היה את הפסוק הזה בנביא,

אף פעם זה לא הפריע לאף אחד,

פתאום בימינו זה מתחיל להלחיץ נשים.

לא מבינה על מה המהומה.

פתאום כולם מצטטים לי פסוקים...

פמיניזם דל בהחלט.

לא מפריע לי בכלל.

לגיטימי לגמרי לקרוא ככה, אבל... אם זה בקטע פמיניסטי - זה מאבד את הקטע

ב מה שעשו ממנו לרוב הופך אותו למילה גסה (סתם דוגמאות בקטנה, התורה נגד נשים רק כי פוסקי ההלכה בכל ההיסטוריה היו גברים. התורה שוביניסטית כי ה' הוא זכר {אמיתי!}  אין אלימות במשפחה יש אלימות נגד גברים ולכן הגבר תמיד אשם והאשה תמיד קרבן, אשה יכולה להתלונן עשרות תלונות שווא ועדיין הגבר יחקר ויורחק מהבית שלו ומהילדים שלו כל פעם מחדש - לאשה אגב לא יעשה דבר על תלונות שווא,  בגירושין גם כשבני זוג מתחלקים במשמור משותפת הבעל צריך לממן בסכומים הזויים את גרושתו. לעשות אירוע נפרד זה אסור, אפילו אם הוא רק לבנות כדי למנוע 'הדרה',  וזה רק על קצה המזלג)

אין לנו בסיס לדיון בגלל סיבה פשוטה אני מאמין שהתורה, חז"ל תנאים אמוראים ראשונים ואחרונים קטנם עבה מכרסי (שהיא די גדולה) ולייחס להם שוביניסיות שמתוכה הכריעו למשל על 'הדרת נשים ממצוות עשה' או על 'הרחקת האשה מהחיים הציבוריים' מתוך אג'נדה ולא מתוך הבנה מוחלטתת שזו ההלכה וזה רצון ה' זה כמעט כפירה אבל וודאי שהמחלוקת ביננו קצת יותר עמוקה מפמיניזם.

אגב אם התפיסה את חז''ל ואת עולם ההלכה אז אני לא מבין מה הטעם לא להיות קראים...

אה, שכחתי, גם בתורה שבכתב יש שוביניסטיות, אפילו חמורה יותר...

ולגבי שאר הטענות שלך, הלוואי וזה היה נכון

הייתה רק כשהחקלאות היתה ענף הפרנסה העיקרי ועכשיו היא לא חשובה. והדלקת אור ואש בשבת היתה בעולם בו זה היה טרחה יתירה. ואיסורי תחומין היו רק כשקילומטר היה מרחק מהותי ולא זניח כמו היום עם רכבים. וצניעות בכלל זה משהו שלא רלוונטי בעולם פתוח וחושפני כמו היום וזה ממש סבבה ללכת לחוף מעורב כי זה התרבות היום. ובכלל שמירת נידה שייכת רק כי אשה זה מכונה להולדת ילדים אבל היום יש לה גם נפש ואישיות וצרכים נפשיים כמו חיבוק אוהב והנאה מינית גם ללא קשר להולדת ילדים ולכן צריך להתיר את זה. אני יכול להמשיך עוד המון אבל הנקודה ברורה. התורה נצחית גם כשנשים בהייטק וגם כשהן כהגדרתך 'מכונת ילודה בישול וכביסה'

לא התייחסת לתורה שבכתב ששובינסטית יותר מתורה שבע"פ.

לגבי מה שכתבת. א לפי הרבה מחקרים אלימות של נשים כלפי גברים נפוצה באוה מידה כמו אלימות של גברים כלפי נשים. זה שאתה טוען אחרת זה בדיווק כי משתיקים את זה ולא נותנים לזה להתבטא. המאבק הוא לא כי שנאת נשים או כי מנסים לשמור על זכויות גברים אלא על צדק, הגינות, חזקת החפות. מילים שהפמיניזם יודע להשתמש בהם היטב עד שזה לא משרת את העמדה הפרוגרסיבית שלו... 

חוקית המשטרה יכולה לתבוע מי שמתלונן תלונות שווא ואף להשית עליו הוצאות. ההנחיה של פרקליט המדינה היא לא לעשות את זה במקרה של תלונה של אשה על אלימות מצד בעלה כדי שנשים לא יחששו להגיש תלונות מוצדקותץ (נכון לפני כ4-5 שנים שינו קצת את הנוסח של ההנחיה של הפרקליט אבל המצב בשטח לא השתנה)

לגבי מזונות הפסיקה לא השתנתה בבתי המשפט אלא להיפך בכמה בתי דין רבניים החליטו לשנות את צורת החישוב אבל כל מי שכבר הוכרע כמה הוא צריך לשלם לא יכול לבקש 'עידכון' לא מדבר על רטרואקטיבית אלא אפילו להבבא. למה? אם  לא צריך לשלם כ"כ הרבה אז למה בדיוק שימשיך לשלם?

ולגבי סחטנות של נשים. יש יותר מסורבי גט מאשר מסורבות גט. ידעת את זה?

על לגיטימיות של פסיקות של תנאים ואמוראים אז אנחנו לא בשטח של דיון. תהום פעורה בינינו.

יש קיבעון ויש פריצת גבולות ויש רהבה הרבה באמצע. טענה שאומרת שהלכה איקס לא לגיטימית כי כל הפוסקים הם גברים - היא םריצת גבולות לא לגיטימית בעיני.

נרצחות יותר אבל גברים גרושים מתאבדים יותר וזה לא מעניין אותך.

המשטרה כן מתעסקת בתללונות שווא, רק לא נגד נשים.

הפסיקה השתנתה בדיוק בגלל מאבקים שכמותם אתה מנסה להשתיק ולייחס להם  אדישות...

ובכנות אגיד לך. אכפת לי מאד שאשה נרצחת ואכפת לי מאד שיש מסורבת גט. אבל שהופכים בצורה צינית כ אירוע כזה לקמפיין מתוזמר נגד גברים - צריך להביא גם את הצד שכנגד

אין דרך להדגיש יותר ממה שנחשון הדגיש - שמה שמפריע לו זה קריאת התיגר על התורה.

ועדיין אנשים יעצמו עיניים, יסתמו אוזנים, ידחפו אצבעות לאף ויכריזו בתרועת ניצחון ובארשת חשיבות: "מה שאני קורא בדבריך (-כן, אדוני הפרופסור המלומד-) זה פחד מערעור המעמד הגברי"
 

בורא נפשות רבות וחסרונן...

זה בסדר, בכל דור היו יפי נפש שעקרו אתהתורה בנימוקים מנימוקים שונים, והאשימו את נאמניה ב"אינטרסים".

ולא משנה אם יש קשר לדברים, או אין קשר לדברים, אם זה קרוב, או דומה, או כמעט, או בכלל לא.. סיסמא, כמו מנטרה.

זה דווקא טוב למען האמת, כשאתם מגלים את ערוות-טיפשותכם ברבים. ככה אין חשש שמישהו ישתכנע ממכם.

בלי הכוונה הפמיניסטית שיערב לה. מי שמתכוונת בצד הפמימניסטי הזה שהיא לא רכוש של 'בעלים' צריכה למצוא מילה אחרת כי זה אותה משמעות

אין לי בעיה שאשתי תקרא לי אישי.

אין לי בעיה שתקרא לי בעלי

אין לי בעיה שתקרא לי בשם שלי

רק אמרתי שמי שמנסה להתחמק מהמשמעות של בעלות - אישי זה לא תחליף מתאים

תגידי שזה עניין של קונוטציה, אני לא מרגיש ב'בעלי' קונוטציה של בעלות. התרגלנו לבעל ואשה. עד שבאו נשים ואמרו לא. זה לא טוב. התרגלנו למקום של אדנות ובעלות, צריך לראות מה המשמעות האמיתי ולא להמשיך כפי שהתרגלנו' ואז הם בחרו מילה עם אותה משמעות

הרי מה ההבדל למעשה? זה לא שאנחנו צריכים להסכים איך לדבר את תדברי עם אישך איך שתרצי ואני אדבר עם אשתי איך שארצה

ואני ראיתי נשים גדולות ומופלאות בעם ישראל, שזה מעולם ממש לא העסיק אותן... ומעמדן היה איתן יותר מכל מיני שמנסות "לסדר מעמד" באמצעים כאלה...

אגב, ממש הרעיש את ליבי, לפי דקות ספורות, כשקראתי תיאור של מישהי, שבעלה ניצל מהתופת, על שולחן השבת בביתם, עם הילד הקטן (כנראה "חרדים", הילד אומר "טאטי"), כש"בעלי, תפארת ביתי" יושב בראש השולחן ולא מצליח לנהל אותו כבכל שבת. מהדרך אגב של הכמה מילים האלה, היה אפשר לראות גם  את תפארת המשפחה הזו, ואת תפארתה של האשה, באופן טבעי, ללא שחשבה על כך לרגע.

זו לא קניה במובן של "קניית חפץ".. שהוא נהיה בעלים עליו.

יש כאן מחויבויות הדדיות (לפי השו"ע - עשר של האיש כלפי האשה וארבע שלה כלפיו..).

לדעתי, חבל לכנס את המושג הזה, שנושא בעם ישראל כ"כ הרבה טוב - ושהרבה נשים אומרות בגאוה בלתי מוסתרת, "בעלי אמר".. - למשהו כזה.

יש עוד רעיונות הלכתיים שלו שכדאי שאאמץ?

בהומור כמובן

הכוונה ל"בעל" לפי הגמרא זה לא בעל\אדון כמו שכולם חושבים.
אלה בעל מלשון לבעול כי ככה היו מקדשים אישה וגם לאחר התקנות שהתקינו הבעילה היא חלק משמעותי כדי להשלים את תהליך נישואין של האיש והאישה.

אלא בצורה שהמילה "אישי" מבטאת משהו יותר *אישי* (ממש כשמה כן היא ), משהו יותר *קרוב*, מחובר, אוהב.

כמובן שגם המילה "בעלי" יכולה להכיל את כל זה, ואכן הרבה פעמים זה כך וזו המילה ששגורה על הלשון, 

אבל שוב אישית, כאשר יותר מתעמקים טיפה ורוצים יותר לכוון מה הוא בשבילי גם במילים, אפשר בהחלט להשתמש במילה "אישי" שמבטאת את הקירבה הזו ואת ה"כיוונון" מחשבה לכך...

ולסיכום, שתי המילים טובות וכל אחד יבחר מה שטוב לו באותו רגע ובכלל

זה הפירוש לפי הגמרא.

ולעומת זו בתנ"ך מוזכר מספר פעמים המושג אישי, ופרושו "האיש שלי".

זו פירוש המילה, ולא כל אחד מפרש אין שניראה לו. 

כי זו היא דרכה של שפה, לא?

נשים מכנות את בעליהן בשלל כינויים...

הנקודה היא, שידוע לכל ממה פתאום התחילה האופנה הזו.

וזה לא מדברים טובים, לטעמי לפחות.

זה כמו עוד דברים - שמצד עצמם, למה לה.. אבל כשהם באים לבטא התרסה נגד הרבה טוב עדין מקובל, אז הם כבר נשמעים לא רק "אישית"...

לא דיברתי על איך כל אחת תקרא.

אלא על עצם התופעה הזו היום, שבאה מהסיבות הללו בעיקר.

אם למישהי אישית זה אחרת - הרי כבר אמרתי, יש הרבה כינויים שנשים מכנות את בעליהן. העיקר שיהיה באהבה ובכבוד.

יש לי בעיה עם כינוי שמגיע מתוך אג'נדה.

מי שקוראת לבעלה ככה לא מתוך האג'נדה - מצויין שיערב להם.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