כל יום ששי לא הייתי מסוגלת לעשות כלום.
עכשיו מרגע שיצאה שבת ועד רגע הזה יושבת בחוסר מעש.
הבית הפוך והבלגן חוגג, לא מצליחה להרים את עצמי!
לא מסוגלת ללכת לישון או לעשות משהו מועיל.
ועוד מעט בוקר וצריך לשלוח את הילדים ולצאת לעבודה כאילו הכל רגיל...
טאטע!!!! רחמים!!!!!!
תתחילי במשהו טכני כמו לארגן את הבית.אולי זה יעזור קצת
נכנסתי למיטה אנסה לישון שלפחות מחר אולי אצליח לתפקד.
מאז שהתחתנתי.
לפני מאד מאד אהבתי
מאז שהתחתנתי לא יכולה לסבול את הלחץ להספיק.
הלחץ להכין.
אבל בראש ובראשונה- שונאת שבעלי שיכור.
אני לא מכירה את זה.
במשפחה שלי אף אחד לא היה עד כדי כך אלא רק תופסים ראש בקטנה.
הוא משתכר לגמרי.
לא זוכר כלום אח"כ.
כל התפעול של הילדים והארגון עלי.
כל הפדיחות שהוא עושה.
כל שנה היו מתקשרים אלי לעדכן אותי מה בעלי עושה (כי לא הסכמתי לחגוג איתו בצורה כזו. והיינו עושים חג בנפרד)
והנה שוב מתחיל החג.
והפעם אני חייבת להיות צמודה אליו כי מלחמה.
ולא באלי.
אבל את יכולה לבקש שלא ישתכר.
זה נכון בכל שנה, בטח השנה.
לגבי הלחץ לארגן - לשנים הבאות תדעי שאפשר את הרוב להכין מראש בנחת.
אבל ממש מבינה את הסלידה מהשכרות. הייתי מנסה לעמוד על זה, אם הוא עדיין פיכח כרגע
ולראות בה גם את הטוב. (הוא באמת אומר דברים חמודים כשהוא שיכור...)
עדיין קשה לי עם זה שהוא לא ב"עניינים", ובעיקר קשה לי עם התגובה שלו אחר כך (הוא הרבה פעמים מקיא הרבה), אבל לרוב מסתדרת עם זה, ומקבלת מחמאות על השכרות היפה שלו.
אבל:
גם כשהוא שיכור הוא עדיין אחראי על חלק מהילדים (הגדולים) ועל חלוקת משלוחי המנות המרוחקים.
ויש שנים שאני מבקשת ממנו לא להשתכר (כמו סביב הריונות ולידות או כשהוא או אני לא מרגישים טוב), והוא מקבל את זה מיד. השנה למשל הוא לא ישתכר (אנחנו בירושלים) כי ההוא צריך להיות מפוקס בשביל זמני האזעקות.
מקווה שגם אתם תצליחו להגיע לעמק השווה בנושא הזה❤️
(ואם תרצי, אשלח לך קטע שכתבתי פעם בנושא...)
אלא אומר דברי תורה ומצחיק פה את כולם.
אבל אין לי סיכוי לבקש ממנו לא להשתכר.
הוא לא מקבל את זה.
אשמח לקרוא.
ולחלופין - ניסית להסביר לו למה קשה לך כשהוא משתכר?
כמו בכל עניין זוגי, ההבנה ההדדית חשובה פה...❤️
אחפש ואשלח לך בע"ה.
הסברתי
כל שנה אנחנו עושים בנפרד.
השנה לא הסתדר בגלל המלחמה.
זה ממש ממש קשה לי.
למרות שאני כאילו הכי זורמת וצחוקים ואנשים שפה כזה רואים אותי בסבבה אבל בלב אני גמורה.
והנה נגמר היום
הוא ישן במיטה
הילדים רחוצים אכולים
אני קצת מתאפסת.
תודה לאל דיי מסודר פה.
אבל אשאיר לן חלק למחר.
מנגואיתעם אבא
מתלבטת איך להתארגן על זה, רציתי שגם בן ה3 יזכה לשמוע מגילה. מצד שני הוא לא יצליח להיות מההתחלה ועד הסוף בלי להפריע
מלבד ילדים נדירים שמסוגלים לשבת בשקט הרבה זמן.
אפשר בבית להקריא לו פסוקים בשביל החוויה.
בכל אופן, אצלנו - לבעלי יש מגילה, וכבר כמה שנים שהוא קורה לי בבית (לפחות באחת הפעמים). מנסים כשהקטנים ישנים, אבל אם מתעוררים עושים הפסקות לפי הצרכים שלהם.
השנה חשבנו שאולי הוא יקרא במקלט לכל מי שירצה בסביבה, אולי כמה נגלות. נראה איך נעשה את זה עם הקטנות שלנו...
אם יש מישהו באזורכם עם מגילה, כדאי לנסות ליזום משהו כזה - קריאה במקלט/בממ"ד.
הבת שלי בת השלוש הייתה איתי בקריאת המגילה היום, לא הפריעה בכלל... נהנתה להרעיש וביתר הזמן ישבה בשקט, לקחתי אותה גם שנה שעברה למגילה, גם שם ישבה בשקט.
חוץ ממנה בקריאה שהשתתפתי היו עוד לפחות שתי בנות בנות גילה ואפילו פחות שישבו בשקט.
נכון שיש ילדים מרעישים אבל לא כולם וכל אמא מכירה את הילדים שלה ותדע אם מתאים או לא
לק"י
אמהות שמביאות ילדים צריכות לקחת בחשבון, שיש מצב שיצטרכו לצאת באמצע, אם הילד יתחיל להפריע.
ולא תמיד זה קורה.
כי ילדים בגיל הזה (וגם גדולים יותר), גם השקטים שבהם, אם הם צריכים משהו דחוף (שירותים למשל) לא תמיד ידעו לבקש בשקט. ובקריאת מגילה זה קריטי, גם רעשים קטנים שחוזרים על עצמם.
אני מוותרת על זה (והבן שלי גם לא כזה שקט, אז אני לא אקח סיכון בכל מקרה).
והאמת - יש גם ילדים מתעתעים, שלפעמים כך ולפעמים כך... בעלי נאלץ כמה פעמים לקחת את הילדונת שלנו איתו לתפילה, והיו פעמים שהיא ישבה בלי להוציא הגה, והיו פעמים שהיא לא הפסיקה לדבר... (ובמקרה כזה הוא יצא איתה החוצה)
נראה לי שבהכללה רוב הילדים בגיל הזה לא יכולים לשבת בשקט גמור חצי שעה שלמה.
בעיני זו ציפייה לא מחויבת בטח לא בקריאת מגילה שיש בה את הזמן שמרעישים ברעשן אבל גם אם ילד אומר מילה או שתיים זה לא אסון באופן בו אני תופסת את חינוך הילדים לתפילה ולשהות בבית הכנסת.
כמובן שאם ילד מתקשה לשבת, בוכה, צועק אז לא מתאים אבל ילד רגוע יחסית לא רואה סיבה שלא יבוא
כי צריך לא לפספס כמעט אף מילה מהקריאה.
כן, גם הרעשים בהמן הם לא בסדר... אבל מכיוון שהקורא מכוונן עליהם, בדרך כלל הוא חוזר אחר כך על הפסוק האחרון.
אני הסברתי לבת שלי שרצתה לבוא שהיא לא יכולה כי צריך להיות בשקט הרבה זמן וזה יכול להיות לה קשה וזה יפריע לאחרים אז נחכה שתגדל.
ולצורך החינוך אני לוקחת אותם בזמנים שבהם זה פחות מפריע אם יש רעש ושיש לי אפשרות להוציא אותם
שכשיש הרבה ילדים, וכל אחד אומר רק מילה-שתיים, זה הרבה רעש.
בזמנים שלא צריך שקט כמו בקריאת מגילה, אני נוטה להסכים איתך.
הלכתי עם כולם והיינו בחוץ והגדולים נכנסו קצת וכשמיצו יצאו
השנה תיכננתי לקחת את בן ה5 ואולי בן ה4, את השני התלבטתי.
בגיל 3 ממש לא חושבת שמסוגלים לשבת הרבה זמן בשקט.
בעלי או הבן הגדול יקרא.
לוקחת את הילדים מחופשים ובע"ה נזכה לשמוח ולשמח.
(יש לי בן 5 ומעלה)
הייתי מזמינה אלינו אבל אין מעלית אז ככה יצא.
בעלי בצבא. אולי יחזור היום. הלוואי.
אם לא. זה קצת מסובך. אני עם 2 קטנים.
את צריכה לקרוא ביחד איתם בעצמך, עדיף ממגילה כשרה, אם אין אפשר מהחומש.
תחפשי קישורים.
אם לא תצליחי בשום דרך, תכווני ששנה אחת מתבטל כדי לזכות לקרוא שנים הרבה בע"ה!
לפי הפסיקה שאנחנו קבלנו למשל, לא יוצאים ידי חובה כך.
וכשמעלים כזה אופציה בפורום כדאי לסייג שלא לפי כל השיטות....
תנסי לברר באזורך אם יש בחורים מישיבה קרובה/שכנים שאחד מהם יוכל לקרוא אצלך בבית
ואז כבר תזמיני עוד שכנות שאולי צריכות גם.
או להתארגן עם שכנה במצבך לתורות- אחת עם הילדים השניה יוצאת לשמוע מגילה
בכל רחוב להיום בערב,
הילדים שלי לא קטנים הם יבואו איתנו לשכנים.
מחר בבוקר אולי נקרא מהמגילה בבית, נראה איך יהיה.
בעלי לוקח את שני הגדולים לבית כנסת (שנמצא במקלט).
אני נשארת עם הקטנים. אולי נרד קצת ליד בית הכנסת כדי להרגיש את האווירה.
אחר כך אני אלך לקריאה לנשים. בתקווה שלא יהיו אזעקות באמצע.
עדיין לא ברור אם בבית שלו (שעם ממ"ד אבל פיצי) או במקלט
או בבתים .
הגדולים שצמו הלכו בזמן התפילה לחניון- שם ארגנו מניין.
את הקטנות שדווקא השנה אמרתי להן מראש שהגיע הזמן שילכו כי כבר יודעות לקרוא ב"ה, החלטתי לא לקחת.
בהרגשה שלי השנה זה לא הזמן.... כמובן הסברתי להן מדוע, חכמות מספיק בשביל להבין, חרדות מספיק בשביל להעדיף להישאר בקונכיה שלהן.....
אז הלכתי לשמוע אצל שכנים אחרי שהגדולים חזרו ושברו את הצום.
בעלי קורא לי בבית
והשנה אני מודה על זה במיוחד
הצטיידתי מראש בורמוקס 😁
ברצינות.. כבר התחילו פה חגיגות וגירודים 😬🤐
שוטה או תינוקת?🤣🤣🤣
הכנתי לי תעסוקה לליל פורים שלא אשתעמם
לא קניתי מארזים למשלוחי מנות.
סוף סוף התחלתי להיפטר מכמויות החד''פ שיש לי כבר בבית.
דבר ראשון קנינו את הממתקים בשביל משלוחי המנות של הילדים.
לולא זה - מה הם היו אוכלים בימים טרופים אלה, שאין חשק וזמן לעמוד במטבח??
(לא משנה שהם מתעקשים בכל זאת לשלוח משלוחים, ולכן נאלצנו לעשות עוד גיחות של קניות... ולא משנה שבעצם הבכורה שלי לא ויתרה על הרעיונות המקוריים שלה למשלוחים, ולכן עומדת הרבה זמן במטבח... בקיצור, זה רק תירוץ שלי🤭🙈)
ותודה לאל שעבר בסדר .
הוי אהובות,
מה אדבר ומה אומר
ימים לא קלים וזה לא נגמר
אל תשאלו מה שכאן נשאר
בוקה ומבלוקה עליי נאמר
מתחת הרגליים הילדים מסתובבים
גומרים כל מה שמכינה בסירים 🍲🍲🍲
מודדים תחפושות שוב ושוב ושוב
להחליף כל רגע זה ממש חשוב 🎉👺🎭
וההתרעה פה מצפצפת כל דקה
רק נגמרת אחת ומגיעה עוד אזעקה
בכל פעם את הצאן סוחבים 🐑🐏🐑🐏
ובמקלט למטה מצטופפים
ושלא תדעו מה ששם קרה
כל השכונה וכל החבורה
רציתי להצטנף, לשבת בפינה
להגיד תהילים מכריכה לכריכה
אך השכנה ממול אותי סימנה 🎯
"היא כבר את פסח כמעט גמרה
את כל הארונות ואת כל המגירה"
ונכון שסיפרתי שאצלי פסח כבר מוכן
אבל יש עוד עבודה וממש מעט זמן
נשאר לי רק לנקות החדרים
את הארונות ואת המדפים
יש צעצועים לנקות ולשמור
ואת הספרים של אישי האדמו"ר 📚
על המטבח עדיף שלא לפתוח
כמה עבודה בא לי לברוח
בקיצור, אהובות קדושות יקרות
אנא שתפוני בקשיים ובצרות
שאזכור ואדע שאני לא בדד
קבוצת תמיכה נפתח הידד!
אני מתייגת כאן באהבה
כל אחת שבשרשוריי הגיבה
וכל אחת ואחת בתשובה
אנא תייגו נוספת בחדווה
ואם חלילה וחס מישהי התפספסה
אני מראש כורעת לבקש סליחה 🙏🙏
יאלה עלמות נצא לדרך
אני רוצה פה שרשור מפלצת!!!
אתן יכולות לעזור לי לחכות לו?
כולם מחכים מצפים ומייחלים לבואו
ואני? לא יודעת למה אבל אני ממש פוחדת, המחשבה על משיח שיבוא מכניסה אותי להתקף חרדה ואני לא מגזימה
למה כולם מחכים ואני לא? למה המילה גאולה מלחיצה אותי???
אני יותר מאשמח אם תוכלו להאיר את עניי
אני גם רוצה לחכות לו מתוך הבנה אמיתית ולא מתוך ייסורים 💔
השואה... עכשיו אנחנו בעליה . רואים את קרנו של עם ישראל עולה. ומכל מה שלמדתי גאולה זה מעין עולם הבא בעולם הזה ורק טוב אמיתי. אם כבר אפשר לפחד ממה שקורה עכשיו. כשתגיע הגאולה נהיה אחרי הצרות. דבר נןסף שלמגתי זה שהגאולה כל הזמן הולכת ומתגלה עוד ועוד לא בטוח שבוקר אחד פתאום בום גאולה ( אולי כן..) אלא זו מציאות טובה שהולכת ומתגלה וממש רואים את זה בעינים היום( אלא אם מתעקשים לא לראות תהליכים וניסים). עם ישראל מתקרב לאמונה ומסורת( אנשים חילונים שאני עובדת איתם סיפרו לי על ילדהם שרוצים לשמור כשרות/ שבת/ תפילין). נס פורים בלתי נתפס בשבת זכור ועוד... הקב"ה מביא לנו את הגאולה בתהליכים כדי שיהיו לנו כלים להכיל אותה . הקב"ה אוהב אותנו ורוצה בטובתנו אולי הפחד נובע מחינוך שצייר את הקב"ה כמישהו שמחפש אותנו וכועס עלינו ואז גאולה זה מפחיד. אם מבינים שהקב"ה אוהב אותנו ורוצה שיהיה לנו טוב , רוצה את הלב שלנו איתו. גאולה זה אהבה , קירבה, שלום, הרמוניה.
יש לי ילד בן שלוש, גמול, ורגע לפני הטרפת של פורים,
בא לי להגיד לקב''ה תודה על שני דברים קטנים, אולי מגוחכים, אבל עבורי הם משמעותיים מאוד-
1. שבזמן האזעקות הוא לא היה צריך אף פעם שירותים
2. שלא ברח לו, וגם לאחרים, בלילות (אנחנו ישנים במקלט ציבורי).
מי מצטרפת אליו ורוצה גם לכתוב על מתנות קטנות שהיא קיבלה בתוך הטרפת?
שב"ה מתחילת האזעקות לא היו פספוסים.
הילדים ישנים בממד ביתי, וזה עדיין יכול להיות לא נעים
תודה שהצלחנו לחזור הביתה (תחת אש 😂) אחרי שהתארחנו בשבת באזור מרוחק.
שלא היינו מכירים בשום הזדמנות אחרת.. חיים בבניין שכל אחד לעצמו, והמפגש היחיד כמעט הוא במקלט, ולאט לאט עם האזעקות והלחץ הקשר וההיכרות הופכים למשמעותיים יותר
יש לי בן שנה וחצי אהבת חיי, צמוד אליי, אבל מפונק ובכיין ממש.
תודה לה' הוא היה ממש בסדר כל פעם שהסתגרנו באזעקות... ממש פחדתי שהוא יבכה בלילה או שירצה לאכול משהו שאין לי פה וכו'. הוא היה סבבה!
ואלף פעמים תודה תודה תודה שיש לנו ממד בבית. כ''כ לא מובן מאליו! חיבוק גדול לכל מי שאין, חושבת עליכן כל אזעקה!
אני צמה, אבל גרועה בצומות וכבר כואב לי הראש.
בא לי לאכול ולשתות...
יודעת שאין כאן ממש פואנטה, סורי.
אני אישית בהריונות והנקה (גם לפעוט בשלב מתקדם...) לא צמתי.
אבל אל תלמדי ממני, אני לא כזו צדיקה כנראה.
סתם גרועה בצומות...
הרבה פעמים אפילו אם אני קצת לא מרגישה טוב אוכלת בצומות הקלים, אבל הפעם ניסיתי להתאמץ יותר מהרגיל
תעדכני כאן שהצלחת לצום הכל ואריע לך
אולי אם את לא מרגישה טוב את יכולה לשבור
יש הרבה רבנים שנותנים היתר גורף לא לצום (חוץ מט באב ויו"כ)
אני גם לא צמה בהריון והנקה ואני כן צדיקה 😉
כן זכור לי שאין חיוב לצום בתקופות האלה, זה מה שכיף בהריון והנקה...חחחח
אני שנים רצופוץ לא צמתי, ועדיין...כי מניקה...
דיברתי עם רב והתיר לי
עם יונקת בת שנתיים, שביומיים האחרונים יונקת יותר מהרגיל כנראה בגלל הלחץ. היה לי חשוב להתאמץ בשביל הזכות לעם.
כרגע נחה על הספה בזמן שהם "מסדרים" את המטבח מהכנת אוזני המן
עוד שעתיים וחצי נגמר
כל שנה מסתבכת עם זה, אבל השנה במיוחד
בכלל לא ידעתי שאסור.
אני מעולפת במיטה
אני גמורה אין סיכוי שיוצאת ככה לקריאה
או קריאה או אוכל ושתיה🤦♀️
במיטה עכשיו
והבדלה זה גג 10 דק אחרי יציאת שבת
הקריאה פה לנשים היא בשמונה בערב.
גם אני כירושלמית לא הכרתי את זה....
אבל בעלי גם לא מכיר את זה והוא ממעלה אדומים😂
אז אולי קשור.
בכל מקרה לאכול עכשיו ארוחה אני לא מסוגלת
אבל חייבת קפה עוגיה משהו
לעניין זה...
לירושלים יש את הפריווילגיה שמוציאים את הצום לעוד יום של חופש להכנות לפורים בלי קריאת מגילה ובלי כלום, ואת המגילה ושאר מצוות החג מקיימים אחרי יום (חוץ ממתי שיש פורים משולש, שאז גם הירושלמים קוראים מגילה מיד אחרי הצום).
בכל מקרה אני יושבת לאכול נורמלי רק עכשיו
נשנשתי קצת קפה עוגיות
השנה הראשונה שהייתי צריכה ללכת לקריאת מגילה אחרי הצום הייתה בשנה של פורים משולש. הייתה לי נחיתה רכה.
אבל עד היום לא התרגלתי לזה (כבר הרבה שנים לא צמה בגלל הריון ולידה. לא יודעת מה יהיה כשאתחיל לצום).
מתנחמת רק בעובדה שאחרי םורים יש לנו יום לארגן את הכל בנחת. ולהינות עם ההורים בסעודה שלהם (יחד עם הפקקים של ירושלים...)
שאני צמה, אבל הולכת לקריאה לנשים.
אז אני אוכל לפני הקריאה.
אני דווקא בסדר עם צומות, אבל כן יש חולשה ועייפות...
מרגישה שדווקא השנה הצום הזה חשוב יותר מהרגיל, בעז"ה שתעמוד לנו הזכות הזו ונזכה לישועה בקרוב
עובר בסדר.
חושבת עליכן💞💞💞
הוא היה מגוייס עוד קודם, אבל הוקפץ בשבת וחזר לצבא
וגם אין לי ממ"ד אז בנתיים אצל ההורים, לפחות עדיין אין ילדים... מתה מפחד מה יהיה אם זה יהיה סבב ארוך עד הלידה או אם יהיו עוד סבבים כאלה אחרי
ומרגיש שלכל שאר המגוייסות הרבה יותר קשה ממני אז אין זכות להתלונן או להחשיב את עצמי כמגוייסת
יש מספיק קושי לכולן 😉
מקווה שיחזור הביתה במהרה, שלם בגוף ובנפש
תודה ❤
קרה לי גם ..
בסוף ילדתי בשבת שהיה בבית.
בעה שיהיה לך בשמחה בקלות ובידיים מלאות!
לכל שלב יש את האתגרים שלו..
ודווקא יש משהו הילדים שגם מאתגר כמובן אבל גם מעסיק ומנחם ומתוק..
ובע"ה הכל יעבור בניסים גדולים ובהרף עין!!
תמסימלא להתעסק בהלאה אלא רק בימים הקרובים.. גם ככה דברים משתנים ככ מהר..
חיבוקקקק!!
איזה חמודה!
מודים לה' על כל הניסים.
ב"ה שההורים קרובים.
אבל ממש קשוח הטיפול האינטנסיבי בילדים המחורפנים שלחוצים מאזעקות ורוצים את אבא.
הרגשתי שאין לי זמן לנשום, לאכול ולכלום. ועד שהצלחתי ללכת לשירותים אז התרעה.
אבל בה אנחנו בסדר. ומשתדלים לשמוח.
הילדים עשו מסיבת פורים במקלט וממש שמחו.
באמת אינטנסיבי ככ...
וככ הרבה ניסים!! הודו לה' כי טוב!!
זה הזמן לשלוף את כל התותחים הכבדים-
סרטים (אם את או מישהי אחרת רוצה יש לנו מנוי בנטפליקס לשימוש הציבור)
קורנפלור
חדפ
פסטרמה
וכו וכו..
שולחת כוחות וחיבוק!!!
חודש אחרי לידה
נסעתי לחמותי עם ארבעה קטנטנים שמפחדים מטזעקה ומתגעגעים לאבא, אז בינתיים הגיבורה האמיתית זו חמותי שעל זה ממש
תנוחי כמה שיותר
ואיזה יופי שחמותך על זה!!!
זה ממש הזמן שלך לנוח המון המון כמה שאת יכולה💓💓💓
שאחראית על הנפש של ארבעה קטנטנים + הנפש שלך, שמתגעגעת...
חיבוק ענק ותודה על מה שאת עושה בשביל כל עם ישראל!
שולחת כוחות וחיבוקקקק💞💞💞💞💞
הוא הוקפץ בשבת בבוקר
חודש אחרי לידה עם עוד 3 מתוקים חוץ מהקטנה
קרים בקראוון והממד בחוץ במרחק שמספיק בדקה וחצי אבל לבד עם כולם זה קשוח, במיוחד בלילה כשקר וחשוך
כואב לי כל הגוף. גם מלהעסיק את הילדים, לרוץ לממד וכו וגם מהמתח והדריכות..
ממש ממש מאתגרררר
יש לך מנשא לקטנה?
ועזרה בבקרים שתוכלי לנוח?
באלי להזמין אותך לכאן, למרות שזה מקלט שכונתי רק כדי שנוכל לעזור לך בבקרים להתאושש.. איזה קשוחחח
חיבוק ענקי ענקי ובע"ה שיהיה המון כוחות והמון עזרה גם🫂🫂🫂
אולי יש מישהי רווקה שתוכל להיות איתך בשעות הערב והלילה?
נניח אם היא באה ב18:00 ויוצאת ב8:00 זה ממש יכול להציל מצב ולא חונק אותה מהבחינה שבשעות היום היא עושה מה שבא לה..
נויה12345וגרים בקומה שלישית בלי ממד, יורדת למקלט עם תינוק וילד לבד..
סיוט של ממש...
מתפללת שזה יגמר מהר!!! ובע''ה שנצליח להתמודד עם זה כולנו!!
חיבוק גדולללל!!!!
שואלת גם אותך- יש לך מנשא לקטנטן? זה מאוד עוזר...
וגם- השנקל שלי זה- תנסי לנוח כמה שיותר במהלך היום גם אם זה לשים מסך לילדון כדי לשמור על הכוחות..
חיבוק ושיהיה הרבה כוח בע"ה!!
נויה12345האמת שהוא לא התחבר למנשא כשניסיתי כשנולד אנסה שוב אולי אופתע
תודה
תודה רבה לך.
הניסים הגדולים שאנחנו זוכים להם- זה בזכות נשים צדקניות כמוך 🩷
ומתחרפנת ליולדת כאן, שלושה שבועות אחרי...
בדיוק הבוקר החלטתי להאמין שאני גיבורה ולשנן את זה כל הזמן, בינתיים זה מחזיק אותי למרות כל הבלגן שהולך פה ואצלי בלב.
