פריקהיקבץ

אציג את עצמי בקצרה - נשואים 9 שנים. לאורך השנים האלו ב"ה נולדו לנו 5 ילדים והאתגרים מרובים.
בעקבות גילוי מחלה אצל אשתי לימודי התואר שלי נפגעו ורק עכשיו אני קרוב לסיים אותם. אני עובד כמורה כבר ארבע שנים ועדיין מקבל שכר כסטודנט ומנסה להגיע להכנסה של 8 אש"ח. אשתי עובדת קשה גם היא אבל בעקבות המחלה יכולת ההשתכרות שלה ממש נמוכה כי היא לא יכולה לעבוד כל יום. ביחד אנחנו מגיעים בחודש טוב ל11 אש"ח. (ולמי שבאמת מתעניין - את היתרה משלימים בעזרת הלוואות ומתנות - לא פשוט בכלל מבחינה נפשית)
לאורך השנים התמודדנו עם אתגרים משמעותיים בזוגיות (בעיקר בגלל נפילות שלי...) וצלחנו אותם בזכות הלב הטוב של אשתי. כאשר זה קצת נרגע התפרצה לאשתי המחלה שאת השאריות שלה אנחנו "אוכלים" עד היום. היא נדרשת להרבה טיפולים (שעולים כסף...) היא מותשת הרבה פעמים ובשלוש השנים האחרונות כל סדר היום והשבוע שלנו סבב סביב הצורך שלי להיות זמין לטפל בילדים בבית. כל זה גרר את העיכוב בסיום התואר ואת הפגיעה בשכר....ב"ה עכשיו המצב הבריאותי קצת יותר טוב ואני נמצא בישורת האחרונה לסיום התואר.

 

אבל דווקא עכשיו היא נדלקה עליי - היא אומרת (ובצדק...) שהשנים האחרונות ובמיוחד שנת הקורונה הכבידו עליי מאוד ולפעמים נראה שאני ממש בדכאון. יש לי הרבה פעמים התפרצויות רגשיות עליה או על הילדים. דברים פשוטים שפעם עברו לידי פתאום מטלטלים אותי ואני יוצא מאיזון. היא החליטה היום שאני חייב ללכת לטיפול אצל איש מקצוע. 

עכשיו - האמת שאף פעם לא היה לי נוח להגיע לשיחה ולטיפול. יש לי חרדה רצינית מפני פתיחת הנושאים האישיים שלי מול אנשים אחרים. אבל לפני כמה חודשים כבר דיברנו על זה והחלטתי שאני הולך על זה. הבעיה - אין לי כסף ואין לי זמן. אני עובד בכמה תפקידים בבית הספר, מוסיף עוד עבודה בלילות וכל הכסף נגמר על המחיה הפשוטה ועל כמה טיפולים רפואיים שאנחנו מצליחים להכניס בשבילה בכל חודש. 

הסברתי לה את זה שבימים האלו יש עומס של סוף שנה בעבודה ובלימודי התואר ושאין כסף ואין זמן אבל אשתי התחילה להאשים אותי שאני שוב מתחמק ושוב דוחה ובסוף זה הגיע למריבה ממש רצינית. 

היא אמרה שאם אני לא מטפל בעצמי אני ממש פוגע בבית, בה ובילדים. היא אפילו אמרה שתפסיק את הטיפולים שלה לכמה זמן כדי שיהיה כסף (מה שאין מצב מבחינתי - כי ברגע שהיא מפסיקה הכל יכול לסגת אחורה והיא שוב תהיה מותשת כל הזמן...) 

 

מה עושים? איך אני מסביר לה שאני רק רוצה להגיע לזמן רגוע שאני באמת יוכל ללכת לטפל בעצמי?

כרגע זה פשוט מתפוצץ בכל פעם שרק מתחילים לדבר על משהו שהוא מעבר לדברים הטכניים של הבית

אני חושבת שעברת תקופה לא פשוטה בכלל ומגיע לך טיפולאור123456
זה משחרר ומרפא מבפנים.
לגבי העלויות, יש דברים שאפשר בעלות מסופסדת דרך קופ"ח.
או שיש סטודנטים למקצועות הטיפול שעושים בעלויות נמוכות, אם הבעיה לא קשה כמו שזה נשמע שאתה רק צריך לפרוק ולהתחזק קצת אז אולי זה יתאים.
בכל מקרה אני חושבת שזה משהו ששווה להשקיע בו!
יש גם כל מיני אגודות חרדיות שעושות טיפולים בחצי התנדבות..תבדוק את זה.
מסכימהלורייל

יש היום הרבה אופציות שתוכל לקבל בעלות נמוכה.

אם תרצה מספר אוכל לשלוח כאן, של אגודת מטפלים שיש שם סטודנטים

שלדעתי עושים טיפול לשעה בסביבות ה100 ש"ח, ויש אותם בכל הארץ אלא אם 

תרצה שיחות זום ואז זה אפשרי.

 

אם אשתך מבקשת שתלך, תלך. אל תזלזל בזה, אל תוסיף לה עוד מתחים

שגם ככה יוסיפו לה בתקופה קשה זו. לא מחכים לזמן רגוע ללכת לטיפול, הולכים

לטיפול כדי שתגיע לזמן רגוע.

 

תראה, אני הייתי בטיפול, ב"ה עזר מאוד. בעלי לשעבר לא הסכים לטפל בעצמו

גם שאמרתי לו שנחיה על לחם ומרגרינה , לא חשוב הכסף, כי יש בעיות לפעמים שדורשים

איש מקצוע, קשה להתעלות על זה לבד, גם אם אתה חושב שאתה יכול.

בעלי לא קיבל טיפול ובגלל זה הוא לשעבר . בקיצור, קח את זה בכובד ראש, תמצא זמן. מספיק שעה- שעתיים

בשבוע, אני בטוחה שיש לך.

 

יש לכם עומס מטורף והתמודדות מעבר לנורמה, זה רק יטיב עמכם.

שיהיה המון בריאות והצלחה.

מצטערת לשמוע. שולחת קישור לעמותה שאולי תוכללב אוהב

לעזור

טיפול ויעוץ | בית חם

 

היום יש אפילו אפשרויות לטיפול דרך הזום, יכול להיות טוב מבחינת הזמן שאין כל כך. 

 

 

אפשר לקבל טיפולים דרך הקופהחלושי
שווה לבדוק
כמה אפשרויותנריה -
כמו שכתבו - דרך הקופה זו האפשרות שאמורה להיות הקלה ביותר. יש לזה שלוש מגבלות משמעותיות: לא כל מקרה מאושר לטיפול, יש תור ארוך בשירות בריאות הנפש של הקופות, וכך גם אצל מטפלים עצמאיים מקצועיים שעובדים עם הקופה - שברוב הקופות מלכתחילה אינם רבים (בשונה מהטיפול בתוך הקופה, אצלם יש תשלום מסויים).

יש עמותות שונות שעוסקות בהנגשת טיפול למי שמתקשה בכך. מדובר על סכומים של 200-300 לטיפול. לדוגמה, 'טנא טיפול נגיש'. כדאי לחפש אותן. אתה סטודנט, חפש עמותות שמסבסדות טיפול לסטודנטים (ובחלק מהאוניברסיטאות והמכללות יש גם מערך פנימי של טיפול בסטודנטים. שווה לבדוק).

יש גם מטפלים שמקבלים מקרים בסבסוד משמעותי כתרומה לקהילה. קצת קשה למצוא, אבל אפשר לנסות. מתקשרים למטפל מומלץ, שואלים על תעריף, ואם הוא גבוה מידי פשוט אומרים מה הסכום הריאלי בעבורכם. אם הוא לא יוכל, אולי הוא ידע להפנות הלאה לקולגה שיכול.
לגבי ההככנסות שלכם- בדקתם זכאות למיצוי זכויותזיקוקים
לגבי מצבה של אשתך מול ביטוח לאומי?
ומצטרפת להמלצה להיעזר בעמותות לגבי טיפול
ואם יש עמותות שבאופן כללי יכולות לעזור לכם ממליצה לא להתבייש
בסוף מה שלא תיעזר עכשיו יגבה מכם מחיר וכוחות
בשורות טובות!
מאד יפה לקרואהעני ממעש
ממש. אהבה הדדית.

נראה שטיפול שלך אינו קריטי.
אם תסכמו שזה יקרה בעוד שנתיים, כשתהיו בע"ה יציבים?
ובינתיים תמצאו לך מרגוע ישים וזמין. בירה עם חברים? וכד'
אתם זוג מעורר השראהרקלתשוהנ
אמאלה
כמה אתם עוברים, ואפס תלונות! תקרא רגע את מה שכתבת, שניכם רק דואגים אחד לשני, אתה לא מוציא מילה של תלונה על אשתך, שום קיטור על התקופה הארוכה המשוגעת שעברתם, שום נימה שלילית.
זה פשוט מדהים לקרוא את זה.
ואשתך כל כך רוצה בטובתך (שהיא טובת כולכם ככה נשמע ממך).

