תיהי את.. אין סיבה לשנות אם זה חלק מהותי ממך וככה את אוהבת ללכת...

אם וכאשר זה יפריע למי שיהיה בעלך - אז תדברו על זה ותגיעו למסקנה.. כרגע זו את, וזה חלק ממה שאת מביאה איתך...

באמת לא חושבת שאת צריכה לשנות את זה אם את אוהבת את זה..

אם ניסית סתם לעשות סקר קהל אז תפאדל..

פשוט לא באלי שאם תוצאות הסקר פה יאמרו שזה לא צנוע אז תשני את עצמך .. אין סיבה.

זה לא שזה איזה מעשה מוגזם שאני עוד מבינה למה לשקול לא לעשות את זה עד החתונה, כי יש לזה סטיגמות ממש אצל רוב העולם.. (נניח אליקס//טרגוס/נזם וכו)

אם את מתלבטת קחי עוד שיקול- שזה די הורס את הציפורניים...

לפחות אני הרגשתי ככה שכל פעם שאני מורידה לק זה הורס קצת... וגם יש את העניין של החציצה אם הוא לא שלם. ומבחינת טעם- אני חושבת שזה נשי אבל שהצבע הטבעי של הציפורניים יותר יפה. בקיצור אני הפסקתי אבל תעשי מה שבאלך

ציפורניים מתחדשות, לא?

אז זה לא בלתי הפיך

אין "צלקות" לטווח ארוך על ציפורניים

שלחי לי מסר בפרטי

שבסוף בחור\ה צריכים לעשות מה שהם רוצים וטוב להם. תמיד יהיו אנשים שיפריע להם משהו מסויים ויש כאלה שלא יפריע..  והדברים האלה לא נגמרים. בהצלחה!

אם שואלים אותי - בעיני זה לא מוסיף כלום.

ואני אפילו לא יודע מספיק כדי להבחין - אם אני מבחין אז ראיתי, אם לא - אז לא ראיתי. איפור עדין/לא עדין זה לא תחום המומחיות שלי.

זה קצת משנה את מיקוד הראיה - בדרך כלל כשאנחנו מדברים עם בן אדם, קצות האצבעות הם לא החלק שמבחינים בו. וכמה שזה יותר צבוע, זה תופס יותר ממיקוד הראיה. ובזה בהחלט ציפורני הרגליים "גרוע" יותר מהידיים.

אבל אשה מתקשטת כדי להרגיש יפה. ולכן אם זה טוב לה, אז אני גם ארגיש שזה יפה מתוך הזדהות עם התחושה שלה.

ויפה.

כמובן אם זה עדין.

לקים מקושטים קצת יותר מדי זה כבר מוגזם.

וכואב לי שהציבור הדתי לכל גווניו לא מתהדר ברמת צניעות גבוהה.

מילא לק עדין בציפורניים.

אבל ברגליים?... 

במיוחד שזה מקובל (תלוי איפה)

ואם הייתי תקיפה הייתי אומרת אפילו פריצות

זה מקומם אותי שבמגזר החרדי כל כך מקפידים על הדברים האלו

ואצלנו (לא יודעת אם אני מכניסה את עצמי לתוך האצלנו הזה אבל ניחא) זה יחסית בסבבה

ונראה שהרבנים של המגזר כמעט ולא מדברים על זה. 

ואת זה כל אחת צריכה לבדוק מול עצמה. 

לא רואה את ההבדל בין עגילים לבין זה. 

התחברתי לתשובה פה: לק לאישה בידיים וברגליים | שאל את הרב

לא יודעת קצת כואב לי שראיתי את התשובה הזאת.... 

אבל בסדר אשתוק.

צריך קצת ללמוד מהחרדים בעניין הזה לדעתי... 

לצערי נראה שלא רואים את ההשלכות של להתיר כזה דבר.

יש מותר ויש רוח ההלכה.

אולי הלכתית זה באמת מותר

אבל האם מבחינת רוח ההלכה בנוגע לצניעות זה אכן משדר יראת שמיים? טוהר? עדינות? 

בעיניי לא. 

בעיניי זה משדר חוסר צניעות.

ובעיניי זה גם נותן פתח לירידה בצניעות בעניינים נוספים (חצאית מעל הברך, פתח פתוח בחולצה ועוד)

רוח ההלכה, נובעת גם מהמקום שבו גרים. 

אני ממש לא חושבת שבנות ששמות לק בידיים או ברגליים בצורה עדינה הופך אותם לפחות דוסיות ממני או מכל מישהי אחרת. 

בקשר למה שזה משדר, זה תלוי בפרשנות שלך. לגמרי.

וממש לא תמיד זה פתח לירידה רוחנית, לפעמים להפך..

כל הנקודה זה להבין מאיפה זה נובע. 

אלא מתוך התבוננות על שני המגזרים

מתוך רצון לחפש כמה שיותר טהרה וקדושה.

ומצטערת- ניווכחתי לראות שבמקומות ש"מתירים" לק בציפורניים שאר הצניעות בהתאם.

מחילה. אבל זאת האמת. כואב אבל כן.

ואני ממש לא נכנסת לפרמטרים נוספים בעבודת ה'

ומי צדיק יותר

או מי נחשב דוס יותר

וכל הדיון הזה של לבוש חיצוני שלא באמת משדר את מי שאני בפנים ובלה בלה בלה.

אלא מדברת נטו על העניין של מצוות הצניעות 

אלא על השדר הכללי, הרוח הכללית, האווירה הכוללת שעוטפת את הציבור,

התמונה שרואים מהצד,

בלי להכנס ליוצאי הדופן שיש בכל מגזר

בכל מגזר יש את הנשים שמרגישות צורך להחצין את הנשיות שלהן/יופי שלהן

או מנשים שמאוד קשה להן עם צניעות

או מכאלה שסתם יש להם אנטי על צניעות 

לא חסר סיבות.

אבל התמונה הכללית שעולה מהציבור החרדי

היא צניעות. 

כמה שקשה לכולנו בדור הזה. שם יש גבולות שיחסית עדיין מצליחים להשמר ולא להתפרץ

ובציבור הדתי לאומי עם הזמן זה רק הולך ומדרדר...

מכנסיים רחבים, חצי כיסוי עד ללא כיסוי, שרוולים קצרים וכו' וכו'... 

(ואני לא מדברת על הציבור החרד"ל! אני מדברת על הציבור הדת"ל. מחילה מכל התיוגים. אני נגד זה, זה לצורך הדיון...)

לא כל מי ששמה לק רוצה להחצין את עצמה. לא כל מי ששמה לק מתחילה להתדרדר. 

יש כ"כ הרבה סיבות אחרות, יפות וכן, טהורות. 

זה המשקפיים שאני שמה. מתוך דיבור עם בנות, מתוך היכרות עם אנשים מהציבור הדתי לאומי,

לא מתוך ראיה מלמעלה של "ככה אתם". 

כל המקום של התופעות שיש בציבור הדתי לאומי זה חוסר הקשבה להלכה, זה לא רוח ההלכה. 

לא דברתי ספציפית על לק ברגליים

דיברתי על מצבים שאישה בחרה ללכת בחוסר צניעות ומה הסיבות האפשריות לכך...(מכל מגזר)

בין ללכת בחוסר צניעות על פי ההלכה

לבין ללכת בצורה מסוימת שיכולה למשוך תשומת לב ובעיניי היא פחות ראויה

לא באתי להגיד שמי ששמה לק רוצה להחצין את עצמה או בתהליך של הדרדרות רוחנית. זה לא האישיות שלי לשפוט בן אדם על סמך נקודה חיצונית מסוימת שבחר לשים על עצמו- ממש לא אני. 

כן, באתי להגיד שיש סיבות מסוימות לכך שבחורה תלך שלא לפי ההלכה בענייני צניעות (ולא דיברתי על לק במקרה הזה) שזה לא קשור להסתכלות זה קשור לעובדות. יש הרי סיבות להליכה נגד הזרם, זה לא סתם אדם קם בבוקר יאלה באלי לשים חצאית קצרה. אז הבאתי בסה"כ את הסיבות האפשריות. יש עוד הרבה מן הסתם..

שוב יש לי הרגשה שבשיח כאן דברים נלקחים באופן אישי כאילו באתי לשפוט אותך או להגיד שאת פחות ירא"ש. 

ולכן השיח מעט לא נעים ומתגונן.

אז מבקשת סליחה... זאת לא כוונתי...

אבל טוב לא אכנס לזה... 

הוא המראה החיצוני. חוץ מזה - אין יותר מדי...

לא חושבת שהלק הוא הטריגר לדברים האלה.

הכל מתחיל מחינוך. 

לק עדין זה לא דבר רע,

והסיבה שכתבתי על זה שבנות ששמות לק עדין לא פחות דוסיות ממני או מכל מישהי אחרת זה דווקא כי יש תפיסה כזאת להסתכל בצורה חיצונית כדוסים על דוסים וזה כ"כ מעוות. כל עוד ההלכה לא אוסרת לא רואה בעיה. 

איך לנסח אותו, ולא חושבת שיש לי פניות לזה כרגע

אבל בקצרה ממש

מאיך שאת מתארת את זה את מתארת את ההתמודדות שלך כבחורה שבאמת תשים חצאית ארוכה ותלך עם לק בציפורניים ורמת הצניעות שלה היא טובה ונשמרת והכל בגדרי ההלכה. מהמם. באמת... 

אבל אני לא מדברת על התמודדות של יחידים שיכולים לשמור על הגבולות

אני מדברת על ציבור.

וברגע שאין אמירות ברורות שלא מאפשרות לפרוץ גבולות אז רף הצניעות במגזר לא מצליח להשמר.

זה הרבה חוכמה איך לעשות את זה. ואני חושבת שהרבנים החשובים בציבור החרדי ראו את המצב בדור, וראו איך מתירנות מסוימת בפן מסוים יכול להוביל לפתח להורדה של גבולות הכי בסיסיים (כמו כיסוי ראש לדוג')

ברור שבלי קשר צניעות מאוד קשורה לחינוך ומה שקיבלת מהבית.

אבל אני רק מתייחסת לשיח כאן בצורה של כלל.

שהיתר של דבר קטן יכול לגרום עם השנים לירידת הדורות באופן שהוא ממש כבר מנוגד להלכה ומוביל להרבה מכשולות.

