בבקשה אמהות טריות . תגידו לי שאני לא לבדאמאל'ה23
הלכתי עם הבן שלי בן השנה וחצי בפארק נתתי לו ללכת עד שהוא התקרב לבריכה עם המפלים או רץ לכיוון הכביש מאז אני פוחדת לשחרר אותו להליכה אלא אם כן בעלי לידי. הוא יותר זריז ממני. אני תמיד מפחדת שחלילה יקרה לו משהו כי המתנתי לו זמן רב עד שנקלטתי. ילד בכור ויחיד בנתיים יש לציין . חברה שלי שהייתה איתנו אמרה שאני לא משחררת אותו ואני היסטרית. קל לדבר איך עובדים על זה כי אני לא רוצה להפוך אותו לחרדתי
את נורמלית לגמרינירה22
ילד בן שנה וחצי לא מודע לסכנות.
צריך לשחרר רק במקום בטיחותי.
החברה שלך נשמעת לא אחראית.
אני ממש הגבתי בהיסטריהאמאל'ה23
וחברה שלי אמרה שאני מקרינה עליו פחד
עונה כאבא זקןהעני ממעש
התנהגות נורמאלית ונכונה.

עם הזמן תלמדו ותשכללו את ההורות.
סביר לגמרי,ד.

לא "לשחרר" ילד בן שנה וחצי, אם את חושבת שלא תהיי מספיק זריזה לתפוס אותו כשמתרחק. אפשר למצוא מקום מגודר ללא סכנות, ושם לתת לו יותר חופשי. או מקום מספיק רחב, שאת עוקבת די מקרוב כל הזמן, ושמה בהחלטה שלך גבול עד היכן תתני לו ללכת חופשי. יש להניח שאת הולכת מהר ממנו, גם אם הוא "זריז".. זה רק ענין של הכמה שניות עד שמגיעה אליו.

 

והוא לא בדיוק מבין למה את הולכת איתו כך. אם את לא תשדרי לו שזו חרדה, אלא פשוט תנהגי כפי שנראה לך, גם הוא לא יהפוך ל"חרדתי"...

 

ואל תשמיע ל"חברה" בענין הזה. זה לא מועיל כלום.

יש הבדל בין לא לתת לו לעשות דברים מסוכנים לבין להגיב בהסטריהחילזון 123

אם יש דברים שאת לא מסכימה אז אפשר להשתדל לצפות אותם ופשוט לשמור עליו בנחת
לדוג' אם מתקרבים לכביש אז להגיד לו מספיק זמן מראש ש"עכשיו זה כביש זה מסוכן, כאן אני מרימה אותך עד שנעבור"
בלי לחץ אבל באסרטיביות, בלי להבהל מהתלונות שלו.

מצד שני תשתדלי גם לעבוד על עצמך להאמין שיש לו אינסטינקט להזהר עד מידה מסויימת
לפעמים הם קולטים את הלחץ שלנו ואז כאילו עושים "דווקא"

וכל עוד את משגיחה תני לו להוציא מרץ איפה שכן אפשר

ונגיד בגינה תני לו לנסות דברים שהם אולי טיפה מפחידים אותך אבל לא מאד מסוכנים, בהשגחה כמובן

לילד בן שנה וחצי אין ממש "אינסטינקט" להיזהר...ד.


טוב לא ממש מסכימה אבל בכל מקרה סייגתי את עצמיחילזון 123

ליתר ביטחון
לא אמרתי לתת לו לעשות מה שהוא רוצה בכל מקום
אבל כן כשיש אמא לחוצה מדי כדאי לה לשחרר טיפה לחץ ולסמוך קצת יותר על היכולות שלו
*לדעתי*

זה נכון. אבל במקומות שלא יכול לקרות נזק.ד.

הוא לא מבחין מה זה כביש, ואין לו בעיה לטפס למגלשה וליפול בין השלבים וכו'..

 

האיזון הנכון הוא באמת, כמו שכתבת, עם השגחה מקרוב. זה יכול לגרום ל"התנסות" בלי סיכון.

טוב כתבי בפרוש להרים אותו באזור הכביש על הידיים לא?חילזון 123

ובקשר לגן  שעשועים זה בדיוק המקום לדעתי להתנסות
כשאני הולכת עם הקטן לגינה אני לא נלחצת מכל נסיון שלו לטפס (לפחות משתדלת...)
להפך אני עומדת מאחוריו מראה לו איפה שמים את היד איפה את הרגל
אם הוא כמעט מחליק - מורידה למטה ומראה לו שוב, בלי לחץ

אם אני מניחה אותו על המשטח שליד המגלשה שהוא גבוה
אני נותנת לו להתקרב לקצה של זה (כמובן צמודה אליו... אבל לוקחת נשימה עמוקה ונושמת בלי לחץ!...)
ברגע שהוא מנסה לזחול לקצה ולהוריד יד למטה אני אומרת לו "לא!"
מראה לו שזה גבוה שאין איפה לשים את היד
חוזרים על זה כמה פעמים
*אז בסדר אני לא משאירה אותו שם לבד בלי השגחה*
אבל אני משתדלת לא להגיע למצב שזה נהיה מין משחק כזה של תשומת לב
שהוא ירוץ כל רגע לקצה הכי מסוכן ואני אצעק וארדוף אחריו
אלא שירגיש שזה קצה, שאין מה לזחול לשם וכו'

נכון, ראיתי.ד.

וזו גישה נכונה. כמובן, כל אחת עם אישיותה.

 

לפי מה שכתבה, גם היא לא רצה אחריו.. הולכת איתו יד ביד.

 

ונכון, צריך למצוא מקומות ששם אין סכנה. או לשהות ממש קרוב, היכן שצריך לתפוס אם קצת מפספס.

 

רק הדגשתי, לא לסמוך על אינסטינקט הזהירות, כי אצל ילד, בפרט קטן, זה ממש לא אמין.

 

 

כבר ראיתי גדולים בהרבה מגיל כזה, שנוסעים עם אופניים קטנות היישר לתוך הכביש ממגרש חניה, בלי להעיף עין ימין ושמאל. ילד שרץ אחרי כדור ישר אל הכביש, ממש לפני המכונית שלי.. לא הסתכל לשום כיוון.

 

וגם ילדה קטנה במגרש המשחקים, שעלתה על הסולם אל המגלשה למעלה, ואמא שלה פטפטה עם חברה (כמקובל..), לא הסתכלה לרגע, הנפילה נגמרה באמבולנס לבי"ח.. ב"ה, לא קרה כל נזק...

כל הכבוד זה תפקידךמעניינת
כשאת הולכת עם ילד בן שנה וחצי את חייבת להיות זהירה איתו.
כן כן.
זה לא הופך אותך לחרדתית ולא אותך...
להפך אני לא מבינה אמהות שמוציאים ילד מהעגלה הולכים חמש מטר לפניו או אחוריו ומי יודע באיזה רגע הוא יחליט לקפוץ לכביש?? או לדבר מה מסוכן אחר..??
עלינו ההורים חובת פיקוח ושמירה על בטחונו של הילד.
כשאת במקום מוגן בפארק שלא ליד כביש ולא עם דברים מסוכנים תני לו להסתובב חופשי קצת אבל לכי כשני מטר מאחוריו אבל רק עם הכל תואם לגילו ובטיחותי. ותמשיכי חזק לשמור על הפיקדון היקר מכל
את לא חרדתית. את לא תהפכי את הילד לחרדתי.מפלצתקטנהאחרונה
ילד בן שנה וחצי! הוא ככ קטן ושובב את צריכה להיות כל הזמן ממש לידו. את מתארת מצבים של סכנת נפשות (מפלים, כבישים) . תמיד תקשיבי לאינסטינקטים שלך את צודקת ב 1000 אחוז . חברה שלך רוצה שתשבי איתה ותדברי איתה ותהיי פנויה אליה. זה לא רלוונטי עם ילד ככ קטן, הוא העדיפות הראשונה תמיד.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך