בס"ד
<ארבעה שבועות מהבחירות>
זה התחיל כמו מה שהיה נראה עוד ספין, אבל יכול להיות שהיוזמה לבחירות ישירות חד פעמיות היא הפתרון לצאת מהסבך הפוליטי שבו נמצאת מדינת ישראל בשנתיים האחרונות. אומנם זאת לא הפעם הראשונה שהאופציה המדוברת עולה על השולחן, אבל דווקא הפעם אולי הסיכוי שלה גדול יותר מתמיד.
על פי היוזמה שמקדמים אריה דרעי וש"ס, ישראל תצא למערכת בחירות בזק ובה הם לא יבחרו רשימה, אלא מי יעמוד בראשות הממשלה. מי שרוצה להתמודד עליו להשיג 20 חתימות ומועמד שיקבל למעלה מ40% מהקולות הוא זה שיעמוד בראשות הממשלה בארבעת השנים הקרובות. בצורה זו מקווים בש"ס, לא תהיה ברירה אלא להקים קואליציה ולצד הנבחר יהיה קל יותר להקים ממשלה של 61.
אתמול, כמידי יום שני, התקיימו ישיבות הסיעה בכנסת. זה עניין סידרתי שקורה כל שבוע ובד"כ לא מעניין אף אחד, אבל אתמול בגלל ההצבעה על הוועדה המסדרת שעוד נעסוק בה בהמשך, הישיבות האלה וההצהרה לתקשורת שבתחילתן עוררו עניין רב. כמובן שהצעת החוק של ש"ס שהונחה אך דקות ספורות לפני כן על שולחנה של הכנסת, זכתה להתייחסות מצד כמעט כל ראשי הסיעות. את החלוקה ניתן לשער מראש – גוש נתניהו תומך, לעומת מה שמכונה 'גוש השינוי' שמתנגד.
השאלה היא מדוע לאור התוצאות של הבחירות האחרונות, נתניהו שבעבר התנגד לרעיון מסוג זה, נהיה תומך נלהב שלו? יתרה מכך, אומנם בכל מערכות הבחירות האחרונות השמאל לא הצליח להרכיב ממשלה, אבל בכל זאת הרוב נמצא בגוש מתנגדי נתניהו. אם כך מדוע הוא חושב שדווקא בחירה ישרה בעדו או נגדו, היא זאת שתשאיר אותו בתפקיד ראש הממשלה?
דבר אחד חשוב צריך לקחת בחשבון. נתניהו לא היה הולך למהלך שכזה אם הסיכויים לא היו לצידו. נכון, מערכות הבחירות האחרונות הראו לנו שתמיד יש הפתעות, אבל אם לנתניהו לא הייתה רשת ביטחון מינימלית הוא היה זורק את הרעיון הזה לכל הרוחות. אלא מה שהוא בכל זאת מנסה להשיג כאן זה כנראה לערער את האמירה של גוש מתנגדיו שהעם אמר את דברו והוא נגדו. "אם העם נגד נתניהו" אומרים בליכוד "מדוע הם מפחדים כל כך מבחירה ישירה?".
אלא שכנראה גם הם מבינים מה שהבין נתניהו. בסופו של דבר גם אנשי ימין שרוצים להחליף את נתניהו ולכן הם הצביעו לסער או לבנט, זה עדיין לא אומר שהם מוכנים להצביע ללפיד באופן ישיר. זה כבר יותר מידי עבורם. כמו כן בליכוד בונים על כך שגם מתוך המצביעי בנט וסער יש עוד אנשים שפשוט רצו לחזק אותם, אבל בבחירה ישירה לא תהיה להם בעיה להצביע לנתניהו.
כמו כן נתניהו שוב שם את תקוותו בחברה הערבית. אומנם בבחירות הכלליות הוא הביא משם רק מנדט וחצי, אבל מי שהצביע לו אז יבוא ויצביע לו גם בבחירות חמישיות. לעומת זה, מי שהצביע לרשימה המשותפת, ואפילו לרע"מ, לא יטרח לצאת ולהכריע בין לפיד לנתניהו. הבוחר הערבי יצא לקלפי בשביל שיהיה לו את הייצוג בכנסת, מי יהיה ראש הממשלה פחות רלוונטי עבורו, ולכן גם הם צפויים להישאר בבית ולא לקחת חלק בבחירות שכאלה.
לעומת זאת, נתניהו כן סומך על כך שהגוש שלו כן יצא בהמוניו להצביע. אולי זאת הסיבה שאתמול פורסמו דברי של מיקי זוהר בוועדה המסדרת שהם מתחילים להתרגל לעובדה שהם עומדים להגיע לאופוזיציה. זוהר לא טיפש. הוא לא היה מצהיר סתם הצהרות שכאלה אם לא הייתה להם ייתכנות אפילו הקטנה ביותר. יכול להיות שהוא רוצה להטמיע במצביעי גוש הימין את ההבנה שהם בדרך לאופוזיציה, ואם יהיו בחירות ישירות והם לא ינהרו לקלפיות, זה אכן עלול לקרות. "אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה" אמר צ'כוב באמירה הידועה שלו, "חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה שלה".
אבל כאמור, אנחנו עוד לא שם. הבחירות הישירות עדיין על הפרק וב"גוש השינוי" ניסו להוריד את הרעיון מסדר היום. אבל מה שהתחיל כספין, עלול בסוף להגשים את עצמו. אם זה יקרה זה לא יהיה עכשיו, אלא נאלץ לחכות לראות האם הנשיא יסכים להעביר ללפיד את המנדט או שמא הוא יעביר אותו ישירות לכנסת, כפי שעשה בבחירות הקודמות. במידה וזה יגיע ללפיד, וגם הוא לא יצליח להרכיב ממשלה, הרעיון הזה כנראה יחזור שוב להיות רלוונטי.
הבוקר פרסם עמית סגל שהנטייה של ימינה היא כן לשקול את זה לחיוב, אבל רק אם הצד של לפיד יכשל אף הוא. גם ביש עתיד נשמעו הבוקר אמירות רכות יותר במקרה שבו גם הם ייכשלו. לא ברור אם זה על דעתו של לפיד, אבל אין ספק שהרעיון הזה מחלחל לאט לאט לשיח הציבורי. אם זה אכן יצליח, כנראה שבעוד חודש וחצי נצא שוב לקלפיות כאשר הפעם יחכו לנו שני פתקים בלבד, ובפעם הראשונה נוכל אולי להכריע בשאלה 'כן ביבי' או 'לא ביבי'.
זה המקום לציין שכמובן יכולים להתמודד יותר משני אנשים, אלא שהסבירות היא ששום צד לא ירצה לפצל את הכוח שלו בין כמה מתמודדים ולכן בסופו של דבר הערכה היא שזה יתנקז לשני מעומדים בלבד, אחד מכל גוש. אגב, זאת עוד בעיה של "גוש השינוי" שגם כעת לא מצליח להתאחד סביב מנהיג אחד ולקבל החלטה מי יוביל וכיצד. זאת הסיבה שבליכוד הציעו לנתניהו להחזיר כבר עכשיו את המנדט לנשיא ולהשאיר את הגוש השני מבולגן בתוך עצמו מבלי יכולת להצליח לתפקד. אבל זה כבר נושא אולי לפעם אחרת.
מכת רע"ם
צודק מנסור עבאס בכך שהוא פגוע מסמוטריץ' וחבריו למפלגה ולכן הוא הצביע אתמול נגד ההצעה של גוש נתניהו בנוגע לוועדה המסדרת. צודקים גם מפלגת "הציונות הדתית" שעושים הכל על מנת להראות את פרצופם האמיתי של רע"ם ולא מוכנים בשום פנים ואופן לשמוע על ממשלה שנתמכת על ידי עבאס.
שזוג מבטל אירוסין נוהגים לנחם אותם בכך שלפחות זה קרה עכשיו ולא אחרי החתונה. כנראה שזה בדיוק הסיפור פה. עדיף שרע"ם יכשילו עכשיו את ההצעה של גוש הימין מאשר שזה היה מגיע עוד כמה חודשים במשהו חמור עוד יותר. היום הם נפגעו מסמוטריץ' מי יודע ממה הם יפגעו כאשר יהיה מבצע בעזה או הצבעה על דברים לטובת הימין כגון הסדרה או ריבונות. אין ספק שעבאס עושה כברת דרך מרשימה מאוד לתוך לב הקונצנזוס הישראלי, אבל גם דגלי ישראל שקישטו לו את הפריים אתמול, עדיין לא מאפשרים לנו לסמוך עליו בשעת המבחן האמיתית שהוא ייאלץ לבחור בין הזהות הלאומית שלו לבין המדינה שבה הוא חי.
עם זאת נתניהו לא צריך לחשוש מעבאס. אתמול זה היה רק איום שנתן מכה קלה בכתף לנתניהו. זה יותר השפלה מאשר פגיעה פוליטית. כנראה שרחוק מזה הוא כבר לא ילך ולא נראה אותו מצטרף לחקיקה נגד נתניהו, החלפת יו"ר הכנסת או כל חוק אחר שעלול לפגוע פיזית בנתניהו. זאת הסיבה העיקרית שנתניהו ממשיך לחבק את עבאס, הוא יודע שאם השמאל יתחיל לחבק אותו, גם אם זה לא יגמר בממשלה בראשות לפיד ובנט, זה עלול להסתיים בחקיקתם בזה אחר זה של חוקים שנועדו להרחיק אותו מבפלפור בצורה לא דמוקרטית.
