חודשיים אחרי החתונה נכנסתי להריון, הלם וכו,
אחרי חודשיים הפלה טבעית,
ועכשיו מתקרב המקווה..
בעלי בטראומה מההריון שהתחיל,
כשהיה הריון הוא לקח אחריות ותפקד מדהים!! תמך בי בכל השלבים וגם בהפלה..
עכשיו הוא אומר שזה מהר מדי, שהוא צריך זמן רגוע בלי דרמות של הריון והורמונים.
מהצד השני, אני כבר מהרגע שהבנתי על ההפלה התחלתי לתכנן את ההריון הבא ולהתנחם בו, האמנתי כל הזמן שתכף יגיע עוד הריון והפעם הוא ילך כמו שצריך.
אני מבינה שזה לא חכם להיכנס להריון כשבעלי לא מוכן אליו. זה הריון ראשון וכבר התחלתי לראות איך הוא משנה חיים..
אבל ככ קשה לי!! בחיים לא חשבתי שאמנע הריון אחרי החתונה, ועכשיו עוד יותר, אני להוטה ממש להשלים את הפער..
בכל הדיונים כאן בפורום על מניעה זה נראה שהזוגות מתואמים ומסכימים ביניהם על העניין, רק אצלנו זה ככה לא מתואם?
ממש אשמח שתרגיעו אותי מהלחץ שלי ותעזרו לי לשחרר ולעשות את הדבר הנכון.

