, אבל ממש לא ברמה של בררנות.
כשהתחתנתי עם בעלי הכרתי פתאום את המושג של 'ילד בררן' כשאמא שלו היתה מכינה דברים מאוד מסויימים כשהנכדים היו מגיעים כי לכל אחד היו את הדברים המאוד מסויימים שהם אוכלים.
בשלב הזה אמרתי לאמא שלי שזה מרשים שאצלנו אף ילד לא יצא כזה, ואיזה כיף לה, אבל אחרי שפתאום דיברנו על הנושא הזה ועל כל ענייני האוכל של ילדים, הבנתי שזה תלוי לא רק בילדים אלא המון מושפע מההתנהלות של ההורים.
אז מאמא שלי למדתי שכשילד אומר שהוא לא אוהב משהו, אני לא עושה מזה עניין בכלל. אני ממשיכה להכין את אותו מאכל ומציעה לו כל פעם. אני גם מספרת לו שהטעם שלנו משתנה במהלך החיים ולכן גם אם עכשיו זה לא טעים לו, שווה מידי פעם לבדוק ולנסות שוב (אני גם מספרת דוגמאות אמיתיות על עצמי, איך פעם לא אהבתי מאכלים עם שום והיום כן, או שפעם לא אהבתי דג סלמון והיום כן וכו').
וזה באמת ככה - לשני הגדולים שלי היתה תקופה ארוכה (כל אחד בנפרד) שהם לא היו מוכנים לאכול בטטה בכלל, אבל המשכתי להכין ובשלב מסויים זה עבר והיום שניהם אוהבים מאוד בטטה.
והבת שלי תקופה מסויימת לא אכלה בכלל עוף. אבל המשכתי להכין וכל פעם שמתי לה קצת בצלחת כדי שתוכל לטעום, וגם הסברתי למה חשוב לשלב גם אוכל בשרי בתזונה, אבל בפועל אם היא לא סיימה את העוף בצלחת לא לחצתי עליה. עם הזמן היא גילתה מתכונים מסויימים שבהם היא כן אוהבת את העוף, וכשאני מכינה אותם היא אוכלת יותר, ובשאר הזמן היא כן אוכלת מעט מהעוף (עכשיו היא כן מסיימת לרוב את מה שאני מרגישה לה בצלחת אבל גם לא תמיד). וכמובן שאני לא מכינה רק את המתכונים שהיא אוהבת, אלא ממשיכה להכין כרגיל והיא מתאימה את עצמה לתפריט.
ברור שבגיל 9 זה כבר מקום אחר וקשה יותר לשכנע לאכול דברים שכבר ברור לו שהוא לא אוהב. אבל אני כן חושבת שצריך לשנות את השיח וההתנהלות בבית - יש כל מיני סוגי אוכל, אפשר לטעום ולבדוק גם מה שחשבתי פעם שלא טעים לי, ולא מכינים לי רק אוכל שאני אוהב אלא אני מתאים את עצמי לתפריט הקיים.

בכיוון נוסף - בעבודה שלי יש תלמידים שיש להם בעיה משמעותית של בררנות.
אחד התלמידים ממש היה נגעל מכל דבר שלא בתפריט הקבוע שלו (שהיה מאוד מצומצם).
הצוות היה מכריח את התלמיד הזה לטעום בכל יום משהו קטן לפני שהוא אוכל את האוכל שלו. רק להכניס לפה ביס קטן ואז הוא מקבל את האוכל שלו. בהתחלה היה לו מאוד קשה, אבל עם הזמן הוא התרגל לטעמים, והיום הוא אוכל בהנאה בערך הכל…
הרבה כתבו פה למה חשוב לשחרר, ואני לגמרי מסכימה עם זה. אבל במקביל לזה שבארוחות עצמן את לא לוחצת עליו ולא עוקבת אחרי הכמות שהוא אוכל, יכול להיות שאפשר לעשות איזשהו מבצע של טעימות מאכלים. רק לטעום, לא לשבוע מזה, אבל פשוט להתחיל להרגיל את הלשון לטעמים אחרים מהדברים שעליהם הוא מקובע. כל פעם לבחור משהו מהשולחן שהוא לא אוהב ולטעום טיפה. (אולי אפילו לעשות מזה מבצע עם פרס בסוף כדי להוסיף למוטיבציה שלו)

