פריקהיקבץ

אציג את עצמי בקצרה - נשואים 9 שנים. לאורך השנים האלו ב"ה נולדו לנו 5 ילדים והאתגרים מרובים.
בעקבות גילוי מחלה אצל אשתי לימודי התואר שלי נפגעו ורק עכשיו אני קרוב לסיים אותם. אני עובד כמורה כבר ארבע שנים ועדיין מקבל שכר כסטודנט ומנסה להגיע להכנסה של 8 אש"ח. אשתי עובדת קשה גם היא אבל בעקבות המחלה יכולת ההשתכרות שלה ממש נמוכה כי היא לא יכולה לעבוד כל יום. ביחד אנחנו מגיעים בחודש טוב ל11 אש"ח. (ולמי שבאמת מתעניין - את היתרה משלימים בעזרת הלוואות ומתנות - לא פשוט בכלל מבחינה נפשית)
לאורך השנים התמודדנו עם אתגרים משמעותיים בזוגיות (בעיקר בגלל נפילות שלי...) וצלחנו אותם בזכות הלב הטוב של אשתי. כאשר זה קצת נרגע התפרצה לאשתי המחלה שאת השאריות שלה אנחנו "אוכלים" עד היום. היא נדרשת להרבה טיפולים (שעולים כסף...) היא מותשת הרבה פעמים ובשלוש השנים האחרונות כל סדר היום והשבוע שלנו סבב סביב הצורך שלי להיות זמין לטפל בילדים בבית. כל זה גרר את העיכוב בסיום התואר ואת הפגיעה בשכר....ב"ה עכשיו המצב הבריאותי קצת יותר טוב ואני נמצא בישורת האחרונה לסיום התואר.

 

אבל דווקא עכשיו היא נדלקה עליי - היא אומרת (ובצדק...) שהשנים האחרונות ובמיוחד שנת הקורונה הכבידו עליי מאוד ולפעמים נראה שאני ממש בדכאון. יש לי הרבה פעמים התפרצויות רגשיות עליה או על הילדים. דברים פשוטים שפעם עברו לידי פתאום מטלטלים אותי ואני יוצא מאיזון. היא החליטה היום שאני חייב ללכת לטיפול אצל איש מקצוע. 

עכשיו - האמת שאף פעם לא היה לי נוח להגיע לשיחה ולטיפול. יש לי חרדה רצינית מפני פתיחת הנושאים האישיים שלי מול אנשים אחרים. אבל לפני כמה חודשים כבר דיברנו על זה והחלטתי שאני הולך על זה. הבעיה - אין לי כסף ואין לי זמן. אני עובד בכמה תפקידים בבית הספר, מוסיף עוד עבודה בלילות וכל הכסף נגמר על המחיה הפשוטה ועל כמה טיפולים רפואיים שאנחנו מצליחים להכניס בשבילה בכל חודש. 

הסברתי לה את זה שבימים האלו יש עומס של סוף שנה בעבודה ובלימודי התואר ושאין כסף ואין זמן אבל אשתי התחילה להאשים אותי שאני שוב מתחמק ושוב דוחה ובסוף זה הגיע למריבה ממש רצינית. 

היא אמרה שאם אני לא מטפל בעצמי אני ממש פוגע בבית, בה ובילדים. היא אפילו אמרה שתפסיק את הטיפולים שלה לכמה זמן כדי שיהיה כסף (מה שאין מצב מבחינתי - כי ברגע שהיא מפסיקה הכל יכול לסגת אחורה והיא שוב תהיה מותשת כל הזמן...) 

 

מה עושים? איך אני מסביר לה שאני רק רוצה להגיע לזמן רגוע שאני באמת יוכל ללכת לטפל בעצמי?

כרגע זה פשוט מתפוצץ בכל פעם שרק מתחילים לדבר על משהו שהוא מעבר לדברים הטכניים של הבית

אני חושבת שעברת תקופה לא פשוטה בכלל ומגיע לך טיפולאור123456
זה משחרר ומרפא מבפנים.
לגבי העלויות, יש דברים שאפשר בעלות מסופסדת דרך קופ"ח.
או שיש סטודנטים למקצועות הטיפול שעושים בעלויות נמוכות, אם הבעיה לא קשה כמו שזה נשמע שאתה רק צריך לפרוק ולהתחזק קצת אז אולי זה יתאים.
בכל מקרה אני חושבת שזה משהו ששווה להשקיע בו!
יש גם כל מיני אגודות חרדיות שעושות טיפולים בחצי התנדבות..תבדוק את זה.
מסכימהלורייל

יש היום הרבה אופציות שתוכל לקבל בעלות נמוכה.

אם תרצה מספר אוכל לשלוח כאן, של אגודת מטפלים שיש שם סטודנטים

שלדעתי עושים טיפול לשעה בסביבות ה100 ש"ח, ויש אותם בכל הארץ אלא אם 

תרצה שיחות זום ואז זה אפשרי.

 

אם אשתך מבקשת שתלך, תלך. אל תזלזל בזה, אל תוסיף לה עוד מתחים

שגם ככה יוסיפו לה בתקופה קשה זו. לא מחכים לזמן רגוע ללכת לטיפול, הולכים

לטיפול כדי שתגיע לזמן רגוע.

 

תראה, אני הייתי בטיפול, ב"ה עזר מאוד. בעלי לשעבר לא הסכים לטפל בעצמו

גם שאמרתי לו שנחיה על לחם ומרגרינה , לא חשוב הכסף, כי יש בעיות לפעמים שדורשים

איש מקצוע, קשה להתעלות על זה לבד, גם אם אתה חושב שאתה יכול.

בעלי לא קיבל טיפול ובגלל זה הוא לשעבר . בקיצור, קח את זה בכובד ראש, תמצא זמן. מספיק שעה- שעתיים

בשבוע, אני בטוחה שיש לך.

 

יש לכם עומס מטורף והתמודדות מעבר לנורמה, זה רק יטיב עמכם.

שיהיה המון בריאות והצלחה.

מצטערת לשמוע. שולחת קישור לעמותה שאולי תוכללב אוהב

לעזור

טיפול ויעוץ | בית חם

 

היום יש אפילו אפשרויות לטיפול דרך הזום, יכול להיות טוב מבחינת הזמן שאין כל כך. 

 

 

אפשר לקבל טיפולים דרך הקופהחלושי
שווה לבדוק
כמה אפשרויותנריה -
כמו שכתבו - דרך הקופה זו האפשרות שאמורה להיות הקלה ביותר. יש לזה שלוש מגבלות משמעותיות: לא כל מקרה מאושר לטיפול, יש תור ארוך בשירות בריאות הנפש של הקופות, וכך גם אצל מטפלים עצמאיים מקצועיים שעובדים עם הקופה - שברוב הקופות מלכתחילה אינם רבים (בשונה מהטיפול בתוך הקופה, אצלם יש תשלום מסויים).

יש עמותות שונות שעוסקות בהנגשת טיפול למי שמתקשה בכך. מדובר על סכומים של 200-300 לטיפול. לדוגמה, 'טנא טיפול נגיש'. כדאי לחפש אותן. אתה סטודנט, חפש עמותות שמסבסדות טיפול לסטודנטים (ובחלק מהאוניברסיטאות והמכללות יש גם מערך פנימי של טיפול בסטודנטים. שווה לבדוק).

יש גם מטפלים שמקבלים מקרים בסבסוד משמעותי כתרומה לקהילה. קצת קשה למצוא, אבל אפשר לנסות. מתקשרים למטפל מומלץ, שואלים על תעריף, ואם הוא גבוה מידי פשוט אומרים מה הסכום הריאלי בעבורכם. אם הוא לא יוכל, אולי הוא ידע להפנות הלאה לקולגה שיכול.
לגבי ההככנסות שלכם- בדקתם זכאות למיצוי זכויותזיקוקים
לגבי מצבה של אשתך מול ביטוח לאומי?
ומצטרפת להמלצה להיעזר בעמותות לגבי טיפול
ואם יש עמותות שבאופן כללי יכולות לעזור לכם ממליצה לא להתבייש
בסוף מה שלא תיעזר עכשיו יגבה מכם מחיר וכוחות
בשורות טובות!
מאד יפה לקרואהעני ממעש
ממש. אהבה הדדית.

נראה שטיפול שלך אינו קריטי.
אם תסכמו שזה יקרה בעוד שנתיים, כשתהיו בע"ה יציבים?
ובינתיים תמצאו לך מרגוע ישים וזמין. בירה עם חברים? וכד'
אתם זוג מעורר השראהרקלתשוהנ
אמאלה
כמה אתם עוברים, ואפס תלונות! תקרא רגע את מה שכתבת, שניכם רק דואגים אחד לשני, אתה לא מוציא מילה של תלונה על אשתך, שום קיטור על התקופה הארוכה המשוגעת שעברתם, שום נימה שלילית.
זה פשוט מדהים לקרוא את זה.
ואשתך כל כך רוצה בטובתך (שהיא טובת כולכם ככה נשמע ממך).

אני מנסה לחשוב לעצמי
אולי היא מרגישה שאתה על סף קריסה והיא מפחדת? אולי היא חושבת (אולי באמת מניסיון או מהיכרות איתך) שאם זה יידחה הפעם זה לא יצא לפועל?

אולי יש כמה אפשרויות -
1. להבטיח לה באופן חד משמעי שבזמן x אתה תתחיל את זה ולא משנה מה יהיו התנאים
2. לתת לעצמך דרך אחרת לפרוק או להירגע, מין פלסטר כזה שלא תגיע לקריסה חס וחלילה ולשתף אותה שזה מה שאתה עושה בינתיים
3. להתחיל טיפול בזום אולי? חוסך זמן נסיעות...
א. שולח לכם חיזוק ואמפתיה... גיבורים.ד.

ב. מציע שתאמר לה בנחת: תראי, קיבלתי את עצתך. אבל אם את לא תמשיכי כעת טיפול, אז הרי זה מביא את מה שהיה אחד הגורמים גם לקושי שלי לקחת דברים יותר בקלות, והוא הקושי במצב הבריאותי שלך. אז זה יפריע גם לטיפול שאקח לעצמי, מה זה יעזור.

 

אז בואי נקצוב זמן לא ארוך, מראש, לא סתם "למרוח".. 

ואז תעשה חשבון מתי נגמרת שנה"ל והמאמץ לתואר. מן הסתם כמה שבועות/חודשים. תקבעו ביחד תאריך יעד - ותחליטו שעד אז אתם פשוט משתדלים להקל נפשית אחד על השני. לא להילחץ זה מזה, ללכת שזה לקראת זה. זו ספינה של שניכם.

 

ובינתיים, תנסה לתפוס מידי פעם כמה דקות לבד. לנשום עמוק, להירגע, קצת חיוך - ולהגיב מתוך זה בנינוחות גם בבית. לבחור בכך.

 

 

מצטרף לרוב האמור ומוסיף את השנקל שלידוד100
האם אתה
1. אוכל אוכל מזין.
2. ישן קרוב ל7 שעות בלילה.
3. עושה כושר בקביעות.

אני לא מקל ראש בצורך בטיפול, אבל הקפדה על שלושת אלו יכולה מאוד לעזור.
תודה לכל העוניםיקבץ

אם יש למישהו תובנות נוספות וחדשות שיכולות להאיר את עיניי - אשמח מאוד שתכתבו אותם

 

קשה. נתנו לך הרבה עצות טובותמיקי מאוס
לטיפול אתה צריך להגיע רק כשאתה רוצה בזה, אחרת באמת בזבוז זמן וכסף שאין לכם.

אתם מתמודדים בגבורה עם משהו לא פשוט בכלל. תעריך את שניכם מאוד!

רק רוצה להאיר קצת את זווית הראיה- טיפול זה בשבילך. אם זה בשבילה שהיא תלך. בטיפול אתה לא יכול לשפר את מצב החיים שלה אבל בהחלט להעצים ולהפוך את עצמך לאדם גדול יותר ולשפר את החיים *שלך*
זה כמובן ישליך עליה לטובה, אבל חשוב שתסתכלו על זה נכון...
כשיש לך מוטיבציה להיטיב עם עצמך , וכדאי מאוד שתטפח את זה, אז אל תהסס לפנות לטיפול בשביל עצמך, זה ידרוש ממך קורבנות, אבל ייתן לך פי מליון בעז"ה (כמובן הכי חשוב מטפל טוב)

בהצלחה!
וואונגמרו לי השמות

קודם כל מצטרפת לכל מי שכתב לכם - אתם נשמעים זוג פשוט מקסים והאהבה והדאגה שלכם אחד לשנייה מחממת את הלב!

 

בתקופה הקרובה הייתי מנסה להתרכז בכמה כיוונים:

 

א. לבקש עזרה מההורים אם רלוונטי

 

ב. להיעזר בארגונים כמו "פעמונים" או "מקימי", 

או ליווי כלכלי אחר שיכול מאוד לעזור לכם ולראות איפה והאם ניתן לחסוך / להגדיל הכנסות / להתייעל וכן הלאה

 

ומתייגת גם כאן את @נחשון מהרחברון שמתנדב לעזור למשפחות בכל התחום הזה ויוכל אולי לכוון גם אתכם, בעיקר באיך כן תצליחו להגיע לפחות לטיפול אישי שיכול לחזק ולהרים - וכמובן שזה משפיע על כל תחומי החיים...

 

ג. למנוע הריון עד שתהיה רווחה מכל הבחינות - בראש ובראשונה נפשית ובריאותית, וכמובן גם זוגית, כלכלית וכו'

ולהגיע למצב שיש כוחות הגוף והנפש לפני הילד הבא

 

ד. לבדוק דרכים לטיפול אישי בצורה מסובסדת,

למשל, דרך עמותת "חיים של טובה" / דרך קופות החולים / דרך עמותה אחרת שמציעה סיבסוד בכך / לחפש מטפלים שלוקחים יחסית זול / לעשות טיפול אחת לשבועיים כך שמצד אחד כן יהיה מקום לפרוק ולהתחזק, ומצד שני לא יעיק מדי על הכיס / כל דרך אחרת שהיא מעין "דרך ביניים" בתקופה הזו...

 

ה. לפחות כפתרון ביניים - למצוא *עוד* דברים שיכולים להביא להקלה ומרגוע בנפש,

אם זה זמן אפילו של חצי שעה בשבוע של התאווררות / הליכה באוויר / פעילות גופנית / פינוק קטן / יציאה עם אשתך/חברים / שינה איכותית / תזונה טובה וכיפית  כל דבר אחר שיכול לשמח אותך אפילו קצת

 

ו. לחפש כל עזרה אפשרית גם בפן הטכני - כמו בייביסיטר, אפילו נערה בתשלום יותר זול, ואפילו לשעתיים בשבוע,

מנקה / אוכל מוכן / הכנת דברים פשוטים / מייבש / כלים חד"פ וכל מיקור חוץ שהוא שיכול להקל...

כולל בקשת עזרה מאחים / בני דודים / שכנים / אחר גם במטלות הבית וגם בעזרה עם הילדים

 

ז. לתחום את כל הזמן הזה של "הביניים" שיהיה לו דדליין מוגדר.

כך גם אתה וגם אשתך יודעים, שלמשל בעוד כשנה - אתה כן הולך לטיפול מסודר...

 

ח. קח את המקום של אשתך כמקום *שאוהב אותך מאוד ודואג לך ורוצה שיהיה לך טוב*,

לא כמקום מאשים, היא רוצה שיהיה לך טוב!

שתרגיש טוב!

בדיוק כפי שאתה רוצה שלה יהיה - והיא עברה על בשרה מה זה התמודדות שאתה לא מרגיש במיטבך, ועברה גם על בשרה איך טיפולים יכולים לעזור לגוף ולנפש - *לכן היא רוצה את הטוב הזה עבור בעלה האהוב*.

היא אפילו רוצה למנוע מעצמה עזרה ושיפור וטיפולים - בכדי שלך יהיה!

היא רוצה שקודם כל תרגיש טוב! וכמובן שזה משפיע וישפיע גל על כל הבית כולו...

לכן הדחיפות הזו אצלה.

כי אתה חשוב ויקר בפני עצמך.

ועם בריאות גופנית ונפשית לא משחקים, זה עולה לראש סדרי העדיפויות, גם בתקופםות לחוצות.

נסה להביט בכל האמירות הללו שלה בדרך הזו, זה יכול להרגיע לפחות חלק מהמטענים סביב הנושא...

 

ט. אתם שניכם חייבים רגיעה.

גם זוגית

גם אישית.

 

וכרגע *זה הערך העליון שלכם*

 

כל השאר יורד למטה רק לאחריו.

 

מה שאומר *שמבחינה תודעתית*

כל ה"לא נעים לבקש מההורים", "לא נעים להיעזר", "לא נעים לקבל עזרה", "לא צריך פינוק" וכן הלאה - כל זה הולך הצידה כרגע!

 

כל דבר שיכול, אפילו בקצת, לקרב אתכם אל המטרה של רווחה ורגיעה נפשית - עושים אותו!

 

וכל מה שמרחיק אתכם מכך - לא עושים אותו כרגע, גם אם בפני עצמו הוא חשוב!

 

עברתם כ"כ כ"כ הרבה.

5 ילדים ב"ה, שזה אומר גם 5 הריונות ו5 לידות ו5 פעמים גידול ילדים על כל המשתמע מכך,

התמודדות זוגית שבזכות הלב הטוב של אשתך צלחתם אותה.

שנת קורונה.

עומס מטורף כלכלי ותעסוקתי

התמודדות בריאותית

מותשות, טיפולים

התמודדות נפשית

 

קחו פסק זמן מכל המירוץ ותתמקדו רק באיך להשיג עוד שלווה ועוד רגיעה!

זה ממש צו השעה עבורכם...

לא רק לטווח הקצר, אלא גם ובמיוחד לטווח הארוך,

ולמען כל המשפחה שלכם, בהווה ובעתיד...

 

י. קחו זמן רגוע ואוהב לשיחה מאוד מבררת, מקרבת ומלבנת ביניכם.

שיחה בה אתה מסביר את כל הנ"ל,

את כל מה שיושב על הלב שלך,

ושומע גם את אשתך עד הסוף,

מבין את הכוונות הטובות והטהורות שלה,

מסביר לה את שלך,

*מחזקים את הידיעה שנקודת המוצא של שניכם היא להיות כאן עבור השני/ה מתוך אהבה*,

מחזקים את האמירה הברורה שאני אוהב/ת אותך מאוד, רוצה שיהיה לך טוב,

שאנחנו כאן יחד אל מול זה,

ושנצליח.

ומעמיקיםפ עוד ועוד בקירבה הזוגית הבלתי מתפשרת הזו, בכל מה שמתאים לכם ובכל שפות האהבה שישנן...

 

בהצלחה רבה רבה לכם,

ב"ה לבשורות טובות ובריאות איתנה בגוף ובנפש והרבה הרבה שמחה ונחת 🙏

 

 

 

מצטרף לכל האיחוליםנחשון מהרחברון

ובשמחה אם תרצו אשמח לעזור במה שאוכל

@יקבץ

דבר איתי בפרטי יש לי משהו חשוב לומראיש השקים
תודה ועדכוןיקבץ

תודה לכל העונים והמגיבים.
האמת שלא חידשתם כלום. הכל ידוע ומדובר ביני לבין עצמי וביני לבין אשתי.
אבל העצה שאחר נותן מבהירה את הדברים.
בעזרתו של אחד ממשתתפי הפורום שפנה אליי בפרטי ונתן לי סכום שאוכל להקדיש לטיפול התחלתי טיפול אישי שבע"ה יקל ויאוורר הרבה תחושות קשות ואולי גם יעזור למצוא תשובות לשאלות.

אל תזלזלו בכתיבת מילה טובה בפורום

 

בהצלחה!!אור123456
משמח ממש לשמוע.רקלתשוהנ
והמשפט האחרון...ממש.
ממש משמח לשמוע!מקופלת
אני רק עכשיו רואה את השרשור וקוראת את התגובות, ואתם מעוררי הערצה!!

מאחלת לכם רק טוב, שתצלחו את דרככם בבריאות תמידית עד 120 בעזרת ה'!
ברוך ה' שנפלת עלהגיבן מנוטרדהם
אנשים טובים פה ולא על כאלה שיש כאן שבאו ממשפחה של זולות!
ואתה שמאי של משפחות? הא אדון גבןמופאסה
אנשים טובים כאן
תבקש עזרה גם יתקנו לך גיבנת.
לא אמרתי שאין אנשים טוביםהגיבן מנוטרדהם
רק אמרתי שיש כאן גם כאלה סטלנים..
(התכוונתי לעצמי ולשכמותי)
אתה מורה במשרד החינוך ?שמעונה
כי דרך הסתדרות המורים יש סבסוד מאוד משמעותי לפסיכולוגים .. 60 שח לטיפול
רק למה שמוגדר כטיפול פסיכולוגי או גם טיפול זוגי וכדומה?מצטרפת למועדון
בחיים לא שמעתי על זה..
יש שתי אפשרויות או דרך מאמן או דרך פסיכולוגשמעונה
אני מניחה שאפשר ללכת לפסיכולוג ולעשות טיפול זוגי אולי?

שווה להרים טלפון למוקד מודעות של הסתדרות המורים לא הרבה יודעים את זה וזה ממש מתנה במחיר הזה...
הם בטח יוכלו לענות...שמעונה
תודהמצטרפת למועדוןאחרונה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושוןאחרונה

700 ללילה

נראה מאד יפה

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

מס רווחי הון מחושב בלי קשר לשכרמרגול

כלומר גם מי שמרוויחה אלף שקל בחודש, וגם מי שמרוויחה מאה אלף בחודש - תשלמנה 25% מהרווחים.

ולכן כל מה שקשור במס רווחי הון ובקשה להחזר עליו, רלוונטי לכל מי ש:

א. ביצע גם מכירות הון של הפסד

ב. עם יתרת נקודות זיכוי לא ממומשות- אפשר לקבל בגינן החזר על מס רווחי הון ששולם. (כן, לא מאוד ידוע אך קיים. לכן דווקא אישה שלא מגיעה לסף המס, ששילמה מס רווחי הון, כדאי לה להגיש בקשה להחזר)


אפשר גם מי ששכירה, זה חישוב אחר מהמס על השכר, מס בריאות וכו. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך