אלא מה?

יש כמה דברים באסון הנוראי וקורע הלב הזה:

1. השנה התקיימה ההדלקה של "תולדות אהרון", שבכל שנה היא במוצאי לג בעומר, זמן לא רב מאד אחרי ההדלקות הגדולות הקודמות לה.

2. יש דרך שיורדת מהמתחם הזה, לא לכיוון הכניסה, ומתעקלת על מתחת הציון. נפרצה לפני כמה שנים. כבר לפני 3 שנים כתב מישהו בעיתון משפחה - הזכירו הלילה - הערה, שזה צוואר בקבוק מסוכן שעלול להסתיים באסון כי יש שם צפיפות קשה. זו ירידה, הדרך היתה גם עם רטיבות.  למרבית הצער מאד, לא הורחבה שם דרך בצורה שנותנת אפשרות בשעת הצורך לצאת בהמון.

3. לפי עדות ישירה ששמעתי במהלך הלילה הקשה והנורא הזה, אנשים אכן ירדו בדרך הזו. וזה זרַם. בזמן מסוים כמה שוטרים ושוטרת הציבו שם מחסום, גדר. ואז הזרימה המשיכה, אלו שמאחורנית לא ידעו מה שקורה ואנשים נדחפו ע"י אלו שנדחפו ע"י אלו שמאחוריהם וכו'..  צרחו לשוטרים שם שאין להם אויר. יתכן שהכוונה של המחסום היתה לטובה - מן הסתם - אולי כדי למנוע עליה מהכיוון ההוא. אולי כדי למנוע בדיוק ירידה צפופה בדרך כזו.  אבל כבר אמר כעת קצין משטרה בכיר, בלי להתייחס ספציפית מחוסר נתונים, שזה ברור שלא חוסמים ציבור זורם, כי זה מתכון לאסון.

כשכבר שחררו, אז בבת אחת הנחשל פרץ קדימה. מספיק אחד שמעד, כדי שהגל הזה יפול אחד על השני. מזעזע ומחריד ונורא. מיתה משונה וקשה.

4. בכללי, אכן היתה קהל רב. לא צפיפות של דחיקה אחד את השני ברחבה, אדרבה, אפילו רקדו שם, אבל מאד בקרבה זה לזה. 

דקה לפני שזה קרה, אני מסתכל על ההדלקה שהודלקה שם על סוג של "מרפסת" קטנה שיוצאת לכיוון הרחבה, מתפלא שאין מספיק שטח ריק מתחתיה, מתנחם בכך שבכל זאת אני מבחין שהשאירו שם שטח קטן מגודר - ואומר לעצמי, אם  חלילה עף ניצוץ אש ואוחז במישהו, מה יעשו אם דבר כזה מתפשט מאחד לשני ח"ו..  אין מקום לזוז כמעט. אמרתי לעצמי, שורפים בדים, אז אולי זה לא עף..

5. היו מקומות, כמו במדרגות שיורדות מהציון לכיוון הרחבה הזו, שכבר היתה שם צפיפות עצומה. ח"כ בן גביר העיד איך שלפו אותו משם, והוא עצמו ניסה להשאיר מקום לילד שהיה בין ההמון. 

6. היו מקומות שלא היה ציות, קודם לכן, למשטרה. בכניסה לציון עצמו ניסו למנוע כניסה מרובה של אנשים, והיו חבר'ה שנאבקו בשוטרים על כך. וזו נקודה שגם חשוב להעיר עליה ללימוד לקחים, ואינה קשור כמובן לאלה שנדחפו אל מותם ע"י כאלה שגם נדחפו וכד'..:

בכללי, כשמשטרה מונעת בגלל מספר גדול של אנשים להינכס עוד, צריך לשמוע לזה. המחשבה שיש כאן איזה "אויב" שרוצה לפגוע פשוט בענין היהודי, היא מחשבה מסוכנת מאד בעניינים כאלה. נכון שבשעת סכנה, אז ההיפך, כמו שקרה כנראה במחסום ההוא דלעיל.

