אז קודם כל נראה לי שסגולת הלידה של הפורום עבדה עליי... הגבתי באחד השרשורים שהגיבו בו נשים בחודש 9 שרוצות ללדת. 😅 אחרי כמה ימים לדעתי כבר ילדתי חח
טוב אז בטח כולכן יודעות שהתינוק שלי היה עוברון עכוזון. לא משנה מה עשינו וכמה השתדלנו... היינו מיועדים לניתוח קיסרי בשבוע 39.
אז, התחלתי שבוע 38. ביום שני היה יום הפכפך כזה, הייתי בחופשת מחלה ורוב היום נחתי ולמרות זאת לא הרגשתי טוב את העוברון. הרגשתי אותו אבל ממש ממש מעט לא משנה מה עשיתי.
הלכתי למיון של מאיר, ראו צירים וגם כמות מים גבולית (כמעט מיעוט) והחליטו לשחרר אבל כתבו לי להגיע עוד יומיים לביקורת. ושם גם אמרו לי שאם זה ימשיך ככה אז יכול להיות שעוד יומיים יחליטו להקדים לי את הניתוח.
יום למחרת, שוב אותו דבר. לא מרגישה טוב... דואגת ממש. סביבות 20:30-21:00 מתחילה ממש לבכות מפחדת על העובר ואומרת לבעלי. מחליטים שוב לנסוע למיון אבל הפעם של תל השומר כי אמרתי לעצמי שיש סיכוי נמוך מאד שיקרה משהו ואצטרך ללדת אבל אני ממש לא רוצה ללדת במאיר אלא רק בתל השומר. ואמרתי לבעלי והוא זרם איתי לנסוע לשם למרות שזה רחוק...
כל הדרך אני אומרת לו- רוצה להסתובב אולי? אל תתבאס שנוסעים רחוק וכו׳... והוא אומר לי- הכל טוב אנחנו לקראת בסוף מה זה קצת נסיעות...
מגיעים לתל השומר, מתקבלים במיון. עושים מוניטור, שוב רואים קצת צירים אבל לא משהו רציני. מחכים משעה 22:00 עד שעה 3 בלילה לרופא. היה יום היסטרי ממש מלאאאא יולדות!!! לא היה מקום במיון ובחדרי יולדות. כבר אומרת לבעלי סורי שלקחתי אותנו למיון דווקא היום. בשעות שאנחנו מחכים כבר מפטפטים עם מלא זוגות וכל אחד מספר למה הגיע וכו׳ ... חוויה 😅
בשעה 3:00 נכנסים לרופא אחרי שבמשך השעות האלה אני מתחילה להרגיש צירים קצת יותר תכופים וכואבים וכמעט מכניסים אותי שוב למוניטור לבדוק. אצל הרופא מספרים את כל הסיפור כולל מה שהיה ביום האתמול במיון במאיר. עושה לנו אולטרסאונד ותוך כדי גם מרגיש צירים, בודק פתיחה ורואה שיש גם פתיחה... ואומר שהוא לא אוהב את זה שאני לא מרגישה טוב את העובר שהוא מתייחס לזה בכובד ראש ולא רוצה להקל בזה.
יוצא מהחדר, מתקשר לכמה רופאים בכירים... חוזר ואומר - אתם לא חוזרים הערב... תישארו כאן הלילה ונחליט מה עושים איתכם. יכול להיות שננתח אתכם כבר הלילה או בבוקר. בכל מקרה תהיי בצום...
תכף ממשיכה 😅😅😅
טוב אז בטח כולכן יודעות שהתינוק שלי היה עוברון עכוזון. לא משנה מה עשינו וכמה השתדלנו... היינו מיועדים לניתוח קיסרי בשבוע 39.
אז, התחלתי שבוע 38. ביום שני היה יום הפכפך כזה, הייתי בחופשת מחלה ורוב היום נחתי ולמרות זאת לא הרגשתי טוב את העוברון. הרגשתי אותו אבל ממש ממש מעט לא משנה מה עשיתי.
הלכתי למיון של מאיר, ראו צירים וגם כמות מים גבולית (כמעט מיעוט) והחליטו לשחרר אבל כתבו לי להגיע עוד יומיים לביקורת. ושם גם אמרו לי שאם זה ימשיך ככה אז יכול להיות שעוד יומיים יחליטו להקדים לי את הניתוח.
יום למחרת, שוב אותו דבר. לא מרגישה טוב... דואגת ממש. סביבות 20:30-21:00 מתחילה ממש לבכות מפחדת על העובר ואומרת לבעלי. מחליטים שוב לנסוע למיון אבל הפעם של תל השומר כי אמרתי לעצמי שיש סיכוי נמוך מאד שיקרה משהו ואצטרך ללדת אבל אני ממש לא רוצה ללדת במאיר אלא רק בתל השומר. ואמרתי לבעלי והוא זרם איתי לנסוע לשם למרות שזה רחוק...
כל הדרך אני אומרת לו- רוצה להסתובב אולי? אל תתבאס שנוסעים רחוק וכו׳... והוא אומר לי- הכל טוב אנחנו לקראת בסוף מה זה קצת נסיעות...
מגיעים לתל השומר, מתקבלים במיון. עושים מוניטור, שוב רואים קצת צירים אבל לא משהו רציני. מחכים משעה 22:00 עד שעה 3 בלילה לרופא. היה יום היסטרי ממש מלאאאא יולדות!!! לא היה מקום במיון ובחדרי יולדות. כבר אומרת לבעלי סורי שלקחתי אותנו למיון דווקא היום. בשעות שאנחנו מחכים כבר מפטפטים עם מלא זוגות וכל אחד מספר למה הגיע וכו׳ ... חוויה 😅
בשעה 3:00 נכנסים לרופא אחרי שבמשך השעות האלה אני מתחילה להרגיש צירים קצת יותר תכופים וכואבים וכמעט מכניסים אותי שוב למוניטור לבדוק. אצל הרופא מספרים את כל הסיפור כולל מה שהיה ביום האתמול במיון במאיר. עושה לנו אולטרסאונד ותוך כדי גם מרגיש צירים, בודק פתיחה ורואה שיש גם פתיחה... ואומר שהוא לא אוהב את זה שאני לא מרגישה טוב את העובר שהוא מתייחס לזה בכובד ראש ולא רוצה להקל בזה.
יוצא מהחדר, מתקשר לכמה רופאים בכירים... חוזר ואומר - אתם לא חוזרים הערב... תישארו כאן הלילה ונחליט מה עושים איתכם. יכול להיות שננתח אתכם כבר הלילה או בבוקר. בכל מקרה תהיי בצום...
תכף ממשיכה 😅😅😅
