אלא מה?

יש כמה דברים באסון הנוראי וקורע הלב הזה:

1. השנה התקיימה ההדלקה של "תולדות אהרון", שבכל שנה היא במוצאי לג בעומר, זמן לא רב מאד אחרי ההדלקות הגדולות הקודמות לה.

2. יש דרך שיורדת מהמתחם הזה, לא לכיוון הכניסה, ומתעקלת על מתחת הציון. נפרצה לפני כמה שנים. כבר לפני 3 שנים כתב מישהו בעיתון משפחה - הזכירו הלילה - הערה, שזה צוואר בקבוק מסוכן שעלול להסתיים באסון כי יש שם צפיפות קשה. זו ירידה, הדרך היתה גם עם רטיבות.  למרבית הצער מאד, לא הורחבה שם דרך בצורה שנותנת אפשרות בשעת הצורך לצאת בהמון.

3. לפי עדות ישירה ששמעתי במהלך הלילה הקשה והנורא הזה, אנשים אכן ירדו בדרך הזו. וזה זרַם. בזמן מסוים כמה שוטרים ושוטרת הציבו שם מחסום, גדר. ואז הזרימה המשיכה, אלו שמאחורנית לא ידעו מה שקורה ואנשים נדחפו ע"י אלו שנדחפו ע"י אלו שמאחוריהם וכו'..  צרחו לשוטרים שם שאין להם אויר. יתכן שהכוונה של המחסום היתה לטובה - מן הסתם - אולי כדי למנוע עליה מהכיוון ההוא. אולי כדי למנוע בדיוק ירידה צפופה בדרך כזו.  אבל כבר אמר כעת קצין משטרה בכיר, בלי להתייחס ספציפית מחוסר נתונים, שזה ברור שלא חוסמים ציבור זורם, כי זה מתכון לאסון.

כשכבר שחררו, אז בבת אחת הנחשל פרץ קדימה. מספיק אחד שמעד, כדי שהגל הזה יפול אחד על השני. מזעזע ומחריד ונורא. מיתה משונה וקשה.

4. בכללי, אכן היתה קהל רב. לא צפיפות של דחיקה אחד את השני ברחבה, אדרבה, אפילו רקדו שם, אבל מאד בקרבה זה לזה. 

דקה לפני שזה קרה, אני מסתכל על ההדלקה שהודלקה שם על סוג של "מרפסת" קטנה שיוצאת לכיוון הרחבה, מתפלא שאין מספיק שטח ריק מתחתיה, מתנחם בכך שבכל זאת אני מבחין שהשאירו שם שטח קטן מגודר - ואומר לעצמי, אם  חלילה עף ניצוץ אש ואוחז במישהו, מה יעשו אם דבר כזה מתפשט מאחד לשני ח"ו..  אין מקום לזוז כמעט. אמרתי לעצמי, שורפים בדים, אז אולי זה לא עף..

5. היו מקומות, כמו במדרגות שיורדות מהציון לכיוון הרחבה הזו, שכבר היתה שם צפיפות עצומה. ח"כ בן גביר העיד איך שלפו אותו משם, והוא עצמו ניסה להשאיר מקום לילד שהיה בין ההמון. 

6. היו מקומות שלא היה ציות, קודם לכן, למשטרה. בכניסה לציון עצמו ניסו למנוע כניסה מרובה של אנשים, והיו חבר'ה שנאבקו בשוטרים על כך. וזו נקודה שגם חשוב להעיר עליה ללימוד לקחים, ואינה קשור כמובן לאלה שנדחפו אל מותם ע"י כאלה שגם נדחפו וכד'..:

בכללי, כשמשטרה מונעת בגלל מספר גדול של אנשים להינכס עוד, צריך לשמוע לזה. המחשבה שיש כאן איזה "אויב" שרוצה לפגוע פשוט בענין היהודי, היא מחשבה מסוכנת מאד בעניינים כאלה. נכון שבשעת סכנה, אז ההיפך, כמו שקרה כנראה במחסום ההוא דלעיל.

אבל כשמראש יש הוראות בטיחות, צריך ללכת איתם (יש לציין שאכן רוב הציבור כך נהג. ברגע שמפקד המשטרה האחראי על האירוע הודיע על פיזור, בגלל נפגעים, לא היה שמץ ויכוח או דיון. התחילו לזוז, טרם ידעו מה בדיוק קרה).

זה נכון לגבי כניסה אל המיתחם הסגור ללא מסיכה, או ללא תו ירוק. זה נכון לגבי כניסה למקום שאומרים שזה כבר יותר מידי, זה נכון לגבי אי הליכה לכיוון שהמשטרה עוצרת לשם, כשיש לך אפשרות טובה לחזור חזרה..

והענין הוא, שבגלל "הבנת המציאות" ע"יי הגורמים האחראים, אז מראש כבר "מתייאשים" מהאפשרות שיצליחו לאכוף את זה. ומראש לא יגבילו מספר אנשים, אולי כי "יאמרו" שעושים דווקא שם ולא בת"א.. (הרי מבנה השטח שם באמת מסובך), וכי יהיו "מלחמות", שזה יותר מסוכן.

זה דבר עצום שהרבה יהודים יכולים לשמוח ביחד בשמחה של מצוה - אבל תמיד החשבון הראשוני צריך להיות, האם בשעת סכנה חלילה, האירוע יוכל להיות מנוהל, לא רק במובן של היערכות כחות ההצלה, אלא גם במובן הפשוט, שעושים בכל מקום ציבורי, של אפשרות יציאה סבירה ונושמת מכל שטח ומקום שם.

ובוודאי - לא לקחת ילדים לשטח צפוף. הם נמוכים יותר, צריך יותר להיזהר.

לא דיברתי על המדורות.

[וההדלקות זה לא בגלל  הנוצרים...  המקור שלהן הוא בהדלקה במירון, אח"כ בחצרת חסידים באירופה היו גם כאלה שעשו - ופה בארץ, בגלל שילדים אוהבים מדורות, וכנראה גם בגלל הנושא של סתם "קומזיצים", שזה בוודאי לא בא מאיתנו אלא משהו שהתפתח אצל ה"חלוצים" וכו', כבר פשט הענין..]

מה שאמרתי שמחה של מצוה, היה שאנשים שמחים שם, במירון, בהילולא דרשב"י. שלפי האמור בספר הזוהר, יצאה בת קול שיצאו לשמוח בהילולא - חתונה - שלו, שעלה לעולם העליון.

ההדלקה שם, היא מנהג עתיק. הדלקות אצל צדיקים, היו גם בארצות צפון אפריקה. 

על האריז"ל מסופר שעלה לשם בשמחה בלג בעומר ועשה חלאקה לילד.

זה סוג של דבר שהתפתח.

ואת צודקת שאין "מצוות מדורות"....

הוא לא אמר כך. 

דבר שני, מה שהביא שעשו סיום זהר אצל בתי כנסת ספרדיים מסויימים, זה מנהגם. אצל אשכנזים לא עשו כך.

יסוד ההדלקה במירון אינו חדש. ויש דיונים בפוסקים על שהיו זורקים לזה בגדים יקרים, אם אין בכך בל תשחית. וכבר האר"י ז"ל עלה לשם. והרבי מבויאן שמדליק ראשון, קיבל את זה בירושה מאבותיו.

אצל חצרות חסידים יש שעושים "הדלקה" מקבילה לזו שבמירון. 

וממילא, עם התפתחות הענין במירון, יותר העבירו את הדלקותיהם לשם.

בוודאי שזו לא מצוה, וגם לא דבר שהיה שם בצורה כזו קודם לכן, אבל דבר שהתפתח, ואפשר לראות איך התפתח.

גם עיקר טענתו, דומני, אינה על עצם הדבר הזה - הרי המנהג שהוא מציין, לא נהג אצלם מעולם, הם לא ספרדים - אלא בעיקר על הפרופורציות. 

בוודאי שאין כל היתר לסכן נפשות, או להביא לחילול שבת בגלל הדבר הזה. ועל זה באמת כבר העירו בעבר מכיוונים שונים. אצלנו אף פעם ה"חוויה" לא היתה העיקר, אלא משרתת את העיקר. ולהגיע למצב (היה לפני כמה שנים) שיודעים שהמשטרה תחלל שבת כי מדליקים במוצאי שבת, על אף שאיחרו אז את ההדלקה, זה "צריך עיון".

אבל אי אפשר להכחיש את רוממות הרוח הגדולה שיש שם. שמחה של מצוה. וזה לא בא בעיקר סביב ה"הדלקה" אלא מעצם ההילולא של רשב"י. וגם אם לא היו מדליקים, היתה כנראה התכנסות לא פחות גדולה. זה לא אנשים ש"רוקדים סביב המדורה"..

ולגבי "מדורות" בכללי, זה דבר שהתפתח בעיקר אצל ילדים. אין סיכוי (ואולי גם צורך) להילחם בזה. עדיף לנסות להשפיע לכיוונים קדושים..

"ברגע האסון" - את צריכה להבין שברגע האסון אף אחד שאל עמד ממש שם, לא הבין מה קורה.

אני ממש ראיתי את זה. לקח לי הרבה זמן להבין שקרה משהו רציני, אפילו כשכבר ראיתי שרצים עם אלונקה ועליה מישהו.

ומה זה "כולם"... ציבור של עשרות אלפים היו שם.

זה שחובשים היו צריכים להיאבק על המקום ולהידחס בין המון שהמשיך לזרום להר, זה כלל לא סותר. 

היה צריך להידחק, כי היה צפוף... ומי שהמשיך לעלות - כלל לא יכל לדעת מה קורה בפינה למעלה..

הסרטונים לגבי שוטרים שהתעמתו זה נכון. אזל זה ממש מיעוט קטן. מתוך ציבור גדול מאד, יהיו גם כאלה - מה גם שיש משקעים הדדיים, ויש את אלה שחושבים שסתם מתנכלים להם ומקלקלים את השמחה.. או שרוצים להוציא אותם ללא צורך אמיתי.

מה שחשוב להבין, זה שבאמת אי אפשר היה להבין מה קורה. מי שהיה שם, לא ראה, כמו שמי שצפה דרך המחשב, את הסיקורים והדיווחים. הוא ראה את המטרים הקרובים אליו..

אבל בכללי, אני ראיתי המון עצום של אנשים, שנשמע להוראות, מפנה את ההר, בשלוה, בדרך ארץ.

אני זוכר איך באותו רגע כבר התפעלתי מזה, בעיקר מהאיכפתיות, שאנשים מוכנים לעזוב את השמחה בגלל סכנה שנשקפת לכמה יחידים.. (כך זה היה נראה אז, כאילו כמה התעלפו בפינה כלשהי..)

זה מי שהנחה שם, אמר שיש לפחות עשר החייאות.

יותר מאוחר, הכריז מפקד המחוז על סיום האירוע וביקש לרדת מההר. זה היה למעלה. היכן שהיתה ההדלקה. ברור שאנשים שהיו תוך כדי הגעה, בכלל לא קלטו.

לגבי הסיום, בוודאי שאני מסכים איתך.

אלא אמרתי שהיו מועטים שמתוך תחושה כזו לא מיהרו לציית. לחלוטין לא מצדיק אותם. אבל זה ממש מיעוט. עשרות אלפים פשוט פינו את המקום בצורה מסודרת.

אני ראיתי בשידור חי. וכבר כמה שנים שאני רואה.

על הטריבונות לא נדחפו. ברחבה אנשים עמדו בצורה תרבותית. אם כי המון רב קרובים מאד זה לזה.

כשהתחיל האירוע הנורא, מי שהנחה, באידיש ובעברית, קרא לציבור לעלות בחזרה מ"דרך דויב"... שלח את הכחות לחלקה המדוברת. אם לא שהתברר כ"כ טראגי, היה מעלה חיוך לשמוע הכוונה ל"דרך בורמה", "מגידו", כרשת קשר צבאית.. וגם קריאה תוך כדי באידיש לומר תהילים.

כשהציבור נקרא להתפנות מההר, מאד התפעלתי. גם מהעובדה שאנשים מוכנים לוותר על הכל כדי להציל כמה יהודים שכנראה התעלפו.. (כך זה היה נשמע אז), גם מהצורה שהציבור הלך. בשלוה ובלי להתעכב, בדרך ארץ. במקומות אחרים היה עלול להיות אסון רק מבהלה.. מאד התפעלתי

על המעבר הספציפי הזה הותרע כבר שנים בדוח מבקר המדינה, אריה ארליך (אם אני לא טועה) כבר כתב על הצוואר בקבוק במעבר הספציפי הזה ביציאה מההדלקה של תולדות אהרון וכבר נאמר שהדרך היחידה לפתור את זה היא לעשות שם 'מחלף' כזה שיהיה אפשר לעבור מסודר.

למה זה לא קרה? כי חרדים. 

ולא, אני לא מרבה להכפיש ציבור שלם אבל מה שקורה במירון במשך שנים (ובחיי שאני מכיר, כל חיי גדלתי בצפת והייתי במירון שנים ארוכות עד שהפסקתי בדיוק בגלל זה. היכולת ללכת ממקום למקום בלי לההזיז את הרגליים רק ע"י הצפיפות וההידחפות של המון חרדי שלא רואה ממטר)

א האלימות, המרפקים, הדחיפות, התחושה שהמטרה (להגיע לציון/להדלקה) מקדשת את כל האמצעים (הדחיפות הכאב, ההימחצות הצפיפות)

ב וועד ההקדשות ידעת שיש 4 הקדשות במירון וכל אחד עושה מה שבא לו? ניסו כבר להפוך א זה בהצעת חוק למשהו אחד מסודר להרו מבני ארעי לא חוקיים שקיימים ולבנות שם קמפוס מסודר. החוק אפילו הוגש לכנסת ונחשו מה? החרדים כ"כ התנגדו שזה ירד מהפרק.

ג ההתעקשות של החרדים לקיים אירוע כזה בכל מחיר בלי להתחשב בהגבלות הקורונה למשל או בכל צורה אחרת. אין דבר כזה עקרונית אירוע שאין מי שאחראי עליו ולוקח אחריות על דבר כזה. יש לכל אירוע בעל בית. במירון החרדים (העסקנים שלהם מגובים בציבור שלא יספור את ההנחיות אם הם לא כמו שהם רוצים) פשוט מודיעים שאם לא עושים לפי מה שהם רוצים יש 'חוק טבע שכזה' שפשוט יגיעו ויתעלמו מהחוק.

אז כן. זה היה צפוי. וחשוב ביותר להגיד שהיה צפוי

זה התנהלות כוחנית ודורסנית כלפי כל מי שלא חרדי (או שחרדים אבל לא בול כמוני) ועכשיו זה פגע בהם פנימה קוודא כי נכנעו לכוחניות שלהם ואיפשרו אירוע ענק בלי שהוא יהיה בטיחותי וכל שנה נכנעים להם וכיוון שבניסי ניסים אין אסונות כל שנה אז זה ממשיך עד שהגיע האסון הזה.

אז כן. חשוב לדבר על זה כשהדם חם כדי למנוע את הישנותו בשנים הבאות

במקום לחכות בסבלנות בתור כולם קופצים

אבל גם הם מתבגרים.

יש תורה ומצוות כדי שנתנהג בצורה מנומסת עם דרך ארץ, לא להיות ברברים.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.