בס״ד
לא תמיד אנחנו פנויות, רגשית או טכנית -
כדי לקבל את הקצב, את הטעויות ואת התסכולים של הילדים...
לפעמים אנחנו יודעים שזמננו קצוב כי עוד שנייה התינוק יתעורר ויקרא לנו,
לפעמים אנחנו סתם גמורות,
לפעמים אנחנו טרודות,
לפעמים ארוחת הערב הלא מוכנה עומדת לנגד עינינו,
לפעמים זה יושב על תחושת אשמה שאנחנו-לא-מקדישות-מספיק-זמן-לילדה ולכן-היא-עדיין-לא-מצליחה-לעשות-פאזלים
ומה יהיה?!
כל מה שאני רוצה להגיד לך זה
שאת בסדר!
ושגם היא בסדר...❤️
לפעמים כשאני מזהה שאני בלי סבלנות ויכולת הכלה גם לדבר פעוט כמו פאזל, אני אומרת לילד: ״מתוק, אני ממש ממש מצטערת אבל אני רואה שאני עצבנית. זה לא קשור אליך, אני פשוט עייפה / טרודה /עצבנית. אני צריכה להפסיק כאן את המשחק, ובע״ה נשחק שוב בקרוב כשלאמא יחזור הכוח״.
חיבוק ♥️