חוץ מזה, מסכימה ממש עם התוכן. אני לא אגיד שאני הייתי בדיכאון כל היום, אבל באמת הייתי מצפה ליותר התייחסות מצד חברות (לא כולן, יש בנות שממש איתי בזה) לזה שהיה פיגוע ויהודי פשוט נרצח. בכללי לכל המצב בארץ.

יש פה ציבורים שנלחמים על הזכות לחיות בארץ, שנלחמים על כל פיסה קדושה במקום הזה, שסובלים ונהרגים בשביל הארץ והעם, ורק במקום לימודיי החיים ממשיכים להתנהל כרגיל, בלי שום תחושה שצריך לעשות משהו. אני אישית הגעתי מהתנחלות לעיר, ובאמת קשה לי להכיל את זה. איפה פה ההשתתפות עם שאר עמ"י? איפה הכבוד, ההערכה, ההתייחסות המינימלית לאנשים שמוסרים את נפשם על הארץ, או אפילו סתם נלחמים עליה?? למה רק אנשים שגרים בשטחים לא לגמרי חוקיים בעיני המדינה מרגישים קשר עמוק לארץ? מרגישים רצון לעשות בשבילה הכל? אפילו למות! להירצח על קידוש ה'! במסירות נפש על הארץ והעם! תעריכו!

זהו, פרקתי, אפשר להמשיך בחיים

נ.ב. לגבי היחס למחבל - מינימום כיתת יורים מבחינתי. עדיפות לתלייה בכיכר רבין.

בדיוק דיברתי היום עם חברה (מהאלה הטובות שאיתי בכל העניין הזה ) על זה שחייבים להכניס לחוק הוצאה להורג, אבל רק אחרי שהמדינה תגיע למגמה של הבנה פשוטה, שלאזרחיה היקרים מותר להגן על עצמם מפני האויבים וזה לא פשע, ולעומת זאת אויב שתוקף אזרחים תמימים במטרה לתקוף ולרצוח זה כן פשע.. פשוט מאוד, חבל שהמדינה שלנו קצת מעוכבת קליטה..

רלוונטי גם ליהודים..

ואני לא יאריך..

חוץ מזה, ברור שהיא מעוכבת קליטה.. היא לאט לאט מתבגרת;) 

שקודם כל המדינה צריכה להגיע למגמה ש... תש כוחי, שניה אני אעתיק.. "אבל רק אחרי שהמדינה תגיע למגמה של הבנה פשוטה, שלאזרחיה היקרים מותר להגן על עצמם מפני האויבים וזה לא פשע, ולעומת זאת אויב שתוקף אזרחים תמימים במטרה לתקוף ולרצוח זה כן פשע"...

פשוט להבין שאזרחים שמחזירים לאויב שתוקף אותם על מנת להגן על עצמם זה לא אותו פשע כמו אויב שתוקף אזרחי מדינה אחרת על מנת לתקוף ולשפוך דמים.

"פשוט להבין שאזרחים שמחזירים לאויב שתוקף אותם על מנת להגן על עצמם זה לא אותו פשע כמו אויב שתוקף אזרחי מדינה אחרת על מנת לתקוף ולשפוך דמים." (נערה ארצישראלית, שם,שם)

אני מסתובבת בחצי דיכאון מיום ראשון וכל החברות לידי שמחות אבל זה לא אומר שלא כואב להן. זה כואב להן אבל במצב הנוכחי אי אפשר כל שבוע לעצור את כל הדברים השמחים שתיכננו...

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)