ואם הוא יחליט להחזיר?

בעיקר את צריכה להחליט אם הזוגיות חשובה לך..

אל תציגי את עצמך מצד אחד כ"בסדר" וכאילו הבעיה היא "גברים"...

ואל תקציני לצד השני של "יאוש.. חסרת תקנה".

שני הצדדים הבל.

[תראי מה כתבתי למטה, אולי תנסי ללכת ככה. מקוה שגם בעלך יתרצה. תעלו על דרך חדשה]

וואו, את נשמעת ממש בסערת רגשות,

בהצפה

ובהמון המון כאב ותסכול

קודם כל חיבוק גדול גדול על ההתמודדות.

בטוחה שלא קל לך.

לא קל לך הריחוק מבעלך האהוב

לא קל להרגיש רגשות אשמה בעצמך

לא קלה לך המציאות

המילים שנאמרו

החשש מהעתיד

האכזבה ממנו, מעצמך

ממש בליל שלם של קושי על קושי

אני מסכימה עם דברי החוכמה של @מיקי מאוס לגבי טיפול/יעוץ מקצועי,

משהו שיכול לתת לך מרחב בטוח ועוטף לכל התחושות שלך,

להבין מה שם גורם לך לאותו דפוס התנהגות שאת רוצה לשנות,

ואילו דרכים וכלים יכולים לעזור ולשנות זאת בפועל,

וכמובן לעבוד על הזוגיות, על התקשורת, על הדינמיקה,

להתחיל לשחרר ולרפא לאט לאט מטעני ומשקעי עבר,

להוסיף טוב וקירבה והבנה ואור ביניכם,

לשמוע אותו בצורה מקיפה וטובה,

לשמוע אותך בצורה כנ"ל

וממש ללוות אתכם צעד צעד בתהליך עם ליווי מקצועי ומישהו שם שעוטף אתכם ומנחה אתכם לכל אורך הדרך...

- לגבי התקופה שבה אסורים שציינת,

בדיוק כתבתי על כך תשובה עכשיו, מצרפת לך גם אותה:

מנסה לענות (: - נשואים טריים

- לגבי הפגיעה הן של בעלך ממך והן שלך ממנו -

חשוב ללבן את זה באמת בצורה מסודרת,

לנסות להבין שאכן בעלך היקר מאוד נפגע והרגיש אפילו איום תחת מצב של דחיפה וריחוק ממך, 

אולי הוא מרגיש חסר אונים אל מול זה,

אולי הוא מרגיש שאת לא אוהבת אותו והוא לא חשוב לך,

אולי עוד דברים אחרים

ובאמת באמת קשה לו.

הוא באמת גם במצוקה כרגע.

ולא כ"כ יודע מה לעשות...

אז הוא עושה את הדבר היחיד שהוא מכיר ויכול - לברוח. להשתבלל, לנתק עצמו מהסיטואציה,

כדי למנוע פגיעה עתידית, כדי להסיר מעליו את האיום האפשרי.

זה מנגנון הגנה ידוע וטבעי שקורה להרבה מאוד אנשים במצבים שהם מרגישים תחת איום (איום לאו דווקא במשמעות של סכנה פיזית, אלא איום על משהו שחשוב להם, על צורך שלהם)

וכמובן שגם את במצוקה.

גם לך מאוד מאוד קשה.

התחושות שלך קשות.

את גם נפגעת.

והדרך שלך להביע את התסכול שלך הייתה ע"י מה עשית, על אף שכמובן זהו קו אדום, ואת בטוח ידועת זאת,

על כן חשוב מאוד לקבל כלים שיעזרו להתמודד עם הרגעים בהם אנחנו כועסים, עוזרים לווסת שליטה ולא להיות בחוסר שליטה, לנהל ולווסת את התגובות שלנו, זה לא בושה זו גבורה לדעת שאת צריכה התייעלות בנושא הזה וללכת לקבל את זה מאנשי מקצוע המוסמכים לכך, זו באמת באמת גבורה יקרה!

ואת יכולה להעניק לעצמך את המתנה הזו אפילו בלי כל קשר לזוגיות,

זה יכול לעזור לך עם עצמך,

בהורות,

בחברות

בזוגיות

בעבודה

מול כל ההתמודדויות של אתגרי החיים.

תני לעצמך את המתנה הזו יקרה

מאחלת לך את כל הטוב והאושר והשלווה שיש,

אם תרצי לכתוב עוד כאן או באישי - בשמחה רבה,

הרבה הרבה כוחות וחיבוקים

ה' איתך!

ואת תצליחי ב"ה ועם כוח הרצון שלך והאמונה שלך והעבודה שלך!

בהצלחה רבה רבה

תסלחי לי, מה היו אומרים אם גבר היה כותב כאן ככה, "דחפתי אותה.. קרה לי כמה פעמים"?...

מה זה "איפה טעית"? את לא רואה בעצמך איפה "טעית"?..

קודם כל, תתאפסי על עצמך. מיידית. 

תחשבי בתוכך. תתבונני. תתחרטי מאד על מה שהגעת אליו. תחליטי חזק שלעולם לא עוד. בשום מצב. נכון שלפעמים, יש מילים שלא פחות קשות מ"דחיפה" אבל כאן - לפי תיאורך - לא כאן. אלא לא מוצא חן בעינייך היחס בזמן שאתם אסורים. אז ה"פיתרון" שלך הוא כעס קיצוני, ולעיתים גם "דחיפה".. 

מה את מתפלאת שהוא הולך לעבודה ולא מתייחס ל"בכיות" שלך?  לא מכיר מה קורה, אבל לפי התיאור נשמע אדם סבלני.. לא מעונין לרדת לרמה הזו, לא מעונין שתשחקי בו, אז הולך לעבודה בלי להתייחס.

אחרי שתחליט חזק מאד - ללא התניה - תלכי אליו ותבקשנ סליחה, ותאמרי שהחלטת שבעז"ה לא יקרה יותר אף פעם.

אח"כ, ללא "התניה", תאמרי לו שקשה לך מאד שאת מרגישה שבזמן שאתם אסורים הוא כאילו "מתעלם" ממך. האם הוא יכול להסביר לך, האם יש לו רעיון איך להקל על המצב.

וזה ממש לא קשור ל"אני רק חפץ". יש להניח שבזמן שאסורים, שניכם יותר במתח. ויש פחות הרגעה שנותנת חלות ליחס האישי. צריך כמובן לפתור את זה, זה נכון - אבל לא ב"דרכים" שאת חשבת.

אדם שאשתו דחפה אותו (פיזית... לא למעשים טובים), לא לראשונה, והוא אינו מגיב, אלא הולך לעבודתו בלי להתייחס לבכיות של אח"כ, זה סביר מאד שזה כדי לא לרדת לרמה של המריבה שהיא הגיעה אליה. אז אל תנתק את ה"דמעות"..  כאילו מזה הוא מתעלם. כנראה מתאפק לא לההיכנס לאוירה כזו, אז זה הפיתרון הכי טוב שמצא.

אבל בינתיים, השרשור הזה עבר עוד. האשה עצמה חזרה בה מהנוסח של הודעת הפתיחה, והסבירה מאד מפורט שאכן הבעיה היא אצלה.

וא כבר עודדנו אותה, לא רק אני, שלא תתייאש, לכיוון השני..

כעת זה שוב לכיוון השני, "איך אפשר להבטיח"....

הבעיה בהתחלה, לא היתה בכך שאחרים עשו מזה כאילו "משהו שכלי", אלא שאת ניסית להציג כאילו את בסדר ו"מה נסגר" עם ה"גברים"... יתכן אכן שכתבת את זה כמיגננה.

אחרי שאת תופסת שזה לא כך, אז אל תתני כעת ליצר הרע לבוא מהצד השני, ש"אני כך" ו"אין סיכוי"...

את יוצאת משליטה, אז קודם כל תדעי לשמור מרחק מראש. שלא להגיע קרוב למצב כזה. תזהי כשאת במצב שמתקרב לאיבוד שליטה - ותתרחקי מהשטח עד שתירגעי.

אם הוא בן אדם טוב, אז תשמחי שנותן לך צ'אנס. ואל תדאגי כעת "עבורו" אם "מגיע לו" או לא..

כשאשה מרגישה שאין אליה התייחסות בתקופה כזו, או כד', בוודאי שזה דבר קשה מאד. יתכן גם מצד עצם התקופה.

אבל שום פיתרון לא יבוא בלחץ או בכח.

צריך קודם לשנות התנהלות. להרגיע. לשמור על ההלכות כפשוטן.

אח"כ, או להתבונן, לשנות גישה אצלך. כבר נכתב כאן. או/ו לבקש עזרה ע"י ייעוץ.

לא להתייאש. אין סיבה.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.