בהצלחה...
תודה רבה רבה! 🙂❤️ בדרכך המיוחדת עודדת והארת.השם בשימוש כבר
תודה על הטרחה. קוראת ומפנימה 🙂
תודה🙂
הזכרת ליאפונה
שאנחנו מאד מעודדים את הילדים לטעום לפני שהם מחליטים מה דעתם לגבי מאכל חדש, ואם הם טוענים אנחנו משבחים אותם גם אם החליטו שלא אוהבים.
ואם אכן זה מה שהחליטו אני אומרת בפשטות: "לא נורא, בע"ה תגדל עוד קצת ותלמד לאהוב את זה". ככה ברור להם שטעמים זה נרכש, ושאני לא הולכת להפסיק להציע להם מזה
לא קראתי הכל אבל מנסה קצת לעזוראני זה א
הילדים שלי גם היו יחסית בררניים כל אחד בדרגתו וחאט לאט נפתחו לטעמים.. כי פשוט לא היתה אופציה אחרת.
אז לא הוצאתי מהבית לגמרי את כל מה שלא בריא אבל כן הגדרתי מינונים
נגיד פעם בשבוע מעדן פעם בשבוע פיצה וכו..
יש לי ילד שהיה מוכן לאכול רק לחם שאני אפיתי לגן אז הייתי מכינה לו סטוקים ומקפיאה.
בגיל תשע קודם כל הייתי מנהלת שיחה ולא הייתי מתחילה מהכל יחד הייתי בוחרת את המלחמות מה שנקרא נגיד על ארוחת עשר הייתי מוותרת שיקח פיתה עם שוקולד אבל בצהרים אוכלים כן משהו יותר מזין ואם לא יהיה שניצל תירס או תחליף אחר בבית אז אני מניחה שהוא כן יאכל אז אולי לא יאכל ירקות מאודים עם כוסמת אבל אם יאכל משהו שהוא כן קצת יותר בריא זה עדין התקדמות.
את יכולה גם לצפר אותו ולהגיד לו שאם הוא יסכים לעשות את השינוי הזה אז נניח פעם ביום או פעם בכמה זמן שאת חושבת שנכון הוא יכול לבחור משהו של פינוק שהוא מהדברים שאוהב אבל לא כארוחה.
ולשתף כי בכוח כלום לא יעבוד .
יכולה להגיד לך שהבןן שלי בן 4 וחצי מעולם לא הסכים לגעת בירקות וראו איזההפלא לאחרונה הוא מוכן לאכול מדי פעם מלפפון
כנל עם כל מיני דברים בשריים הוא היה חי על פסטה ולאט לאט מוכן לטעום דברים חדשים.
לבית ספר אצלי הם לא אוהבים דוקא סנדויצים עם כל מיני דברים רוצים צנים ואני חושבת שזה מגעיל אותם שהסנדויץ יושב וככה צנים זה אולי לא שיא הטעים אבל לפחות לא משתנה הטעם של המילוי. אז אולי להציע את זה פיתה ריקה או לחמניה בלי כלום
בהצלחה יקירה

וחייבת להוסיף משהו בהומור כמובןאני זה א
הילדים שלי לא סובלים נגיד פנקיקים או פיתה עם שוקולד וזה ממש מציק לי לפעמים כשאת רוצה לתקוע להם משהו קליל. אז כולם צוחקים עלי שיש לי ילדים מקולקלים( אל דאגה אוהבים ממתקים מאוד) עכשיו ילד אחד מוכן לקחת פיתה עם שוקולד ואני מאושרת עד הגג חחח
גם הבן שליחדשה ישנה
לפעמים אני רוצה משהו זריז, ובאה למרוח לו שוקולד והוא מזדעק שהוא לא אוהב, ואני כזה- זה מה שיש! וקולטת כמה אני הזויה...חחח
תודה רבה.. 🙂❤️ כן, גם אני חשבתי לעצמי שגבינה לבנה, למשל,השם בשימוש כבר
מרוחה על לחם ביום חם, או טוסט קר, זה לא משהו שיגרה ילד לאכול.. אני לא מסוגלת לאכול את זה, קל וחומר הוא. ובאמת נמנעת מדברים כגון אלו, ואז יוצא שלחמניה עם שוקולד זה משהו שכן ישרוד חום יותר ממוצרי חלב/חומוס/ביצים, שלא לדבר על הסכנה באכילת מאכלים אלו בטמפרטורה גבוהה.. ומורחת ומכניסה לקופסא.
תודה רבה 🙂
מסכימה ועוד נקודהשקדי מרק
מסכימה עם כל מי שאמרה לשחרר. להפסיק להסתכל בדיוק מה אכל מה לא אכל ולנסות לזרום.
קשה אבל שווה..
ובנוסף, קפץ לי מהדברים שכתבת שיש פה בעיה של ויסות חושי. אני לא איזה גורם מקצועי, אבל בררנות באוכל וגם חשש מרעשים חזקים ממש יכול להיות קשור לזה.
אם באמת זה נכון, אז כדאי להבין שזה נובע גם ממשהו פיזי גופני (מעבר לענין הרגשי שכבר קשור ליחסי הכוחות ביניכם). קצת קל יותר להבין ככה את הילד ולקבל את הקושי שלו. (חשוב להבין שהקושי פה הוא בסופו של יום שלו ולא שלכם!! הוא המתמודד העיקרי והמפסיד וככה אתם צריכים להתייחס לזה)
קשה לי להאמין שבררנות באוכל שמתבטאת באהבת סוכר וג'אנקמיואשת******

קשורה לאיזשהו ויסות חושי... 

אם זה היה בררנות בסוגי מאכלים שונים זה דבר אחד, אבל ילד שמעדיף ממתקים על פני עוף הוא, ובכן, ילד נורמלי לגמריחושף שיניים

מהתיאור שלה ממש לא נראה שזה רק העדפת מתוקשקדי מרק
אבל אני באמת לא גורם מקצועי..
לא קראתי הכל אבלbula
ממליצה לדחוף דברים בריאים בלי שישים לב
למשל בתוך קציצות לשים כל מיני ירק, או באורז לשים ירק טחון כמו דלעת או גזר, בצל..
ואת המעט שכן אוהב והוא בריא, להכין לו. למשל המרק שכתבת שאוהב.
ועוד משהו- בתוך טוסט שוקולד אני לפעמים מחביאה להם אגוזים טחונים או ספירולינה תקראו על זה זה מזון על מטורף. לפעמים הייתי עושה להם פרליני שוקולד עם ספרולינה והם היו טורפים את זה..
בהצלחה..נשמעת אמא מהממת🌹
תודה רבה לך🙂❤️השם בשימוש כבר
תודה רבה לך🙂❤️השם בשימוש כבר
פתאום נזכרתי במשהותוהה לי
יש ספר ילדים חרדי לא זוכרת את השם המדוייק, אבל משהו עם אביגדור, אולי המסע של אביגדור.. על מסע בגוף האדם עם הסברים פיסיולוגים ברמה שילדים יכולים להבין ולהזדהות..
בדיוק שבוע שעבר אחיין שלי בן שלוש עשרה הסביר כל כך יפה על לחץ דם גבוה או משו כזה, מהספר הזה.
תודה רבה! לא מכירה, אנסה לקנות/להשאיל. ורואה ש-השם בשימוש כבר
@אמא יקרה לי*
דייקה שקוראים לספר "המסע האמיץ של אביגדור"
אז תודה לשתיכן! 🙂
היה לנו סיפור דומה עם ילדאמא יקרה לי*

אחרי שיחת הסבר נתנו לו את הספר המסע האמיץ של אביגדור

(ספר קומיקס חרדי על אורח חיים בריא) והוא ממש הוקסם!

אח"כ ביקשנו ממנו לחשוב על דברים שנחשבים בריאים לפי מה שהוא מבין

ולאט לאט הרכבנו תפריט טוב בהרבה...

 

בהצלחה אהובה!

 

תודה, יקרה!! 🙂❤️השם בשימוש כבר
איזו מתוקות כולן, הופתעתי ממש מההענות הרבה ומהרצון הכןהשם בשימוש כבר
ומחמם הלב לסייע..
אין לי מילים.
תודה לכל אחת ואחת מכן ביחד ולחוד, לכל מי שהאירה והעירה, הציעה, העלתה רעיון או שניים או 4, שנתה לי כיוון הסתכלות וחדדה לי זוית ראיה.
אוסיף ואספר שכבר בשבת שוחחנו על אבות המזון ופירמידת המזון, על חשיבותם לגוף, ועל הנזק קצר וארוך הטווח של מזונות מתועשים ומזונות עתירי סוכר ושומן (הרגשתי לכמה רגעים כמו מורה לביולוגיה👩‍🏫)
לא "חפרנו" כדי לא להלאות ולשעמם ולא לפגום באפקט. הוא הקשיב, מקווה שהפנים (ידע מצויין בעצמו את פירמידת המזון, חבל שלפה הוא מכניס דברים בסדר הפוך לה...) וגם-אכל חצי פלפל ממולא (אדום כמובן, לא ירוק או כתום או צהוב) וכמות נכבדה של בטטות בתנור! (על במבה נוגט לא ויתר, אבל אני קונה את המאגדת של ה5, שכל אחת 30 גרם כמדומני, כך שזה היה הרע במיעוטו.. )
הידד הידד!! 👏👏👏 תחילתו של שינוי?! -
הלוואי.
אז שוב תודה!! עזרתן לי מאוד.
תבורכנה❤️❤️❤️
היי ...... מה עם שניצל תירס מעשה ידייך?נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ו' באייר תשפ"א 07:04
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ו' באייר תשפ"א 07:02
ככה את שולטת במרכיבים ...
אני הכנתי שבוע שעבר והיה לנו ממש ממש טעים, המרכיב הראשוני היה עדשים כתומות מבושלות עד ריכוך. ואז הוספתי להן את שאר הדברים.
אמרתי לבעלי "יוווו זה יותר טעים מהמקורי!"
אם תשווקי בצורה נכונה לכל הילדים אני חושבת שגם הוא יישקול הצטרפות....



אצרף מתכון יותר מאוחר




ואשרייך
איזה אמא

רוצה להיות אמא שלי?

תודה 🙂❤️ לא ניסיתי שניצל תירס מעשה בית, שווה את הטרחה?השם בשימוש כבר
( מניחה שטרחה, פשוט לכל דבר הדורש טיגון אני מצמידה את השורש ט. ר. ח)
אשמח למתכון, אם ניסית וממליצה..
ו... שאהיה אמא שלך?- מבחינת הכנת הארוחות זה אולי שווה
(לא שאני בשלנית גדולה, כן? ) אבל תצטרכי לקבל כעסקת חבילה עוד כמה דברים, שהם לא רק סנדוויצ'ים מושקעים שלא אפרטם כאן)

תודה!! 🙂
זה לא טיגון מותק! הנייר אפייה לסל- וחסל!!! זה היופינפש חיה.
התעסקות של גג שעתיים.
תודה!! איזה כתב יפה, שלך?השם בשימוש כבר
כןןןנפש חיה.
והבונוס, שזה גם ממלא בגלל העדשים
ונחשב חלבון מלא מכיון שהתירס נחשב כפחמימה והעדשים זה קטנית
נשמע מעולהבת 30
רק שנראה לי שתירס ועדשים לא משלים ביחד לחלבון. תירס ושעועית משלימים, אורז ועדשים משלימים.
הבנתי שתירס נחשב פחמימה? אולי טעיתינפש חיה.
בכל מקרה זה ממלא וממש מצויין (נהננו)
תירס זה פחמימהבת 30
אבל לא כל פחמימה משלימה יחד עם כל קטנית לחלבון מלא. יש צמדים, את רובם מוצאים בתבשילים מסורתיים של עמים ועדות שונות.
חומוס וחיטה (פלאפל, מרק עם קוסקוס)
אורז ועדשים (מג'דרה)
תירס ושעועית
תודה על זה!מכחול
לא ידעתי על תירס ושעועית! חידשת לי, תודהיראת גאולה
הכוונה דווקא לשעועית היבשה, הלבנה (מה עושים איתה בכלל? אני לא אוהבת...)
או שעועית ירוקה של סנפרוסט גם נחשב?
מה עושים איתה?אפונה
מרק
שעועית ברוטב אדום (עם אורז)
חמין
אפשר לשלב אותה בסלטים
תודה!יראת גאולה
בחמין אני שמה (יותר נכון בטשולנט😏)
ברוטב אדום - הכנתי פעם אחת ולא אהבו (אני לא אוהבת. זה העיקר. מזכיר לי את קופסאות השימורים שהיו אוכלים בילדותי)
מרק - רעיון מצוין. אחפש מתכונים, ננסה לגוון את הקטניות אצלנו.
יבשהבת 30
שעועית ירוקה נחשבת לירק פחמימתי, פחות לחלבון. כנ''ל אפונה.
אני גם לא משתמשת כמעט, בעיקר בגלל הגזים שזה עושה.
אבל שעועית מש מונבטת, למשל, זה אחלה
יראת גאולה
מש היא באמת די טעימה,
אבל אני קונה רק קטניות בוואקום 🤭, ומאז אין שעועית מש בבית...
וואלהבת 30
אין מש בוואקום?
מוזר
ברוכה תהיינפש חיה.
אני ממש ממליצה לך.
תשווקי את זה לכל הילדים
תכיני אולי גם ציפס בתנור וירקות חתוכים
ואולי אולי הילד ירצה גם.

ילדים אוהבים אכילה חברתית.
זה גם חשוב להתפתחות שלהם.

תצליחי!
אמן תודה! ❤️🌷השם בשימוש כבר
רציתי גם ךהציע לך שניצל תירס ביתיחדשה ישנה
אני מכינה לפעמים של ניקי ב, בתנור כמובן . יוצא ממש טעים! זה לא כזה בריא עם עדשים וכאלה, אבל זה בטח לא הזבל שמכניסים במתועש...

ואיזה כיף שהוא אכל בטטות בתנור, אחח... איזה נחת שהילד אוכל טוב ובריא.....
בהחלט🙂תודה❤️השם בשימוש כבר
עשית לי חשק להכין!יראת גאולה
רק לא הבנתי לגבי העדשים -
קודם מבשלים את העדשים? מסננים? טוחנים?

נשמע שכדאי לי להכפיל כמויות בשביל משפחה, לא?
אל תכפיליאמאשוני
הכנו היום. זה די הרבה עבודה ובכמות כפולה כבר לא יהיה חשק לכדרר.
הכמות הרשומה יוצאת תבנית. כמות סבבה.
אם תראי ששווה להכין הרבה, בפעם אח"כ תכפילי כמויות.
אין כמו הניסיון 😁 מעולהיראת גאולה
תבנית אחת זו כמות קטנה אם זה טעים לי,
קציצות ירקות אני מכינה שתי תבניות - אחת לי ואחת לכל השאר
איך יצא לך אמאשוני?נפש חיה.
יצא סבבהאמאשוני
קצת פישלתי עם התבלינים כנראה,
נצטרך לתקן עם שילוב של רוטב אלף האיים או משהו בסגנון,
בהחלט אתן לזה צ'אנס נוסף בלי להכין עם כל החבורה..
אגב, לפני הציפוי בפירורים טבלתי בביצה.

אגב 2, לא שמתי לב אם כתוב, אבל צריך לשמן ממש את הידיים לפני שמכדררים.

אני חושבת לנסות גם גרסה חלבית, נראה איך בדיוק
נכון. באמת עשיתי הוספתי עוד קצת שמן לעיסהנפש חיה.
ואיזה כיף!!!
הילדון אכל?



החלבי נשמע מצויין
הכנו אתמול גם פיצות אז זה לא תחרות 🤭אמאשוני
הוא טעם, בהתחלה לא התחבר ואז אמר שבעצם כן אוהב, אבל לא ביקש עוד.
אבל שוב, לדעתי זה בגלל פאשלה שלנו,
בקושי שמנו תבלינים, אז יצא קצת תפל,
אבל לדעתי זה בר תיקון.
אגב, הילדון שלי זה לא הבררן המדובר, כן?
ולא הייתי מנסה להציע את זה כתחליף לקנוי, זה לא בר השוואה,
אלא זה נחמד לבתים שלא מכניסים את הקנוי, גיוון נחמד לתפריט.
מעולהנפש חיה.אחרונה
אנחנו אכלנו את זה יחד עם אורז וירק.
יצא פצצות ונהנינו
מבשלים כדי לרכך אותן ורק אחרי הריכוך מוסיפים ומערבבים את השאנפש חיה.
נשמע מעולה!יראת גאולה
וואלה נפש חיה.
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אצלנו גם ההורים של החתן נותניםדיאן ד.

אבל צד הכלה נותן בדר"כ פי 3.

 

למה? ככה

 

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

לבן שלי יש - גם לו לא מציק בכללשושנושי

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

תודה!מתואמת

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

כן זה קשור למזג אוירבוקר אור

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

לגמרי קשור למזג אווירשושנושי

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אם לא מציק לה124816

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

לבת שלי יש, בהתחלה לא הציקמעיין34

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.


סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...


חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אמאל'ה בולשושנושי
אני באופן כללי לא מתנגדת לתרופות, אבל ספציפית במקרה של האטופיק המשחה רק החמירה את המצב. 
אני בכללי לא נגד טיפול חיצוני, מסתבר שהוא גם מזיקמעיין34
לא בטוח, אצלנו פתאום הייתה החמרהיראת גאולה
כאילו ממש פתאום, ולא מרחתי שום משחה שגרמה לזה. אולי היה טריגר שאני לא מודעת אליו.
תודה רבה לכולכן!מתואמת

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

אקווה קרם, קונים בבית מרקחתיראת גאולה

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

תודה רבה!מתואמת
אני גם ממליצה עליובוקר אור
ומוסיפה שגם הגענו פעמיים לסטרואידים ולילד שלום.. לפעמים אין ברירה.. 
לנו נתנו מרשם אליו עם אטופיק(אהבת עולם)

ממליצה גם על אמול במקלחת.

נכון, הוא מעולה!קנמון
אני קניתי שמן אמבט וקרם לחות של לה רוש פוזהיעל מהדרום

לק"י


אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

שנייה דעה שונה מכולן, לבת שלי המשחות הצילו את העורחמדמדה

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת


אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

תודה!מתואמת
ההבדל הוא שהבת שלך באמת סבלה... אז טוב שמצאתם איך לעזור לה!
כן זה היה פתרון יחיד שעבר ב"ה אני מברכתחמדמדה
את אותו רופא

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

וואו. טוב לדעתאחת כמוני

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

שוב תודה רבה לכולכן!מתואמת

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

לנו עוזר הסבון "אמול"כל הישועות
ומצטרפת להמלצות על אקווה קרם.
האמת שאמול לא כ"כ מומלץ לאטופיק. יכול אפילו להחמיראמהלה
יכול להיות קשור124816

יש ילדים שמגיבים לגירוד או לאי נוחות בתנועתיות גדולה יותר.

הם כאילו "לא מבינים" שזה מגרד אבל כן מרגישים שלא נוח להם אז זזים כדי שיהיה נוח יותר, אבל בדרך כלל מלווה בעצבנות ולי מה שכתבת נשמע שהיא לא היתה עצבנית במיוחד.


וסבון זה עניין של התנסות, אצל כל ילד זה שונה, יש שמני רחצה למינהם, אמול/בלינואם וכדו או סתם אלסבון היפו אלרגני, ואם מצב הליכלוך מאפשר, כדאי מדי פעם לדלג על סבון ולשטוף רק במים.

אותנו הציל הסבון הירוק של "אדרמה"קנמון

הוא יקר מאוד

אבל היחיד שעזר

(וניסינו מלא לפני).

אפשר לקנות אותו בבית מרקחת של כללית קצת יותר בזול מאשר בסופר פארם

ויש כל מיני אופציות באינטרנט לקנות בהנחה.


גם מריחה של קרמים חשובה. לשמור על הלחות של העור.


ואם את בעניין, אז אני לא זוכרת כבר מי היה איש המקצוע שגילה את אזננו שילד שסובל מאסטמה של העור, כדאי לו להמנע מ:

קמח לבן, מוצרי חלב ובוטנים (כולל במבה).

היה הבדל של שמים וארץ כשבאמת הורדנו את המוצרים הנ''ל (אפשר קמח כוסמין).

בסוף זו תופעה אלרגנית של הגוף. אז זה ממש הגיוני..

בריאות!

צריך להיזהר עם הורדות מזוןאורוש3
כי נכון שאטופיק זה ממשפחת האלרגיות אז יש יותר נטיה. אבל עם נטיה והמנעות עשויה לפעמים חלילה להתפתח אלרגיה אמיתית מסוכנת. לא הייתי מורידה בלי יעוץ ומעקב. וממשיכה לחשוף בקטנה. 
האמת שאין סיכוי שאוריד לה את הדברים האלהמתואמת

כי זו בערך התזונה היחידה שלה (קצת ירקות ופירוצ פה ושם, לפעמים גם דברים חלבוניים כמו טופו ושניצל טבעול לא עלינו...)

אולי אפשר לנסות לעבור לקמח כוסמין, אבל זה לא משהו שזמין בחנויות (ולהכין בעצמי קבוע זה גדול עליי)...

בטח שקמח כוסמין זמיןאורוש3

אנחנו משתמשים ויש גם בסופרים וגם במכולת בישוב.

אבל במקרה שלך שזה אפילו לא ברור מה יש לה ולא נשמע חמור וודאי שלא הייתי מורידה לה תזונה. כתבתי לקינמון ובאמת לקוראות שזה לא דבר שעושים כלאחר יד. כי זה אומנם לא תמיד יקרה אבל עשויות להיות להורדת מאכלים אצל ילדים עם נטיות למחלות אלרגיות השלכות קשות ורציניות.

תודה רבה!מתואמת
תודה רבה לכולן!מתואמת

מקווה שאסתדר עם כל זה... תכל'ס אין לי כוח לעוד משנו על הראש עכשיו🤦‍♀️

ורק עוד שאלה: חלק כתבו פה שזה יכול להיות תורשתי. אז יכול להיות שזה באמת אטופיק, אם לשמונת הילדים הקודמים לא היה את זה?

כן זה גן רצסיביחמדמדה
אצלנובשורות משמחות

היה דומה למה שתיארת

זה כן היה אטופיק

לא מרחתי משחות חוץ מאלוורה/חמאת שיאה להרגעה

אם את מבינה עניין יש פה הצפה של רעלים שהגוף מפריש וכל משחה יוצרת דיכוי של התהליך

עשיתי לבת שלי ניקוי רעלים תקופה והיה שיפור מצויין!

אבל בניגוד למשחות שזה למרוח.. זה דורש ממך לעמוד בשינוי תזונתי רציני לתקופה של כמה חודשים ודגשים נוספים לא רק בתזונה אז באמת את מסוגלת זה מבורך ועדיף וההשפעה לטווח הרחוק היא חשובה יותר לדעתי

איך עשית לה ניקוי רעלים? בליווי?מתואמת
האמת שלא רואה את עצמי עומדת לא בזה ולא בזה...
כןבשורות משמחות

עשינו בליווי

ועשיתי יחד איתה זה שיפר גם אצלי המון דברים שרציתי לטפל

עמדתי בזה ועד היום לא מעט שנים אני בדרך הזו באופן מאוזן ולמדתי את התחום

אני מבינה אותך!

אבל מה שהנחה אותי כל זמן השינוי הראשוני זה למה בכלל אני פה רק בשביל לדאוג לעצמי?

הילדים, הנכדים ודורות הבאים יש לי עליהם השפעה כבר עכשיו, כדי שהם יגדלו להיות בריאים צריך לשנות תפיסות לחנך מחדש מכל מה שהכרתי שהוביל אותי לבעיות שונות וחבל להמשיך בדרך הזו.

