זה לא סתם שיוך - זו אמירה שזה התפקיד שלה בגלל עצם היותה אישה לבשל ולנקות ולכבס וכו', שלא לומר ציפייה ודרישה.

וסליחה אבל היום נשים עובדות ומפרנסות כמו גברים, וזה בסדר מבחינתם שזה השתנה כי המציאות השתנתה וזה דור אחר וכו', אבל התפקיד הקודם - זה עדיין נחשב תפקיד נשי כי ככה היה וככה יישאר. נשמע הוגן? לי לא.

ודבר שני - זה עניין של נורמות, אין שום מעלה בכך שאשה תעשה את הדברים האלה ולא הגבר (אם כבר מסופר שהיו אמוראים שהקפידו לבשל בעצמם לשבת) ואין שום קשר ל'אל תבוז כי זקנה אימך'.

וכמו שאתה אומר אותה 'כעובדה', גם אני אומר כך את דעתי.

אני חושב שאתה מבלבל בין שמרנות לבין הדת, כאילו שימור הנורמות הישנות הוא ערך דתי (באופן סלקטיבי וקצת צבוע יש לציין).

אבל הנה העניין בשמרנות - לפעמים היא משמרת דבר טוב, ולפעמים היא משמרת דבר ניטרלי שמיותר אבל לא מזיק לשמר, ולפעמים דבר שלילי.

ברור שנשות האמוראים בישלו לרוב, זו היתה התקופה - גברים עבדו ונשים טיפלו בבית. אלא אם העבד עשה את זה בשבילן.

כתבת בנחרצות גמורה "נכון, זה בהחלט חלק מהתפקיד של האישה. אני אומר את המשפט הזה בלי להתבייש". ואין בזה בעיה, זו דעתך וזה בסדר כמו שדעתי הפוכה וגם זה בסדר.

לא אמרתי שמה שכתבת צבוע, דיברתי על הגישה השמרנית שייצגת. שמצד אחד מאוד משמרת דברים מסוימים אבל באופן מאוד סלקטיבי, בד''כ על פי מה שנוח.

למשל זה שכיום נשים יוצאות לעבוד כי המציאות השתנתה (שלא להזכיר את זה שאצל אברכים הן המפרנסות העיקריות אם לא היחידות) - אבל מצד שני התפקיד שלהן משורש נשמתן הוא גם לנקות ולחתל ולכבס. כן, זו צביעות ידידי.

כי השאלה העקרונית היא מה תפקיד האישה - או ליתר דיוק אם קיים דבר כזה בכלל באופן מהותי או שזה תלוי בנורמה.

אז אם כן לגיטימי שאישה תצא לעבודה וזה כבר לא שינוי של "חלוקת תפקידים נכונה" - אז למה המטלות של הבית הן כן תפקיד שלה ולא משנה שהמציאות השתנתה?

חוץ מזה שמבחינה עובדתית זה ממש לא נכון מה שכתבת - אחרת נשים לא היו יוצאות לעבוד. בפועל הן יוצאות, ולפעמים מפרנסות יותר מהבעל (אם לא לגמרי בעצמן - שכאמור זה נפוץ מאוד אצל ה'הכי שמרנים'...).

כלפי הגישה שאומרת שמטלות הבית הן תפקיד המיועד לאישה באשר היא אישה. כי רוב מי שאוחז בה אוחז במתוך שמרנות - אבל כזו מאוד סלקטיבית כאמור.

אם לדעתך האישית אישה גם לא צריכה לצאת לעבוד, וגם לא ללמוד ולהשכיל כי זה גורם לה למחשבות זימה וכו', וגם לא לצאת מהבית יותר מפעם או פעמיים בחודש כמו שכתוב ברמב''ם אז הטענה של צביעות אכן לא תקפה לגביך, אלא טענה של ניתוק.

אגיב בזהירות-

אני לא שוללת את זה שחלק מהתפקיד של האישה/אמא בבית זה לייצר אווירה נעימה וחמה ומקרבת

ודרך הבישולים בהחלט אפשר לעשות את זה.

בישולים ואמא זה משהו שמאוד מתקשר ביחד.

אבל להגיד שזה חלק גדול בעבודת ה'?

אולי החלק הגדול שלה זה פשוט לדאוג לבית וחינוך הילדים.

וחלק מזה זה בישולים שמייצרים באמת אווירה של בית.

אבל היום זאת אמירה שאולי מעט תעצבן 

כי היום אישה אולי תרגיש שבישולים זה מעט מקטין את העולם של עבודת ה' שלה.

לא שזה רחוק ממנה, אלא כי היא הרבה יותר מאדם שנמצא ואחראי על מטלות הבית וחלק מזה-הבישולים

היא אדם עם חלומות

עם שאיפות

עם רצונות

ולצמצם את כל זה לבישולים, לא יודעת זה כן מעט יכול לפגוע אולי....

במיוחד שבעבר נשים פחות עבדו אז הגיוני שעול הבית היה נופל עליהן

אבל היום זה כל כך אחרת

נשים מאוד עמוסות בחוץ

התפקידים השתנו

האמת שבעיקר מה שמציק לי כאן זה האמירה שזה חלק גדול בעבודת ה' שלה

אפילו שאני לא שוללת את זה

זה עדיין מעט מציק.

אז בבקשה תכין אתה אם בעיניך זה עבודת ה' כזאת גדולה

סתם, אני צוחקת

אממ לגבי לבשל לעצמי זה מרגיש לי בזבוז זמן

הרעיון בבישול החשיבות שלו בעיניי זה נטו בשביל נתינה לאחר ולעשות טוב למישהו

לייצר אווירה טובה

לזה יש חשיבות ומשמעות.

אבל לא יודעת אם רוצה לפתוח את זה.

בגדול אני כן חושבת שזה התפקיד של האישה

אם כי יש נשים שהן לא מחוברות לזה וזה לגיטימי לגמרי.

שמעתי שהגרי"ד לימד את בנותיו גמרא, זה אומר שזה מחייב את כולם?

הפמיניזם הוא גדול מבזי הנשים שקם בהיסטוריה.

השלבים הם ככה:

1.תפקיד מסויים הוא נשי

2.נשים מעוניינות להיות גברים

3.התפקיד הנשי הופך להיות לא אהוד

4. לומר שהוא תפקיד נשי זה ביזיון לנשים

ולתפארת....

אף פעם לא שמעתי שזה לא בסדר. מה לא בסדר בזה? לפחות בתשעים אחוז מהבתים האישה היא זאת שמבשלת.

להפך, זו הפעלת משק בית, לקיחת אחריות והאכלת מסכנים שגוועים ברעב (לגברים יש חתיכת תאבון).

אני רק לא מבינה למה לעשות מזה אידאליזציה כאילו זו עבודת ה', ככה עשו האימהות, כל מהות נשמת האישה היא לטגן קציצות עד שהידיים הופכות לאדומות.

לפני שראיתי את שם הניק חשבתי שזו איזו צו"לניקית (אם אני משתמשת נכון במושג) מבית יעקב שרק מחכה לעבוד את ה' בכל גרביון 400 הדנייר שלה ולבכות בתפילה על הבצל הקצוץ.

אז אמרתי שתבלה עם הצדיקות שלה.

אבל "יהודי פשוט"- גבר?

באמת שאני לא אוהבת את ההתלהמות הפמיניסטית לבטל דעה של אדם בגלל שריבונו של עולם לא עשהו אישה, אבל זה באמת לא מתאים במקרה הזה.

עבודת ה'- לא מצוות בפני עצמן, זה משהו מאוד אישי ואנשים מוזמנים לשתף את החוויות ומה שהם חושבים משותף להם ולפלח אוכלוסייה שהם חלק ממנו בנושא-

אבל להשיג השגות מפורטות על החוויות הרוחניות של קבוצה שאתה הכי רחוק ממנה שאפשר, ועוד לטעון שאסור לקבוצה הזאת לסטות מההשגות שלך- זה ממש מתנשא ויומרני.

שיהיה ברור שאני חושבת שחשוב לבשל, עבודת ה' דרך הסירים של הסבתות מהדור הקודם בהחלט מוערכת וגם של כל מי שעושה כמוהן, אבל למה "זה חלק גדול בעבודת ה' של הנשים" באשר הן?

מה קורה לגבר שמבשל? הוא מקבל בונוס או שעובר על לא ילבש?

מה קורה לאישה שלא רוצה\ יכולה\ לבשל? חסר לה חלק בעבדות ה'?

כ"כ הרבה אנרגיה מוקדשת להילול וקידוש כל דבר שמקושר לנשים, פעוט ככל שיהיה, גם מהצד הפמיניסטי וגם מהצד ה"שוביניסטי גאה", כל הפוסטים של "העצמת נשים (ללכת למטבח)" סתם מיותרים במקרה הטוב ומתנשאים וחסרי טאקט במקרה הרע.

התגובה שלך מלאה ב"אני מאמין" "אני באמת לא מבין" אני מרגיש" ולא ציטוט אחד או דבר בשם אומר אחר, מחילה שאני מכניסה את המילים שאתה עצמך כתבת מתוך נקודת מבטך לתוך הפה שלך ולא לפה של כל גדולי ישראל יחדיו על סבתותיהם.

למה אתה מניח שאני רוצה שנשים ילמדו תורה (אם אתה מתכוון לגמרא)? כי אני לא חושבת שכל יעודן הוא אך ורק במטבח?

למה שתי האפשריות הן פמיניסטית מטורללת או שוביניסטית גאה? אי אפשר להיות בן אדם שרואה את ההבדלים המבורכים בין המינים, את החזקות, החולשות, ועדיין מבין שאלו בני אדם שמתפלגים עם סטיית תקן שאין מה להתעלם ממנה?

בשום מקום לא אמרתי משהו שלילי על בישולי נשים- רק שאלתי למה לצמצם את כל נשות העולם רק לזה? זה הופך אותי לפמיניסטית מטורללת שכופרת בכל התושב"ע ורוצה למנות רבה ראשה לישראלה?

זה פשוט מרגיש נכון גם אם אני לא יודעת להסביר למה.

אם אני אנסה (ואני לא אצליח) זה כי אישה דואגת לילדים וזה כולל להלביש אותם, לסרק אותם, להאכיל אותם אז היא מכירה אותם הכי טוב ויודעת מה קורה עם כל אחד. עוקבת אחריהם באופן צמוד. הבעל כמובן עוזר לקלח והכל אבל הוא יותר מהווה את החומה של הבית ואת הדאגה מלמעלה. אם הוא נהנה לבשל, שיבשל, סבבה, אבל אין מצב שהאשה לא תבשל בכלל. זה כמו שהיא עוזרת בפרנסה והוא האחראי העיקרי לכך... צריך שותפות, והתפקידים מוגדרים מלכתחילה. במקרים יוצאי דופן זה לא בעיה כי זה קורה לבד. וזה לא בא לשלול את זה שמלכתחילה התפקיד של הגבר או האשה הוא כך וכך. יש כלל ויש יוצאים מן הכלל בכל דבר.

בנו, צריך להסתכל על ילדים. ורואים את זה מאליו ממש שבנים ובנות מתחברים לדברים שונים לגמרי, ועם זאת יש יוצאים/ות מן הכלל.

לדבר על זה - זה סתם להעיר את המתים...  תן לטבע לעשות את שלו.

אנשים עושים הרבה דברים טובים שיבואו להם מהטבע שלהם -כגבר או כשאשה - כל עוד לא תפיל עליהם שזה התפקיד שלהם.

רוב הסיכויים שהאשה שתמצא תשמח לבשל לך וילדים. זה יבוא לה בטבעי - ברצון טוב להעניק

אבל כשאתה מגדיר את זה כתפקיד, מתחיל הבלאגן.

שרוב הנשים כאן די זלזלו במה שאמרת. כל הבנות שאני מכיר כל כך מתרגשות מהבישולים לשבת, שהייתי בטוח שכולן ככה. נראה לי אמא שלי הייתה בוכה אם היא הייתה קוראת את התגובות המזלזלות כאן. 

ואין לי מושג מה הקשר בין רוב התגובות שכתבו לך לבין מה שכתבת. זה כמו שהיית אומר שחלק גדול מעבודת ה' של גברים זה לימוד תורה, ואז היו עונים לך, אבל מה אם הוא צריך לעבוד ואין לו זמן ללמוד תורה. כאילו ניתקו בין המהות של הדברים שלך, ונכנסו לדיון צדדי. 

אני גם חושב שהבית הוא חלק גדול בעבודת ה' של האישה, גמילות חסדים בבית, מצוות כבוד שבת, יצירת אווירה נעימה, דאגה לרווחת הילדים, תפילה עליהם וכו'. 

אדרבה - מחנכים אדם שאם הוא עמל כדי לפרנס את משפחתו וכו', זה מעשה חשוב, ממלא את תפקידו בעולם ועובד את ה'.

אבל משום מה כשנשים מבשלות זה הופך להיות משהו מבזה.. "נשים למטבח"....

אם אני מבין נכון - על זה פותח השרשור הגיע להעיר ולהאיר.

גם אני לא מבין למה זה נחשב מבזה.

תנסי לשאול את ארגוני הנשים...

איך את מעיזה לדבר בחיבה על מטבח?

את צריכה לומר שאת רוצה להיות הייטקיסטית! שאת רוצה לבטא את עצמך כמו שאנחנו חושבים שנקרא ביטוי עצמי!

מה פתאום מטבח? השתגעת? את מבזה את הנשים באמירות הנוראיות האלו שלך!

סתם סתם חח לא נכנסת לזה דיי לא... 

התכוונתי שמצמצמים את *כלל* הנשים נטו למטבח כאילו אין בנו עוד רצונות, חלומות, בכללי מנת משכל שרוצה לממש את עצמה...נראה שזה היה הגישה לנשים בעבר (בעולם, באופן כללי) והיום יש איזה רצון לתקן את זה.

לא כי אישה כבר לא רוצה לדאוג לבית ולפנק את היקרים לה, לא בגלל זה.

היא עדיין ותמיד תרצה, זה בטבע שלה. ומי שמתכחשת לזה, כנראה יש כאן תקלה במערכת 

הנקודה היא רק התדמית שהאישה מרגישה שנוצרה סביבה שמצמצמים אותה או את עבודת ה' שלה, שזה בכלל ראיתי שהכעיס כאן וזה באמת מכעיס, אפילו שהכוונות היו טובות. 

או בכללי שיש נשים שלא סובלות את המטבח ועדיין מצופה מהן לבשל ולאפות. 

אבל הן לא סובלות את זה.

אבל את אישה.

כאילו דיי.. אנחנו הרבה יותר מזה. אל תראו בנו רק עוזרת בית או שפית צמודה חח 

ונכון, זה לא באמת ככה. 

אבל מאוד מסוכן לזלוג לשם בלי לשים לב.

זאת לא נקודה שאני שמה לב אליה באופן כללי ביום יום

ובכלל אין לי בעיה עם זה שאני זאת שאצטרך לבשל, 

כי אני רוצה להעניק למשפחה שלי אפילו שיש דברים אחרים שאני הרבה יותר אוהבת לעשות

אבל האמת שזה בעיקר משהו בדיון פה כאילו פתאום לשמוע את הצד הגברי מביע את הדעה שלו

כאילו שמצופה ממך להיות במטבח, ושזה עבודת ה' שלך

אפילו אם אני בסוף נהנית מהמטבח ומכניסה את עבודת ה' שלי לשם

זה עדיין לא כל כולי ומהותי ובטח לא מהותי לי מצד עבודת ה' שלי... 

אולי אולי כמה ניקים שזה מה שמעט השתמע מדבריהם...

או שאולי אנחנו סתם נסערות מעצם השיח על זה..

ואין כאן משהו באמת קונקרטי מכעיס... 

אולי כמה ניקים שמה שהם אמרו לא מצא חן בעיני כמה אנשים שרואים את היהדות כדת פרימיטיבית, ולכן האנשים האלו ניסו להגחיך את הניקים האלו ולגרור את השיח למקומות האלו"

אף אחד לא אמר דבר כזה. ואף אחד לא חושב ככה. בדיוק כמו שכתבה @בת 30, אבל אם אפשר להתחמק מדיון ענייני ע"י האשמת הצד השני בפרימיטיביות ושובניזם, מה רע..

תיקון קל: - לקראת נישואין וזוגיות

ומסכימה. זה ממש נכון.

נראה לי צריך שרשור בנפרד שרק מסביר את מה שהלך כאן... 

בכללי אני בעד ללמד את הילדים לעשות את כל העבודות השנואות

הם מרוויחים חווית עצמאות וביטחון

ואנחנו מרוויחות מנוחת הגוף חח

רק עבודת ה', אלמלא זה למה לנו חיים?...

זאת השאיפה בגדול ;)

חחח קורעת

יש כאן ניקים שגם מה שכן אמרת נשמע בעיניהם פרימיטיבי, כמו בערך חצי מהיהדות (ה"לא יהודית" בעיניהם) אז כדי להוציא אותך מגבולות השיח החליטו לגרור את השיח לשם.

ואיך אמרה כאן מישהי? הייתי מתייג כמה.. אבל אחסוך את זה, אתה יכול לקרוא לבד ולהבין מי

כמו שכתבתי לבת 30 יש משהו בדיבור על זה שמציף, לא ברור בדיוק למה...

אין לי כח להכנס לזה אבל... 

וגם יש דברים שהשתיקה יפה להם

גם אם לא אמרת -

לתת מקום גדול לבישול זה ממילא נותן פחות מקום לדברים אחרים. לא?

הוא רק בא להגיד שזה לא דבר רע או משפיל לעשות! להוות משקל נגד לכל הדעות שמבזות את עצם העבודה.

(מדברת על פותח השרשור ושות)

אז למה לדבר על זה רק ביחס לנשים?

וכמו שכתבתי - זה נהיה מעגל:

זה של נשים - אז הפכו את זה לשפל

זה שפל - אז זועקים למה זה של נשים

חד גדיא.

