הנה, גם אני ערה בשתיים בלילה עם תינוק בן עשרה שבועות...לא קורה הרבה, אבל קורה. בהתחלה היה קורה הרבה יותר.
אז
א. מן הסתם הוא יכנס להרגל של שנת לילה בקרוב. זה לא אומר דווקא שיישן לילה שלם רצוף, אבל כן שיישן עמוק ואולי ידלג על הנקה אחת, יתעורר לאכול ויחזור לישון. אז צריך סבלנות...ואשתך צריכה לישון כמה שהיא יכולה כדי להתאושש.
ב. לגבי בכי והנקה. שניכם צודקים...אשתך רוצה תינוק רגוע, כי לאמא, במיוחד אמא צעירה שזה עתה הפכה לאמא, כמעט בלתי נסבל לשמוע את התינוק בוכה. זה משהו שקשה להסביר אותו, אבל זה ככה.
אתה צודק שלא על כל בכי צריך להניק, במיוחד אם זה עושה לו עומס בבטן.
ההגדרה ''כל שלוש שעות'' היא לא נכונה, כי רוב התינוקות הם לא שעון מדויק, למרות שיש כאלו שכן.
עדיף שבראש יהיה טווח גדול יותר, כמו למשל '' הוא אוכל כל שעתיים וחצי- שלוש''. ואז אם הוא מתעורר משינה ובוכה, ועברו שעתיים וחצי, אז אתם מבינים שמן הסתם הוא רעב.
זה נקרא ''לפי דרישה''- לא להיות מקובע מראש על מתי הוא רעב, אלא להיות קשובים וללמוד אותו וככה לדעת מתי הוא רעב.
שימו לב, בשבוע הקרוב יכול להיות שבאמת הוא יאכל כל שעתיים , בתדירות גבוהה יותר, כי גיל 6 שבועות זה גיל של קפיצת גדילה- התינוק צריך עוד חלב- אין עדיין מספיק- הוא יונק יותר וקצת לא רגוע- ואז הגוף מייצר עוד. זה מנגנון טבעי וחשוב ולכן כדאי להניק 'לפי דרישה''- ולא לפי הגדרת זמן.
יחד עם זה, אתה צודק בכך שלא כל בכי הוא בכי של רעב. לדעתי רוב הבכי בגיל הזה זה בכי של עייפות. התינוק רוב הזמן ישן, ומעט מאוד זמן ער.
אחרי עשר דקות של ערנות וחיוכים הוא כבר יכול להיות עיף, יתחיל קצת לילל, ואז מרימים אותו, ומתעסקים איתו ואז הוא עוד יותר נהיה עיף ובוכה, ולא נרגע ואז בסוף הוא כ''כ בוכה שאמא שלו מרגיעה אותו בדרך הכי פשוטה- הנקה. וכאן הוא נרגע, אבל קשה לו לישון כי צריך להוציא אויר, וההנקה עוררה את מערכת העיכול אז הוא גם עושה בטיטול וההחלפה מעירה אותו...ושוב הוא עייף ממש ועכשיו קשה לו להרדם מרוב עייפות, והוא צורח, אז שוב יונק כדי להרגע וכו' וכו'.
זה תסריט שאני עברתי עם חלק מהתינוקות שלי וראיתי אמהות אחרות עוברות אותו.
הדרך הכי טובה להתמודד עם זה זה ללמוד את הבכי של התינוק. בכי של רעב, של עייפות, של כאב בטן. כל בכי נשמע אחרת .
כדאי לכם לראות כמה סרטונים של ''שפת התינוקות''- זה יתן לכם כיוון איך לזהות את הבכי.
אני יכולה להעיד שברגע שלמדתי לזהות, החיים נהיו קלים יותר.
אני מזהה את העייפות, ולא מחכה. מיד משכיבה לישון במקום קבוע (עגלה, עריסה) והתינוק לרוב נרדם בקלות וישן טוב. וגם לא תלוי בהנקה כדי להרדם.
אני ממש משתדלת לא להניק אם הוא לא רעב. מניסיוני, זה עושה להם בלגן בבטן ואז הם בוכים מכאב בטן.
אני גם ממש ממליצה לכם לקנות מנשא איכותי. לפעמים תינוק לא רגוע שכבר לא יודעים מה לעשות איתו, נכנס למנשא ותוך שלוש דקות כבר ישן שינה עמוקה ורגועה. בכלל, מנשא מאוד עוזר להתנהלות. אישית, אני עושה קניות שבועיות עם התינוק במנשא, ולפעמים מבשלת שבת ככה גם.
לגבי פליטות- זה לא קשור. תינוק לא פולט רק עודפים. לרוב, אם יש לו לחץ על הבטן הוא יפלוט גם אם לא אכל יותר מידי.
ולגבי אשתך- אתה יכול להראות לה מה שכתבתי, אולי יעזור לה. אבל באמת היא צריכה ללמוד את התינוק החדש שלה. ובכלל היא במצב מאוד רגיש ומאוד מטלטל. כשאישה הופכת לאמא זה שינוי מאוד עמוק ומהותי, לא רק בגלל הקושי הטכני של עייפות וטיפול בתינוק אלא במובן מסוים גם בגלל איבוד החופש שלה...לפעמים לוקח זמן להרגיש את זה.
שלא לדבר על ההורמונים שעדיין לא התאזנו לגמרי מאז הלידה..
בקיצור, תהיה סבלני ורגיש איתה. בסוף, היא זאת שמניקה ונמצאת עם התינוק באופן אינטנסיבי. ואני בטוחה שעם מעט עזרה והכוונה היא תמצא את הדרך הנכונה עבורה ועבור התינוק.
מזל טוב! ובהצלחה!
), מחליפה טיטול, מחשיכה, הנקה, ואז מתחיל הלילה. בלילה כשהוא קם לאכול אני מנסה לשמור כמה שיותר על אווירת שינה, לשמור על סביבה חשוכה, לא לדבר ולשחק איתו. רק מאכילה ומחזירה לישון. פשוט ללמוד אותו ואת ההרגלים שלו. זה לוקח זמן, אבל בע"ה עוד כמה שבועות כבר יהיה לו יום מסודר. 
)