האמת שאני קורא סמוי פה תקופה ארוכה..
בגדול היה לי קשר לפני שנה בערך שכמעט התקדם לחתונה אבל בסופו של דבר נגמר
הייתי שרוי אחרי זה איזה 8 חודשים בדיכאון ולא רציתי לצאת מאז אני יוצה כבר איזה שלושה חודשים
ברוך ה' יש הצעות..אבל בכל פעם זה קורה שאני יוצא עם מישהי היא לא מוצאת חן בעיני,אין זרימה בדיבור,כאילו שכחתי איך זה לצאת לדייטים.ואז עכשיו בפסח קיבלתי החלטה שחלאס ואני מתאבד על העניין הזה ולא חותך מקשר מהר
וברוך ה' עכשיו אני יוצא עם מישהי כבר 3 פגישות לא מתפתח אצלי כלום מבחינה רגשית גם בדיבור אני מרגיש בלחץ מטורף כל הזמן שיהיה שיח.תכל'ס היא בחורה טובה מאד,מבחינת דיבור אנחנו שונים בסגנון ובחינת מציאת חן - אין לי דחייה ממנה אבל גם לא משיכה..
מישהו יכול לייעץ?מישהו שהיה בשלב שכבר ברור לו שהקשר הקודם לא יחזור וצריך להמשיך הלאה ומצא מישהי?איך זה עבד היה כימיה מההתחלה ?היו פרפרים כמו בפעם הראשונה?

