הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום צעירים מעל עשרים

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..
מכתב פתיחה
יש מתנדבים בקהל?שושיאדית
מישהו מכאן מתנדב/ת פעיל/ה /התנדב/ה פעם בארגון חסד כלשהו?

מי? ואיפה?

איזה חלק אהבתם בהתנדבות?

מתי הרגשתם סיפוק גדול במיוחד?

היו דברים/תובנות שהועילו לכם בחיים המעשיים?מהם?

תודית לכל העונים🤗
ושנזכה תמיד להרבות תורה וחסד בעמ"י!!!

אניחיים של
-פעם הייתי מדליקה נרות בכל יום שישי בבית אבות סיעודי.
לא ככ הבנתי למה עשינו את זה.. אבל מאמינה שזה הכניס ענין לאנשים שם
- בתקופה אחרת התנדבתי בבית אבות אחר, היינו מגיעות ומדברות עם הזקנות.
- היום אני במתנדבי רכב של עזר מציון

הרגשתי הכי טוב עם ההתנדבות בבית אבות כשהיינו באות ומדברות עם הזקנות. אבל זו היתה תקופה קצרה.

במערך רכב אני לפעמים מרגישה מיותרת. לדוג' אני מעבירה מבני ברק אוכל למשפחות חולים, הולכת לאסוף, מתרוצצת בעיר, והמשפחה בקושי פותחת לי את הדלת ולא מבינה מה אני רוצה מהם...
או שחילקתי לאחרונה ערכות התעמלות לקשישים והם כזה... אוקי ומה אנחנו אמורים לעשות עם זה??
הרגשתי פסיכית.

ואוו איזה יופי! לגבי התנדבות ברכב...שושיאדית

זה באמת מבאס...

 

לפעמים באמת יש אנשים שלא יודעים איך להכיל את העזרה והסיוע שהם מקבלים.

עונהכבתחילה
התנדבתי בכיתה ז', ח', ט' בארגון בשם "מפעל חסד" שמחלק ערכות לשבת לחולים בבית חולים. ההתנדבות לא נעשתה במסגרת 'מחויבות אישית' לבגרות- כי לא הייתי צריכה לעשות שעות בכיתות האלה. התנדבתי כי רציתי, וגם המשכתי בחופשים.
ירדתי מההסעה כל שישי בבי"ח, קיבלנו ערכות שתלמידי ישיבת ההסדר בעיר הכינו, בכל ערכה יש- יין קטן, נרות, חלות, כיסוי לחלות, טישו חתוך, ברכון וממתק קטן. התפקיד שלנו(הלכתי עם חברה) היה לעבור במחלקות, חדר חדר, ולהציע למאושפזים יהודים את הערכות לשבת. מדובר על ביח מעורבב עם הרבה בני דודים..

מה אהבתי? לפגוש אנשים, להציע להם את הערכה שמקשרת אותם ליהדות. לאפשר לדתיים להעביר את השבת 'כמעט' כמו בבית.

הרגשתי סיפוק גדול במיוחד כשהיו מסורתיים שרצו ערכה ובזכותנו הדליקו נרות שבת.

בחיים המעשיים כשהייתי מאושפזת במחלקת יולדות אחרי שילדתי לא קיבלתי ערכה אבל זה בגלל שילדתי בקורונה והיה אסור מבקרים חוץ מהבעל.. אבא שלי דאג להשיג לי אבל רציתי לפגוש את המתנדבות ולהעביר חוויות.
התנדבות מבורכת ממש!שושיאדית

מרגש...