אבל כשמראש יש הוראות בטיחות, צריך ללכת איתם (יש לציין שאכן רוב הציבור כך נהג. ברגע שמפקד המשטרה האחראי על האירוע הודיע על פיזור, בגלל נפגעים, לא היה שמץ ויכוח או דיון. התחילו לזוז, טרם ידעו מה בדיוק קרה).

זה נכון לגבי כניסה אל המיתחם הסגור ללא מסיכה, או ללא תו ירוק. זה נכון לגבי כניסה למקום שאומרים שזה כבר יותר מידי, זה נכון לגבי אי הליכה לכיוון שהמשטרה עוצרת לשם, כשיש לך אפשרות טובה לחזור חזרה..

והענין הוא, שבגלל "הבנת המציאות" ע"יי הגורמים האחראים, אז מראש כבר "מתייאשים" מהאפשרות שיצליחו לאכוף את זה. ומראש לא יגבילו מספר אנשים, אולי כי "יאמרו" שעושים דווקא שם ולא בת"א.. (הרי מבנה השטח שם באמת מסובך), וכי יהיו "מלחמות", שזה יותר מסוכן.

זה דבר עצום שהרבה יהודים יכולים לשמוח ביחד בשמחה של מצוה - אבל תמיד החשבון הראשוני צריך להיות, האם בשעת סכנה חלילה, האירוע יוכל להיות מנוהל, לא רק במובן של היערכות כחות ההצלה, אלא גם במובן הפשוט, שעושים בכל מקום ציבורי, של אפשרות יציאה סבירה ונושמת מכל שטח ומקום שם.

ובוודאי - לא לקחת ילדים לשטח צפוף. הם נמוכים יותר, צריך יותר להיזהר.

לא דיברתי על המדורות.

[וההדלקות זה לא בגלל  הנוצרים...  המקור שלהן הוא בהדלקה במירון, אח"כ בחצרת חסידים באירופה היו גם כאלה שעשו - ופה בארץ, בגלל שילדים אוהבים מדורות, וכנראה גם בגלל הנושא של סתם "קומזיצים", שזה בוודאי לא בא מאיתנו אלא משהו שהתפתח אצל ה"חלוצים" וכו', כבר פשט הענין..]

מה שאמרתי שמחה של מצוה, היה שאנשים שמחים שם, במירון, בהילולא דרשב"י. שלפי האמור בספר הזוהר, יצאה בת קול שיצאו לשמוח בהילולא - חתונה - שלו, שעלה לעולם העליון.

ההדלקה שם, היא מנהג עתיק. הדלקות אצל צדיקים, היו גם בארצות צפון אפריקה. 

על האריז"ל מסופר שעלה לשם בשמחה בלג בעומר ועשה חלאקה לילד.

זה סוג של דבר שהתפתח.

ואת צודקת שאין "מצוות מדורות"....

הוא לא אמר כך. 

דבר שני, מה שהביא שעשו סיום זהר אצל בתי כנסת ספרדיים מסויימים, זה מנהגם. אצל אשכנזים לא עשו כך.

יסוד ההדלקה במירון אינו חדש. ויש דיונים בפוסקים על שהיו זורקים לזה בגדים יקרים, אם אין בכך בל תשחית. וכבר האר"י ז"ל עלה לשם. והרבי מבויאן שמדליק ראשון, קיבל את זה בירושה מאבותיו.

אצל חצרות חסידים יש שעושים "הדלקה" מקבילה לזו שבמירון. 

וממילא, עם התפתחות הענין במירון, יותר העבירו את הדלקותיהם לשם.

בוודאי שזו לא מצוה, וגם לא דבר שהיה שם בצורה כזו קודם לכן, אבל דבר שהתפתח, ואפשר לראות איך התפתח.

גם עיקר טענתו, דומני, אינה על עצם הדבר הזה - הרי המנהג שהוא מציין, לא נהג אצלם מעולם, הם לא ספרדים - אלא בעיקר על הפרופורציות. 

בוודאי שאין כל היתר לסכן נפשות, או להביא לחילול שבת בגלל הדבר הזה. ועל זה באמת כבר העירו בעבר מכיוונים שונים. אצלנו אף פעם ה"חוויה" לא היתה העיקר, אלא משרתת את העיקר. ולהגיע למצב (היה לפני כמה שנים) שיודעים שהמשטרה תחלל שבת כי מדליקים במוצאי שבת, על אף שאיחרו אז את ההדלקה, זה "צריך עיון".

אבל אי אפשר להכחיש את רוממות הרוח הגדולה שיש שם. שמחה של מצוה. וזה לא בא בעיקר סביב ה"הדלקה" אלא מעצם ההילולא של רשב"י. וגם אם לא היו מדליקים, היתה כנראה התכנסות לא פחות גדולה. זה לא אנשים ש"רוקדים סביב המדורה"..

ולגבי "מדורות" בכללי, זה דבר שהתפתח בעיקר אצל ילדים. אין סיכוי (ואולי גם צורך) להילחם בזה. עדיף לנסות להשפיע לכיוונים קדושים..

"ברגע האסון" - את צריכה להבין שברגע האסון אף אחד שאל עמד ממש שם, לא הבין מה קורה.

אני ממש ראיתי את זה. לקח לי הרבה זמן להבין שקרה משהו רציני, אפילו כשכבר ראיתי שרצים עם אלונקה ועליה מישהו.

ומה זה "כולם"... ציבור של עשרות אלפים היו שם.

זה שחובשים היו צריכים להיאבק על המקום ולהידחס בין המון שהמשיך לזרום להר, זה כלל לא סותר. 

היה צריך להידחק, כי היה צפוף... ומי שהמשיך לעלות - כלל לא יכל לדעת מה קורה בפינה למעלה..

הסרטונים לגבי שוטרים שהתעמתו זה נכון. אזל זה ממש מיעוט קטן. מתוך ציבור גדול מאד, יהיו גם כאלה - מה גם שיש משקעים הדדיים, ויש את אלה שחושבים שסתם מתנכלים להם ומקלקלים את השמחה.. או שרוצים להוציא אותם ללא צורך אמיתי.

מה שחשוב להבין, זה שבאמת אי אפשר היה להבין מה קורה. מי שהיה שם, לא ראה, כמו שמי שצפה דרך המחשב, את הסיקורים והדיווחים. הוא ראה את המטרים הקרובים אליו..

אבל בכללי, אני ראיתי המון עצום של אנשים, שנשמע להוראות, מפנה את ההר, בשלוה, בדרך ארץ.

אני זוכר איך באותו רגע כבר התפעלתי מזה, בעיקר מהאיכפתיות, שאנשים מוכנים לעזוב את השמחה בגלל סכנה שנשקפת לכמה יחידים.. (כך זה היה נראה אז, כאילו כמה התעלפו בפינה כלשהי..)

זה מי שהנחה שם, אמר שיש לפחות עשר החייאות.

יותר מאוחר, הכריז מפקד המחוז על סיום האירוע וביקש לרדת מההר. זה היה למעלה. היכן שהיתה ההדלקה. ברור שאנשים שהיו תוך כדי הגעה, בכלל לא קלטו.

לגבי הסיום, בוודאי שאני מסכים איתך.

אלא אמרתי שהיו מועטים שמתוך תחושה כזו לא מיהרו לציית. לחלוטין לא מצדיק אותם. אבל זה ממש מיעוט. עשרות אלפים פשוט פינו את המקום בצורה מסודרת.

אני ראיתי בשידור חי. וכבר כמה שנים שאני רואה.

על הטריבונות לא נדחפו. ברחבה אנשים עמדו בצורה תרבותית. אם כי המון רב קרובים מאד זה לזה.

