א. התגובה שלי, שעליה הגבת, כלל לא עסקה בכך. זו שהגבתי אליה כתבה שיש צד טוב בכנות שלה (דהיינו, שסיפרה ולא הסתירה), אז על זה כתבתי בדרך אגב שאינני יודע לגבי הכנות הזו, כי הוא לא אמר (בינתיים כבר הספיק לומר ההיפך..), ושלפעמים אכן זה טוב. כך שאין לזה קשר לפקפוק על תשובתה.
ב. גם בהודעות אחרות, לא "פיקפקתי" או ההיפך. פשוט אינני מכיר אותה, ולא קראתי בהודעותיו אם היא מה שנקרא "בעלת תשובה". מניח שכן.
ג. אכן לא תמיד ההגדרה הזו, אומרת שאשה באמת חזרה בה מדברים כאלה. כתבתי בהודעה כלשהי שכבר נתקלתי בדבר כזה, שבחורות חושבות שכשהן תתחתננה, הן "תחזורנה בתשובה". כאילו זה כפתור כזה, שלא צריך באמת להצטער על מה שהיה. אינני מכיר אותם, ולא אכתוב על סמך השערות, לא לכאן ולא לכאן. זה גם ממש לא היה נושא עיקרי שעסקתי בו. לכל היותר, הוזכר אגב תגובה למישהו בענין זה.
ד. לכתוב שאני "מקטין אותה ומפקפק בצדדים טובים שלה שמשתמעים מדבריו ומתעקש לפרש את פעולותיה בדרך שלילית"- זה פשוט שקר. לגמרי. מי שמשקר בשם השני ראוי לו להתנצל. לא היה באף מקום בתגובותי. וזו כמובן לא הגישה שלי.
ה. כמובן, לא כתבתי שהיא "זונה" ח"ו. שוב, לשקר בשם השני לא מועיל לאף דיון.
הפעולה של יחסים כאלה עם אדם שלא נשואים לו, נקראת "בעילת זנות". כך ההגדרה. זה לא הופך מי שחיה בתרבות כזו למה שאת כינית כעת. מטעמים מובנים.
אגב, גם התזכורת של השרש הזה בכלל, היתה רק בתגובה לנסיון להקטין את הקושי שלו, כפי שכבר הסברתי את זה למי שלה הגבתי בכך.
ו. בוודאי שאפשר לחזור בתשובה גם מזה. זה שוב - שקר בשמי. הרי כתבתי מפורש מקודם, שאין כל קשר למעלה האישית של אשה שחזרה בתשובה. אלא שהנושא כאן הוא תחושתו האישית הקשה. את זה צריך להבין - ועל בסיס זה לנסות לסייע במה שאפשר.
ז. לגבי ה"אמון", הרי אני עצמי כתבתי כמה פעמים שיש גם מקום להניח שכלל לא היתה מודעת לכך שהוא מצפה שתספר עוד, אחרי שידע כבר על משהו נוסף שהיה לא חד פעמי.
אכן, אח"כ הוא אמר שלא כך היה. ולא בתגובה אלי. אלא שזה היה מחשש שמא לא ירצה בה. גם את זה אפשר להבין - אבל גם אותו, כולל בענין זה.
ח. כתבתי כבר בתחילת השרשור, שלתחושתי עיקר מה שמפריע לו הוא עצם הענין. גם כתב את זה במפורש בשרשורים קודמים.
כשאדם נמצא במצב כזה, אז הוא עלול גם לזרוק לכל מיני כיוונים. אני מניח, שאם הענין עצמו פחות יציק לו, אז יותר יוכל לחמול ולקבל את עצם אי היידוע. אותו הוא הזכיר בעיקר כדי לומר ש"אולי לא היה מסכים". זה חלק מהכאב אצלו.
ט. בוודאי שאני חושב שההזדהות והאמפתיה עם צערו, מיטיבה איתו. ושההתקפות עליו, עושות ההיפך. אם לא הייתי חושב כך - לא הייתי כותב..
י. "דעה קיצונית על חטאים לנצח" "מעשה שעליו לעולם אין מחילה"... באמת שאינני מבין מה הענין שלך להכניס בדברי מה שלא אמרתי - ושאמרתי להיפך. וכבר התגלגלת ל"השקפה נוצרית"...
אז מתוך לימוד זכות, שאולי בגלל אורך השרשור, פשוט לא קראת הכל, אלא "קפצת לרגע" כשם הניק שלך... וקראת רק חלק - ומזה באו כל הטעויות הללו שלך - אחזור למענך בקצרה:
בוודאי שאפשר לעשות תשובה על כל דבר. ואין דבר העומד בפני התשובה. זה במה שנוגע למקומו של האדם ביחס לבוראו.
זה עדיין לא אומר, שדבר כזה, גם אם מבחינה רוחנית אשה חזרה עליו בתשובה, כבר לא יפריע לאדם. יש כאלה שלא - יש כאלה שמאד. זה לגיטימי ובא ממקום טהור ונקי. זה לא קשור כלל למעלתה הרוחנית, אלא לעובדה ה"טכנית" הזאת. כידוע, למשל חזרה בתשובה גם לא תמיד מוחקת לחלוטין את החוויה - ולא בגלל זה אינה תשובה מעולה.
הרי הרמב"ם אומר, שתשובה מעולה זה "באותה אשה ובאותו מקום". שאדם חטא עם מישהי, ולמרת שעדיין רוצה בה, אינו חוזר על חטאו. אז האם במקרה שאשה כלשהי תאמר שאינה רוצה להתחתן עם מישהו שחשקו במישהי אחרת, היא תהיה "לא בסדר"?.. בוודאי שלא נכון. הוא יהיה בעל תשובה גמור, והיא בצדק לא תרצה.
כעת, לא תאמרי שזה לא דומה, כי לא באתי להשוות. אלא לומר שמושג התשובה אינו בהכרח משליך על הרגשתו של בן הזוג במקרה כזה. לפעמים כן ולפעמים לא. גם תלוי באדם.
וגם אמרתי, שאני חושב, שאם מישהו מנסה ללחוץ אדם כזה, או בנימוקים "דתיים", או בלזלזל בכאבו, הוא גורם ההיפך. קודם כל, אמפתיה. אח"כ לחשוב איך ואם אפשר לעזור.