וזה אחד מהדברים שצריכים לקחת בחשבון שמתירים משהו

או שלא מתייחסים לצניעות בכלים הנכונים.

באותה מידה עגילים יכולים להיות ענקיים ולא צנועים. או בצבעים בולטים.. 

לק כשלעצמו הוא לא משהו בעייתי! זה פשוט לא מקובל אצלך אבל במקומות אחרים כן. 

אני מאד מבינה את מה שאת אומרת בקשר להתייחסות לדור עצמו.

אבל זה לא שונה בעיניי כמו שכתבתי. 

זה גם משהו בצניעות (ששוב- יותר מקובל בציבור החרדי לדבר עליו. בשיח הדת"ל לא מדברים על זה בכלל...)

ואמרתי- יכול להיות שמבחינת ההלכה היבשה אין בזה איסור הלכתי.

אני מדברת נטו על השלכות של להתיר משהו שלא משדר צניעות... (וקשה להסביר למה...)

ומזה לא מקובל אצלי? אני לא יודעת איפה את חושבת שאני חיה. אלא אם כן התכוונת אצלי- בהשקפה שלי... 

מקבלת.

רק אני חושבת שלגבי הטענה השניה שציינתי לגבי התופעה הכללית במגזר וההשלכות על כך שאין גבולות ברורים... וכל אחד הישר בעיניו יעשה בנוגע לצניעות...

לק בציפורניים בהחלט זה אחת התופעות של כל העניין הזה... 

אני לא יודעת איזה ציבור חרדי את רואה.

ואולי אנחנו רואות דברים שונים.

בכל ציבור ובכל מגזר בטח ובטח שבדור שלנו 

יש תופעה של פריצת גדר בנושאי הצניעות

גם בציבור החרדי יש תופעה של חרדים מודרניים. הם קבוצה לא קטנה, נכון, אבל הם עדיין קבוצה שולית ביחס לכלל האוכלוסיה החרדית, שהיא באמת ענקית... 

אני חושבת שיש כאן איזה העלבות שכאילו דורשת כזה "אבל הנה גם הם לא בסדר ותראי אותם"

אני לא חושבת שאנחנו בגן ואני לא חושבת שהנקודה כאן היא מי יותר בסדר ממי

אני לא עיוורת למגרעות של הציבור החרדי

אבל זה לא ימנע ממני לשבח את הנקודות שאני רואה במגזר הזה שהייתי שמחה שהיו מופיעות במגזר הדת"ל.

ואם הדיון היה על קבלת האחר והכלה או כל נושא אחר שהציבור הדת"ל אלוף בו אז גם שם הייתי מציעה לציבור החרדי ללמוד מהדת"ל. 

ובהחלט המגזר החרדי על גווניו הרבים והשונים שזה אומר הציבור החסידי, הליטאי, ספרדי, אשכנזי

מתהדר בנשים שמתלבשות בצניעות לחומרה, מתנהגות בירא"ש טהורה, עם חן וטוהר,

אני רואה אותם סביבי בדרכים שונות אם זה דרך המשפחה, אם בעבודה ובהזדמנויות שונות

זה ממש לא המקום להצביע עכשיו על הנקודות החלשות בציבור החרדי ולא חסר.

כי שוב, אנחנו לא במשחק של מי צדיק יותר או מי ראוי יותר.

הבאתי נקודה שהיא בעיניי מאוד מאפיינת את הציבור החרדי וראוי שנלמד ממנה. על אף שגם שם יש פרצות בגדר! 

זה לא בא לפסול את המגזר הדת"ל ולא בא להאדיר באופן מוגזם את הציבור החרדי.

יש איזה דפוס כזה שברגע שכאילו מצביעים על נקודה בעייתית בציבור הדת"ל ומביאים כהשוואה את הציבור החרדי אז נראה שלוקחים את הביקורת באופן אישי ומרגישים צורך להתגונן ולמצוא איך המגזר ההוא גם ממש לא בסדר בכך וכך וכך נקודות.

אבל צריך להבין שזה בעצם מגננה, ואין שום צורך להעלב...

כי אני לא באה לייצג את המגזר הדת"ל ולא החרדי. למעשה אני לא בטוחה ששייכת לאחד מהם בכלל.

ואני משתדלת לדבר מתוך מקום שרק רוצה ללמוד מכל אדם ומכל מגזר

ולהציג נתונים שמשתדלת כמה שאפשר שיהיו אובייקטיבים אם כי אני אדם בסופו של דבר וכנראה הראיה שלי מעט סובייקטיבית 

@נוגע, לא נוגע 

תודה 

יישר כח גם! 

הבנתי שאת ממש מעריכה את החרדים בעניין הזה,

אבל זה לא אומר שהדתיים לאומיים והחרדלים לא מקפידים או משהו בסגנון.

לכל ציבור יש את החוזקות והחולשות שלו. 

וכמו שהפי כתבה שלפעמים החרדים מתלבשים הרבה יותר נוצץ, מפואר וכו'. 

שלכל מגזר יש את החוזקות והחולשות שלו

ולדעתי המגזר החרדי יותר חזק בצניעות. זה לא בושה להגיד.

לא צריך להזדעק ולהתגונן על זה.

ואם את שואלת אותי המגזר שאני הכי נפעמת ממנו בצניעות זה בכלל החרד"ל...

אז כאילו, אין לדבר סוף...

ולחרדים יש באמת משיכה לסגנון לבוש יותר אלגנט ויש כאלה שלוקחים את זה למקום של הנוצץ ומושך עין.

אבל דברתי בצורה כל כך כללית, לא נכנסת למגרעות שהציבור החרדי צריך לתקן בעצמו גם בענייני הצניעות, כי כולנו בדבר הזה. 

ו@הפי את צודקת, אני באמת בסתר ליבי מייחלת לתיקון במגזר הדתי בהרבה עניינים ואחד מהם זה צניעות, אמונת חכמים וחיזוק לימוד התורה. 

אבל זה כמו שאני מייחלת בצורה עמוקה וכואבת לתיקון רציני במגזר החרדי שיהיה שם פחות חיצוניות ומסכות ולטאטא מתחת לשטיח ועדתיות, ואי קבלת השונה וכו' וכו'...

פשוט מייחלת לטוב, לא משנה איזה מגזר...

ואיך זה קשור לכל מה שכתבתי...

לי זה היה נשמע נימה כזאת שמעט עצבני מהדברים שכתבתי ושכבר לא רוצה להכנס לדיון הזה.... 

כתבתי את זה בנימה של "מבינה אותך, זכותך.. תעשי מה שנכון לך, סבבה".

הרגשתי שמיציתי קצת את הדיון, ובגדול הבנו אחת את השנייה.. 

אני מתנצלת אם זה היה נשמע לך ככה. היה לי ממש נחמד לדון איתך!♥

פשוט מה הקשר זה זכותי ותעשי מה שנכון לך בהקשר של הדעות שאמרתי... 

כי לא דברתי על מה אני עושה, דברתי על הדעה שלי בנוגע למגזרים באופן כללי

טוב, לא משנה...

וזה בסדר, היה ממש חביב ונחמד לדון...וגם לי יש הרגשה של מיצוי הדיון פה  

ומה זה בשבילך, ומבחינת מה שאני חושבת והדעות שלי זה לא ככה.

אז כתבתי "זכותך". כל אחד ודעתו יענו..

מסויים בצניעות...

היא לא הכחישה את המעלות שאת מדברת עליהן... (סליחה שאני מתערבת😶)

לגבי החלק הראשון

אם זה מה שאת מרגישה מהציבור החרדי אז אין לי איך להוכיח אחרת

וגם לא יכולה להתווכח עם הרגשות שלך, כן?

ואני גם לא יודעת מה ההיכרות שלך איתם ועד כמה ההיכרות היא לעומק ולרוחב

אישית, יצא לי להכיר הרבה סוגים שונים של חרדים והמכנה המשותף היה באמת צניעות ברמה מאוד גבוהה.

לגבי העניין השני שכתבת, 

זה כבר סוגיה אחרת

אני מאמינה שצריך שיהיה דמות של צדיק שתלווה את עבודת ה' שלך וממנה אתה לומד ומקבל השראה

וכן צריך גם שיהיה רב בעניינים של הלכה אבל זה כבר מדובר וידוע

וחושבת שלכל חברה צריך שיהיה אדם חכם שעומד בראשה שיהיה אחראי על קדושת המחנה

והציבור יעריך אותו ברמה שיהיה מוכן ללכת לפיו

וברגע שאין את זה- בעייתי....

אבל מעניין

מי מדבר ככה כאילו?

עגילים נמצאים בסמוך לפנים שזה החלק הגלוי של האדם. כל מי שמדבר/ת עם מישהי רואה את הפנים שלה ואת העגילים שיחד עם זה

לעומת לק שמושך תשומת לב (הרי אם הוא מייפה, מבחינים בו. חוץ מגברים שלא מזהים בכלל לק עדין) לאצבעות או לכפות הרגליים שהם לא מה שאנחנו שמים לב באופן טבעי

ואם ככה אז זה כבר לא הופך לבולט. 

מנקודת מבט שלך ולא מראיה כללית ...

לא שחלילה אני באה לזלזל בנקודת המבט שלך

אלא אני רק מצביעה כאן על תופעה

שברגע שלוקחים את הצניעות לידיים ומחליטים מה צנוע ומה פחות ולמה

ולא קובעים גבולות ברורים לכולם (שאת זה הרבנים של המגזר צריכים לעשות)

אז הגבולות נפרצים 

מבחינת ראיה של השלכות של דברים לטווח הרחוק... (לא רק לק, הלק זה רק סימפטום)

לא מהבחינה של להבין ומתוך זה להגיד זה בסדר...

אבל נכון את צודקת, ברור שאפשר להבין. אני לא מאשימה כאן את הבנות...

נכון, כנראה שהן ייענשו בחומרה יותר, כי שם באמת מתריעים ומזהירים על הצניעות 

וסליחה אבל זה לא הציבור שלא סופר אותם... הציבור החרדי הוא ציבור ענק... 

יש כמה נשים חרדיות מודרניות שרוצות להשאר במגזר החרדי אבל הן לא משקפות את הציבור החרדי הירא"ש...

ולפחות בציבור החרדי לא מתביישים לצאת נגד התופעה הזאת... או כל תופעה שפורצת גדר...

אבל פשוט אין... 

לא זמן ולא פניות...

אולי אולי בהמשך, אבל סביר להניח שלא...

ואני לא מנסה לשנות את הדעה שלך...

ולא בטוחה שאנחנו לא מסכימים בכלל...

ולי ההסתכלות בין המגזרים מאוד עזרה לי דווקא.

כי בחנתי את שני המגזרים ולקחתי הרבה דברים מהמגזר החרדי... 

אבל מבינה שבתוך דיונים זה מעורר הרבה התנגדויות ואנטי...

לגיטימי בסה"כ

לא הבנתי, מה הבעיה בפאה יפה וחצאית אחרי הברך ולא עד הסוף?

ואפשר לקחת נקודות מהציבור החרדי ולהתאכזב ממנו, אוקי, בסדר..

שוב, אני לא נציגה של הציבור החרדי חח שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה.

אני רואה בציבור הזה הרבה מעלות שמצליחות לשמר יהדות אותנטית

אם זה אמונת חכמים, צניעות, לימוד תורה

שזה בעיניי קודם להרבה ערכים שמקדשים בדת"ל שלפעמים קודמים לערכים הבסיסיים שלנו.

 ולגבי העניין שרשמת בנוגע לרב קוק, לא הבנתי איך זה קשור, ואגב אני מודעת לזה וקראתי על זה.

וגם מודעת לתופעה שיש בציבור החרדי של לזלזל ברבני מהדת"ל וזאת גם תופעה ממש פסולה בעיניי! 

לגבי השורות האחרונות- בעד לגמרי... 

אולי ההרגל שלי גם נוכח

אבל בלי קשר - כל קישוט נועד שיבחינו בו. וציפורני רגליים הם דבר שבאופן נורמלי לא מבחינים בו. ולכן בהגדרה זה משנה את הפוקוס של המבט

(זאת אפילו לא טענה. זה הסבר שלי לעצמי למה אני כן מתחבר למה שכתבה @לב אוהב שזה מרגיש "לא נכון")

תראה את התגובה שלי כאן 

אני לא נכנסת למקרים ספציפיים פרטניים 

אישית אני חושבת שזה מאוד יפה כן?...

משהו בכתיבה שלי התפרש ככה?

כי לדעתי ממש לא.

ונכון, יש גם שיקולי התבדלות. מי שבאמת מכיר את ההלכה גם מתעצבן על זה בתוך החברה החרדית

שנגיד יעדיפו חצאית אחרי הברך אבל לא חצאית ארוכה שהיא הרבה יותר צנועה מללכת עם גרביים ולא משנה עובי הדנייר....

אני לא נכנסת לתוך המגזר החרדי ולחולשות שיש שם ולדברים שמצריכים תיקון ויש מן הסתם.

התכוונתי שבאופן כללי, מראיה מהצד, אני מאוד מתרשמת ונהנית לראות את הצניעות.

להגיד שאין מה לתקן שם? שהכל מושלם? את זה בפירוש לא אמרתי.

ואם רגע תצאי מתוך המקום האישי שלך ושלי, ותסתכלי על הדברים בעיניים אובקייטיביות

את באמת חושבת שלק ברגליים יותר צנוע מנעל סגורה?

(אל תסתכלי עכשיו על דברים אחרים בציבור החרדי שהם בעינייך או בעיניי יותר חמורים מלק בציפורניים כי זה לא העניין כאן...)

ולתקן את עצמי

באמת לא קראתי לאף אחת ככה חלילה חלילה...

ואמרתי שאם הייתי תקיפה, כלומר לא אמרתי "נורא, מזעזע, פריצות, גוועלד, גועל וכו'" ממש לא

כלומר בעיניים שלי, ואני יודעת שזה לא ההלכה, אלא נטו מתוך תחושות אישיות יש בזה משהו שמשדר חוסר צניעות.

וכן, יש משהו בכפות הרגליים שלי מרגיש אינטימי

אז מילא כפות רגליים חשופות, אבל לצבוע את הציפורניים בלק?.. ואו. זה מרגיש לי הכי חשוף שיש.

אבל שוב- זה נטו הרגשה שלי...

ופנים הכי סבבה.

מה מושך יותר

אלא נטו תחושה אישית שלי.

וגם בנוגע לאיפור חשוב לי שזה יהיה עדין ולא בולא כן?...

 מזה האידיאל?

אם ארגיש שמשהו פחות צנוע אני פשוט לא אלך לפיו, לא משנה באיזה מגזר מצאתי את זה.

אם כל בנות ישראל היו שמות לק בציפורניים אז יש מצב לא היה מפריע.

יכול להיות שבזה שאני רואה שהרבה פעמים

הבנות ששמות לק בציפורניים זה לווה ביחד עם חצאית קצת צמודה או קצרה מעט

או עוד סממנים של חוסר צניעות מעט או יותר. אז ניהיה לי סטיגמה. יכול להיות.

ועדיין אני חושבת שזה קשור לכפות הרגליים חח 

שזה עניין שמררגיש לי אינטמי (דיברתי על זה עם חברה שלי וגם היא מרגישה ככה)

אגב, אפילו לגבר שאני רואה כפות רגליים זה מרגיש לי מעט חשוף. יש מצב שזה שריטה שלי.. .

זה לא שריטה שלך

יש בזה משהו, שמאוד מושפע מהֶרגל.

וזה משהו שהוא מותר אבל מי שבאמת באמת צנועה ברמה גבוהה תעדיף לכסות (ואז זה יהפך לה לאינטימי).

לק זה כאילו הבלטה מיותרת במקום שלא כל אחת תרגיש צורך שיהיה יפה בהתערבות חיצונית. עצם העסוק בציפורניים הוא הופך את היחס לחיצוניות לקצת אובססיבי... כבר תופס יותר מקום.

כאילו, זה מראה בסוף חלק ממה שמעסיק אותך.

אם רוצים לראות מישהי צנועה אמיתית מסתכלים על רבניות. רבניות הן בד"כ מאוד פשוטות ויפות. בלי שטויות של "אישה צריכה להיות מטופחת" וכל זה כי אפשר להיות נקייה, עדינה ומטופחת בלי להוסיף אלף דברים.

הנה, הצלחתי להבין אותך למרות שאין לי בעיה עם לקים. אותי יותר מעצבן שזה לחץ חברתי על דבר מיותר וגורמים לכולם לחשוב שזה יותר יפה כשבתכלס זה עניין של טעם. חלק מהיופי של זה זה ה"אמירה" של זה- עצם הטיפוח הנשי. אז סתם משחקים לנו בראש כרגיל בענייני אופנה.

אבל צריך להבין שזה שזה בסדר זה לא אומר שאי אפשר להיות יותר צנועים... לא צריך להיות לנו רף נמוך.. זה בסדר לומר על מישהי שהיא יותר צנועה גם אם אין חובה להתלבש כמו שהיא מתלבשת, אין ספק שזו מעלה

אז מה שאני אומרת זה שזה כן יותר צנוע, פשוט גם עם סנדל/ לק זה בגבולות ההלכה.

והאמירה בסוף שכתבת-

בכלל מזדהה כל כך כל כך .....

טועה פעם אחר פעם אתה מבין שאסור לחשוב

צריך לזרום...

חוץ מזה אפשר לחשוב שדג ששוחה עם הזרם הוא לא שוחה... דווקא הוא מגיע יותר רחוק, הוא חכם. הוא הולך לאן שהאוקיינוס יקח אותו, מנווט פה ושם אבל בגדול יש לו רוח גבית שהוא יתן לה לדחוף אותו קדימה תמיד, הוא לא יתעייף, וגם הוא לא מתיימר ללכת אחרי הרצון שלו. הרצון של האוקיינוס זה הרצון שלו. איך??...

נערך לבקשת הכותבת

אני חושבת שלא צנוע זה לדבר על זה בפורום מעורב מאשר ללכת עם צבע כזה או אחר.

ואני חושבת שבנים רגילים לשיח שמדבר על צניעות בצורה יבשה ושכלתנית... 

אין כמו הפי

 אם היא עם חצאית ארוכה מותר לה להיות עם נעליים פתוחות/ סנדל

עם ארוך. שזה כבר מידת חסידות

גם אם החצאית ארוכה רואים את כפות הרגליים בהליכה.

אלא אם כן את הולכת עם שמלה ממש נפוחה, וזה כבר לא צנוע מבחינה אחרת...

אני מדברת על כף רגל.. לא על כל הרגל - לקראת נישואין וזוגיות

לא דברתי על לק ברגליים שאת עם נעליים סגורות ולא רואים

דברתי שהרגליים חשופות כמובן... 

אני יודעת, יש הבדל, גדול, 

אבל לא חושבת שצריך להגזים..

לא יצא לכן ללכת עם טבע נאות פתוח? ועוד ועוד

רק אמרתי שגם נוהגת ככה וגם חושבת שכך ראוי לנהוג

"אל תכלילי לגבי כולם"- התייחסתי לטענה הזאת שהפנת כלפיי... 

מה שאני חושבת שראוי לנהוג ולא ההלכה היבשה.

די הבהרתי את זה במהלך השרשור גם בשיח שלי עם אני זמנית כאן.

אני לא כופה את הדעה שלי על אף אחד. וממש לא קיוויתי שכולם ינהגו כמוני (כלומר הייתי שמחה שכך כולם ינהגו אבל לא באופן המזלזל שאת כותבת את זה). והאמירה הזאת אפילו פוגעת בי במידה מסוימת.

והסכמתי עם הדעה הזאת ש"רגל לא אמורה להיות חשופה".  זה לא אומר שכתבתי כאן שזאת ההלכה.

הדיוקים האלו חשובים. 

זו הלכה.

וזה מעולה שההרגשה של @לב אוהב היא כזו, אומר הרבה על צניעות פנימית וזה הדבר שכל אישה צריכה לאחל לעצמה ולעבוד עליו.

מה שהיא מרגישה שצנוע עליה, ומה לא.

בין השאר זה עניין של רגש שצריך לפתח.

צריך גם הלכה שתגיד מה לא תלוי ברגש, מה הבסיס. 

מותר לדוגמא להיות עם טייץ וסנדלים

כי אצלינו זו לא שאלה בכלל האם להיות עם גרביים\בלי. אז לא עסקתי בעניין הזה... רק בדנייר של הגרביים.

המקור שלי הוא מנהג אבותיי

בתימן הלכו יחפים,גם נשים, והן הלכו עם מכנס מתחת

אני לא יודעת להביא לך מקור אבל אני בדקתי את זה פעם, ואם את רוצה תחפשי באינטרנט בטוח תמצאי תשובות.

כף הרגל הוא לא חלק ממה שמוגדר "ערווה" ולכן זו החמרה שתלויה במנהג המקום.

וחצאית ארוכה?

ואם מנהג המקום הוא חוסר צניעות?

אני ממש לא חושבת שמותר ללכת עם חצאית ארוכה ונעלי אצבע בחוץ. חוץ מזה שזה לא מכובד זה לא צנוע.

ובאמת חשוב לי לדעת.

אני ח"ו לא מזלזלת במנהג של בנות אחרות, סה"כ רוצה להבין.

וכשאת אומרת לי "יש פסיקות" אני לא מבינה "אילו" פסיקות. ואני רוצה לדעת ולקרוא, כי כל התכנים שקראתי על צניעות (וקראתי הרבה) לא כתבו אפילו על כף הרגל, כי זה מובן מאליו, הרחיבו על גרביים.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/17430

ראיתי כעת שהתפתח כאן דיון סוער בין הבנות..  אני כמובן לא מתכוון להיכנס למערבולת הזאת, רק מציין כמה דברים:

א. מאד מאד משמח, שזה הדיון כאן. 

בתוך העולם המטורף שמסביב, בנות מישראל, שמצויות גם בעולמן הרוחני וגם המעשי - דנות על "כף הרגל" אם יש היתר שתהיה ללא גרביים, ועל "לק עדין" וכו'.. אשריכן ואשרי חלקכן.

ובוודאי שעצם הדיון מראה על התפיסה העמוקה של העיקריות של פנימיות האישיות, ושל ערך הצניעות.

ב. מבחינת ההלכה, הרי פשוטו של המשנה ברורה הוא, שחצאית צריכה לכסות עד מתחת לברך. ואינו מתכוון שצריכות להיות "גרביים" (אכן, יש שרצו להסביר אחרת גם בדבריו). יש רבים שחולקים עליו. אבל אי אפשר לבטל את זה. הרצי"ה זצ"ל אמר, ש"היינו מוותרים על הדקדקנות ההלכתית של המשנה ברורה בענין הזה", כי זה יתן מקום למי שנוטה לגלות את בשרה, אבל כיוון שאמר, אמר.

אז בוודאי אי אפשר לשים מי שסומכת על דעתו - ולא כנגד מנהג מקומה - לנוהגת שלא כדין באופן מובהק, אלא אם כן, אלה שהיא פוסקת לפיהם אומרים אחרת.

כמובן, טוב יותר להחמיר בכך.

ג. גם לפי הדעה השניה, לא מדובר על "כף הרגל" ("פרסת הרגל" בלשון הפוסקים), במקום שלא נהגו בכך איסור (בן איש חי ועוד).

ד. אלא מה? שיש דבר ששייך לצניעות. לא מה אסור מדין "שוק באשה" וכו', אלא הנהגת צניעות.

וזה תלוי הרבה במנהג המקומות, וכמובן שיש להרגשה העדינה מקום להתבטא בכך, אינדיבידואלית.

ה. הסברא הפשוטה היא, שמי שנמצאת במקום/חברה שכולן למשל הולכות עם גרביים, או שכולן לא שמות לק על ציפורני הרגליים, והיא תנהג אחרת - יש בכך משום חוסר צניעות. כי זה מודגש ביחס
לסביבה. בוטה.

אבל אי אפשר לומר שזה כי זה "לא צנוע" באופן טוטאלי. 

ו. בפשטות, השאלה של מי שפתחה את השרשור, היתה לגבי מי שלא הולכת בגרביים, או כי נוהגת כמשנה ברורה, או שמעבר לכך, רק בזה אינה רואה לנכון להקפיד. כמו עוד רבות, וכן מנהג מקומה, והיא שאלה על ה"לק" בעדינות.

זה שבחורות רוצות להתייפות - גם בדברים שבחורים אולי אפילו לא ירגישו כלל, כי זה לא תופס אצלם מקום - זה לא דבר חדש... נמצא כבר במשנה ובגמרא, ויש הרבה הלכות (למשל לגבי הלכות שבת, או להבדיל בהלכות אבילות), שמיוסדות על ההנחה הפשוטה הזאת. טבע לגיטימי, וכשהוא בצורה עדינה, גם גורם להן לא פעם גם לתחושה נפשית/רוחנית טובה יותר. כמובן, העיקר "יראת השם", אבל כדברי הגר"א, אשה יראת ה' היא תתהלל - בחן וביופי, שפסוק קודם לכם הכתוב מגנה אותם כ"שקר" כשהם בפני עצמם.

אשר על כן, מי שנוהגת כך - ואין מנהג מקומה או חֶברתה או הֶרגלה, באופן חד משמעי אחרת - ושואלת,  אין סיבה שתרגיש "לא בסדר". זה לא "מראה" על שום דבר, חוץ מעל טעמה האישי..

ומי שמחמירה ללכת דווקא גם גרביים, כי מרגישה לא נוח שאפילו כף רגלה מגולה, כל הכבוד. תחושה נאה, כמובן כל זמן שזה לא על חשבון מי שאינן חשות כך (שוב, לא מדבר על מקומות עם מנהג מובהק).

אגב, יש גם בחורים, גברים, שלא ילכו בחוץ עם סנדלים ללא גרביים.. מרגישים עם זה לא מכובד..

מנצלת כדי לשאול-

יש הלכה בקשר לשרוולים צמודים?

לא לכל דבר אפשר לתת במדויק "הלכה".

הרי הרמב"ן כותב - לא דווקא בנושא זה - שאפשר גם להיות "נבל ברשות התורה", ושעל כן אמרה התורה בכלליות, "קדושים תהיו".

לענ"ד, בחורה צריכה לראות, בשכל והרגשה ישרה: 

מה שיָפה, אין בעיה. אדרבה, דרכן של בנות ישראל מעולם, בפרט בגיל שמחפשות שידוך, להשתדל להיראות נאות, ולא בצורה שמושכת שימת לב בוטה. עדינוּת.

מה שמבינות שעלול "למשוך" בגלל הדגשת צורת הגוף, ראוי להימנע. הרב אבינר כותב בשם הרב זילבר שיש איסור בבגדים "צמודים". האם גם שרוולים בכלל זה? אינני יודע.

זה נשאר נתון לפרשנות אישית בנוגע לגבול...

זה כבר עניין של סטייל מקומי.

אני באה מסגנון אחר משלך, אבל אם את יודעת שזה צנוע וכך את נוהגת - אשרייך

באמת חקרתי את זה בעבר

וזכרתי שזאת לא ההלכה היבשה

ואין איסור לחשוף את כפות הרגליים

פשוט יש מקומות שנוהגים שלא

ואז שם זה באמת נראה בולט מאוד לעין

ואישית, מעדיפה כמה שיותר צניעות בעניין הזה

כשהייתי הולכת עם טבע נאות אז הרגשתי שזה סבבה, אבל כשהפסקתי לתקופה היה לי מוזר לחזור אליהן.

זה עניין של הרגשה והרגל. 

יש לי חברות שהולכות רק עם נעליים סגורות, ברמה שאין מצב שהם ילכו עם חצאית ארוכה וסנדלים.. 

אני לא מרגישה שזה נכון לי. 

זו לא הגזמה... רגל לא נכללת באיברים שמותר לראותם...

מותר לראות את הפנים, השיער והראש עד עצמות הבריח מתחת לצוואר.

את היד עד המרפק - ויש מחמירים... עד הפרק.

זהו. מעבר לזה זה "לא צנוע".

ויצא לי ללכת עם אלדו פתוח, וגם עם ספרינג פתוח, אבל הורדתי את הלק (אפילו שהוא היה ממש עדין...) וכמובן שמתי גרבים.

אין משהו לא צנוע בזה, פעם בחלק מהמקומות היו הולכים יחפים לא עלינו...

לא יודעת למה הרבה כאן הולכים על ההשוואה

זה שבעיניי לק בציפורניים משדר חוסר צניעות (נקודה שקשה להסביר למה.) 

לא אומר שאופי, התנהגות וכו' הם מדדים פחות וריאלים לצניעות כלשונך.... 

ומה הקשר כולה ליופי? למה חשבתי שהיא עושה את זה כדי למשוך עיניים? באמת. זה לא הרמה...

רוב רובן של הבנות יילבשו דברים כי הן אוהבות את זה עליהן ולא עכשיו כדי למשוך תשומת לב. דבר ידוע.

ומי שפט? ואי...

לא לעצבן בבקשה.

(מזכירה לעצמי פעם אחרונה בלי נדר שאני מגיבה בשרשורים שקשורים לצניעות. לא להאמין כמה אנרגיות זה לוקח)

זה יותר תסכול האמת שיצא לי מכל השרשור

פחות עצבים

אולי אכתוב על זה שרשור בנפרד

בכל אופן, סליחה שזה נפל עליך... 

ואני חושבת שהרבה בנות יסכימו איתי שיש בזה משהו לא צנוע אבל יהיה לנו קשה להסביר למה

(ובאמת כמה כתבו לי בפרטי...)

אגב זה שזה "נשי" לא אומר שזה צנוע כן?.. 

כאילו מצחיק אותי הרבה כתבו "כן מה זה בעיניי דווקא מאוד נשי ועדין"

כי אם זה לא נשי אז זה לא צנוע?...

בכל אופן, לא חושבת שהעניין הוא כפות הרגליים שדווקא זה בוודאות צנוע

בעיניי זה דווקא הלק...

הגענו להבנה, אבל יש חילוקי דעות  

לא אמור להיות לדבר כזה שום משמעות, לשום כיוון.

ב"ה שהבחורה גם צנועה וגם עדינה.

שתעשה מה שטוב לה בתוך ההגדרה הזו, ובעז"ה תמצא מישהו מתאים.

הצטרפי אלינו - העריקות שהדיינו פה ביתר עוז

אין בעיה הלכתית עם לק, ולכן אין לי בעיה.ץ 

אם היא תגיד לי שטוב לה חצאיות מיני - אז זה סבבה בשבילה, אבל לא בשבילי  

כל עוד משהו הוא בסדר הלכתית - אני מאוד שמח שהיא עושה מה שטוב לה!  

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.