א. גדלתם בחברה נפרדת / מעורבת / ביניים
ב. איך היתה האינטראקציה עם המין השני?
ואלה שגדלו ממש נפרד- איך התמודדתם?
ג. מה אתם משמרים מאותו דייט ראשון?
ד. איזה טעות של טירונים עשיתם ותמליצו לאחרים לא לעשות?
בונוס- חוויה מרגשת
(לאו דווקא מהדייט הראשון בחייכם)
א. נפרדת לגמרי
ב. היתה בסדר
ג. הרצון הגדול לבנות זוגיות טובה
ד. הדייט עצמו היה ממש מוזר, כל הציפיות שלי התרסקו איך שהגעתי לפגישה ולא ידעתי איך לאכול את זה.
המלצה - לעוף עם הדמיון כמה שבא לכם אבל לחיות את הרגע בדייט עצמו ולנסות להנות כמה שניתן.
דייט מוצלח זה לא דייט ממשיכים הלאה דווקא - אלא דייט שהייתם באינטרקציה הכי טובה שניתן עם הזולת.
להפעיל הרבה גמישות ורגישות לאדם מולכם. לנסות לחוש עד כמה שניתן.
בונוס - לראות אנשים שחושבים אחד על השני ומציעים הצעות מתוך מחשבה טובה. זה תמיד עושה טוב בלב.
חוץ מטיפוסים ממש זורמים שאפשר לומר להם הכל בפרצוף א. גדלתי בחברה נפרדת
ב. לא זכור לי משהו קיצוני.
הדייט הראשון היה גרוע - גיליתי כמה תכונות בעייתיות שמאפיינות בנות
כמה שבועות אחר כך היה מדהים - גיליתי לראשונה איך זה להיות בקשר
ג. מהראשון? כלום.
ד. חברים, לפני דייט ראשון, שבו עם חבר שכבר יוצא/נשוי טרי יחסית, ותתכננו איתו לפרטים - איך תחליטו על מקום לפגישה? איך תפגשו אותה? איך תדעו שזאת היא ולא אחת מעשרים החברות שלה שנמצאות באותו רחוב מסיבות אחרות לגמרי (סיפור אמיתי)? לאן תלכו? אחרי שתתאמו איתה, תבדקו מה מהתוכנית צריך לשנות. ותמיד שיהיה תוכנית מגירה, למקרה שהיא חייבת לאכול/שונאת בתי קפה/אלרגית לחתולים
חוויה מרגשת - בקורס שבו לא הייתי מהמצטיינים, קיבלתי 100 בבוחן אמצע סמסטר שהממוצע בו היה 60
(לגבי מה שכתבת ב - ב' )
קשה לי עם הצמדת תכונות בעייתיות לבנות או לבנים. זאת נראת לי הסתכלות שעלולה בקלות להוליך אותנו אחורה.
מבחינת הבנות - אין, הן 'כאלה' וממילא הן לא צריכות לתקן את הבעיות שלהן ולא לקחת אחריות על מעשיהם ומידותיהן.
מבחינת הבנים - 'בנות' הן כאלה 'בעייתיות', תתמודדו.
המילה 'חולשה' היא מילה הרבה יותר מוצלחת מ'תכונה בעייתית' בהקשר הזה.
'חולשה' איננה הבעת שיפוטיות מסויימת לכן נראה לי עדיף להשתמש בה.
סליחה שזה נשמע שאני תופס אותך על המילה אבל זה נראה לי ממש משמעותי.
אסביר - יש תכונות שליליות שנפוצות יותר אצל בנות, יש תכונות שליליות שנפוצות יותר אצל בנים.
או תפיסות מוטעות שנפוצות יותר אצל בנים/בנות.
ולכן מי שגדל בחברה נפרדת, יופתע לגלות הרבה דברים כשהוא מתחיל אינטראקציה עם המין השני.
בחורה עם תכונות שליליות הרבה פעמים תהיה עם סט תכונות שקשה מאד למצוא גבר עם סט תכונות דומה, ואילו נשים עם סט תכונות כזה זה משהו נפוץ.
