לדעתי את לא צריכה לחשוש כלל מהנושא הזה

כי קודם כל אני דיי בטוח שכולם כמעט ולא זוכרים כלום מהבגרות שלהם, אחרי שנתיים -3 שוכחים הכללל 

אני עשיתי 5 מתמטיקה ושהגעתי למכללה 4 שנים אחרי הבגריות - לא זכרתי כלוםםם ברמה של אפילו 3 יחידות זה גבוה בישבילי. 

חוץ מזה, העובדה שלא הרפית והמשכת כנגד כל הקשיים דווקא מלמדת עליך דברים חיובים -שאת לא נשברת את ממשיכה ומתאמצת להשיג את המטרה לא משנה כמה זה קשה. זה משהו שלא קיים אצל הרבה אנשים.

ואני גם בטוח שיש הרבה חבר'ה שלא כ"כ אכפת להם מההישגים של המדויטת בבגרויות.

כי תכלס זה ממש לא מה שמשקף חכמה.

מבחינתי למידה לבגרות זה סתם למידה כמו תוכי וההוכחה היא שאחרי כלום זמן הכל נשכח.

בקיצור את ממש לא צריכה לראות את זה כפגם אלא אדרבא כיתרון.

בהצלחה

העבר פוגש אותך (בצורה כזאת או אחרת) בהווה, יום יום - גם לפני שאת יוצאת להכיר בחור חמוד שימצא חן בעיניך ואת בעיניו. השלימות העצמית שלך והתחושה הטובה שלך עם עצמך היא קודמת לכל קשר שיש לך. בעצם מדובר פה בדבר בסיסי יותר - הקשר שלך עם עצמך. איך את חיה עם עצמך איך את בקשר אם עצמך.

זה בטח נשמע מפחיד.. אבל איפה שהסיכון נמצא - נמצא גם הסיכוי.

אולי כדאי לסרטט את זה.

- מה המבט האידיאלי שכדאי לי להתסכל בו על עצמי? מהו המבט שיחזק אותי ויעשה לי טוב? מה המבט הנכון עבור ההערכה שלי כלפי עצמי? 

- איך אני מגיעה למבט הזה? איך אני מתרגלת אליו? בניית דימוי עצמי הוא תהליך, זה לא קורה ברגע..

אם את הולכת לכיוון של טיפול מקצועי תבחני את האמון שאת נותנת במטפל במהלך הטיפול. זאת עבודה אישית.

המטפל הוא רק מי שמעלה את הדברים למודעות שלך, את הבחירה ואת התהליך את עושה עם כל המשמעותיות של זה.

בהצלחה!!

(זהירות, השתפכות לפנייך ;)

אני אגיד לך מה. בקטע הזה מערכת החינוך עושה עוול.

המערכת בנויה בצורה כזו שכולם צריכים להגיע לאותם יעדים בדיוק, כולם נמדדים על פי משהו מסוים מאוד בצורה מסוימת מאוד.

כאשר המציאות היא שהעולם מורכב מכלל נפשות שונות, כל נפש והכוחות והחולשות הייחודיים שהיא באה איתם לעולם, לא ניתן למדוד נפש אחת מול האחרת כי כל אחת יוצאת מנקודת מוצא לגמרי אחרת וכל מסלול הוא ייחודי ואישי. זה כמו להשוות שולחן לתפוז. זה פשוט לא על אותה סקאלה. לדאבוננו, המערכת בנויה בצורה כזו של יישור קו- כלומר כלל הנפשות צריכות להגיע לאותן יעדים בדיוק. ככה שמישהי שאלופה בכישורים חברתיים, בכישורי אומנות וכו' וכו' אבל לא מצליחה בלימודים-מבחינת המערכת היא לא טובה מספיק. וזה פשוט שקר.

מי שלא מצליח בלימודים הוא לא בהכרח כישלון, יתכן שפשוט החוזקות שלו נמצאות במקומות אחרים.

(מה גם שאני מאמינה שלכל אחד יש דרך אחרת להטמעת חומר לימוד-כגון שמיעה, לימוד עצמי, שינון, חברותא וכו'. ויתכן שגם פשוט לא מצאת עדיין את הדרך המדויקת לך).

ב"ה העולם הרבה יותר רחב מהעולם של מערכת החינוך, כדי לרכוש מקצוע ולהצליח בו את לא חייבת להיות עם כישורי למידה.

(יעידו עשרות דמויות מוכרות ומוצלחות שלא צלחו את מערכת החינוך)

למה אני חופרת וכותבת את כל זה?

כדי להתחנן בפנייך שלא תעזי למדוד את עצמך על פי ההצלחה שלך במערכת החינוך.

אני לא מכירה אותך, אבל אני יכולה להגיד בוודאות שיש לך כל כך הרבה אור וטוב וכישרונות שאת מביאה איתך לעולם.

העולם זכה בך, בעלך יזכה בך.

וזה לגיטימי לחלוטין שיש בך גם חסרונות (זה חלק מהקונספט של היותנו בני אדם;), אבל שלא תעזי להפוך את זה לחזות הכל.

כי זה פשוט לא.

שיטת נלפ יכולה ממש לעזור! 

המחשבה ש"בחורים יברחו ממך", אם הם ידעו שעברת מבחנים בחריקת שיניים - היא מחשבה שהיתה יכולה להיות מצחיקה, אם לא שזה מצער כי כך את רואה את זה..

הבעיה הראשונית לדעתי, היא, לא עצם הנושא. אלא זה שאת עדיין סוחבת את הענין כמדד למי שאת.

זו טעות. יש לך כעת הזדמנות לתקן אותה.

הרי את אומרת שאת מסתכלת על העבר, אז יש לך בושה (בגלל הענין הזה).

מצוין - תסתכלי על העבר, ותתקני את המבט הזה.

תאמרי לעצמך, נכון שבתיכון שמו דגש על הלימודים, כי זה מה שעושים שם. אבל זה ממש לא העיקר. אז היה נראה לך שכן, כעת תביני שלא.

את בשום אופן לא תהיי בגלל זה תמיד "מוקד לרחמים וחסד"... מה פתאום. הכל מתחיל מזה שכך תקעת לעצמך בראש....

את נמדדת  לא לפי הלימודים. נישואין זה לא אקדמיה..  את לפי אישיותך.

לפי הכתיבה שלך - יש לך רמה מעולה של התבטאות. גם מידות טובות. זה חשוב הרבה יותר מציון כלשהו. 

אני מכיר אנשים שלא עשו מבחני בגרות, או שהשלימו מאוחר יותר אחרי שעשו בצורה שטחית - והם מוכשרים ביותר, חלק ממש גאונים.. 

על כן, תתבונני למפרע בדברים טובים שהיו בך, שאינם רמת לימודים. מידות טובות, הנכונות למאמץ וכו'. תסתכלי על זה, תראי את הטוב שבך, גם למפרע. זה במקום "תחביב" שאת חושבת שאולי היה עוזר להעצים אותך.

לגבי לימודים ספציפית, אם תרצי לימודי המשך, תמיד יש אפשרות לשיפור ציונים וכד' לקראת זה. לא מסובך, ולא עם הלחץ של כיתה בבי"ס.. ואגב, גם הרמה הלימודית יכולה להשתפר. יש כאלה שאגב השלמות, גילו שהם דווקא יכולים ללמוד היטב כשזה לא לחץ של בי"ס.

זה ממש לא "חור שיש בך" - ובוודאי שמי שהצליחה בלימודים, זה עוד לא עושה אותה "מוצלחת וזוהרת"..

אני חושב שאין שום ענין לדבר עם בחורים על קושי שהיה לך בלימודים... אם מגיעים לשיתוף בכל מיני עניינים, אפשר כבדרך אגב לשתף שהיית צריכה להתאמץ הרבה ובתיסכול שמגדירים במסגרת  מסויימת לפי רמת ציונים..

אבל ה"רמה" שביחס לבחורים, אינה קשור לזה. הם הרי משוחחים איתך. יכולים להתרשם מרמת השיח...  לפי הכתיבה שלך כאן, נדמה לי שזו רמה יפה מאד.

ולגבי עצמך - לא זה "מגדיר את האדם". וגם "הבנה וחוכמה" אינם בהכרח פעל יוצא של "ציונים".. יש אנשים עם הבנה וחוכמה, שחסרות להם ידיעות שונות.

תבחרי בעז"ה מקצוע להמשך, תלמדי בנחת, תשלימי פערים נדרשים, הכל בנחת. תפסיקי לחלוטין לשפוט את עצמך לפי קנה מידה כזה.

הצלחה רבה..

זה נראה שהשורש של הכל נעוץ בהסתכלות שלך שסיכמת במשפט האחרון - שזה כל החיים, ההבנה והחכמה...

וכיוון שכך את תופסת את זה, את מרגישה חור משמעותי בחיים שלך מבחינת הידע שלך, חור שבעינייך הוא לא רק תוספת קושי ב"להסתדר" בחיים, אלא שמהווה עבורך חיסרון בך עצמך. מה שגורם לך גם חוסר בביטחון העצמי וגם הרגשה שאת מטעה בחורים שתופסים אותך בצורה מסויימת למרות ש"יש בי חיסרון כל כך נורא".

לדעתי זו תפיסה לא נכונה. ברור שחלק משמעותי באדם הוא ההבנה והחכמה שלו, אבל זה ממש ממש לא מוכרח להיות מוגדר דווקא במסגרות שאנחנו מכירים היום. כל כך לא.

יכול להיות שאת לא יודעת גיאומטריה או אלגברה או אנאעארף, אבל יש לך יכולת הבנה גבוהה, שיש לך חכמת חיים, שיש לך נפש עמוקה ותפיסה רחבה. יכול להיות כל כך הרבה "הבנה וחכמה" שאת מבורכת בהם, ולא קשורים לכל אותם מבחנים שחרקת בהם שיניים או נכשלת.

אני בטוח שאם תשתחררי לרגע מהסיבוב האוטומטי של הצוואר לכיוון החלק החסר דווקא, ה"קפיציות" הזו שגורמת לנו להימשך ולהתבחבש במה שחסר בנו, ותביטי נוכחך, ישר, אל עצמך פנימה בכנות, את תגלי מאגרים של מעלות שיש בך. ולא, אני לא מדבר על מעלות שלא קשורות לנושא, "פרס תנחומים".. מסוג שמישהי תאמר שהיא לא חכמה ויאמרו לה "טוב, אבל את בעלת חסד...", אני מדבר על מעלות ששייכות למערכת הזו של החכמה של האדם, של תבונתו. אני בטוח שאם תסתכלי על עצמך בלי המבט הביקורתי וההאלהה של הלימודים הקלאסיים, תמצאי שיש בך הרבה חכמה ותבונה להציע. מה שכנראה מאפיין את עצמך כאדם הרבה יותר מאותם פרטי לימוד שאת לא בקיאה בהם.

אם כי, אני כן חושב שכדאי לשתף בזה את הבחור, בשלב כזה או אחר של הקשר, כמו שכתבה @ברוקולי - זה חלק מהחיים שלך, ממה שעברת, זה לא משהו "צדדי", אז כחלק מהקשר מתבקש שתדברו על זה. בנוסף גם יכולות להיות לזה השפעות על יכולות הפרנסה השונות, לכן לדבר על זה בוודאי כדאי. אבל ממש ממש לא ממבט של "חיסרון" שיש בך-עצמך חלילה או כל דבר כזה.

חזקי ואמצי

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי