למדנו בפרקי אבות השבוע:
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם."
וחשבתי על זה קצת.
איפה בחיים שלי יש אהבה שלא תלויה בדבר?
אני אוהבת את המשפחה שלי כי הם המשפחה שלי (=דבר). אם הם לא היו המשפחה שלי, האם הייתי אוהבת אותם?
כשאני בוחרת לצאת עם מישהו, זה כי הוא מתאים לקריטריונים מסוימים שבחרתי. לדבר מסוים. לצורך העניין, אני בוחרת לצאת עם אדם שומר תורה ומצוות. איך שאני רואה את זה, הקשר שאנחנו יוצרים מתבסס על דברים מסוימים. אם הדבר הזה יתבטל, איך זה ישפיע על האהבה? כלומר, אם אותו האדם יבחר להפסיק לשמור תו"מ, האם יחד איתו תלך האהבה? איך זאני רואה את זה היום, אני בוחרת לא לראות במי שלא עונה על הקריטריון הזה כבן זוג. אבל אם כבר בחרתי אחד והוא משתנה, איך אגיב?
איך מפרידים בין אהבה שתלויה בדבר לזו שאינה תלויה בה?
באיזשהו מקום אני אומרת לעצמי שאולי זה משהו הדרגתי. שכל קשר מתחיל עם אהבה שתלויה בדבר, אבל ייתכן שתתפתח לאהבה שאינה תלויה בדבר. ואולי זה השלב בו מחליטים למסד את הקשר? ובדוגמה לעיל, אולי אם הוא יבחר לא לשמור תו"מ כבר אהיה במקום שזה לא ישנה לי?
או אולי אני לא מבינה נכון את הכוונה של הדבר במשנה?
אשמח לשמוע מה אתם חושבים בנושא.
