אני פשוט מרגישה שמשהו גדול קורה או עומד לקרותאנונימית(:
כל המלחמה הזו על ירושלים
והדרום
ומה שקורה בכבישים עם הידויי אבנים
אני מרגישה כאילו זו תחילה של גאולה, הלוואי
אבל מה אם באמת משיח יבוא?? אני עוד לא חזרתי בתשובה כמו שצריך😔😔
גם אני לא יכולה להתפאר במצב הרוחני שלי ...בתי 123
פשוט רוצה שמשיח יבוא ויגאל אותנו כבר. אני לגמרי מעדיפה להצטער על זה שלא עשיתי מספיק תשובה לפני ביאת משיח כשהיתה הזדמנות.
רק שיבוא כבר ויגאל אותנו מהגלות הזו!!!
נכון😔אנונימית(:
שמעי. הלוואי. אבל דברו ככה גם בתחילת הקורונהאורוש3
סליחה על הפסימיות. ממש הלוואי
נכון.. אבל עדיין לכי תדעי, ישועת ה' כהרף עיןאנונימית(:
ואולי הגיע זמן גאולתינו
לא סתם אומרים שכשהגאולה תגיע תהיה מלחמה על ירושלים.. מרגישים את זה בחוש.
סוף סוף מישהי פסימית כמוני🙊יעל מהדרום
חח חמודה. קצת מרגיש פגם באמונהאורוש3
בטוחה שהכל יכול להיות. אבל מרגיש לי שזה שאנחנו לגמרי בעניין זה ממש לא מספיק. כי רוב העם במקום אחר לגמרי. ובעניין פה הוא עם ישראל. כולו. שצריך לעבור איזה תהליך של מוכנות, רצון, התפכחות.
ברור שיש תהליכים שמתרחשים. אבל לא חושבת שהם נקודת קצה הכי גרועה (גרועה ביותר. אבל בכ''ז, קצת היסטוריה) ולא רואה שינויים מספיק מהותיים שכוללים את רוב העם. לא מתכוונת לשמירת מצוות בדווקא. אבל מרגיש שהעם לא שם עדיין איכשהו. עם כל הכבוד לקומץ שכן. ה' רוצה אותנו כולנו.
אבל עצוב שנחשוב שבגלל שכל העם עוד לא מוכןמצטרפת למועדון
לכן יש עוד זמן והגאולה עוד רחוקה...
על הגאולה נאמר אם לא זכו-בעתה ואם זכו-באחישנה. אנחנו כבר עברנו את השלב של ה"באחישנה". עכשיו זה לגמרי לגמרי בעיתה. צריך להבין ולהפנים שזה זמן הגאולה!!! כל רגע שהיא לא הגיעה עדיין זהו היפך ההגיון!!
כמובן שצריכים לפעול לחיבור של חלקים נרחבים מהעם לרציונל הזה וברור שיש את המימד הזה שמשיח צריך לבוא מתוך הרצון שלנו. שנרגיש את החוסר שלו ונזעק אליו לא רק בשעת צרות אלא מתוך כמיהה למשהו הכי בסיסי שחסר לנו. אבל דיבורים כמו אם כל העם עדין לא מחובר כנראה שזה רחוק הם לא נכונים!! הם מייאשים ומחלישים ונותנים מקום באמת לכך שיש כאן עוד דרך ארוכה שצריכים לעבור...
לא. די. גמרנו.
לא אומרת שזה קל לאמר את זה שוב ושוב כבר עשרות שנים כשבשטח לא רואים כלום אבל אם מאמינים שזה אכן כך אז כל יום שעובר רק צריך להגביר אצלנו את הבטחון ביחס לכך שהגאולה קרובה יותר.
אני לגמרי מאמינה שזה הסוףאורוש3
הסוף של כמה אלפים. אבל אף אחד לא הבטיח שהשלב הזה לא ייקח עוד שמונים שנה. המצב עכשיו קטסטרופלי. אבל לא מספיק ביחס להיסטוריה. לא מספיק כדי לחוש שזה הסוף בעיני. ומצב האחדות והטוב גם לא טוב מספיק כדי שאני אחשוב שזה יכול להיות הרגע ובטוב. דווקא על ששת הימים לדעתי אם הייתה מוכנות בעם זה לגמרי היה יכול להיות הסוף נראה לי. אבל לא זכינו. ולא לקחנו באחדות העם את מה שזכינו בו במתנה ומאז אנחנו משלמים את המחיר (גוש קטיף, השומרון שכל הזמן בסימן שאלה איום, הר הבית). חבל. כואב.
ברור לי שהכל יכול להיות. אבל בניתוח קר קשה לי להאמין בלב שלם שזה סוף סוף סוף התהליך.
אף אחד לא הבטיחמצטרפת למועדון
אבל זאת ענינה של האמונה. אם האמונה שלנו לכתחילה תהיה באופן כזה שאין הכרח שזה יקרה עכשיו אלא יכול לקרות גם עוד 80 שנה אז ה' ישמור אולי באמת זה ידחה בעוד 80 שנה . לא רוצה לחשוב על זה אפילו..
אבל אם מאמינים שזה דבר שצריך לקרות כל יום אז זאת חלק מהמוכנות שלנו, וזה בדיוק הקשר בין ביאת משיח לבין המוכנות שלנו לכך שאת בעצמך הזכרת.
ובאמת את כל העולם קשה לשנות. אבל לפחות עם עצמנו נעבוד על להאמין שהגאולה היא עכשווית ורלווטנית..
אני ואת כנראה לא מבינות בעולמות עליונים אבל גדולי ישראל שיש להם שיג ושיח במה שקורה למעלה אמרו שנעשתה כבר כל העבודה הנדרשת בשביל להביא את משיח! מה שנשאר זה רק לצחצח את הכפתורים .(זה ספציפית ציטוט מהרבי מליובאויטש אבל יודעת על עוד הרבה גדולי ישראל שאמרו דברים דומים)
ועכשיו כמה עשרות שנים אחרי אנחנו כבר אחרי הפינישים. כל מה שקורה עכשיו אמור להתמיה אותנו ולגרום לנו עוד יותר לדרוש את הגאולה. ולשאול את השאלה הכל כך מתבקשת-למה הוא מתעכב???
בדגש על מתעכב ולא לבוא בגישה של הצדקה שיכול להיות שעדין זה לא סוף התהליך..
כמה עשרות שניםאורוש3
אחרי הפינישים. בדיוק. ואולי יהיו עוד. מי יודע.
מאמינה שזה יבוא. לא יודעת מתי.
זה מנחם לדעת שיש להכל תכלית ייעוד ואנחנו בדרך הזו.
זה לא מבטיח שלא ניפגע וניכאב ושהדרך נגמרה.
הלוואי.
ממש איתך בתחושותמתחדשת11
אני דוקא מרגישה שאולי מה שאנחנו עוברים נועד לעזור לנו להגיע למצב שלם, מתוקן יותר. שנבין את מיקומנו ואת מיקומם של השאר, שנבין מהי ארץ ישראל ומהי תורת ישראל. שנבין שלא אנחנו מנהלים פה הכל, אלא יש בורא
שנבין שרק ביחד זה יגיע, באחדות וחיבור נכון
נכון. ואין אף אחד שקיבל פטור. כל אחד במקום שלו צריךאורוש3
לעשות עבודה
ממש ככהמתחדשת11
אגב פגם באמונה...פשיטא
זה בדיוק דור הגאולה.
כשהאמונה מתבלבלת לגמרי, כשאנשים כבר לא מאמינים לכלום, מואסים בהכל.
"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"
ממש כמו שחוזר על עצמו פה בפורום- (ואני לגמרי כותבת לעצמי את זה כדי לתת לעצמי תקווה קצת...) שכשאת כבר לא מאמינה שתלדי אי פעם- זה קורה.
כדי להגיע לאמונה שלימה ואמיתית צריך בירור יסודי, ובירור יסודי, מה לעשות- מגיע אחרי בלבול וטשטוש.
אז אני משתדלת לא להילחם בחוסר אמונה הזה (שאני לגמרי בו עכשיו) אלא לתת לו לחלוף ממני, ולאט לאט להתחיל להאמין.
שנזכה.
לגמרי...באורות
אני כבר לא בתקווה לכלום
משהו שלמדתי לאחרונהבימבה אדומה
א"א לרצות שינוי בלי לרצות להשתנות

זה נכון בכול תחום בחיים...

וגם בגאולה. בע"ה שנרצה מספיק להשתנות וזה יגיע בע"ה!
מקסים תודה!!אנונימית(:
ברור שמשהו גדול צריך לקרות...בארץ אהבתי
אנחנו בתהליך ארוך של גאולה, כולנו יודעים מה יהיה בשלב הסופי (לא באמת יודעים ומבינים מה יקרה, אבל יודעים שהסוף יהיה הכי טוב שיכול להיות), וגם ברור לגמרי שכבר עברנו לא מעט שלבים לקראת הגאולה, ככה שאנחנו לא הרבה לפני הסוף.
כמה זמן יהיה עד הסוף ממש? אי אפשר לדעת. תהליכים יכולים לקחת זמן, אבל יש גם קפיצות בדרך, שינויים גדולים ופתאומיים שמשנים פתאום את כל התמונה (הקמת המדינה, ששת הימים, נפילת מסך הברזל וכו').
נראה לי מה שהכי חשוב זה לא להסתכל על זה כאילו אנחנו צופים מבחוץ, אלא לזכור שבמעשים הקטנים שלנו אנחנו יכולים לשנות את כל התמונה. הקצב של ההתפתחות תלוי גם בנו. במעשים ובתפילות.
לי תמיד עוזר להסתכל על מגילת אסתר, לראות איך תהליכים פוליטיים של שנים, בסופו של דבר הובילו לסוף הטוב. מצד אחד הקב"ה הקדים רפואה למכה - הכין את השטח לקראת הגאולה עוד לפני שעמ"י חזר בתשובה, אבל מצד שני - בסוף הגאולה וההצלה היתה תלויה בתשובה של עמ"י.
בעז"ה שנצליח לעשות שינוי בעצמנו, להתקדם עוד צעד ועוד צעד, ומתוך כך לקדם גם את הגאולה השלמה...
מהמם תודה רבה על החיזוק !אנונימית(:
מנחם מאוד. בע''ה.אורוש3
גם אני מרגישה ככה פעם ראשונה בחיים שלידובדובה
שזה הסוף
סוף של ייסורים.. ותחילתה של גאולה שבאה לטובתנו!אנונימית(:
בדיוק. קלעתדובדובהאחרונה
מעניןמצטרפת למועדון
כי אני יותר צעירה כנראה ועדין מרגישה שעם המעט שעברתי בחיים מבחינת מאורעות מטלטלים בארץ שלנו כבר הרבה פעמים הרגשתי את התחושה הזאת.. של לאן הולכים מכאן? ורק משיח! חיבים!!
באמת מרגישה שהסבב הזה שונה מהותית מכל הסבבים הקודמים? מהאינתיפאדות שהיו כאן? מכל המלחמות?
לא שבאה להמעיט ממה שמתרחש כאן ואני גם מכירה בזה שבטבע שלי אני מאד ריאלית וממש מנסה להתעלות מעל עצמי ולהתחזק באמונה שהיא למעלה מכל המגבלות של השכל שהנה הפעם זה באמת באמת קרוב...
אבל באמת מענין אותי אם משהו עכשיו מרגיש לך מהותית יותר סוף מכל הסופים שחווינו?? או שפשוט הזכרון שלנו קצר...
גם אני מרגישה ככההעוגב
האמת שאתמול יותר.

אם כמו שאמרתי לבעלי- אני מרגישה כאילו ירדו המים- אין דרך חזרה ואני יודעת שמכאן זה ללידה, ועדיין אין לי שום מושג על הלידה עצמה. ועדיין קיים הפחד מהצירים שעוד יבואו ואיך נצא מהלידה הזאת והכל...


בעז"ה שיבוא בטוב
ואו כלכך מדוייק ונכון..אנונימית(:
כי באמת זה מרגיש חלק מתהליך נורא גדול,
אפשר לקרוא לזה תחילתה של מלחמה ואפשר לקרוא לזה אור הגאולה, תלוי איך מסתכלים
וזה באמת הזמן שלנו להתחזק ולעשות חשבון נפש
ולהרבות באהבת חינם צדקה וגמילות חסדים!
בין כך ובין כך- קרויים בנים..עשב לימון


מה שאת מרגישה זה מה שעובר לי בראש כל רגעשעריו בתודה

ולא רק על עצמי

גם על אחרים שאני אוהבת שרחוקים מתורה ומצוות

 

מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעםאחרונה

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1אחרונה

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדשאחרונה

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך