א. בבית שני ("משפרי דיור") אי אפשר לבקש 75% אלא רק 70% .

ב. השמאי כלל לא בודק את מצב הבית, זה לא מתפקידו ולא בהכשרתו. הוא בודק רק דברים שאפשר לראות בעין בצורה שטחית, ולא מחפש למשל רטיבות בקירות או מתחת לריצוף. אם כל הריצוף שבור והתקרה מלאה בפיח - אולי השמאי ישים לב לזה...

יש אנשים שכל מומחיותם היא לעשות בדק בית, וההשכלה שלהם היא הנדסת בניין. 

אין דבר כזה "אמורים"... בגדול דירות נמכרות תוך שבועות/חודשים, לא אמורה להיות סיבה שזה יקח לכם 18 חודשים.

הבנק לא נותן כסף חוץ מהמשכנתא על הבית החדש, אלא אם כן תמשכנו את הבית הישן ותקחו הלוואת גישור. 

בכל מקרה, אפשר פשוט לתכנן את לוח התשלומים בצורה כזאת שלא תצטרכו לקחת משכנתא על הבית הקיים, ואולי תוכלו להסתפק רק בהלוואת גישור מהבנק או מההורים (הלוואה שתוחזר במלואה תוך פחות משנה, בלי תשלומי קרן חודשיים - גרייס).

דוגמה מספרית:

הבית שלכם שווה 300 אלף ש"ח, ואתם קונים בית שעולה מיליון.

עם חתימת החוזה תתנו 100 אלף ש"ח (אם אין לכם אז תנסו להוריד את זה, או שמקסימום תקחו הלוואה מהבנק לחודשים ספורים בלבד).

חודשיים אחר כך - 200 אלף ש"ח מכספי משכנתא.

חודשיים אחר כך - 300 אלף ש"ח מכספי משכנתא.

חודשיים אחר כך - 100 אלף ש"ח ממכירת הבית שלכם, ועוד 200 אלף ש"ח ממשכנתא.

ביום המעבר - 200 אלף ש"ח ממכירת הבית שלכם.

אם יש בעיה עם התזמון (למשל תרצו למכור את הבית שלכם רק חודש אחרי המעבר בפועל לבית החדש), אז הלוואת גישור תפתור את זה.

א. יאשרו לכם עד 70% משווי הבית (ברכישת דירה שנייה, "משפרי דיור" בשפה המקצועית, אי אפשר לקבל 75%) - ובתנאי שתוכלו להחזיר את הסכום הזה תוך 30 שנים מקסימום, בהחזר חודשי של 30%-40% מהמשכורות נטו שלכם. 

דוגמה מספרים:

אם אתם קונים בית בשווי מיליון ש"ח, הבנק יאשר לכם מקסימום 700 אלף ש"ח.

אבל אם אתם מרוויחים ביחד רק 4,000 ש"ח בנטו - הבנק יאשר לכם (בחישוב גס) רק כ-500 אלף ש"ח, כי זה הסכום המירבי שתוכלו להחזיר תוך 30 שנה בהתאם למשכורות שלכם היום.

ב. תהליך המשכנתא לוקח כמה שבועות אם עושים אותו בקצב טוב. אפשר לחתום על החוזה גם לפני שמתחילים את התהליך בבנק, פשוט צריך לדאוג שלוח התשלומים בחוזה יתאים לזמן שייקח לכם לקבל את הכסף מהבנק.

ג. אפשר לבקש "אישור עקרוני" מהבנק, עושים את זה היום דרך האינטרנט בכמה דקות. בגדול, אם שניכם עובדים ואתם לא מבקשים מהבנק יותר מדי כסף (ע"ע סעיף א'), אז אין סיבה שלא תקבלו אישור עקרוני. זו לא חובה, אני אף פעם לא עשיתי את זה לפני הקנייה בפועל.

ד. אפשר לקנות דירה ורק אחר כך למכור את שלך. הרבה אנשים עושים את זה (ואני ביניהם), ובמיוחד כאשר קונים בית מקבלן שאז הבית החדש יהיה מוכן רק בעוד מספר שנים. רק שימי לב שאם בסוף תהיי לחוצה על הכסף כי כבר התחייבת בחוזה של הבית החדש, אז עלולה למכור את הבית הישן במחיר נמוך יותר ממה שהיית יכולה לקבל. עדיף למכור את הבית בנחת, בלי לחץ, כדי שלא תצטרכי להוריד מחיר בשביל לסגור מהר.

ה. מי שרוצה לבדוק את מצב הדירה צריך להביא מהנדס בניין, שזאת מומחיותו. אנחנו לקחנו את חברת "הדס" ואנחנו מאוד מרוצים. מקבלים בסוף דוח מפורט של כל הליקויים בדירה, וליד כל ליקוי כתוב כמה עולה לתקן אותו. כך תוכלו לדעת האם אתם נכנסים לעסקה טובה או שעדיף להתרחק, ולפעמים זה גם עוזר במו"מ כדי להוריד את המחיר (ממש כמו בקניית מכונית). חשוב לשים לב שבבית יד שנייה תמיד יהיו ליקויים כמו פגמים בצבע או סדקים קטנים בקירות, ואף אחד לא יוריד לך את המחיר בגלל זה (מה שנקרה בלאי טבעי). 

א. אין התחשבות, זה בכלל לא נתון לשיקול דעתו של הבנק. המגבלה של 40% היא מגבלה שקבע בנק ישראל, אסור לבנק לעבור על ההוראות של הרגולטור שלו.

ב. כן, בעיקר אם תציגו לבנק חוזה שכירות כדי שהבנק יוכל לראות מה ההכנסה הצפויה מהיחידה (אפילו אם כרגע החוזה לא על שמכם אלא על שם בעלי הבית הנוכחיים).

ג. זה עולה סביב 1,000 ש"ח, תלוי בגודל של הבית. מביאים אותם רק בשלב האחרון, כלומר אחרי שאתם יודעים שזה הבית שאתם רוצים וסיימתם את המו"מ על המחיר. רק אציין שיש הרבה חברות בשוק, ויש גם מהנדסים פרטיים שעושים את זה. פשוט עם הדס יש לי ניסיון טוב, אבל אני לא יודע להשוות אותם לאחרים.

א. לקחת הלוואות מהמשפחה

ב. לקחת הלוואה ממקורות חיצוניים, אבל חשוב לשים לב לדברים הבאים:

*הריבית בדרך כלל תהיה גבוהה יותר מאשר משכנתא, ותקופת ההחזר קצרה יותר (כלומר התשלום בכל חודש יהיה גדול יותר). אלא אם כן לוקחים הלוואה מקרן הפנסיה/השתלמות/קופת גמל, ואז יש ריבית מעולה.

*כשהבנק מחשב את המשכורות נטו שלכם בשביל לבדוק כמה אפשר לתת, הוא *מחסיר* מזה את הסכומים שאתם מחזירים בכל חודש בגין הלוואות אחרות. כך שלא בטוח כמה ההשפעה של זה תהיה משמעותית, אלא אם כן תסתירו מהבנק את ההלוואות האלה...

עם ההכנסות הנוכחיות שלכם, אין סיכוי שתקבלו מהבנק את כל הסכום שאתם צריכים?

גם תמיכה מההורים לא נחשבת.

יכול להיות שתוכלו לקבל משכנתא עם "ערב תומך", כלומר ערב שמשלם כסף לבנק מדי חודש (שלא כמו ערב רגיל, שמשלם לבנק רק אם הלווים המקוריים מפסיקים לשלם).

אגב, בחישוב גס, על כל 1,000 ש"ח משכורת בנטו - אפשר לקחת 100 אלף ש"ח משכנתא. כלומר אם את מרוויחה לבד 7,000 ש"ח, תוכלו לקחת 700 אלף ש"ח (שזה יוצא החזר של 2800 ש"ח ל-30 שנה, בחישוב גס).

ברור שאם מחלקים את המשכנתא ל-30 שנים, אז הסכום בכל חודש יהיה נמוך יחסית. הבעיה היא שבסך הכל ההחזר יהיה מטורף, כי על משכנתא של 30 שנה משלמים ריבית רצחנית. בכלל בכלל לא מומלץ כדבר שבשגרה.

על 1.5 מיליון ש"ח, מחזירים בחודש כ-6,000 ש"ח ל-30 שנה (כלומר מחזירים בסך הכל כ-2.16 מיליון ש"ח). זה רק סדר גודל, בסוף זה משתנה בהתאם למסלולים שאתם בוחרים וגם משתנה מאדם לאדם לפי ההצעות שתקבלו מהבנק.

מה שכן, קשה לי לדמיין בנק שייתן לכם 1.5 מיליון ש"ח, כשיש רק מפרנסת אחת בבית וגם היא לא מרוויחה מספיק.

אם איכשהו תצליחו לקבל עכשיו משכנתא, אז בעתיד כאשר יהיה תלוש נוסף בבית - תמיד תוכלו לעשות מחזור כדי להתאים את המשכנתא למצב הנוכחי שלכם.

אמנם התהליך לכשעצמו עולה כסף וזמן, אבל לפעמים הוא חוסך הרבה יותר.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.