רק לדוגמה - אנורקסיה נפוצה יותר אצל בנות. אלימות, ונראה לי שאלכוהוליזם, נפוץ יותר אצל בנים. זה לא אומר שגבר צריך להיות אלים ולא שבחורה צריכה להיות אנורקטית, אבל מי שחי בחברה גברים יופע לגלות שקיים כזה דבר אנורקסיה, ובחורה תופתע לגלות דפוסי התנהגות אלימים.
נראה לי כשמדברים על 'חולשות' הרבה יותר קל לבלוע את העסק ולגשת אליו ברוח חיובית וגם ראלית.
לא אמרתי "בנות הן כאלה" וגם לא שזאת תכונה שלילית של בנות.
אמרתי שהתכונה השלילית הזאת היא תכונה שנפוצה יותר אצל בנות.
בחורה שתאחר לפגישה כי היתה עסוקה באיפור ופספסה את האוטובוס - נפוץ
בחור שיאחר לפגישה כי היה עסוק באיפור ופספס את האוטובוס - לא מאד נפוץ
זאת לא "חולשה של בנות", זאת פשוט תופעה נפוצה, שמסיבות אלו ואחרות נוכחת אצל בנות ונדירה או לא קיימת אצל בנים.
באופן אישי אני לא מזדהה עם הדוגמא שלך לגבי איחורים בגלל איפור.
נראה לי שאישה תקבל יחס יותר סלחני לאיחורים בגלל שהגבר הוא זה ש'צריך' לחזר אחריה ולרצות אותה וממילא 'מותר' לה יותר לאחר (לא שאני מסכים עם הנורמה הזאת).
איחורים זה באמת תלוי ברמת ה'יקיות' של כל אחד ואחת ואני לא רואה הבדל משמעותי בזה בין נשים לגברים.
מבין את מה שאתה אומר. תודה!
אחרי שעה וחצי היא אומרת לי "צדיק, נזוז?"..
במחשבה לאחור, זה היה כל כך לא בכיוון שהיה טוב לשנינו אם הייתי מסיים אחרי חצי שעה.
היא יודעת שאתה צדיק!
א. נפרדת לגמרי
ב. הייתי בחור מאוד ממושמע נקרא לזה... מה שצריך עושים, ולכן בגדול הדייט עצמו היה סוג של מטלה (הראשון! הראשון!) אז ההתמודדות עם הפגישה עם בחורה היתה יותר קלה
ג. וואו.. באמת שום דבר! אולי חוץ מההבנה שהיא לא היתה מתאימה לי בשום צורה
ד. לא לבוא בגישה הזאת של - מה שצריך עושים!! - בשום פנים ואופן... אתה בא לפגוש בנאדם, ובנאדם בא לפגוש אותך, תפתח את הראש ותנסה להכיר ולזרום...
בונוס - יחשוף אותי 
א. מעורבת
ב. יחסית סבבה (למדתי במוסדות חילוניים) אבל לא הייתה לי חברה אז (וגם אני לא חושב שחיפשתי)
בצבא זה נהיה יותר רציני
ג. אני זוכר שבאותו דייט הייתי ממש לארג' -וגם היא חחח היינו בסוג של תחרות מטופשת במי מבזבז יותר על מי בדייט.
ד. הייתי לארג' מדיי חחח סתם. אני חושב שהלחץ המוגזם
אמממ מעדיף לא לספר מטעמי צניעות
סתם הייתי לא בוגרת...
א- עד כתה ח' חברת ביניים אותה חצר אבל כיתות נפרדות, ואחרי זה נפרדת.
ב- האינטראקציה לא הייתה כל כך, בלי סיבה לדבר עם הבנים התרחקנו מהם שלא לומר שנאנו אותם...
ג- את כל התובנות והמסקנות שממש הבהירו לי איפה אני עומדת ומה אני רוצה וצריכה.