אגרא דתעניתא צדקתא (שופרות)רב שמואלאחרונה
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד, מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין, אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם, אֶלָּא (יונה ג) וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר (יואל ב) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם:

Mishnah Taanit 2:1


סדר תעניות כיצד. בשבע תעניות אחרונות קא מיירי:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:1


את התיבה. הארון שספר תורה מונח בו, כלומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו. ולמה לרחובה של עיר, לומר, צעקנו בצנעה בבית הכנסת ולא נענינו, נבזה עצמנו בפרהסיא ברחובה של עיר:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:2

אפר מקלה. אפר שרפה. ומשום דעפר נמי אקרי אפר תנא אפר מקלה, דהכא צריך שיהיה אפר ממש כדי שיזכור הקב״ה עקידתו של יצחק וירחם:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:3


על גבי התיבה. משום דכתיב (ישעיהו ס״ג:ט׳) בכל צרתם לו צר:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:4


ובראש הנשיא וכו׳ והן עצמן אינם נוטלים, כדי שיתביישו יותר, לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:5

דברי כבושים. דברים שכובשין לבו של אדם להחזירו למוטב:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:6


ובקבלה. בדברי הנביאים:

Bartenura on Mishnah Taanit 2:1:7

סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד, מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין, אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם, אֶלָּא (יונה ג) וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר (יואל ב) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם:

Mishnah Taanit 2:1

וגם עתה. טעם וגם רוצה לומר אם לא תשובו לפני באו גם עתה אחרי באו אני מזהיר בכם שתשובו ואמר עתה כי קרוב היה עת באו בהנבא הנביא כמו שאמר כי בא יום ה' כי קרוב:

Radak on Joel 2:12:1

ובצום ובכי ובמספד. בנראה להכניע הלבבות ושיראו איש את חברו צם בוכה וסופד ויכניע לבבו אם לא שב מעצמו:

Radak on Joel 2:12:3

וקרעו לבבכם ואל בגדיכם. אם תקרעו לבבכם ותסירו ממנו כל מחשבה רעה אינכם צריכים לקרוע בגדיכם כמו שאדם קורע בגדיו על הצער והצרה:

Radak on Joel 2:13:1

כי חנון ורחום הוא. כן מדותיו כמו שכתוב בתורה שהוא מנחם על הרעה לשבים וכן כתוב וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו:

Radak on Joel 2:13:2

מי יודע ישוב. יש מפרשים מי יודע אולי ישוב האל יתברך ונחם ואעפ"י שאמרנו כי ממדותיו הוא שנחם על הרעה ואין ספק בזה אעפ"י כן אם רבו העונות לא ינחם עד שיענש מעט או רב לפיכך אמר מי יודע או יהיה פירושו מי שיודע דרכי התשובה ישוב ונחם האלהים על הרעה הזאת ויונתן תירגם מאן ידע דאית ביה חובין יתיב מנהון ויתרחם עלוהי:

Radak on Joel 2:14:1

תקעו שופר בציון קדשו צום. וגו' בפרשה הזאת גילה הנביא שעוד יבא על יהודה וירושלם חרבן אחר, ועליו אמר שנית תקעו שופר בציון כי תקיעת השופר היא להזהיר העם על ביאת האויבים וכמו שאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו (עמוס ג, ו) אם תהיה רעה בעיר ואמר שיקדשו צום ויקראו עצרה וענין העצרה היא מה שזכר מיד (טז) אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ואפילו יונקי שדים יתקבצו שמה וכדי שיהיה האבל כולל אפילו החתן יצא מחדרו וכלה מחופתה כי כולם יתענו וכולם יהיו באסיפה ויבכו היונקי שדים לרעבונם והגדולים יכנע לבבם לבכייתם ואפילו החתן שמוטל עליו לשמח את אשתו אשר לקח הוא וכלתו יבכו ויתענו, אמנם בירושלמי דתעניות דרשו יצא חתן מחדרו זה הנשיא וכלה מחופתה זה אב בית דין דבר אחר יצא חתן מחדרו זה ארון וכלה מחופתה זו ספר תורה, (יז) וגם הכהנים הנגשים אל השם בין האולם ולמזבח יבכו ויאמרו חוסה השם על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים, ואי אפשר לנו לפרש אל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים כי אם על הגלות הארוך הזה אשר אנחנו בו לחרפה בידי אדום, ולפי שנתפזרנו בעמים רבים בזה הגלות לכן אמר למה יאמרו בעמים איה אלקיהם, והיטיב לומר הרב רבי אברהם בן עזרא שאין נכון לבכות בהיכל השם ומפני זה אחשוב אני שהבכיה הזאת בגלות היתה שבכו העם והתאבלו בגלותם כל כך מהשנים ובכו הזקנים כי נאסף כבודם והעוללים שפורש אין להם ויבכו הכהנים על כי נכרת מבית השם מנחה וזבח ותמיד בגלותם יאמרו בתפלותיהם חוסה השם על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים בגלותם למה יאמרו בעמים איה אלקיהם כמו שאמר בשירת האזינו (דברים לב, לז) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו.

Abarbanel on Joel 2:15:1
עונהבייניש נח
מי? ואיפה?
אני מתנדב בנופשון בקרני שומרון.
מבלים שבת עם ילדים (עם צרכים) מיוחדים בתפקוד נמוך... משחקים איתם מריצים אותם מאכילים מקלחים... ומחזירים אותם שמחים נקיים ומותשים להורים.

איזה חלק אהבתם בהתנדבות?
את רוב החלקים בהתנדבות אני אוהב, יש שם הרבה שמח. השבירת שיגרה. עצם העזרה לאחר והטיפול בו

מתי הרגשתם סיפוק גדול במיוחד?
כמאת תמיד כשאתה מחזיר את החניך להורים, לפעמים גם מקבל חיבוק מהחניך

היו דברים/תובנות שהועילו לכם בחיים המעשיים?מהם?
אדם לא יכול להישאר במקום של לימוד תורה לבד. הוא צריך לשלב בו גם עשיה טובה. יש רגעים שאני מרגיש שאני כבר לא יכול ללמוד ואין לי כוח כי פשוט הרבה זמן לא עשיתי ותרמתי (בין בנופשון ובין במקומות אחרים)
מרגש!!שושיאדית

התובנה ממש נכונה. 

 

בנוסף ללימוד תורה, חשוב מאד גם ליישם אותה ולראות במציאות את הערכים אותם לומדים.

 

 

חלוקתCherry
ארגזי מזון לנזקקים בשיטת 'הנח דפוק וברח' כדי לא ליצור חוסר נעימות למקבלים.

כשהייתי צעיר יותר זו היתה בשבילי אטרקציה לא קטנה😁

קרה שפתחו במקרה בדיוק כשבאתי להניח, או ששאלתי עובר אורח בחדר המדרגות איפה גר פלוני והסתבר שזה הוא... ואז אתה זוכה לברכה הגונה ומבין שעשית משהו משמעותי.

למדתי שהחזות החיצונית לא מעידה הרבה, ושקשיים כלכליים יכולים לפקוד כל אחד, ולפעמים זה בהחלט מפתיע..
הוו! סוף סוף תפסתישושיאדית

אחד שנוהג בשיטה הזו...

 

בתחילת הקורונה ממש, כשהיינו בבידוד, העירייה נתנה לכל המשפחות המבודדות (אז, עוז היינו בערך 20 משפחות... ממש בהתחלה) משחקים עוד כל מני מרעין בישין מתוקים...

 

והניחו לנו את זה מאחורי הדלת בשיטה הזו "הנח דפוק וברח"

 

הארגזCherry
עם מארז השוקולדים הפתוח?

כן.. הוא פשוט נפל במדרגות, זה הכל
ואאוו איך ריגשתם! - אז עכשיו אענה שושיאדית

ברשותכם כמובן

 

מי? ואיפה?

 

אני, עם אמא שלי, בעזר מציון. בשילוב הרווחה וגם במערך הרכבים המתנדבים, העברת תרומות מח עצם, הרבה שליחויות ובמהלך הקורונה היו עוד המון פרטים קטנים, בבתי חולים, אצל קשישים ואנשים עם צרכים מיוחדים.


איזה חלק אהבתם בהתנדבות?
 

אוהבת מאד, את החלק של ההתנדבות ברכב, הרבה פעמים מכירים אנשים חדשים, משוחחים, מעודדים, משמחים, נפרדים לשלום ומתברכים, הרבה מהחולים\ אנשים שהיו צריכים עזרה שלנו ברכב, שומרים איתנו על קשר יום יומי, גם היום, ממש נחמד להעביר זמנים של נסיעה, בעשיית חסד עם אנשים


מתי הרגשתם סיפוק גדול במיוחד?
 

במהלך הקורונה כמתנדבת מחלימה, יצא לי הרבה לבקר בבתי קשישים, לתת להם אוכל, ועל הדרך קצת לעזור במה שהיה צריך... היתה סבתא חמודה ששמחה מעל ומעבר, ברכה אותי בלי סוף וסיפרה לי שהיא מחכה שאבוא, כי הקורונה הביאה אותה למצב של בדידות... היא סיפרה לי ממש בדמעות את כל מה שהיא מרגישה, איך היא חווה את המצב ולמה ומי היא מתגעגעת...

התרגשתי מאד, והרגשתי סיפוק גדול, שכ"כ עזרתי לה


היו דברים/תובנות שהועילו לכם בחיים המעשיים?מהם?

 

התובנה הגדולה ביותר, שמתעצמת מיום ליום בעקבות ההתנדבות שלי, היא ש"אהבת חינם" ו"חסד" הם מושגים שצריכים להיכנס בשגרה אצל כל אדם ואדם, רק כך תבוא הגאולה ברחמים. כשעמ"י עוזרים זה לזה ואוהבים זה את זה.

 

ויה"ר שנזכה תמיד להיות מהנותנים! ❤

 

יפה מאוד! כל הכבוד לךנוגע, לא נוגע
רעיון טוב לשרשור.
כל הכבוד לכל המתנדבים!
"לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה"
ווואו כל הכבוד לךבייניש נח
סיפור המזל והשכלValidit(ch)yאזט
סיפור המזל והשכל.

יש סיפור ישן (לא עתיק), על המזל והשכל. את מן הסתם גם כן שמעת אותו בילדות. הסיפור מספר על השכל והמזל שהלכו לטייל - השכל הלך על המדרכה, כי היה לו שכל, והמזל הלך על הכביש, הוא אמר: זה בסדר, יש לי מזל. באה מכונית ראתה את המזל, וסטתה מהר אל המדרכה, כדי לא לדרוס את המזל. ואז השכל נדרס.

אבל זה סיפור שהוא לא נכון, מי שסיפר אותו לא היה לו מזל ולא היה לו שכל. לא היה לו שכל, כי אם היה לו שכל הוא לא היה מזלזל בו. ולא היה לו מזל, כי אם היה לו מזל, הוא לא היה מזלזל בשכל.

אלא הסיפור הוא קצת יותר מורכב, והוא הולך ככה:

השכל והמזל הלכו למקום שבו מחלקים את השכל. מחלקים שם גם מזל. אלו שמחלקים את השכל הם רואי חשבון, ואלו שמחלקים את המזל, זה נקרא: טועמי מזל. כמו טועמי יין. נותנים קודם את מנת השכל המתאימה, ואז עם מנת השכל המתאימה, מי שמגיע בתור שלו צריך לרקוח מרקחת באמצעות מנת השכל שקיבל, ובהתאם לזה הוא מקבל מנת מזל מתאימה. בחדר המתנה, יש תרגילי חימום - צריך לבחור מרקחת לפני קבלת השכל, כדי שידעו את מנת השכל המתאימה.

