לבשל לאדם אחר, וכל שכן למשפחה, זה גמילות חסדים. וזה ממש מצווה. אם כי יש להסתפק אם זו מצווה בפני עצמה, או שהיא כלולה במצוות ואהבת לרעך כמוך (יש בזה שיטות בראשונים). הרמב"ם הגדיר את המצווה "כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים עשה אתה אותן לאחיך" (הלכות אבל יד, א).
ונכון שגמילות חסדים זה מצווה אחת מתוך מאות מצוות. ולא כל עבודת ה' מתרכזת רק סביב המצווה הזאת. אך מצד שני גם אין לבטל את הערך שלה. אנחנו לא מעריכים רק אידיאלים עליונים, אלא גם את המעשים המבטאים אותם. ובסוף אותם אידיאלים מתממשים במצוות פרקטיות, במעשים פרקטיים, גם אם הם נראים קטנים.
ואני לא חושב שגמילות חסדים פחות חשובה מתפילה או מכל מצווה אחרת בין אדם למקום. המצוות בין אדם לחברו לא פחות חשובות.
נכון שתפילה היא חלק מרכזי מהמצוות בין אדם למקום, חלק מרכזי מעבודת ה', עבודה שבלב. אך עדיין גם תפילה בסוף זו מצווה אחת מתוך מאות מצוות.
כך גם גמילות חסדים על ידי בישול למשפחה, אף על פי שהיא מצווה אחת מתוך מאות מצוות, גם היא מרכזית מאוד במצוות בין אדם לחברו. יש בזה ממש קיום של ואהבת לרעך כמוך, שזה כלל גדול בתורה, וכל התורה כולה מושתת על זה. לכן זה לא פחות גדול מתפילה. [כל שכן חשוב לומר את זה השבוע, שיהיה בו לג' בעומר, ואומרים גדולי ישראל שכל תורת הסוד של רשב"י היא תורת חסד ואהבת ישראל. וכן בסוף זה מתממש גם במעשים פשוטים וקטנים של גמילות חסדים בין אדם לחברו, שהכי חשוב בהם זה גמילות חסדים למשפחה].
בנוסף לכל זה, לבשל לאנשי הבית, זה חלק מבניין הבית, ושמירה על החוסן של המשפחה. זה דבר שמקרב בין הלבבות, נותן אווירה נעימה, ושומר על אחדות המשפחה. וכידוע הערך של המשפחה הוא אחד הערכים החשובים בעם ישראל. וזה עצמו דבר הרבה יותר גדול מכל מצווה פרטית כזו או אחרת. כי זה יסוד הבניין הלאומי והמוסרי של עם ישראל. כל ערכי הקודש מושתתים על יסוד המשפחה.
והאישה באופן טבעי משתייכת יותר לדאגה לבית ולמשפחה מאשר האיש. זה לא אומר שזה הדבר היחיד שיש לה בחיים, אך זה כן דבר מרכזי. וזה לא אומר שהאיש לא שותף לכך באופן מעשי, בטח בדור שלנו שזה נחוץ. זה חשוב לו, והוא מקבל שכר על זה. אך כן נושא הבית באופן טבעי משתייך יותר לנשים.
אפשר לומר שכך הטבע, שמשום שהיא מולידה ומניקה, באופן טבעי היא אחראית על רווחת הצאצאים (כמו שאצל בעלי חיים לרוב הנקבה היא שנמצאת עם הצאצאים ודואגת להם). אפשר להוסיף שכך הוא היסוד ההיסטורי הטבעי של האנושות, שבעבר בשביל לשרוד היה צריך שהאיש ילך לצוד ולעמול בעבודות השדה, וממילא האישה הייתה אחראית על הבית. אך גם יש גם מקורות ביהדות למשמעות של הבית אצל האישה. שהיא עיקר הבית, הלב של הבית. יש מקורות לכך מהתנ"ך, דרך הגמרא, עד לספרי אמונה וקבלה. אין לי כוח עכשיו להתחיל להביא מקורות, לא חסר ספרים שמדברים על זה, וכל מי שרוצה ימצא בקלות. אך רק אומר שבגן עדן מה שהיה מוטל על האיש זה לעבוד ולשמור את הגן, ועל האישה להיות אם כל חי. וזה שורש עבודת ה' הייחודית של האיש ושל האישה מבחינה רוחנית, ומשם הכול נובע.
אני יודע שאלו דברים קשים לעיכול. כי קשה לראות בדברים כאלה, שנראים קטנים וגשמיים, חלק מעבודת ה'.
הפורום הוא של רווקים, וכנראה רוב הבנות כאן לא אמהות. ואיך אומרים כל עוד אתה לא חווה את זה בעצמך, אז אתה לא יכול להבין. אשמח לשמוע אותן אחרי שהם יהפכו לאמהות, האם הן יראו בדאגה למשפחה ורווחת הילדים חלק מעבודת ה' או לא.
)