ד- אין לי מושג
חוויה מרגשת-
ללכת לבית כנסת בשבת... לראות מה זה תפילה כמצווה אשכרה. זה ממש שונה מאיך שתפסתי תפילה לפני... ופשוט ריגש אותי.
א. חצי מעורבת
ב. רגילה
ג. פרטים חשובים אומרים מראש ומונעים התמודדות נוספת בהכרות הראשונית בין המינים
ד. שלו- לא פותחים לבחורה את הדלת של הרכב 
וכוונת הבונוס הייתה חוויה מרגשת בהקשר לדייטים אבל לאו דווקא הראשון.
מסכיהמ שבהתחלה ממש זה עשוי להיות מוזר טיפה
גם כדי לקבל פרגון צריך רצון ולא תמיד יש אותו.
זה נשמע ממש מפרגן.
האם הבעת הרגש מותאמת למי שאני מביע כלפיו את אותו רגש?
האם זה מקדם?
להביע רגש זה באמצעות פעולה כזאת או אחרת- אולי יש בעיה בתקשורת הרגשית שלי... לא יודע. משער
(אמנם יש צד כזה וגם הוא נצרך, אבל לדעתי הדרך היותר אידיאלית היא הראשונה)
באופן אישי זה לא אחד מהדרכים שאני מביע רגש אוהד
ההקשר היחיד שעולה לי הוא הקשר רומנטי
ברכב שתפתח לבד.
אלא אם כן - שנינו חפצים למחוות רומנטיות אחד לשני. שזה דבר מבורך כשלעצמו
אם כן יוצא לך לעשות את זה גם לאחותך הקטנה?
אם כן - זה מתסדר לי
זה לא נשמע כזה רישמי XD
אחלה טלפון שבור.
להחזיק דלת שנייה לפני שהיא נסגרת - אמפתיה
לפתוח דלת ברכב - רומנטיקה.
אולי זה לא נפוץ וזה רק מה שעובר לי בראש? אולי.
אבל יש לי הרגשה שאם לאדם אחר אתה לא תעשה את זה ותעשה את זה דווקא בדייט זה אומר משהו.
ואם לא - אני מסכים איתך במאה אחוז.
שכדאי לברר את המשמעות לפני שעושים.
בכל דבר בחיים.
זה לא חייב להכניס כבדות לחיים, זה יכול להכניס משמעות ועומק שימלאו אותנו
נחמדות שהיא סוג של נימוס (טבע שני)
ונחמדות שהיא ביטוי טבעי (טבע ראשון)
ויש גם בינהם (זה לא דיכוטומי)
רק במעשה
ככה אני מאמין.
לא טוב לדעתי לעשות פעולות שמנותקות מהפנימיות ומהרצונות האמיתיים שלנו
אני מזדהה עם דבריך אבל עדיין אולי
ובכל זאת כתבו משהו לא קשור
ודווקא לפעמים סבבה לפתוח את הדלת של הרכב (כמובן כשזה הרכב שלך).
הכי טוב - לחכות לה ליד הרכב הנעול מהצד של הדלת של הנוסע, ואז כשהיא מגיעה לפתוח את הדלת. זה מחווה הרבה פחות בולטת מאשר ללכת לפתוח את הדלת במיוחד
ולדעתי כיוון שזאת מחווה מוכרת, אז בהקשר נכון הבחורה מבינה שזה נעשה רק כמחווה, בדיוק כמו לשלם על הקפה שלה, וזה כל מה שיש שם - ולכן לא אמור להיות לא נעים או מביך
ב. איך היתה האינטראקציה עם המין השני? ואלה שגדלו ממש נפרד- איך התמודדתם?
היה כיף ממש! אמנם הייתה ביישנות טבעית כזאת.. אבל לגיטימית לדייט ראשון ועוד בחיים.. וסהכ היה דייט ממש כיפי שעשה לי טעם טוב לחוויה הזו שנקראת דייטים!
ג. מה אתם משמרים מאותו דייט ראשון?