סתם כל דבר "גברי" עבר האלהה, וכל דבר "נשי" הפך להיות מבוזה.

פלאות הגורל.

ובכל זאת אני סובר את מה שאני סובר.

אין צורך להוסיף לדברי.

אולי פעם נשים היו כבולות רק בזה (ואני גם לא בטוחה שנכון..) אבל השאלה אם היום מתייחסים לזה בפרופורציות או אומרים שזה דבר שאין לו בסיס וכבר לא טוב שהן יעשו...

הן לא שוות לגבר. יש לנו מבנה אחר. נכון שאפשר לעשות עוד דברים ואנחנו קודם בני אדם וב"ה היום הבינו את זה ופתחו אפשרויות, אבל זה לא אומר שאין איזה מכנה משותף למין הנשי ומכנה משותף למין הגברי, והעובדה שעבודות הבית הן יותר פנימיות הופך את זה למתאים יותר לאשה ולגברים יותר מתאים לעבוד בחוץ בגדול. גם אם שניהם עושים גם וגם, המהות שלהם יותר משתייכת למקום מסויים שיהיה יותר חזק. אין שווין מוחלט.

אגב, שוויון בכללי גורם בעיות כי אנשים לא שווים... יש עשירים ויש עניים יש גדולים ויש קטנים ויש חזקים ויש חלשים יש חכמים ויש טפשים. יחס שווה יוצר אנרכיה וחוסר הבנה שהכל כאן מדוייק בעולם. לכל דבר יש מקום ותפקיד וכולנו שותפים כאן במרקם שנוצר בהרמוניה

שלא נראים לי קשורים למה שאמרתי.

אז מה עם פעם דיברו ככה, למה להמשיך לדבר ככה?

אולי זה שהעולם השתנה והוא דינמי טיפה זה גם משמעותי?

אך למה זה דווקא נצמד לבישול?

בישול זה ביטוי למשהו יותר גדול - אבל הוא עצמו לא מחוייב בכלל.

וכן, לא דיברתי על החלוקה של האישה שקשורה לבית והגבר שיותר קשור לחוץ שאני אני מוכן לקבל אותה ברמה מסויימת.

הדיון התעורר נטו בגלל צורת השיח

חבל.. מנסים להגיע פה להבנה על משהו מובן🤷‍♀️

אני באמת לא מסכים ואפילו מזועזע מהשיח שעולה פה.

זה לא רק עניין של סגנון

עצם ניפוח המשמעות של פעולה טכנית בשם בישול היא לא נראת לי סבירה

אני נוטה להסכים איתך, אבל אני עדיין מזועזע

שזה לא גנאי לשייך עבודות בייתיות לאשה

וזה לא סותר את ההתנהלות בתכלס שהעבודה מתחלקת או שנשים גם עובדות. 

כי אז זה מקטין ערכים אחרים.

בעיה ב'מת.

זה נראה לי מאוד חשוב

ולא מכיר שום גבר שיתחיל להתבכיין שזה מצמצם אותו ומקטין אותו ואנאעראף אותו.

אולי כי לא חינכו גברים להיות בכיינים שמתלוננים כל היום שהם מסכנים ואומללים וכולם שונאים אותם ומשפילים אותם.

שים לב לאיזה פח נפלת

תעקוב אחרי התנהלות התת-שרשור הזה. ותראה כמה מגוחך זה נהיה.

הבחור כותב שהוא לא בא לומר שזה ערך יחידי, אלא שזה ערך

אתה הגבת לו שככה הוא מקטין ערכים אחרים

אני הגבתי שאם ככה אסור לכתוב על שום ערך כי זה מצמצם ערכים אחרים

אתה הגבת ב"גברים ופינג פונג"

אני הגבתי שזה לא ערך,א בל תפילין זה נהדר

ואתה הגבת שבישול זה חולין

נהדר. עכשיו תחזור אחורה ותקרא את התגובה שלו דלעיל.

הבנת?

יופי.

היה שווה.

מסקנות: כל מה שנעשה פה זה סתם התעלקות על בחור תמים שלא עשה שום דבר רע. רק כי דבריו הם לא פוליטיקלי קורקט ולא נכנעים לתכתיבים גויים. 

עצם ההצמדה של 'נשים' ו'בישול' ולדבר על זה בצורה משמעותית כל כך - זה לא נכון בעיני.

זה מעצים את הבישול ומקטין את הנשים.

כן, בדומה לגברים ופינג-פונג

הבישול עצמו הוא לא גרויסה מציאה, המשמעויות שנלוות אליו לעיתים הן יכולות להיות גדולות.

אני לא מאמין שיש מישהוש חשב שהוא מייחס קדושה להדלקת הגז.

המשמעות היא תחזוק בית של תורה, בית יהודי טהור. כן, לגמרי.

אני חושבת שמכיוון שמאז ומעולם במשפחה הקלאסית השלטון היה פטריארכלי, 
ונשים כידוע היו עושות את תפקידיהן ללא שאלות מיותרות, והגברים קבלו זאת כמובן מאליו, כאשר הנשים הרימו ראש והחלו לחתור ל'עצמאות' הם כנראה החלו לבכות בכיה רטרואקטיבית לדורות...

הפמיניזם החל את דרכו בנקודה ברוכה - ביטול ההתעמרות בנשים וכדו'.

אבל איפשהוא באמצע הוא איבד את הצפון, והחליט שלא רק שיש דברים לא בסדר שנעשו כלפי נשים. אלא שכל דבר בעולם שהיה קשור לנשים הוא בהכרח לא בסדר.

ואיך שאומרים, מכאן הכל היסטוריה.

בישול לא כל כך

ולכן הצמדתו דווקא לנשים בכותרת הוא לא כל כך מחמאה.

ההקשר עצמו לא נשמע מחמיא

ובהקשר ל'גם זה עבודת ה'' - זה אמצעי, אמצעי של חול.

באותה מידה גם לעשות ספורט זה עבודת ה'.

ולא על הבישול

וממילא כיום האידיאל הגבוה יכול להתבטא בכיוונים שונים

בישול זאת פעולה טכנית שיכולה להיות אמצעי לכבוד ועונג שבת

חשוב לבודד.