כשהתחיל האירוע הנורא, מי שהנחה, באידיש ובעברית, קרא לציבור לעלות בחזרה מ"דרך דויב"... שלח את הכחות לחלקה המדוברת. אם לא שהתברר כ"כ טראגי, היה מעלה חיוך לשמוע הכוונה ל"דרך בורמה", "מגידו", כרשת קשר צבאית.. וגם קריאה תוך כדי באידיש לומר תהילים.

כשהציבור נקרא להתפנות מההר, מאד התפעלתי. גם מהעובדה שאנשים מוכנים לוותר על הכל כדי להציל כמה יהודים שכנראה התעלפו.. (כך זה היה נשמע אז), גם מהצורה שהציבור הלך. בשלוה ובלי להתעכב, בדרך ארץ. במקומות אחרים היה עלול להיות אסון רק מבהלה.. מאד התפעלתי

על המעבר הספציפי הזה הותרע כבר שנים בדוח מבקר המדינה, אריה ארליך (אם אני לא טועה) כבר כתב על הצוואר בקבוק במעבר הספציפי הזה ביציאה מההדלקה של תולדות אהרון וכבר נאמר שהדרך היחידה לפתור את זה היא לעשות שם 'מחלף' כזה שיהיה אפשר לעבור מסודר.

למה זה לא קרה? כי חרדים. 

ולא, אני לא מרבה להכפיש ציבור שלם אבל מה שקורה במירון במשך שנים (ובחיי שאני מכיר, כל חיי גדלתי בצפת והייתי במירון שנים ארוכות עד שהפסקתי בדיוק בגלל זה. היכולת ללכת ממקום למקום בלי לההזיז את הרגליים רק ע"י הצפיפות וההידחפות של המון חרדי שלא רואה ממטר)

א האלימות, המרפקים, הדחיפות, התחושה שהמטרה (להגיע לציון/להדלקה) מקדשת את כל האמצעים (הדחיפות הכאב, ההימחצות הצפיפות)

ב וועד ההקדשות ידעת שיש 4 הקדשות במירון וכל אחד עושה מה שבא לו? ניסו כבר להפוך א זה בהצעת חוק למשהו אחד מסודר להרו מבני ארעי לא חוקיים שקיימים ולבנות שם קמפוס מסודר. החוק אפילו הוגש לכנסת ונחשו מה? החרדים כ"כ התנגדו שזה ירד מהפרק.

ג ההתעקשות של החרדים לקיים אירוע כזה בכל מחיר בלי להתחשב בהגבלות הקורונה למשל או בכל צורה אחרת. אין דבר כזה עקרונית אירוע שאין מי שאחראי עליו ולוקח אחריות על דבר כזה. יש לכל אירוע בעל בית. במירון החרדים (העסקנים שלהם מגובים בציבור שלא יספור את ההנחיות אם הם לא כמו שהם רוצים) פשוט מודיעים שאם לא עושים לפי מה שהם רוצים יש 'חוק טבע שכזה' שפשוט יגיעו ויתעלמו מהחוק.

אז כן. זה היה צפוי. וחשוב ביותר להגיד שהיה צפוי

זה התנהלות כוחנית ודורסנית כלפי כל מי שלא חרדי (או שחרדים אבל לא בול כמוני) ועכשיו זה פגע בהם פנימה קוודא כי נכנעו לכוחניות שלהם ואיפשרו אירוע ענק בלי שהוא יהיה בטיחותי וכל שנה נכנעים להם וכיוון שבניסי ניסים אין אסונות כל שנה אז זה ממשיך עד שהגיע האסון הזה.

אז כן. חשוב לדבר על זה כשהדם חם כדי למנוע את הישנותו בשנים הבאות

במקום לחכות בסבלנות בתור כולם קופצים

אבל גם הם מתבגרים.

יש תורה ומצוות כדי שנתנהג בצורה מנומסת עם דרך ארץ, לא להיות ברברים.

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.