(קוראת שקטה פה מדי פעם
ולא מוצאת מקום אחר להוציא)
מרגישה כל כך לבד הכל מתערער מהמצב הבטחוני הזה, כל החיים האלו נראים לי כתם אחד ענק מטושטש ושחור
טריגרים על טריגרים על טריגרים בלי שיש רגע לעצור ולנשום. עד שאני מנסה להזיז משהו, הכל נופל מהתחלה
ואני רואה סביבי אנשים שהתמודדו בקורונה, באסונות ועכשיו גם מול הטרור ואומרת לעצמי לעזאזל למה אני לא יכולה לצוף מעל המים, למה אצלי זה רק מכניס לדכדוך כל מכה כזאת ורק גורם לי לאבד תקווה ולחשוב שאין סיכוי. אני פשוט לא מצליחה אין לי כוחות נפשיים לא מוצאת במה להתנחם ובמה להחזיק לא מצליחה לראות את העתיד בכלל בתוך כל הכאוס הזה, שלא לדבר על חלומות ושאיפות ולתכנן תכניות, מה נדפק בי שאין לי את הדבר הבסיסי הזה שיש לכל בנאדם.
ואיך אני יכולה לתת ככה כח לילדים למען ה?!
ולהגיד להם שהכל יהיה בסדר כשאני לא מאמינה בזה
אני יודעת שאני חייבת וצריכה ושהם צריכים אותי חזקה במיוחד בתקופה ההזויה הזו אבל אני כל כך מרוקנת, אני כולי הרוסה גם ככה, מזוגיות מכאיבההה, בעיות גדולות בפרנסה , בדידות , חוסר מימוש עצמי ואין לי גם אמונה חזקה עכשיו, אז תפילה ומחשבה שזה חלק מהגאולה, גם לא עוזרות לי.
וכבר הולכת לטיפול מקצועי וכלום לא עזר ולא קורה, אולי נפלתי על האנשים הלא נכונים או שהבעיות שלי מדי גדולות ואין להם פתרון.
ועכשיו עוד חזית, עוד התמודדות כבדה
ואני כבר נלחמת כל כך הרבה זמן ביותר מדי חזיתות.
אין לי כוחות ואין לי ממי לקבל תמיכה, גם לא מהבנאדם שאמור להיות הכי קרוב אלי.
קשה לי ממש 😢
ולא מוצאת מקום אחר להוציא)
מרגישה כל כך לבד הכל מתערער מהמצב הבטחוני הזה, כל החיים האלו נראים לי כתם אחד ענק מטושטש ושחור
טריגרים על טריגרים על טריגרים בלי שיש רגע לעצור ולנשום. עד שאני מנסה להזיז משהו, הכל נופל מהתחלה
ואני רואה סביבי אנשים שהתמודדו בקורונה, באסונות ועכשיו גם מול הטרור ואומרת לעצמי לעזאזל למה אני לא יכולה לצוף מעל המים, למה אצלי זה רק מכניס לדכדוך כל מכה כזאת ורק גורם לי לאבד תקווה ולחשוב שאין סיכוי. אני פשוט לא מצליחה אין לי כוחות נפשיים לא מוצאת במה להתנחם ובמה להחזיק לא מצליחה לראות את העתיד בכלל בתוך כל הכאוס הזה, שלא לדבר על חלומות ושאיפות ולתכנן תכניות, מה נדפק בי שאין לי את הדבר הבסיסי הזה שיש לכל בנאדם.
ואיך אני יכולה לתת ככה כח לילדים למען ה?!
ולהגיד להם שהכל יהיה בסדר כשאני לא מאמינה בזה
אני יודעת שאני חייבת וצריכה ושהם צריכים אותי חזקה במיוחד בתקופה ההזויה הזו אבל אני כל כך מרוקנת, אני כולי הרוסה גם ככה, מזוגיות מכאיבההה, בעיות גדולות בפרנסה , בדידות , חוסר מימוש עצמי ואין לי גם אמונה חזקה עכשיו, אז תפילה ומחשבה שזה חלק מהגאולה, גם לא עוזרות לי.
וכבר הולכת לטיפול מקצועי וכלום לא עזר ולא קורה, אולי נפלתי על האנשים הלא נכונים או שהבעיות שלי מדי גדולות ואין להם פתרון.
ועכשיו עוד חזית, עוד התמודדות כבדה
ואני כבר נלחמת כל כך הרבה זמן ביותר מדי חזיתות.
אין לי כוחות ואין לי ממי לקבל תמיכה, גם לא מהבנאדם שאמור להיות הכי קרוב אלי.
קשה לי ממש 😢