שימרתי את התום שלי שלא הבין כל כך בדייטים ולא ידע מה עושים ובעקבות כך זרמתי עם כל מיני טעויות שהוא עשה כי לא הבנתי שזה טעויות בכלל ולא חתכתי עליהן...
מאוד לקחתי איתי את העניין של לזרום ולא להיתקע על טעויות סתומות שהצד השני עושה...
אפילו אם זה מבטא חוסר רגישות...
למדתי ממש שלא הכל זה מידות רעות ואדם לא מתחשב..
המון פעמים זה משהו שאם תאמר עליו ותסביר או תאיר את עיניו/ה לזה זה ישתנה ברגע וזה באמת חוסר מודעות או שימת לב. (נגיד ללכת למקומות בלי שירותים ולא להציע ללכת גם אחרי כמה שעות.. והתפדחתי אז עד מוות לומר וחתכתי את הדייט כשפקעה יכולתי להתאפק - 3 פעמים ברצף עד שלמדתי לומר...ואז הוא למד גם לחשוב על זה - זה לא בנאדם לא רגיש, זה בנאדם שיוצא גם הוא לדייט ראשון ובאמת לא מודע...)
ד. איזה טעות של טירונים עשיתם ותמליצו לאחרים לא לעשות?
הוא עשה 
.
היה ארווךך מבחינת שעות!! גם הלכנו למעיין... אישית היה לי כיף ממש, אבל הבנתי אחר כך שזה לא מקובל לדייט ראשון..
היה גם מסלולון כזה שהוא לא הכיר וגם טעה בדרך (והלכנו בגלל הטעות במקום לא סלול שלא ממש התאים לנעליים שהיתי איתם אבל חייבת לציין שהוא התנצל אחר כך בהודעה
)
ולא יודעת אם אמליץ לאחרים לא לעשות... כל אחד מה שטוב לו.. רק המודעות לשירותים זה חשוב!
חוויה מרגשת - קצת ישנה אבל היא עדיין מרגשת... סגרתי יפה בלב קשר ארוך שכאב לי אז בזמנו.
ברוקוליהאמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו
עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.
המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)
ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.
לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.
בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
היה נחמד ואתם רוצים להמשיך
השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה
בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.
לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב.
משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים
לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי
בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ
להציע ליווי
היכרות טבעית ולא ראיון
תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...
אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...
משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...
והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...
ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...
בהצלחה צדיק!
תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.
אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.
קודם כל, בהצלחה רבה!
תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.
מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.
אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.
ועכשיו לעולם הפגישות.
תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק.
מתחיל מהתחלה.
כמה מחשבות ודברים שעזרו לי
קודם כל, בהצלחה רבה!
תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.
מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.
אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.
ועכשיו לעולם הפגישות.
תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.
אז מה אתה עושה?
כמו שאמרו חכמים.
אתה מחפש את אבידתך.
מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.
אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.
ועכשיו מבחינה טכנית.
קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...
בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.
על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?
אז ככה.
היא לא נושכת.
אמירה פופוליסטית מאד.
אני יודע.
אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.
כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.
אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.
אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.
היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.
תן גם לה לשאול שאלות כמובן.
כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.
אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.
זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.
זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.
פשוט מדברים ומכירים.
במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.
יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.
ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.
במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.
לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)
תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.
כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.
אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.
אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.
לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.
קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).
יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.
בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.
אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.
אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.
כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.
אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.
ודו"ק ואכמ"ל.
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.
לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תציע לה.
בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.
באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.
בעיני, הכי טוב לדבר -
לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.
בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?
כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.
בהצלחה!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עד שמצאה איזה חתיך בגובה 190 ס"מ נראה לי חיים באושר עד עצם היום הזה
אבל זה קצת נגד דברי הגמרא שלא יישא גוץ גוצה וגבוה גבוהה או משהו כזה
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.
מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