אז השכל לקח לעצמו ספל קפה, כי הוא אמר שזה ישמור אותו ערני. המזל מזג לעצמו גביע יין, לברך עליו את ברכת המזל. המזל אמר לשכל, שאם הוא יברך את ברכת המזל - הוא יצליח, ולכן זה משתלם מבחינה אסטרטגית. השכל אמר שזה בסדר - ממילא אין לו מזל. השכל הציע למזל להכין קפה - זה יתרום לדעתו, לסגולות הנדרשות בדלפק הקבלה. המזל אמר לו שזה בסדר, ממילא יש לו מזל.

ובכן, הגיעו לחלוקת השכל. ראו איזה הכנה אירגן המזל, עם יין משובח, והמזל קיבל שכל סוג אא. בא השכל עם קפה דל, ונתנו לו שכל סוג ג.

עברו הלאה לחלוקת המזל. רקח המזל מרקחת, טעמו, ובעיקר הרגישו את היין, ואמרו לו שיקבל מזל סוג ג. אמר להם המזל, איך זה יכול להיות? אני מזל, יש לי שכל סוג אא, וגם יין משובח. ואתם נותנים לי מזל סוג ג? אמרו לו - תראה, אתה ברכת ברכת המזל - אתה כבר יודע להסתדר. אבל אתה קיבלת את זה לפני החלוקה. אז מה לא מסתדר לך? בא השכל, עם הקפה הדל, נתנו לו מזל סוג אא. אמר להם השכל: תראו, אתם אולי מנסים לעשות את עצמכם נחמדים - אבל אני יש לי שכל. איך עם נתונים כאלה אתם נותנים לי מזל סוג אא? אמרו לו - תראה, הנתונים זה לא קובע בחלוקת המזל. אתה יש לך שכל, אתה תדע להשתמש בנתונים בשכל כמו שצריך, המזל ממילא יבוא מעצמו.
סיפור נחמד 😁שושיאדית
זה קשור להתנדבות במאגרי מזל ושכל?
קצתValidit(ch)yאזט
זה בעיקר נועד להסביר לך משהו על גביע המזל.
מאת חבר גבירתך.
תודה
נחשב בשביל המחויבות האישית?חושבת בקופסא

באמת שהרעיון עצמו ממש מטופש בעיניי, כדי לקבל בגרות חובה להתנדב?

זה ממש מוציא את ההתנדבות מההתנדבות.

למחויבות עצמה התנדבתי בכמה מועדוניות לילדים עם קשיים שונים. (לא אפרט מחשש לחשיפה)

 

אבל במסגרת האולפנא התנדבתי פעם או פעמיים באגודת אפרת, וזה גרם לי להתעניין בוויכוח ה"בעד בחירה- בעד חיים" בארצות הברית וכמובן שאני בצד בעד החיים.

והייתה את ההגרלה של עזר מציון בכיתה ט' או י' (שממש לא השקעתי בה כי ידעתי שאני לא אצליח לגייס כמות משמעותית).

 

הייתי פעם בהתנדבות בבית אבות וזה היה הכי מביך. עם ילדים אפשר לשחק ולעשות שטויות, אבל זקנים הם באמת אנשים מבוגרים ומכובדים יותר ממני, וסתם הרגיש שהפרעתי להם כשהייתי צריכה לשיר שירי חנוכה או לחלק תפזורת מטופשת.

זה חלק מהבגרותשושיאדית
מעורבות חברתית.
לא חושבת שזה מטופש, אבל בהחלט המקומות שנותנים שם להתנדב... זה קצת לא מאד זורם...
גם אני במסגרת הזו התנדבתי בגמח שמלות... הבנות סתם עשו שטויות ולא מאד היו רציניות...
מ עוד, שלקחו אותנו כדוגמניות לשמלות😅 וזה נחשב לנו שעות התנדבות 🤣
אני לא חושב שזה מתופשבייניש נח
כשאנשים קופצים למים ומתנדבים הם מכירים את העולם הזה ואז לפעמים רוצים להמשיך בו.
אני נהנתי מההתנדבות אז עשיתי אותה שנתיים
זה לא היה תחת אירגון חסדהפי
ההרגשה היא של מתנה.
את מתנדבת אבל את מקבלת מתנה את מרגישה מועילה לעולם.
את מרגישה שהם נותנים לך הרבה יותר ממה שאת להם
זה שובר שגרה זה כיף .
😊שושיאדית
איזה כיף להרגיש כך בעשיית חסד!
התנדבתי בבית חינוך עוורים. הכנתי נערים עוורים לבגרויות והיהדי שרוט
שם אחד עוור מלידה שעשה 5 יחידות פיסיקה ומתמטיקה.
וואווונפש חיה.
והלוא דברים קל וחומררב שמואל
ומה מי שאינו עיוור ועושה עצמו כעיוור, אינו מת מן הזקנה עד שנעשה כאחד מהם, ומי שראוי לקבל ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו.

אם כן הוא, מי שאינו עיוור ועושה עצמו כעיוור, וגורם לאחרים להיות כעיוורים, ונוטל מהם מה שראוי להם, אינו דין הוא שיהא כראשון לרעה. ומה הוא שעשה כן לעצמו בלבד, זה שעשה לעצמו ולאחרים, לא כל שכן הוא.
יואו! מיוחד!!שושיאדית
נשמע ממש מעניין!
את בעצמךפרח-אש
חחח אין מה להשוות אבל- 🙌🙌הרמוניה
טוב... אתן מדברות בקודים...שושיאדית
תרצו לתרגם לנו? 😁
זה פשוט. הרמוניה רוצה שאענה אבל לא עונה בעצמהפרח-אש

מישהו מכאן מתנדב/ת פעיל/ה /התנדב/ה פעם בארגון חסד כלשהו?
כן התנדבתי בכלמני

 מי? ואיפה?
ראי את תשובה 1 עם קשישים ובגמח וכלמני 
איזה חלק אהבתם בהתנדבות?
לשמח אנשים את התחושה של הנתינה 
מתי הרגשתם סיפוק גדול במיוחד?
ברגעי שיא נניח בפרידות או בשלבים עם פרוייקטים גדולים יותר . או אחרי מצב שהיה קשה כי לא הצלחנו לתת ואז מצאנו פיתרון 
היו דברים/תובנות שהועילו לכם בחיים המעשיים?מהם?
הרבה , הקשישים לימדו דברים מעניינים ובקישורים שונים שהשתמשתי בהתנדבויות אני משתמשת עד עכשיו כשחלקם לא ידעתי שהיה לי לפני 

 

עכשיו תורך הרמוניה

 

טובהרמוניה

גם התנדבתי בכל מיני...

 אבל ההתנדבות שאני הכי מחשיבה וגם הייתה לי הכי מגוונת זה בשירות לאומי בעיקר בשנה הראשונה ובעיקר לארגן פרוייקטים קהילתיים שרואים אנשים נהנים, ויודעים שאתה אשכרה עשית את זה והקדשת זמן מהחיים שלך לעבוד על כל פרט ובשירות לאומי אתה בעיקר מרגיש של כולם כזה כאילו התפקיד שלי הוא נטו לעשות טוב בכל מקום שאני אלך, רק לשמח, רק אחרים, אין בכלל התרכזות בעצמי כמעט, וזה בא כל כך מרוכז- כאילו לא התנדבות פעם פה פעם שם אלא שנה שלמה... וואללה בפועל מה שאנחנו עושים בחיים זה לדאוג גם לעצמינו אבל גם להיות חלק מאחרים, לא לדאוג לעצמנו בשביל עצמנו, ולפעמים שוכחים את זה אז שנה אחת אולי תחזור לאיזון ותצא מעצמך ותוציא מעצמך עד שזה יהיה טבעי שזה הטעם בחיים ולא משהו אחר!

 

השנה השנייה שלי לא הייתה כל כך כזאת כי הייתה במשהו הרבה יותר ספציפי ופחות קהילתי, אבל בעיניי חסד זה בכל מפגש עם אנשים, לתת להם הרגשה טובה, להיות טובי לב, לוותר, להתחשב, להציע עזרה, להשאיר נקי אחרינו במקומות ציבוריים, לחשוב על מי שעובד מאחורי הקלעים (מי כמוני יודעת) על שוטפי הכלים, על מי שמסדר את הכיסאות, על כל אחד שלידך שעובד ועושה ואם אתה יכול להקל ממנו קצת אז למה לא להיות שותף

 

 

והתנדבות זה משאיר שממש מחבר אותך לחיים ואנשים שונים, והתרומה של זה זה שאתה נהיה מקצועי יותר בתחום מסויים... מי שמתנדב עם ילדים, או עם חנ"מ או עם חולים או עם קשישים או עם רווחה וכו' פשוט נהיה מבין בעניין

 

ואוו יישר כח!!!שושיאדית
לך ולפרח אש!
אין כמו להסיק מסקנות מדברים מועילים בחיים!!!
תודה!!הרמוניה


חחח לאהרמוניה

סתם

 

אני ופרח-אש היינו אחראיות על משהו... זה היה מרכזי בחיים שלנו אבל אין מה להשוות כי אני הייתי בזה רק שנה והיא הייתה בזה כמה שנים... והיא באמת נתנה לזה תנשמה וזה אפילו לא מתאר מספיק

אבל זה עדיין משהו משותף... 

מעניין מה עם זה עכשיו @פרח-אש דברי איתי אם יש לך מושג

מתחיל עבודה חדשהאריק מהדרום

יום ראשון שלי בעבודה.

השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.

הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום

בהצלחה רבהזיויק
בהצלחה! מאחל שכישוריך המקצועיים והחברתיים יצעידופ.א.
אותך מעלה ותצליח ותתקדם!
בהצלחה!משה
ושיהיה מוצלח גם לך וגם למנהלים שלך.
אבל קודם כל..לך!נחלת
זה בא ביחדמשה

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

בהצלחה!פשוט אני..
ו... למה צריך מזומן בשביל לעלות על מונית?

איך משלמים במוניות בימינו?יעל מהדרום
כמו בכל מקום אחר, אשראיפשוט אני..
לא הכרתי. ואני נוסעת די הרבה במוניותיעל מהדרום
לק"י

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אני לא מכיר מקום שלא ניתן לשלם בו באשראינפשי תערוג

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות


שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.


לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לא ידעתי 🤷‍♀️ זה ממש יקל עלי...יעל מהדרום

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

 

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

הם לא מציעיםנפשי תערוג
כי חלקם מעדיפים מזומן ממספר סיבות
אני אשאל. תודה!יעל מהדרום
למה שלא כל נהגי המוניות אמינים. כך הבנתי.נחלת
סיבה מעולה לא לעבוד במזומןפשוט אני..
בהצלחה רבה!שלג דאשתקד
קורה שאנחנו מפספסים ויוצאחם קצת צולעים. ההצלחה טמונה ביכולת להתעשת ולחזור מהר לעמוד על הרגליים.
המון בהצלחה!!!ארץ השוקולד
באסה על ההתחלה הזו, מקווה שיצאת בכך ידי חובת ייסורים אם הייתה חובה כזו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

בו"ה!אשר ברא
מחכים לשמוע איך היה...
אם אפשר ללמוד חוסן ממישהו כאן זה אתהנקדימון

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

חוסן? מאן דכר שמיה?אריק מהדרום
יפה!נחלת
בהצלחה ! אנוני.מית
איך היה?נפשי תערוג
ב"הנפשי תערוגאחרונה
זה מוזראנוני.מית

להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?

דיברו פה על זה בעברריבוזום
היו הרבה נשים שכתבו שקשה להן הערבוב שהוא בבית. שזה מוביל לציפיות לשותפות כלשהיא בענייני הבית (הפסקות קצרות במקרים דחופים וכו'), ולמתח סביב זה.

בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)

הייתי בטוחה שאני בהו"ל :-Oריבוזום
(אז לא דיברו על זה פה, דיברו על זה שם...)
הגיוני לגמרי ולא מוזר בכללזמירות
יש דברים בגו… 
יש פורומים אחרים לנושאי זוגיותפשוט אני..אחרונה
בעיקר נשואים טריים והריון ולידה
הגשמת חלומותאשר ברא

האם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?

לדוג'-

ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.

לשדך רק אם כבר נשואים..

וכו'.

לא, ומבחינתי זאת נקודה חשובה.אני:)))))
כן, בוודאי - כפי שהגדיר היטב שלמה המלך:פ.א.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:


 

 

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

השאלה אם מה שנראה בעינייאשר ברא
כמו זמן מתאים ובעיניי אחרים לא, אמור להשפיע?
הזמן המתאים הוא בהחלט אינדיבידואליפ.א.
גיל הנישואים הוא דוגמא מובהקת לשוני לזמן המתאים בין מגזרים שונות, בין אורחות חיים שונים.  
שלמה המלך לא מדבר על חלומותLavender

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

אם לכל דבר יש את הזמן שלו, ויש דברים שיותר תואמיפ.א.
גיל - אז ברור שהגשמת חלומות כן עשויה להיות תלויה בזמן או בגיל…

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שהגשמת חלום תלויה אך ורק בכוח הרצוןLavender

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ממה שאני רואהאני בעצמי זה

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.


כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל


אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

וודאיאשר ברא
השאלה האם מלכתחילה אדם ימנע מעצמו?
למה שימנע?אני בעצמי זה
להפך
אני נתקלתיאשר ברא

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..


הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

אוי..אני בעצמי זה

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.


(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)


ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפשר לעשות שידוכים בכל גיל. מה הקשר?נחלת

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

 

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

 

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

 

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

 

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

 

אל תגזימו.

לראות לוויתנים במקומם הטבעי >> יש מגוון של פתרונותפ.א.אחרונה

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

קייטרינג מזון מוכן לשבתנקדימון
אולי קצת מוקדם, אבל בכל זאת...

יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...


אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...

...ל המשוגע היחידי

אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה

זה נותן מחשבות על החיים

כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום

כל אחד עבר וצמח

איפה אני יהיה עוד 10 שנים?

מכניס אותי קצת לעצבות על החיים

(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)

נכון מאודאני:)))))
ובמיוחדל המשוגע היחידי

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

פעםנחלת

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

 

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

 

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

 

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

 

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

 

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

 

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

 

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

 

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

 

 

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

נחמה זה מנחם מסתבר ל המשוגע היחידיאחרונה

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

..אנימה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.


מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

נכון. הרבה יותר עמוק וחושב ממה שכתבתי.יש"כנחלת
תודה, זה באמת עוזרל המשוגע היחידי

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

אתם ומסלול החיים - הולך לכם בגדול עד עכשיו?זיויק

איך בכלל אתם מודדים את זה?

מה נחשב הצלחה?

טובל המשוגע היחידי

נשמע שחייך כרגע על מי מנוחות סך הכל

היי, מחפשת אפליקציה של ספרים מוקלטיםלומדת כעת

אפשר בתשלום.

אשמח להמלצות מנסיון. 

סטוריטל ועבריתתמיד בבטחהאחרונה

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

 

יש גם ליבי

קצת מקוממים אותי...אלעזר300
עבר עריכה על ידי אלעזר300 בתאריך י"ז באייר תשפ"ו 19:08

משפטים של "שתיקה היא לא נייטרליות, היא עמדה".
כמה חזק אני אמור לצעוק בשבילך?

 

"גיניתי במשרד" ~ אורי אורבך, שם שם

אולי יעניין אותך