אני מנסה לחשוב לעצמי
אולי היא מרגישה שאתה על סף קריסה והיא מפחדת? אולי היא חושבת (אולי באמת מניסיון או מהיכרות איתך) שאם זה יידחה הפעם זה לא יצא לפועל?

אולי יש כמה אפשרויות -
1. להבטיח לה באופן חד משמעי שבזמן x אתה תתחיל את זה ולא משנה מה יהיו התנאים
2. לתת לעצמך דרך אחרת לפרוק או להירגע, מין פלסטר כזה שלא תגיע לקריסה חס וחלילה ולשתף אותה שזה מה שאתה עושה בינתיים
3. להתחיל טיפול בזום אולי? חוסך זמן נסיעות...
א. שולח לכם חיזוק ואמפתיה... גיבורים.ד.

ב. מציע שתאמר לה בנחת: תראי, קיבלתי את עצתך. אבל אם את לא תמשיכי כעת טיפול, אז הרי זה מביא את מה שהיה אחד הגורמים גם לקושי שלי לקחת דברים יותר בקלות, והוא הקושי במצב הבריאותי שלך. אז זה יפריע גם לטיפול שאקח לעצמי, מה זה יעזור.

 

אז בואי נקצוב זמן לא ארוך, מראש, לא סתם "למרוח".. 

ואז תעשה חשבון מתי נגמרת שנה"ל והמאמץ לתואר. מן הסתם כמה שבועות/חודשים. תקבעו ביחד תאריך יעד - ותחליטו שעד אז אתם פשוט משתדלים להקל נפשית אחד על השני. לא להילחץ זה מזה, ללכת שזה לקראת זה. זו ספינה של שניכם.

 

ובינתיים, תנסה לתפוס מידי פעם כמה דקות לבד. לנשום עמוק, להירגע, קצת חיוך - ולהגיב מתוך זה בנינוחות גם בבית. לבחור בכך.

 

 

מצטרף לרוב האמור ומוסיף את השנקל שלידוד100
האם אתה
1. אוכל אוכל מזין.
2. ישן קרוב ל7 שעות בלילה.
3. עושה כושר בקביעות.

אני לא מקל ראש בצורך בטיפול, אבל הקפדה על שלושת אלו יכולה מאוד לעזור.
תודה לכל העוניםיקבץ

אם יש למישהו תובנות נוספות וחדשות שיכולות להאיר את עיניי - אשמח מאוד שתכתבו אותם

 

קשה. נתנו לך הרבה עצות טובותמיקי מאוס
לטיפול אתה צריך להגיע רק כשאתה רוצה בזה, אחרת באמת בזבוז זמן וכסף שאין לכם.

אתם מתמודדים בגבורה עם משהו לא פשוט בכלל. תעריך את שניכם מאוד!

רק רוצה להאיר קצת את זווית הראיה- טיפול זה בשבילך. אם זה בשבילה שהיא תלך. בטיפול אתה לא יכול לשפר את מצב החיים שלה אבל בהחלט להעצים ולהפוך את עצמך לאדם גדול יותר ולשפר את החיים *שלך*
זה כמובן ישליך עליה לטובה, אבל חשוב שתסתכלו על זה נכון...
כשיש לך מוטיבציה להיטיב עם עצמך , וכדאי מאוד שתטפח את זה, אז אל תהסס לפנות לטיפול בשביל עצמך, זה ידרוש ממך קורבנות, אבל ייתן לך פי מליון בעז"ה (כמובן הכי חשוב מטפל טוב)

בהצלחה!
וואונגמרו לי השמות

קודם כל מצטרפת לכל מי שכתב לכם - אתם נשמעים זוג פשוט מקסים והאהבה והדאגה שלכם אחד לשנייה מחממת את הלב!

 

בתקופה הקרובה הייתי מנסה להתרכז בכמה כיוונים:

 

א. לבקש עזרה מההורים אם רלוונטי

 

ב. להיעזר בארגונים כמו "פעמונים" או "מקימי", 

או ליווי כלכלי אחר שיכול מאוד לעזור לכם ולראות איפה והאם ניתן לחסוך / להגדיל הכנסות / להתייעל וכן הלאה

 

ומתייגת גם כאן את @נחשון מהרחברון שמתנדב לעזור למשפחות בכל התחום הזה ויוכל אולי לכוון גם אתכם, בעיקר באיך כן תצליחו להגיע לפחות לטיפול אישי שיכול לחזק ולהרים - וכמובן שזה משפיע על כל תחומי החיים...

 

ג. למנוע הריון עד שתהיה רווחה מכל הבחינות - בראש ובראשונה נפשית ובריאותית, וכמובן גם זוגית, כלכלית וכו'

ולהגיע למצב שיש כוחות הגוף והנפש לפני הילד הבא

 

ד. לבדוק דרכים לטיפול אישי בצורה מסובסדת,

למשל, דרך עמותת "חיים של טובה" / דרך קופות החולים / דרך עמותה אחרת שמציעה סיבסוד בכך / לחפש מטפלים שלוקחים יחסית זול / לעשות טיפול אחת לשבועיים כך שמצד אחד כן יהיה מקום לפרוק ולהתחזק, ומצד שני לא יעיק מדי על הכיס / כל דרך אחרת שהיא מעין "דרך ביניים" בתקופה הזו...

 

ה. לפחות כפתרון ביניים - למצוא *עוד* דברים שיכולים להביא להקלה ומרגוע בנפש,

אם זה זמן אפילו של חצי שעה בשבוע של התאווררות / הליכה באוויר / פעילות גופנית / פינוק קטן / יציאה עם אשתך/חברים / שינה איכותית / תזונה טובה וכיפית  כל דבר אחר שיכול לשמח אותך אפילו קצת

 

ו. לחפש כל עזרה אפשרית גם בפן הטכני - כמו בייביסיטר, אפילו נערה בתשלום יותר זול, ואפילו לשעתיים בשבוע,

מנקה / אוכל מוכן / הכנת דברים פשוטים / מייבש / כלים חד"פ וכל מיקור חוץ שהוא שיכול להקל...

כולל בקשת עזרה מאחים / בני דודים / שכנים / אחר גם במטלות הבית וגם בעזרה עם הילדים

 

ז. לתחום את כל הזמן הזה של "הביניים" שיהיה לו דדליין מוגדר.

כך גם אתה וגם אשתך יודעים, שלמשל בעוד כשנה - אתה כן הולך לטיפול מסודר...

 

ח. קח את המקום של אשתך כמקום *שאוהב אותך מאוד ודואג לך ורוצה שיהיה לך טוב*,

לא כמקום מאשים, היא רוצה שיהיה לך טוב!

שתרגיש טוב!

בדיוק כפי שאתה רוצה שלה יהיה - והיא עברה על בשרה מה זה התמודדות שאתה לא מרגיש במיטבך, ועברה גם על בשרה איך טיפולים יכולים לעזור לגוף ולנפש - *לכן היא רוצה את הטוב הזה עבור בעלה האהוב*.

היא אפילו רוצה למנוע מעצמה עזרה ושיפור וטיפולים - בכדי שלך יהיה!

היא רוצה שקודם כל תרגיש טוב! וכמובן שזה משפיע וישפיע גל על כל הבית כולו...

לכן הדחיפות הזו אצלה.

כי אתה חשוב ויקר בפני עצמך.

ועם בריאות גופנית ונפשית לא משחקים, זה עולה לראש סדרי העדיפויות, גם בתקופםות לחוצות.

נסה להביט בכל האמירות הללו שלה בדרך הזו, זה יכול להרגיע לפחות חלק מהמטענים סביב הנושא...

 

ט. אתם שניכם חייבים רגיעה.

גם זוגית

גם אישית.

 

וכרגע *זה הערך העליון שלכם*

 

כל השאר יורד למטה רק לאחריו.

 

מה שאומר *שמבחינה תודעתית*

כל ה"לא נעים לבקש מההורים", "לא נעים להיעזר", "לא נעים לקבל עזרה", "לא צריך פינוק" וכן הלאה - כל זה הולך הצידה כרגע!

 

כל דבר שיכול, אפילו בקצת, לקרב אתכם אל המטרה של רווחה ורגיעה נפשית - עושים אותו!

 

וכל מה שמרחיק אתכם מכך - לא עושים אותו כרגע, גם אם בפני עצמו הוא חשוב!

 

עברתם כ"כ כ"כ הרבה.

5 ילדים ב"ה, שזה אומר גם 5 הריונות ו5 לידות ו5 פעמים גידול ילדים על כל המשתמע מכך,

התמודדות זוגית שבזכות הלב הטוב של אשתך צלחתם אותה.

שנת קורונה.

עומס מטורף כלכלי ותעסוקתי

התמודדות בריאותית

מותשות, טיפולים

התמודדות נפשית

 

קחו פסק זמן מכל המירוץ ותתמקדו רק באיך להשיג עוד שלווה ועוד רגיעה!

זה ממש צו השעה עבורכם...

לא רק לטווח הקצר, אלא גם ובמיוחד לטווח הארוך,

ולמען כל המשפחה שלכם, בהווה ובעתיד...

 

י. קחו זמן רגוע ואוהב לשיחה מאוד מבררת, מקרבת ומלבנת ביניכם.

שיחה בה אתה מסביר את כל הנ"ל,

את כל מה שיושב על הלב שלך,

ושומע גם את אשתך עד הסוף,

מבין את הכוונות הטובות והטהורות שלה,

מסביר לה את שלך,

*מחזקים את הידיעה שנקודת המוצא של שניכם היא להיות כאן עבור השני/ה מתוך אהבה*,

מחזקים את האמירה הברורה שאני אוהב/ת אותך מאוד, רוצה שיהיה לך טוב,

שאנחנו כאן יחד אל מול זה,

ושנצליח.

ומעמיקיםפ עוד ועוד בקירבה הזוגית הבלתי מתפשרת הזו, בכל מה שמתאים לכם ובכל שפות האהבה שישנן...

 

בהצלחה רבה רבה לכם,

ב"ה לבשורות טובות ובריאות איתנה בגוף ובנפש והרבה הרבה שמחה ונחת 🙏

 

 

 

מצטרף לכל האיחוליםנחשון מהרחברון

ובשמחה אם תרצו אשמח לעזור במה שאוכל

@יקבץ

דבר איתי בפרטי יש לי משהו חשוב לומראיש השקים
תודה ועדכוןיקבץ

תודה לכל העונים והמגיבים.
האמת שלא חידשתם כלום. הכל ידוע ומדובר ביני לבין עצמי וביני לבין אשתי.
אבל העצה שאחר נותן מבהירה את הדברים.
בעזרתו של אחד ממשתתפי הפורום שפנה אליי בפרטי ונתן לי סכום שאוכל להקדיש לטיפול התחלתי טיפול אישי שבע"ה יקל ויאוורר הרבה תחושות קשות ואולי גם יעזור למצוא תשובות לשאלות.

אל תזלזלו בכתיבת מילה טובה בפורום

 

בהצלחה!!אור123456
משמח ממש לשמוע.רקלתשוהנ
והמשפט האחרון...ממש.
ממש משמח לשמוע!מקופלת
אני רק עכשיו רואה את השרשור וקוראת את התגובות, ואתם מעוררי הערצה!!

מאחלת לכם רק טוב, שתצלחו את דרככם בבריאות תמידית עד 120 בעזרת ה'!
ברוך ה' שנפלת עלהגיבן מנוטרדהם
אנשים טובים פה ולא על כאלה שיש כאן שבאו ממשפחה של זולות!
ואתה שמאי של משפחות? הא אדון גבןמופאסה
אנשים טובים כאן
תבקש עזרה גם יתקנו לך גיבנת.
לא אמרתי שאין אנשים טוביםהגיבן מנוטרדהם
רק אמרתי שיש כאן גם כאלה סטלנים..
(התכוונתי לעצמי ולשכמותי)
אתה מורה במשרד החינוך ?שמעונה
כי דרך הסתדרות המורים יש סבסוד מאוד משמעותי לפסיכולוגים .. 60 שח לטיפול
רק למה שמוגדר כטיפול פסיכולוגי או גם טיפול זוגי וכדומה?מצטרפת למועדון
בחיים לא שמעתי על זה..
יש שתי אפשרויות או דרך מאמן או דרך פסיכולוגשמעונה
אני מניחה שאפשר ללכת לפסיכולוג ולעשות טיפול זוגי אולי?

שווה להרים טלפון למוקד מודעות של הסתדרות המורים לא הרבה יודעים את זה וזה ממש מתנה במחיר הזה...
הם בטח יוכלו לענות...שמעונה
תודהמצטרפת למועדוןאחרונה
לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך