הכל מסתדר פתאום

ואז זה לא מחזיק מעמד

והכל מתבלגן פתאום

ואז לסדר את חייך מחדש

ולגלות שסידרת אותם מבולגן

ותמיד יש ממה להיעצב ותמיד יש ממה לשמוח ותמיד אפשר לבחור בכאב ותמיד אפשר לברוח

ותמיד אפשר להתמסכן ואפשר להתגבר להתגבר להזדקן להתחרפן

ואפשר גם למות ולחיות 

ואפשר הכל

וזה נכון שרציתי לא לחיות ורציתי לישון בלי סוף, ונרדמתי בכל מקום ובכל חור

וזה נכון שאהבתי יותר מכל ונאחזתי באהבה וחתמתי חוזה ועכשיו היא כלואה

ולפעמים חונקים אחד את השנייה בטעות וזה קצת נורא

ואם מישהו הבין משהו מפה אז הוא די חכם בחכמת הנשמה.

ואנשים חושבים שהחיים שלי מעניינים ושאני מגניבה ושמחה. יופי, מה אכפת לי מה אנשים חושבים?

וכן, משמח אותי דברים אדיוטים כמו שמלה חדשה ויפה, וכן, לא מעניין אותי דברים אדיוטים כמו חדשות ופוליטקה, 

וכן, אני קצת רחוקה מרעיונות רוחניים נעלים כי אני עוהדת ב- 2 עבודות ולומדת תואר וצריכה להשלים בחינות ועכשיו מצאתי עוד עבודה חדשה וצריך כסף הביתה ואני רוצה גם להשקיע באהבה, אז כן, זה מתספס לי, אז כן, אני שוקעת בחומר ובעשייה, ונפשי לא ברוח כרגע, מצטערת.

והוא חושב שאני טיפשה וזה זוועה

וצריך לארגן קונצרט לחופשה

וגם לתלמידות.

ולא אכפת לי שכולם יקראו, אני גם ככה שקופה.

הנה חזרתי, זה רע, אני הולכת.

Don't do this

you'll regret it

Please

Find a way to escape this

Please

For you

God I hate that I hate that so much

He told her. Like it couldn't get any worse

I should probably talk to them about it tomorrow

And I fucking don't want to

Tatte why are you giving me those things

I can't take it

I have no power for this

She told me today that I have a lot of mental strength

But after this I do not think I do

What am I supposed to do

I really don't know

How can I open up to him if the fear is too real

There's an outside world and an inside world and I need to know the difference between them

It's so harddddd I can't I just can't

And I'm about to finish the treatment there and it's just getting worse

Tatte help me

I don't know what to do

I'm lost

How can I heal if I can't even talk to him

Look him in the eyes

I'm tired. I'm fucking tired

I need to sleep forever

But even when I sleep I have nightmares

So even this can't help me

Aaaaaaaaaa

Tatte I need you

Please help me

Okay? 

כל כך קשה לרפא טראומות.
כל גל כעס מחודש אני חושבת שזז משהו ושהכיוון חיובי, אבל איך התהליך כזה ארוך.
אני כל כך כועסת וזה נראה שהכעס לעולם לא ייגמר וכמוהו הסליחות. 
חוזרת על אותם דברים בכל פעם רק בניתוח יותר עמוק.
ואיזה טראומה מוזרה. טראומה ייחודית מאד. מורכבת מאד. עדינה ועוצמתית. ממש תואמת אישיות.
זו דרך נחמדה לבחור להסתכל על טראומה, לא? חח. לפעמים כדי להיות שפוי צריך להיראות משוגע קצת.
מה עושים עם הכעס הזה. 
אני חושבת: 'לעזאזל איך נהייתי סמרטוט'... ועדיין אני מפחדת להרים את הראש.
אני רוצה ליישם את המסקנות והרצונות החדשים כבר היום אבל זה לגמרי חסר איזון. עוד לחכות. שתתפתח מוכנות.
גם זה, בינתיים, ניגון.

ניגון של לב שבור.

נשמע רומנטי. זה כל כך לא נראה כך במציאות. רק אני יודעת, ורק האמונה שלי בו מה שיהפוך אותו... לניגון שלם בסוף, ולניגון יפה בעודו שבור.

המחשבות המחשבות המחשבות

שמישהו יעצור את המחשבות

שמישהו יעצור את זה

אי אפשר לנשום

הכל כבד

הכל מציף

כמה מחשבות

אין דקה של שקט

שמישהו יעצור

להקיא

למות

מה מאמי?

למה את ככה?

תדברי אהובה שלי

תדברי

מנסה להבין מה פשר הניסיון הזה?

אפשר הסבר, הוראות הפעלה, כיוון, יעד, משהו??

הו התסכול