אם תגיד שהאישה אחראית על כבוד הבית ואחדותו זה הרבה יותר יפרגן

אני לא אוהב את האמירה "זו דעתך..." - ברור שזאת דעתי!

אמרתי את זה ביחס לאמירה שבישול זה דבר נעלה ולא מעבר

אני דווקא אוהב לדון ולא צריך להגיד 'הכל בסדר, זו דעתך' 

ברור שהכל בסדר. זה בסדר לא להסכים ולדון זה אחלה בחלה

יש בעיה בלנסות לשכנע או לפתוח את זה לדיון?

העיקר הוא העונג, שהביטוי שלו הוא הבישול. 

באותה מידה גם ר' יוחנן בן זכאי (כמדומני) עבד את ה' כאשר הוא רחץ את גופו.

ובכל זאת יש מדרגות... יש אמצעי ויש תכלית

וגם לשתות כוס קפה באמצע סדר בוקר כדי להיות מרוכז זה חשוב

ובטח להכין אוכל לילדים שהולכים לת"ת.

המשותף לכל המקרים הנ"ל - שעיקרם הוא ערך גדול שלמענו זה נעשה

זה יכול להיות ת"ת של ילדים, זה יכול להיות סדר בוקר, זה יכול להיות עונג שבת.

אבל כמו שאמרתי יש אמצעי ויש תכלית. ואני מכבד את הרצון שלך לא להכנס לזה.

הרי זו מצוות "כבוד שבת". מצווה מדברי קבלה (דהיינו מהנביאים). 

וזה הזדמנות להזכיר לכולם לכוון בהכנות שבת לשם מצוות כבוד שבת. 

זה בדיוק מה שהתכוונתי שאמרתי שנפתח דיון צדדי, על איך זה מתבטא באופן פרקטי.

ואני מסכים שבאופן מעשי צריך לדאוג לחלק את עבודת הבית לפי נסיבות החיים. לא צריך לגרום לאף אחת לקרוס תחת עומס. 

ברור שחשוב לנו לימוד תורה ושמירת מצוות של הגברים בחיינו ובעם ישראל- אבל אף בחורה לא תכתוב פוסט מתרגש ממעלת כל דפיקת פטיש של גבר שבונה שידת תינוק.

פשוט כי אנחנו לא חושבות להיכנס לראש המשותף של כל גברי העולם ולהרהר במעלה העצומה של פעולות טריוויאליות לשם המטרה הקדושה של שיכון נשמה טהורה של תינוק בבית.

זו באמת מטרה חשובה, אבל בסך הכל הפעולה די טריוויאלית ואין מה לקדש את הפעולה עצמה. ואם כבר זה מרגיש מתנשא ומצמצמם שמישהו יבוא מגבוה ויכריז שהפעולה הטריוויאלית הזאת היא חלק חשוב בעבודת ה' שלך.

ולכן זה באמת מוזר שקריאת מחשבות הקדושה של כל נשות העולם מתוך מרק העוף היא משהו שכ"כ מעסיק גברים מסוימים.

יש מעלות גדולות בסיפוק צורכי בני הבית והכנות לשבת ולחג, נכון, אבל אין מעלה למדוד כוס קמח ושמן, וזה מרגיז שאתם טוענים שכוס השמן הזאת היא תכלית כל השאיפות הרוחניות של אישה.

נכון, אתה מתכוון למטרת כוס השמן הזאת, לאידאל המרחף ללא קשר אם המציאות, אז אם חשוב לך להדגיש את האידאל התאורטי הזה, אל תקשור אותו לפעולה מעשית ותתפלא שאנחנו מתעצבנות שהאידאל שאתה מתאר פשוט לא מעשי.

זה מקטין אותנו להגיד שהפעולה המעשית המצומצמת הזאת היא הדרך היחידה לבטא את האידאל.

מסכים שהיה עדיף לכתוב את זה באופן כללי, בלי לקשר את זה לפעולה מעשית אחת. כי זה באמת עלול להרגיש מוקטן ככה. 

סתם דרך אגב גם לגברים אומרים על כל מילה ומילה שאתה מוציא מהפה בזמן הלימוד זה מלא מצוות וכו' (יש ספר של החפץ חיים נראה לי שכותב את זה ועוד הרבה...). ותכל'ס בזמן הלימוד אתה קורא מילה בגמרא, ספק מבין ספק לא מבין, ולא מרגיש כאילו עשיתי משהו חשוב כל כך. אבל באמת זה לבנה אחת מתוך בניין שלם, ובגלל שהבניין השלם הוא חשוב, אז זה נותן ערך לכל לבנה. 

וגם אצל נשים, הערך של הבית הוא חשוב, וזה נותן ערך לכל פעולה שעושים בשבילו. גם אם לא תמיד מרגישים את זה, וזה נראה טריוויאלי. 

ובכיף הייתי מחמיא לגבר שבנה שידה לתינוק. איזה תותח!

או שלא נועד להיות קשר בין חלקי המשפט?

הוא לא אמר שאשה צריכה לבשל כי "ככה זה". אלא שזה עבודת ה' שלה.

את יכולה להתווכח עם הקביעה שזה עבודת ה' שלה, אבל אין שום תועלת בלהכניס לכאן את "המאה ה21"

לשונו המלאה: "כדאי לשאול ולשמוע את הדורות הקודמים, את האמהות והסבתות שלנו מה הגישה שלהן לבישול לכבוד שבת ולכבוד הבית."

הוא לא הוכיח מכך ש"ככה נהגו"

אלא מהצורה שהן התייחסו לזה.

כי כן, טרום עידן הטרלול אשה ראתה זכות בלהכין את הבית. לא כמו היום שזה הפך להיות דבר כביכול מבוזה.

וגם אם לא היה מדגיש - מעצם הודעת הפתיחה רואים מה המטרה שלו ומה עמדתו. לא צריך לחפש בכח למה הוא בהכרח "לא מבין שאנחנו במאה ה21".

אם יהודיות בכל הדורות ראו בזה חלק מעבודת ה'. אז כנראה שזה חלק ממנה. כן, גם במאה ה21 וגם ב22 וה23. היהדות נצחית.

כאן מגיע בדיוק מה שהוא רצה להוכיח מההיסטוריה. אם נשים בכל הדורות ראו בזה ערך יהודי, זה ערך יהודי.

והמאה ה21 לא יכולה לבטל ערכים יהודיים. במחילת כבוד תורתה.

כל אשה שומרת מצוות ראתה זכות בלהחזיק בית של תורה. בלהכין את הילדים לתלמוד תורה, להכין להם אוכל כשהם חוזרים, לתת לבעלה זמן ללמוד.. כל העסק הזה של להחזיק בית היה קודש הקדשים אצל כל אשה יהודיה יראת שמים. ממש לא "אנחנו החלטנו". 

יום אחד קמו הפמיניסטים והחליטו שכל זה הבל ורעות רוח, ואז זה הופך להיות "אתם החלטתם". נו באמת.

(@אליזבת', ביקשת שאגיד נקודה שאני חושב שצריך ללמוד מהחרדים, הנה נקודה.

אין בת בבית יעקב שלא גדלה על סיפורי המסירות של אמותינו, ותחושת השליחות והרוממות שפיעמה בהן במעשים אלו.

אצלנו כנראה שכחו ללמד על זה. לצערי)

ויש בו דעות מיזוגניות, שובניסטיות ומחפיצות. מסוג המשפט הפרימיטבי הבא:

"נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי לגברייהו אדאתו מבי רבנן"

כל האמוראים האלו.... אוסף של שובניסטים בלתי מוסריים. הבה ונשרוף את התלמוד!!

הוא בכלל לא המייצג של היהדות האמיתית!!

(מי כן? )

ובקצת יותר רצינות:

סבבה לגמרי שסבא שלך עזר במטבח, גם סבא שלי, וגם הוא ראה בזה זכות.

אף אחד לא אמר שגבר לא אמור לראות בזה זכות, כמו שאתם מנסים לגרור את השיח לשם משום מה.

אמרו שזה דבר חשוב, ערך יהודי, עליון ומיוחד. שאשה יהודיה נורמטיבית אמורה  לשמוח במילויו, בשונה ממה שעשו מזה היום - כאילו זה דבר שצריך לברוח ממנו, דבר פשוט וחסר ערך. שאשה צריכה להיות מתביישת וזועמת כשהיא עושה את זה. 

סתם כלל לחיים: לפעמים כדאי לבדוק מה התורה אומרת, ולא להכריז "פרימיטיבי" על כל דבר שלא מסתדר עם התכתיבים הגוים המתחדשים חדשים לבקרים.

חוץ מלהוכיח במשפט אחד כמה שאנחנו צודקים שאתם סתם גוררים

הגנת על הגרירה מכח גרירה נוספת.

לוגיקה לתפארת.

או שאת כנראה כזו שובניסטית ולכן לא למדת גמרא...

אבל גם זה לא יהווה תירוץ מספק למה התעלמת מכך שציטטתי את הגמרא בפירוש.

אולי במקום המשפט הדבילי של "לא כל אדם יכול לפרש" תספרי לי אם את מכירה פירוש אחר לתלמוד? משהו בראשונים, באחרונים, משהו?

או שמשום מה כבודך החליטה שכל אדם אינו ראשי, אבל את עצמך כן רשאית לומר שהתלמוד הוא פרימיטיבי ולא יהודי?

מי יודע, אולי "כך" זה עובד. שכל גמרא ש"לא מתאימה למאה ה21" היא פרימיטיבית ולא יהודית. כך זה בטחח עובד.

זהו דיון הלכתי ולא סוגיה בעיון

טקסט כל כך מיותר, פרימיטיבי ומטעה.

יעיל רק לקונסרבטיבים.

למה שלא נשרוף אותו?

גיחי גיחי

לכתוב על גמרא שהיא פרימיטיבית ולא יהודית - זה סגנון ש"מתאים לך", זה "רמה גבוהה"

אבל כשכותבים עלייך משהו לא מספיק מכבד - זה כבר "תת רמה" ו"לא מתאים לך", איזו אנינות טעם... פשש...

ואנחנו לא נוהגים כך...

ממתי פוסקים הלכה ישירות מהגמרא?!

הרמב"ם בפירוש עוסק בדברים הכפופים לנורמה - כשכל הנשים לא מסתובבת בחוץ - מי שיוצאת הרבה גנאי הוא לה.

כשגמרא אומרת שאשה זוכה ע"י שעוזרת לבעלה ללמוד תורה. זו עובדה. אין כאן שאלה של "לפסוק מתוך גמרא". השאלה היא אם אתה מאמין שהגמרא היא אמת. או שלא.

קל וחומר שכל יהודי שטיפה מאמין אמור להחרד ממי שיאמר שזה "פרימיטיבי ולא יהודי". אין גבול לחוצפה??

על זה אתה מגן מכח הרמב"ם שהבאת? ברצינות?

מסכים עם מה שאמרת בקשר לדברי הרמב"ם

בפירוש שלך לגמרא - אותו דבר אמר לי פעם חסיד חרדי שראיתי במעיין ודיבר איתי על שלושת השבועות שאמרתי לו שהם לא נפסקו להלכה... אגדה לחוד והלכה לחוד.

חוץ מזה לדברי הגמרא הזאת אין השלכה אחת כמו שקיים בדבר הלכה.

המשפט האחרון שלך הוא נונסנס ולכן אין מה להגיב עליו 

משם יש ניסיון להסיק הלכה - ואנו הודפים את זה בטיעון שמדובר בדברי אגדה ולא בגמרא.

כאן לא ניסינו להסיק הלכה, אלא עולם ערכים. עולם ערכים שיש כאן מישהי שכתבה שהוא פרימיטיבי ולא יהודי, ואתה מזדהה עם זה כנראה וגם מסרב להגיב לדברי בנושא.

מה יש לומר, עקבתא דמשיחא.

אני מסרב להגיב על דברים שאינם נושאים תוכן כלשהו

אני לא מחליט מה יהודי ומה לא

כי הלכה היא לא, ומשהו אחר מחוץ להלכה הוא מלאכותי..

באמת שאני לא מבין למה שלא נשרוף את התלמוד.

ומעניין, מצוות מחאה היא דווקא כן נפסקה להלכה. אבל בעיניך היא "לא נושאת תוכן כל שהוא"..

משמח ממש לשמוע שאתה לא מתיימר לקבוע מה יהודי ומה לא, אבל מישהי כאן כן התיימרה לקבוע על גמרא שהיא לא יהודית, ולמחאתי על הדברים אתה קורא "לא נושאת תוכן".. 

גם את תגיד עשר פעמים "גיחי".

מוטב אקרא שוטה כל ימי ולא אעשה רשע שעה אחת לפני המקום.

וכן, רשע זה לא רק "לא להכיל אחר", רשע זה גם לכפור בתורה. חידוש מרעיש.

לגוף העניין: גם אם זה לא בסדר - זה לא יותר גרוע מעצם דברי הכפירה והגידוף.

וגם זה חלק מהתרבות של היום - כשמישהו אומר משהו שמדגדג מישהו אחר - הוא כבר לא בסדר, ומגייסים את כל מאמרי חז"ל על בנאדם לחבירו, אבל מי שמדבר נגד התורה - זה סבבה לגמרי, פתאום אין חז"ל.

ואת צודקת. 

(אבל זה באמת קשה....)

תלמיד טוב שכמוני

מוסר כפול, חוסר עקביות וזה

אבל זה שום דבר. סתם חשבונות פרימטיביים

המהלך הרי פשוט: דרך ארץ זה דבר שהוא 'אין' במאה ה21, אז כאן אפשר לצטט חז"לים מכל הבא ליד.

ואגב, את לא תלמידה טובה. כי לא טענתי שלדעתי אני מסיק הלכה מהמשפט. זה היה קביעה שאת קבעת בשמי.

מקדשים אצלינו גם את נעלי הבית של כל אברך, תעשה טובה ואל תנופף ברומנטיקות המיותרות של מורות בית יעקב, בישול לא קדוש ולא נעלים, על הבעל והאישה לשאת בעול ביחד, אם האישה מוכנה לקחת את תפקיד הטבח המוסדי- תפאדל, אם לא שיקח הבעל, מקסימום שיקנו אוכל במסעדה, סוף פסוק הם צריכים לאכול, מישהו בסוף יעשה את העבודה.


זה לא חייב להיות תפקיד נשי, זה חייב להיות תפקיד מאוייש בבית נורמטיבי, אין צורך לקדש אותו.

ואם ברוב המקרים אני דווקא "בצד שלך". כאן אני לגמרי לא.

אולי בבית יעקב מגזימים עם זה. (לא אולי, בוודאי.) אבל העיקרון חשוב, וחבל שאצלנו הוא נעלם.

בשורות ממש נעימות לשמוע 

יש לך קישור?

מה שאני רואה זה חברים ומשפחה שמתקשים להבין שיש לי בבית מיקסר ובלנדר ושאני מכין לעצמי מרק ואופה לעצמי עוגה.

וזה מאוד מעצבן אגב

לבשל לאדם אחר, וכל שכן למשפחה, זה גמילות חסדים. וזה ממש מצווה. אם כי יש להסתפק אם זו מצווה בפני עצמה, או שהיא כלולה במצוות ואהבת לרעך כמוך (יש בזה שיטות בראשונים). הרמב"ם הגדיר את המצווה "כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים עשה אתה אותן לאחיך" (הלכות אבל יד, א). 

ונכון שגמילות חסדים זה מצווה אחת מתוך מאות מצוות. ולא כל עבודת ה' מתרכזת רק סביב המצווה הזאת. אך מצד שני גם אין לבטל את הערך שלה. אנחנו לא מעריכים רק אידיאלים עליונים, אלא גם את המעשים המבטאים אותם. ובסוף אותם אידיאלים מתממשים במצוות פרקטיות, במעשים פרקטיים, גם אם הם נראים קטנים. 

ואני לא חושב שגמילות חסדים פחות חשובה מתפילה או מכל מצווה אחרת בין אדם למקום. המצוות בין אדם לחברו לא פחות חשובות. 

נכון שתפילה היא חלק מרכזי מהמצוות בין אדם למקום, חלק מרכזי מעבודת ה', עבודה שבלב. אך עדיין גם תפילה בסוף זו מצווה אחת מתוך מאות מצוות.

כך גם גמילות חסדים על ידי בישול למשפחה, אף על פי שהיא מצווה אחת מתוך מאות מצוות, גם היא מרכזית מאוד במצוות בין אדם לחברו. יש בזה ממש קיום של ואהבת לרעך כמוך, שזה כלל גדול בתורה, וכל התורה כולה מושתת על זה. לכן זה לא פחות גדול מתפילה. [כל שכן חשוב לומר את זה השבוע, שיהיה בו לג' בעומר, ואומרים גדולי ישראל שכל תורת הסוד של רשב"י היא תורת חסד ואהבת ישראל. וכן בסוף זה מתממש גם במעשים פשוטים וקטנים של גמילות חסדים בין אדם לחברו, שהכי חשוב בהם זה גמילות חסדים למשפחה]. 

בנוסף לכל זה, לבשל לאנשי הבית, זה חלק מבניין הבית, ושמירה על החוסן של המשפחה. זה דבר שמקרב בין הלבבות, נותן אווירה נעימה, ושומר על אחדות המשפחה. וכידוע הערך של המשפחה הוא אחד הערכים החשובים בעם ישראל. וזה עצמו דבר הרבה יותר גדול מכל מצווה פרטית כזו או אחרת. כי זה יסוד הבניין הלאומי והמוסרי של עם ישראל. כל ערכי הקודש מושתתים על יסוד המשפחה.

והאישה באופן טבעי משתייכת יותר לדאגה לבית ולמשפחה מאשר האיש. זה לא אומר שזה הדבר היחיד שיש לה בחיים, אך זה כן דבר מרכזי. וזה לא אומר שהאיש לא שותף לכך באופן מעשי, בטח בדור שלנו שזה נחוץ. זה חשוב לו, והוא מקבל שכר על זה. אך כן נושא הבית באופן טבעי משתייך יותר לנשים.

אפשר לומר שכך הטבע, שמשום שהיא מולידה ומניקה, באופן טבעי היא אחראית על רווחת הצאצאים (כמו שאצל בעלי חיים לרוב הנקבה היא שנמצאת עם הצאצאים ודואגת להם). אפשר להוסיף שכך הוא היסוד ההיסטורי הטבעי של האנושות, שבעבר בשביל לשרוד היה צריך שהאיש ילך לצוד ולעמול בעבודות השדה, וממילא האישה הייתה אחראית על הבית. אך גם יש גם מקורות ביהדות למשמעות של הבית אצל האישה. שהיא עיקר הבית, הלב של הבית. יש מקורות לכך מהתנ"ך, דרך הגמרא, עד לספרי אמונה וקבלה. אין לי כוח עכשיו להתחיל להביא מקורות, לא חסר ספרים שמדברים על זה, וכל מי שרוצה ימצא בקלות. אך רק אומר שבגן עדן מה שהיה מוטל על האיש זה לעבוד ולשמור את הגן, ועל האישה להיות אם כל חי. וזה שורש עבודת ה' הייחודית של האיש ושל האישה מבחינה רוחנית, ומשם הכול נובע. 

אני יודע שאלו דברים קשים לעיכול. כי קשה לראות בדברים כאלה, שנראים קטנים וגשמיים, חלק מעבודת ה'.

הפורום הוא של רווקים, וכנראה רוב הבנות כאן לא אמהות. ואיך אומרים כל עוד אתה לא חווה את זה בעצמך, אז אתה לא יכול להבין. אשמח לשמוע אותן אחרי שהם יהפכו לאמהות, האם הן יראו בדאגה למשפחה ורווחת הילדים חלק מעבודת ה' או לא. 

אלא משהו הרבה יותר רחב מכך. הכותרת של השרשור ממש לא מוצלחת בלשון המעטה.

שהבישול הוא הרבה יותר מ"בישול". 

וזה שהוא נקט דווקא בבישול, זה כולה דוגמה לענייני הבית.

"האישה ומקומה בבית"

"האישה כעיקר הבית"

למה לא לכתוב את העיקרון עצמו?

ובדיוק מהסיבה שאתה לא רוצה אותה.

הבחור לא בא לספר על מקומה בבית, הוא בא להדגיש שהבישול זה חלק ממקומה בבית!

שהבישול זה לא עוד איזה משהו זניח ומבזה, אלא חלק כביר בהקמת דור.

בישול זה אחלה דבר.

גם פעילות גופנית זה אחלה דבר והרב קוק כותב דברים נשגבים על פעילות גופנית של בחורי ישראל בארץ הקודש אבל...

בסופו של דבר אנחנו לא נשים את שניהם כמרכז עבודת ה' אלא כאמצעי.

וכמו שזה - זה אמצעי.

לאכול אוכל לא מובשל זה לא כיף ומעבר לכך זה משפיע גם על חיינו הרוחניים ההשפעה החומרית.

אבל זה הוך את זה מעבר לאמצעי? - לא.

לימוד תורה לשמה, לדוגמא - הוא מטרה בפני עצמה.

חום אמהי המשמש לחינוך ילדים - הוא מטרה בפנ"ע.

בישול - אמצעי כדי שיהיה אוכל טעים, שגם זה אמצעי כדי שנהיה ניזונים בצורה טובה.

הגוף הוא אמצעי לחומר.

בישול הוא אמצעי.

אמרתי שהוא שפל? לא.

חלק כביר בהקמת הדור? באותה מידה - זה גם ספורט, זה גם להתקלח, גם לבנות בית ולטפח גינה. האם ראוי לשים את זה על הנס? לא נראה לי.

ובלי לטעון כנגדי דברים שלא כתבתי (שמה שאני אומר שמסכים/בעד פמיניזם וכולי וכולי) אלא רק לעצם העניין.

כי אתה מתווכח עם תוכן דבריה. זה לרקוד על כל החתונות במקביל.

אם היית מסכים עם התוכן של ענווה1, היית מסכים גם עם התוכן שאני כתבתי, וממילא עם הכותרת.

מדבריה, הצודקים לדעתי, עולה אכן שוב - שהכשל הוא בהעמדת הדבר כדבר צדדי ("גם ספורט, גם להתקלח...")

ומחמת שאתה רואה את זה כדבר צדדי - אתה כועס על הכותרת

מי שמפנים שזה לא דבר צדדי - מזדהה עם הכותרת. ואדרבה - מבין שהכותרת נועדה בדיוק כדי להפקיע ממי שסבור שזה דבר צדדי.

@ענווה1, מה את חושבת?

פעם שנייה שהתבלבלתי איתו חחח

וואלה יותר ישמע לי אמין שבת שתומכת בך תאשר את זה.

בתור גבר אני לא יכול לייצג את הפסיכולוגיה הנשית של העניין.

אם כך אני לא מסכים.

ההתייחסות לאמצעי כמטרה זה איננו דבר ראוי לדעתי.

רק מבקשים לעמוד על חשיבותו כאמצעי.

למעשה כל מעשי התורה והמצוות שלנו הם אמצעים. זה לא מוריד מדרגתם.

פעולות הקמת דור יהודי הן אמנם רק "אמצעי", הן ההקמה ולא הדור. אבל תמוה שצריך להכביבמילים על חשיבות אמצעי שכזה.

הדורדוראט הוא אמצעי חשוב להקמת הדור והגאולה?

אולי נכתוב "גברים ודורדוראנט"?

שאם מתאים לך עקרת בית, לך תחפש עקרת בית ושלום על ישראל.

ומה שיש לאנשים אחרים בראש על מה קורה בימינו בכללי או במקומות מסוימים או במקרה שלך, הוא חסר משמעות לחלוטין.

העיקר שתהיו מרוצים. בהצלחה 

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.