אטופיק זה מקרה קל, יש ילדים שמוצפים ברעלים שהגוף פיתח תסמינים דלקתיים יותר מורכבים

אז ב'ה ותודה רבה שזה רק אטופיק.

תוכלי לפרט קצת על הניקוי?איך?איך?
נשמע מעניין ממש
ואי זה כל כך קשההההמעיין34

בלי מוצרי חלב, סוכר וקמח לבן

בגדים 100 % כותנה

אבקת כביסה אורגנית

סבונים אורגנים

לשנות את כל חומרי הניקוי בבית

זה ממש שינוי מאוד מאוד מאןד קיצוני לכל הבית

וגם יש עניין רגשי בדוק, זה לא רק הסביבה


ואי מאתגר ברמות 

מעתיקה לך לפה מה שכתבתי מנסיוני..... בהצלחה יקרהאמהלה

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

 

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

פעם קודמת שקראתי את זה, ממש עזר לי עם הילד. תודה לשושנושיאחרונה
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

כנראה שהכל ככה בחיים.. אונמר
יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234

אשמח להתייעץ:

לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.

במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.

האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏

לא מהמקצועות שציינתאמאשוני

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון

פסיכודידקטי?

דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון

צריך אבחון פסיכודידקטי

את טועהרוני 1234

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

בדקתי שובמתיכון ועד מעון

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

 

עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם.  ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה. 
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

 

 

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

 

אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה. 
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

 

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

 

 

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

 

 

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

 

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).

תודה רבה!

אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.


מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי  וקיבלנו אישור. 
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנהאחרונה

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.


מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34

כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות,  הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.

הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,

אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.

אוף

פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר

מבאס ממש

אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אז זה מצידםתהילנה

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

הכי נוח לא להסתירמעיין34

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת


 

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34אחרונה
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
אשמח לכל טיפ לצלוח מקווה ללא הבעל🩷ניק חדש2

3 ילדים קטנים.

בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.

בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.

הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.

ושישי אין סיכוי

כנל מוצ"ש.

אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.


בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?

מתי הילדים הולכים לישון?השם שלי
יהיה לך זמן להתארגן אחרי שהם ישנים?

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?


לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

איפה הם ישנים אוליניק חדש2

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

 

יש מקווה אחר?יהלוםנוצץ

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.


אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

יש. אוף מבאסניק חדש2

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

לגבי הסכיןכחל

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חולצה שלו לא תעלה עליניק חדש2

חחחחחחח

תודה אבל

חח עכשיו רואה שלא צריך ללבוש את זהכחל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

תודה🩷ניק חדש2
סכין חד פעמית או חולצה של הבעל.רק לרגע 1
מההה? סכין או תהילים?בת מלך =)
לא שמעתי על זה.. יש למישהי כאן הסבר לעניין? ציטוט ממקור כלשהו?

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

בשביל שמירה ממזיקים ח"ונפש חיה.

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.


אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

זה משהו קבלישלומית.
לא כולם נוהגים בזה 
הבייביסיטר שאמורה לישון פה איתיניק חדש2

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

וואי מחזקת אותך כן לנסות היוםSheela
כי נשמע ששום יום לא ככ נוח

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

אני עוד כמה דק יוצאתניק חדש2

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים אצאלהלההניק חדש2
היה פשוט סיוטניק חדש2

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אוףףףף❤️❤️❤️❤️וואלה באלה
מעריצה שלך!!!!🫂❤️סטודנטית אלופה
את מדהימה!!
אויש אבאלה סיוט!!! חיבוקקקקאוהבת את השבת
וואי איזה חוויות מטלות! 😭באתי מפעם

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

מהממת🩷ניק חדש2
תודה
וואו איזה ערימה של תקלות!!!! וואו איזה קשוח!!!!!!רקלתשוהנ
וואייי ❤️❤️❤️❤️❤️אונמראחרונה
אמןןן כל הכבוד לך איזה מלכה!Sheela
השכבות של כמה ילדים, איך מתנהל אצלכן?איך?איך?

יש ילדה בגן, עייפה מוקדם

ילד שובב מאוד במעון, ישן שם ועייף מאוחר

ועוד תינוק קטן בן שלושה חודשים שלא כל כך רגוע בערב

יש גם ילדים גדולים שעוזרים כל היום אבל בשעת ההשכבות אף אחד לא פנוי מכל מיני סיבות

ואז אני מוצאת את עצמי עם ילדה עייפה מאוד

ילד שבוכה מלא או עושה הרבה בלגן במיטה במשך יותר משעה

ותינוק שרק רוצה לינוק ולהיות על הידיים כל הערב

בעלי לא נמצא בבית בשום ערב

אני כבר מתחילה להתייאש, כל ערב נגמר בבכי של שני הקטנים ושעות של השכבה (כשהקטן נרדם אני סוף סוף פנויה להתחיל עם ההשכבות של התינוק. לא יכולה לעשות את זה במקביל כי זה בחדרים שונים)

אין לי זמן לעצמי וזמן לשאר הילדים

אשמח לרעיונות איך אפשר לעשות את זה יעיל וקל יותר

כשהייתי עם תינוקהשם שלי

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.


כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.


יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

גם אני עזרתי במנשא עם תינוק ופעוטמצפה88
לצערי אין כל כך אפשרות לעזרה מהגדוליםאיך?איך?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אין אפשרות לבקש מהם להשכיב אותו?אמאשוני

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?


השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.


הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.


אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

לפעמים הם לא בבית בכללאיך?איך?
אבל באמת אנסה לראות אם ילך שלפחות חלק מהפעמים כשהם בבית ישמרו עליו בזמן שאני אבל משכיבה את הגדולה יותר.אני קצת חוששת שאם אעשה ככה וכשהילדים הגדולים לא בבית אשכיב אותם ביחד זה יבלבל את שניהם
אז אולי כשהם לא בבית תשימי לו סרט או משהואמאשוני

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.


 

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

הוא לא יושב לשניה 😀 אין סיכוי לסרטאיך?איך?

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כששמתי במנשא זה היה בעמידה או הליכההשם שלי
הייתי שמה מקדימה.
תודהאיך?איך?
אנסה
לשחרר את ילד המעון משינה מוקדמתיעל מהדרום

לק"י


את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.


בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.

הבעיה זה מה הקטן יעשה בינתיים..איך?איך?
הוא לא יכול להיות רגע בלי השגחה ואין מי שיהיה איתו 
הבנתי. אז אולי עם משחק לידך בחדר?יעל מהדרוםאחרונה
מה יש לעשות בבית שמש עם ילדים?מולהבולה

חוץ מאיקאה

סוג של אטרקציות 

מוזיאון הטבע התנכיעכבר בלוטוס
גיסתי היתה שם והמליצה לנו ממשקנקן שבור

נראה מהאתר מקום ממש מוצלח

מתכננים להיות שם הקיץ בע"ה

וזה גם די קרוב לאיקאה אם אני מבינה נכון

White pool, מוזאון הטבע, באולינג+ מכונותעדיין טרייה
לא כל כך הבנתי את המחירים סטייט פולמולהבולה
כתוב באתר 40 שח לשעה .זה הגיוני?
כן. זה המחיר.אונמר

אבל זה שווה לדעתי. הבן שלי נהנה ברמות.

זה בריכת כדורים ענקית, נכנסים לשעה ומחליפים סבבים.

יותר משעה גם ככה הגוף כבר קשה לו עקרונית.

מוזיאון המשטרהחילזון 123
יש פארק גדול. נדמה לי נקרא ירמות, אבל לא בטוחה במאה אחוז
מוזיאון המשטרה נהדר!טארקו
פארק האקליפטוסרוני 1234
גם ממליצה!! מקום מהמם וכייפי,מלא מים ויש גם מתקניםיעל...
יש משחקייתבשורות משמחות

וידיאו ממש שווה איפה שקצפת אז בסוף השדרה

ובבוקר יש להם חבילת משחק טובה לילדים

אתם עם אוטו?נופנופ

אם כן, אז יש את מערת הנטיפים לא רחוק

אם אתם בקטע של מעיינות, יש מעיינות בסביבה

 

יש גם את מיני ישראל לא רחוק

אבל הוא יחסית מוזנח, ככה שאם את לא משיגה כרטיסים בזול ממש לא כדאי לדעתי

כמה רעיונות איזה אלופות!!!מולהבולה
מוזיאון המשטרה שווה? לא מצליחה לדלות מידע
אנחנו נהננו ממנו מאודטארקו

היינו עם ילד בן שש+ (וילדה בת שנה וחצי שזרמה איתנו)


מקבלים ביגוד של שוטרים

יש בחוץ כל מיני רכבי משטרה שאפשר לשחק בהם

ובפנים יש כל מיני שלבים של ההיסטוריה של המשטרה בארץ, מלפני קום המדינה לדעתי..


יש מין כתב חידה כזה בטלפון שעוברים בין תחנות, ממש חמוד- הבן שלי ממש אהב את זה

החדרים מעניינים, יש הדרכות קוליות וסרטונים ובסוף מקבלים תעודה


יש גם קליפ אקשן כזה שאמור להיות תלת מימד מגניב, כשאנחנו הגענו החלק הזה היה בשיפוץ אז לא היינו, חברה אמרה שהילדים שלה התלהבו.


מתאים ליותר גדולים גם לדעתך?אורוש3
כן בהחלטטארקו
חושבת שמתאים הכי לגילאי יסודי
תודהאורוש3אחרונה

אולי יעניין אותך