(ב"ה נשואים היום)
הייתי עמוק עמוק בתוך הקיצוניות הזאת
איתו - טוב ושליו ונעים, ובטוח (כמעט תמיד, כן? באופן כללי)
בלעדיו - סערות וחששות ופחדים, ומי אמר שאני רוצה, ואולי אני רוצה כי הוא רוצה ועוד ועוד
גם אני לא דמיינתי אותו ככה, הוא שונה ממי שאני מכירה, מהמשפחה שלי וכו.
מה שאני הייתי צריכה זה פשוט זמן
טיפה ועוד טיפה, דקה ועוד דקה של ביטחון, עד שהמיכל התמלא והייתי עם בטחון והעזתי לקפוץ על זה.
לא דקה לפני, לא יום לפני.
וברור שעם המון עזרה מלמעלה.
כמובן מה שכתבתי זה נכון לגביי, את צריכה לנסות לחשוב לדבר לברר מה הנקודות אצלך, מה מפעיל את השוני, זה פחד? זה דמיון? זה תמונה שקיימת ומפריעה לך?
זה דברים שהשכל אומר לך שהם לא נכונים? שהם משים? לא משנים?...
תכלס רק רציתי להגיד שיש מזדהות
ובהצלחה רבה 