שכל פעם שיש איזה פרידה כואבת
במיוחד שהיו רגשות והיה רצון לקשר
אז לפחות בתוך הכאב יש נחמה שיגיע מישהו אחר יותר מתאים וכו'
אבל כל פעם זה מחזיר אותי למחשבות על הומואים או לסביות, אבל בעיקר הומואים
ואני מרגישה שזה פשוט מייאש אותי 
כי אני אומרת איך הם מתמודדים?
מה הייתי עושה אם הייתי הומו?
הייתי נופלת לייאוש כנראה
כי במה אפשר להתנחם?
איך אפשר לחיות חיים ללא תקווה שתזכה לחוות אהבה?
ושאהבה שלך היא בעצם, אסורה?.. זה מזעזע בעיניי.
זה אחד הדברים שלא נותנים לי מנוחה ברצינות אני אומרת.
אפשר לשאול למה בעיקר הומואים? איזה הבדל יש בין הומואים ללסביות?
לעצם העניין של העבירה
נכון שאצל גברים העבירה יותר חמורה. אבל גם אצל נשים זו עבירה. וגם להן אין פיתרון אחר מלבד לעבור על ההלכה. ככה שבאופן מעשי אין הבדל בין הומואים ללסביות. שניהם צריכים להתמודד עם חוסר האפשרות לבטא את המשיכה והרגש שלהם.
לא יודעת מרגיש לי יותר חוסר אונים המצב של הגברים..
רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ח - "נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר 'כמעשה ארץ מצרים לא תעשו' (ויקרא יח, ג)". זה אמנם לאו כללי, אך עדיין איסור תורה. אמנם לא באותה חומרה של האיסור אצל גברים, ששם זה איסור כרת, ונחשב גילוי עריות. אך עדיין זה לאו.
לכן גם בצד של הנשים זה חוסר אונים באותה מידה.
אני באמת מציע להחשף לנושא הזה...
זה חשוב לדבר על הדברים הללו והדברים האלה צריכים לומר לנו הרבה.
כל הכבוד על הרגישות..
אני חושב שצריך להרחיב את מעגל הרגישות לאוכלוסיה הרגישה הזאת.
אם היה כלפיהם מענה רגיש וכנה - הדברים היו נראים אחרת היום.
אגב -
זה ממש לא נחמה מבחינתי אבל יש פסוק מפורש בנביאים שאם הייתי(/היינו) זוכה להבין אותו היתה נחמה -
ישעיה נו -
ג אל-יאמר בן-הנכר, הנלווה אל-ה' לאמור, הבדל יבדילני ה' מעל עמו; ואל-יאמר הסריס, הן אני עץ יבש.
ד כי-כה אמר יהוה, לסריסים אשר ישמרו את-שבתותיי, ובחרו, באשר חפצתי; ומחזיקים, בבריתי. ה ונתתי להם בביתי ובחומותיי, יד ושם--טוב, מבנים ומבנות: שם עולם אתן-לו, אשר לא ייכרת
סליחו לי על הביאוס לגבי התגובות כאן -
זה באמת מרגש הרגישות נפלאה שמעלה @לב אוהב -
אך זה לא העיקר שכדאי לנו ללמוד מהשרשור הזה וזה נראה לי מוציא את ההקשר מהעניין החשוב שמדובר.
עלינו לכאוב את כאב אחינו. כי נפשנו הוא.
מבשרך אל תתעלם
אם מבשרך אז קל וחומר מנפש אחיך
יש כאן טרגדיה בקרב אחינו
שלא מקבלת מספיק מענה
ויופי שאנחנו נקים בתים ונחיה באושר ועושר
אבל מה איתם?!
כיום 'הומו' זה קללה.
צריך להפנים מה זה אומר. איזה יחס מקבלים אנשים כאלה, שכל אחד והא עולם ומלואו.
וזה מעצים מאוד את הבעיה הנוראית שכבר עכשיו קיימת אצלם.
יש סלידה ופחד מנושא ולכן לא מתייחסים לזה בצורה רגישה לעיתים קרובות בציבור שלנו.
יש כאלה שהמתמודדים את זה ע"י שינוי הערכים ואז עוד איכשהו יכולים לחיות עם עצמם.
אבל מי שרוצה להדבק בערכי התורה, מה איתו?
הרבה פעמים הוא אפילו לא מקבל אמפתיה בסיסית למצוקה שבה הוא נמצא.
הם מרגישים שכל העולם נגדם. זה נורא.
בתור מי שממש לאחרונה נחשף קצת לנושא אני חושב שצריך בעיקר להעלות את המודעות.
בתור אחד שלא נמצא בתוך זה אני יכול אולי לומר את מה שאני רוצה מבחוץ -
אני מאמין שהחוסר רגישות נובעת מחוסר מודעות במקרה הטוב או פחד במקרה הרע.
י"ר שנראה עולם מתוקן ואנושי יותר.
רק שולחת לך חיבוק על הרגישות והלב הטוב שלך, אכן כינוייך הולם אותך ויש לך לב שמלא באהבה 
לא לפרגן לעצמי חח אלא שבאמת והלוואי שיהיה לכך מענה
וטוב סתם גם לפרוק באמת...
זה מדהים בתוך כאב לראות עוד אנשים חוץ מאותך...
ומזדהה עם הכאב על להטב דתיים בענייני חתונה, אחד הנושאים שמביאים אותי לתסכול ממש..תחושת חוסר אונים מול זה שאין באמת פיתרון תמיד
וזה ממש תחושת חוסר אונים
מעניין. התגובות שלך מזכירות לי סוג אישיות שמוכרת לי
ואני אקרא את זה בע"ה. רפרפתי בקריאה וזה נראה מרתק מאוד.
אני מחפשת מענה אבל לא רק בהבנה ברור שיש לזה סיבות רוחניות והעולם הזה כולו תיקונים וגלגולים
והכל באמת מוזר ונעלם ומסתורי
אבל אולי בתפילות שלנו אפשר להועיל להגיע לאיזשהו ריפוי... איכשהו
לא מבינה איך אפשר לשפוט..
מי בכלל יכול לשים את עצמו במקום ולהגיד איך לנהוג ומה היה עושה אילו.. זה לא פייר.
מרגש אותי גם השיח הזה.
עצם הדיון הזה, עצם האמירה
כי הציבור צריך לעבור שינוי תודעתי קודם כל בעצם השיח על התופעה.
אי אפשר להגיד "זה ההתמודדות שלו וזה הניסיון שלו בחיים כמו שלך יש ניסיון שקשה לך איתו"
זה פשוט חוצפה בעיניי בכלל להשוות את זה לניסיון רגיל כמו שיש לכולנו עם עבירות
כי להיות בהבנה שאתה לא יכול לממש תשוקה ורגש רומנטי בשום אופן וצורה ולפיכך
1. לא יכול להקים משפחה
2. אין איך להנצל מעבירה
3. לא יכול להרגיש אהוב רומנטית.
זה לא נתפס. אם מבינים את ההשלכה של זה, וברגעים שניסיתי להכניס את עצמי לנעליים של להט"ב
זה כמעט חרדה. זה פשוט חרדה.
זה מבוי סתום ללא יציאה.
ומילא ונגיד אתה שומר את עצמך שלא להתאהב.
מה קורה ריבונו של עולם שמתאהבים או נדלקים...
טוב אני לא אכנס לכל ההשלכות של ההתמודדות של זה,
אבל זה באמת עניין שלא רק מצריך הכלה ורגישות והבנה
אלא גם פתרון. אני מחפשת פתרון!
ולבנתיים רק בתפילה יש דרך לבקש את זה.
והרב שרלו ענה לך יפה... כאילו אהבתי את איך שהתייחס לזה מהיבטים שונים
מצד אחד, אני כן מסוגל להבין את האכזבה שלהם.
מצד שני, אני חושב שלהתנגש בקיר שוב ושוב ושוב זה כואב לא פחות מאשר להיות בכלא.
להכשל שוב ושוב במבחן זה כואב יותר מאשר לא להתקבל ללימודים.
מישהו שיודע שאין לו איך להתקדם במסלול מסוים, פנוי להתקדם בדברים אחרים. מישהו שיודע שהדבר הכי מרכזי בחיים שלו הוא להתחתן, והוא צריך ועקרונית מסוגל, ופשוט נכשל - חי את העליות והמורדות האלה כל הזמן. טלטלה שהדבר היחיד שמחזיק אותך בחיים זה התקווה.
"כל פעם שאני מתאכזבת, אני חושבת מה על אלה שאין להם אפילו אפשרות"
אתה יודע שגם לרווקים אין מסלול חלופי (בטח לא מסלול שמותר הלכתית)? מי שנכשל במסלול הראשי נמצא בדיוק באותו מקום כמו מישהו שלא יכול להקים משפחה מראש.
אז כל ההבדל הוא בין מאסר עולם לבין כלא שבו אתה מגיש בקשה, מוציאים אותך לשבוע מהכלא לתא מעצר מאוורר יותר, מחזירים אותך פנימה, ואתה שוב צריך לרדוף אחרי עורכי דין ולהשקיע כסף וזמן ומאמץ ומחשבה ולהתאכזב שוב...
אתה יודע כמה רווקים בני 45 מסתובבים בעולם? אנשים שיודעים שתיאורטית עוד יכולים להתחתן, אבל ויתרו? וכמה בני 55, 60?
😞שמתם לב כמה פעמים המילה הומו הופיעה כאן?
ובכן, 12 פעמים.
בפורום דתי.
בפורום עם דתיים מגוונים, משלל רקעים.
אף אחד לא ביקש לנצזר.
אף אחד לא חסם.
ככה, פשוט, המילה נכתבה והעולם המשיך להסתובב.
כשהייתי נער, כל כך נעלבתי מהשימוש ב"נטיות הפוכות" (המצאה של עצת נפש אם אינני טועה), ובהמשך הגיעה גם ההמצאה של הרב הראל - מת"מניקים (משיכה תוך מגדרית).
כאילו מה שאני, זה גס.
עוד לפני שעשיתי משהו, אני אסור.
עצם היותי כמו ש-ה' בראני, זה משהו שצריך לנצזר.
כמה כוח יש למילים.
הרי המילה "הומו" לא טומנת בתוכה אג'נדה כלשהי, זו מילה נייטרלית לחלוטין. כל אדם שלמד קצת כימיה, פיזיקה, מתמטיקה או סוציולוגיה מכיר את המילה הזה, שמשמעותה "זהה". כיתה הומוגנית היא כיתה עם תלמידים באותה הרמה, אדם הומוסקסואל הוא אדם שנמשך לאותו המין. ככה פשוט.
לא סתם יש כאלה שמפחדים להגיד "סרטן", ובמקום זה אומרים "המחלה" (במיוחד בציבור הדתי והחרדי). "היא קיבלה את המחלה".
לא סתם כשג'יי קיי. רולינג רצתה להמחיש לנו עד כמה וולדמורט הוא מפחיד, היא הראתה לנו שאנשים אפילו מפחדים לקרוא לו בשמו. ואז בספר החמישי הרמיוני קוראת לו בפעם הראשונה בשמו, ומציינת שהפחד מהשם רק מגביר את הפחד מהדבר עצמו. וואו, כמה שהיא צדקה.
ופתאום אני רואה את המילה הזאת נכתבת סתם כך, בלי שום מגננות, בפורום דתי. ככה, פשוט. יש הומואים. הם קיימים. זה לא גס להיות הומו, זה לא מסוכן לכתוב זאת.
אתם מדהימים, חבל שלא הייתם לצידי לפני 15 שנים.
בחיי, אחרי ששלחתי את מה שכתבתי, קראתי את זה פעמיים-שלוש, ואז הבנתי שמישהו יכתוב את זה.
ובכן,
שמעת פעם מישהו שאומר "אני מרוקאי"? ומה לגבי "אני בלונדיני/ג'ינג'י"? ואולי "אני מהנדס מחשבים"?
משום מה, רק כשהייתי אומר לאנשים "אני הומו", הם הזדעקו להגיד שזה לא מה שמגדיר אותי, שאני המון דברים והנטייה המינית היא רק אחד מהם...
עכשיו, ברור שזה נכון. ברור שלהיות הומו זה לא אומר להיות *רק* בן שנמשך לבנים. אבל למה הטענה הזאת לא מושמעת כלפי אינסוף אנשים אחרים, שאומרים על עצמם תכונות או עובדות אחרות? מי שאומר "אני מהנדס", זה אומר שהוא רק מהנדס וכל הווייתו היא הנדסה? ברור שלא, ולכן אף אחד גם לא יעיר לו על כך.
אגב, שים לב שהפתרון של הרב הראל לא רלוונטי לתשובה שלך, כי עדיין יגידו "הוא מתמניק", ואז התהייה שלך תישאר רלוונטית (בשונה מהפתרון של עצת נפש, "יש לו נטיות הפוכות").
(אני לא, זה רק לשם הדוגמה...). אף אחד לא אומר את זה מתוך מחשבה שזאת תמצית הווייתו בעולם.
למה אתה צריך לשמור על הדיבור שלך מפני המילה הומו? מה מפחיד אותך בה? מה היא מסמלת? והאם גם המילה "סטרייט" לא צנועה בעיניך?
אנחנו גולשים כאן מהנושא של של הפוסט, לא התכוונתי לנצלש ככה. לכן אשמח לקרוא את התגובה שלך, אבל לא אמשיך את הדיון הבאמת חשוב הזה מעבר לכך. המילה האחרונה תהיה שלך
זה באמת הרצון שלי
לעטוף אותם, להכיל, לחבק, להבין, להזדהות,
לכאוב איתם ביחד.
ולחשוב ביחד על פתרונות.
אבל קודם כל תמיכה
https://www.yeshiva.org.il/midrash/47031
אין שם פיתרון מעשי עדיין, זה רק מחזק את ידייך לגבי החמלה ואומר על המקום הראוי שלה
(אגב, לא קראתי את התגובות..)
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
