ליבנו
שב לפעום
עינינו
דמעות מוצפות.
מתייחדים ומתאחדים,
כאיש אחד
אוחזים בעקב הדורות
כקטנים
צועדים בעקבותיהם.
בפסיעות גדולי האומה
נפסע אנו פסיעותינו.
בפסיעות האבות והאימהות
המנהיגים הדגולים והמצביאים,
בעקבות אנשי הרוח
רוח התחיה.
עכשיו תורנו לתת הכל
עתה זמננו בסדר הדורות.
מלאי אמון בעצמנו
מלאי אהבה לארצנו
מלאי הערצה לאלוקינו
בוחרים בחיים
ודבקים בהם.
נדרשת הגבורה
ונדרש האומץ,
אך מי כמונו, בני הגאולה
החדורים בכח התשובה,
יודע למסור עצמו למענם.
יוצא אחי ממסגרתו
מקריב משלו לאחר
בחיבוק ומילה
בגוף ובנשמה.
כואבים אנו
מתגעגעים בלי גבול
לאחינו בשרנו
התלויים במסגרת על הקיר.
בחיוך, מתרוממים
עם הכאב והגדלות
נושאים תפילת תקווה,
מלאים באמונה.
