אני לא מתייחס אליהם כאל אפיקורסים

אלא כאל תינוקות שנשבו

זו הבחנה.

על 99% מהחכמים האחרים בעולם שחושבים וחשבו שהיהדות לא נכונה

והיהדות נשארה. חוץ מזה, אין מיש התנגד ליהדות וחקר אותה לעומק כמו מי שהגיע מבפנים - כמו בכל דבר ודבר.

שניזם (הדת הסינית העממית), הפילוסופיות ההודיות למיניהן, הבודהיזם, כל אלו דתות עם עבר של 1400-3000 שנים וכל אחת עם פי 100 ויותר מאמינים מאשר היהדות. עכשיו, מה הטיעון שלך שוב?

שום דבר ממה שאמרתי ולא התייחסת לטיעונים של אני הנני כאינני

רק שזה לא קשור בשום צורה לדיון שהיה ביני לבין הפותח

מוכח באמצעים לוגיים, כך שאין ספק על קיומו.

זו טעות שהדת גרמה להכי הרב מוות ראה ערך היטלר, מאו צה טונג וסטאלין.

אתה לא צריך לשכנע בנחיצות הדת אותי כי אני כבר משוכנע. פחות או יותר.

ברור שההתפתחות המדעית לא פותרת את כל השאלות. אפילו המדע עצמו טוען שאין לו תשובות לכל השאלות אפילו מדעיות.

לעניין ההשוואה - אחת הסיבות שאני גאה ביהדות היא שליהדות אין היסטוריה של רצח ואלימות כמו שיש לנצרות והאיסלאם. אבל, וזה אבל גדול, יש לזה סיבה שונה ממה שמנסים להדביק ליהדות שהיא לכאורה האמת לאמיתה ביחס לשאר הדתות. הסיבה היא שמאז ומעולם היהודים היו מיעוט זניח מספרית בעולם. היהודים בשיא הגודל שלהם מהווים 0.002% אחוז מאוכלוסיות העולם. לכן הם לא הקימו אימפריה חוץ מממלכה קטנה במרכז המזרח התיכון שהייתה מסוגלת להתרחב כמו האימפריה הרומית או האיסלאמית למשל.

ובגלל שאנחנו קטנים מספרית, קטנים מאוד, אנחנו לא רואים מה שכן רואים באימפריות אחרות.

אבל הפלטפורמה בתורה כן קיימת כדי שאם היינו מונים נניח מיליארד מאמינים אז היה לנו לא פחות טבחים ורציחות. הפלטפורמה בין השאר זו "עיר הנידחת" וכאלה. "עיר הנידחת" לא יצאה מעולם לפועל בצורה רחבה בגלל שהיינו קטנים. ועדיין קטנים.

אז הפלטפורמה קיימת וזה גם קשה בעיני.

והבהרה לגבי הגאווה - אני ממש לא אמרתי שמי שמאמין בצדקת דרכו הוא גאוותן. אני אמרתי שמי שקורה גאוותן ל"כופרים" אז הוא הגאוותן.

להאמין באמת כל שהיא זה דבר מצוין. 

ואין דבר כזה שבאופן חד משמעי כששומרים מצוות מצליחים וכשלא שומרים לא מצליחים. אין דבר כזה. יש שומרי מצוות שלא מצליחים ויש כופרים גמורים שמצליחים ולהפך.

יש גם נוצרים שטוענים ש"איך שגיליתי את ישו, פתאום הכל הולך לי. נרפאתי מסרטן/העסק צמח/הילדים פרחו" וכד'.

אין שום קשר בין קיום מצוות לבין הצלחה או אי הצלחה.

ולכן אני טוען טענה פשוטה, מי שחושב שהוא יותר טוב מהאחר ולא משנה אם הוא יהודי או נוצרי או כל דבר, הוא גאוותן.

זה דבר אחד להאמין בכל מאודך במשהו מסויים, דבר אחר להדביק תכונות שליליות למי שלא לא מאמין.

כי אם לאריה יש מודעות ולעכבר יש מודעות נניח, זה נכון שהאריה יותר חזק, אבל זה לא נכון שלאריה יש יותר זכויות מלעכבר. זה לא נכון שהעכבר הוא נחות ביחס לאריה. כמובן שזו המשלה לבני אדם.

כי אי אפשר לשפוט דגים לפי היכולת שלהם לטפס על עצים.

וכן, אני שולל מראש לקרוא לבנאדם גאוותן רק כי הוא לא מאמין במה שאני כן מאמין. כי ככה כל הדתות התחילו. כל אחד חשב שהשני גאוותן כי הוא לא מאמין באל אחד/יהדותאחת/נצרות אחת/איסלאם אחד, ואז נוצרו פיצולים ואז כל אחד חשב שהאמת שאצלו וככה נוצר שפיכות דמים.

גם אצלנו יש את עיר הנידחת כמו שהזכרתי. פשוט לא היינו גדולים כדי שזה יצא לפועל. תודה לאל שזה יצא לנו ככה.

וגם לגבי העניין הראשון, אכן, לדעתי אין שום הבדל מהותי בין הדתות השונות. הבאת אימרה ש"התורה נותנת דרך לתיקון עולם". זה יפה על הנייר. גם המטיף הנוצרי אומר בדיוק את אותו הדבר. וגם האמאם המוסלמי. וגם הסוגד הבודהיסטי.

לכולם יש אותם צידוקים שאתה עצמך נתת.

תראה פעם הרצאה המונית של מטיף נוצרי. תראה כמה אנשים שם חוו "ניסים ונפלאות" בדיוק איך שהם חלמו על ישו.

הבסיס בכל הדתות הוא אותו בסיס. כולם מתבססים על "סיפורים". כולם מבטיחים הבטחות שלא לעולם הזה (עולם הבא) כך שאי אפשר יהיה לבוא אליהם בטענות אף פעם. כולם מתבססים על אקסיומות שאי אפשר להוכיח אותם בשום צורה. לפחות נכון להיום.

כך שבעיני, וכבר אמרתי את זה פעם בשרשור אחר, מי שצוחק על הנצרות/איסלאם/שינטו/בודהה, באופן ישיר צוחק על הדת של עצמו.

אני לא לועג לאף דת ולאף אמונה. מופרכת ככל שתהיה. כמובן רק ובמידה וזה לא פוגע פגיעה פיזית באחר.

כי כל דת יש לנו מה ללמוד ממנה. 

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד