איך זה קשור?
 

שכשקמים הלב צריך 12 שניות כדי 'להתאפס על עצמו'..

אפילו חז"ל ידעו את זה,

'מודה אני' זה בדיוק 12 מילים שאומרים אותם מיד כשקמים ואז יש ללב 12 שניות להתעורר..

אלא מספר 'סדר היום' שנכתב לפני כ400 שנה.

אבל זה כתוב בצורה מפורשת יותר בתלמוד (גיטין ע ע''א), שמי ש''ישן ועמד'' - ''קרוב למיתה יותר מן החיים'', כלומר שזה באמת מאוד מסוכן, לעמוד מיד אחרי שינה.

ולכן @הרמוניה צריך תמיד להישאר בישיבה משהו כמו עשר שניות עד שמתאוששים. לא בהכרח קשור לחוסר ברזל, זה ככה אצל כל אחד.

זה קשה כי אני במצב ערות לפני שהגוף שלי מגיע לשם

ותודה רבה!

אני אשתדל לשים לב להבא🙂

צריך פתאום בבת אחת לעבור ממהירות איטית למהירה וזה ממש לא בריא. 

אם הלב לא מצליח הוא גורם לגוף להתעלף כדי לעצור מתנועה.

זה לא בריא שאת מעבירה אותו בבת אחת ממצב למצב.

אולי זה קשור למשהו בדם, אבל גם בכללי לא בריא לקום בבת אחת.

עילפון זה אולי קצת חריג, אז תעשי בדיקת דם...

גם כשאני קמה במהירות, אני לא רואה כלום, עד שחוזרת לי הראייה, אבל עד שהיא תחזור אני כבר יודעת לאן צריך ללכת אז אין לי זמן לחכות לה... אני פשוט רצה לאן שצריך, פעם קרה לי שהייתי צריכה לברוח, ובגלל שלא ראיתי לאן אז פשוט נתקעתי בקיר 🙄

אאוץ'.

אז גם אם את תקינה, תדעי שעדיף לקום בנחת, ממצב מאוזן, להתיישב, עד שמתייצבת זרימת הדם בגוף, ואז אפשר לקום בנחת ולתפקד כרגיל.

קיצקוץ כן כולם אמרו את זה פה אבל אני לא מבינה למה לוקח לגוף שלי זמן להתאושש הוא רואה שאני אוהבת לקום מהר אז שיתרגל לזה🤦‍♀️

מה גורם לאנשים להתעלף?

כאילו... זה סוג כזה של אנשים שתמיד מתעלפים, אני מכירה כמה כאלו.

בחיי לא התעלפתי סתם ככה, זה דיי מוזר....

מה גורם לעילפון? גוף חלש? 

לא יודעת אם זה קשור לדם, כי יש הרבה שאני מכירה, אנמים או כל מני כאלה, והם לא מתעלפים מכל דבר...

בחיים לא התעלפת?

אני פעם מהתייבשות וכמה פעמים אחרי שירד לי דם... סתם ככה אני לא חושבת שאני אתעלף אם אני אתרגש ממשהו כמו שקורה בסרטים לדוגמא...

רק פעם אחת, שנחנקתי, זתומרת טבעתי באיזשהו נחל, אבל אח"כ התעוררתי.

ואולי עוד פעם, את האמת שאני לא יודעת מה זה בדיוק עילפון כאילו... אבל היתה פעם אחת שעשו לנו דור ישרים בתיכון, הייתי באמצע לצרוח בעיקרון פתאום קלטתי שאני שוכבת על איזה שולחן נידח...

אבל זה סתם היה יום מסטול...

בבוקר עשיתי בדיקה סרולוגית, אח"כ נפלתי בחצר ונפצעתי קיצור הייתי סוג של בחורה אומללה באותו יום

ואי... והרבה פעמים התייבשתי, אבל לא התעלפתי..

כאילו, זה מוזר להתעלף... אשכרה פתאום ליפול...בהה ואי זה מפחיד!

למה עשו לכם דור ישרים בתיכון אימאלה...

וכן זה מוזר אבל תאמת שאני לא נופלת בצורה מסוכנת... 

כאילו אני לא בהכרה אז אני לא מחזיקה את עצמי ומה שקורה- הברכיים מתקפלות ואני מוצאת את עצמי קודם בישיבה ואחרי זה בשכיבה... תלוי איפה נפלתי (בפעם האחרונה יצא שנשענתי על המיטה אבל אני זוכרת שהרגשתי מכות בדרך כשנפלתי,שזה עוד סימן שלא נפלתי בבום אלא סוג של קרסתי..)

מן תוכנית כזו, מי שרוצה לעשות כבר בביה"ס אפשר.

ואעליה... איזה תיאור... חח את אשכרה יודעת מה קורה כשאת לא בהכרה...

יואו אבל את יודעת, זה ממש מלחיץ לחשוב כאיו שיש רגעים שאתה לא שולט בתנועות שלך...

כאילו... זה מפחיד כל הדברים שקשורים לזה, שכרות, סמים, אבדן הכרה, יא... זה לא מלחיץ?

לי אישית תמיד חשוב להשאר יציבה על הקרקע...

אם יקרה משהו? צריך תמיד להיות בפוקוס! לא משנה מה יהיה?

מה, אם יצטרכו עזרה וקיבלת בומבה בראש, אז סלאמת עליך? כאילו.. הבחורה לא בעוה"ז עכשיו... חחח יואו זה הזוי!

אני לא בדיוק יודעת... לא ידעתי שאני נופלת, אבל הרגשתי מכות כמו מתוך חלום (כנראה גם העילפון היה קל)

הופתעתי כשהתעוררתי על הרצפה..

חחחח כן את רואה מה זה אנחנו בני אדם בסוף! חמודה נראלי תצטרכי להשלים עם זה למרות שזה לא נעים יש מצבים שאנשים אחרים צריכים לעזור לך ולא את להם (שלא יקרה)... את נשמעת ג'דעית כזאת שתמיד דואגת לכולם 

נראה שפרעות המרד הערבי השפיעו לנו על השפה

את לא יודעת מה זה? ג'דה זה דודה (גם עאמה זה דודה אבל מהצד השני... לא זוכרת מי מצד האבא והאמא)

בניתי על זה שאת יודעת אני לא משתמשת בביטויים כאלה בדכ אבל חשבתי שיש לך רקע

פעם אחת שמעתי מורה רוסיה בבית ספר בעיר שלי אומרת לתלמידים: נו תעמדו מה אתם עאמות?! הייתי בשוק... ילדים בכתה ג'! מי מלמד את מי פה... ואחרי זה מצפים שהם לא יצאו ערסים🙄 עם כזה חינוך...

השם ישמור! 

להוציא כאלו ביטויים מהפה?

מה שהאספסוף הערבי הזה עושה במדינה...

למה ככה... מילים נקיות סה"כ😁

מצחיק אותי איך למרות שהסבים והסבתות הקפידו לדבר עם הילדים עברית כי זה לשון הקודש עדיין משתמשים בכל כך הרבה ביטויים... לפחות אצלנו, כשיש מי שמבין... את יודעת קצת ביטויים? 

צפון תל-אביביים לא משתמשים בכאלו ביטויים.

מסבתא שלי תלמדי איך מדברים עברית ואנגלית תקינה!

סבא שלי (ז"ל) היה מלמד אותך גם צרפתית וספרדית...

ערבית פחות בקטע שלהם, הם ידעו אבל פויה, סבתא שלי כל הזמן נואמת שזו שפה ברברית.

אאוצ'...

כאילו רק מהצפונים אני אלמד איך לדבר! איכ לא מתקבת אליהם...

מה יש לך צרפתית זו שפה הרבה יותר ברברית (התרבות שלהם דוחה ומלאת פריצות...)

את יודעת איזו שפה עתיקה זאת ערבית? זאת שפה שמית שהכי קרובה לעברית אם כבר מדברים ויש בה הרבה חוכמה...

אם את מדברת ברצינות את צריכה לשנות תפיסה דחוף... בעיקר הקטע שזאת שפה ברברית כי זה כ"כ טיעון צפונבוני מסריח שחושב ששחורים הם ברברים והשפה שלהם ברברית. פשוט מפחיד שאנשים אשכרה חושבים ככה...

ערבית זו שפה שנוצרה והתפתחה בקרב שבטים ברבריים.

יש ערבית מכובדת. נכון, והיא ממש לא המילים שכתבת שם למעלה. (בהה פחד לכתוב אותן!)

כמו גם תמנית מכובדת, שדוברה באיזורים מסויימים בתימן.

אבל מה לעשות, שיש ביטויים השייכים באופן מוחלט לגזרות הברבריות בארצות ערב....?

נו אז מה אין סוף לזה! בכל שפה יש מילים מכובדות ומילים פחות...

ואני ממש לא רואה בעיה עם מילים שהמשמעות שלהם היא "דודה"🙄

בדקתי גם וראיתי שבחלק מהמקומות כתוב דודה ובחלק כתוב סבתא

ומסתבר שג'דע/ ג'דעית זה לא אותה מילה... אבל לא חשוב 

בכל מקרה, שתיהן מילים נורמליות לגמרי ולא גסות ואני לא מבינה למה להיחרד מהן אבל הכל טוב, אין על עברית.

וגם היא לא מילה כזאת נוראה

עַמַא عَمَى – ערפל כבד, עיוורון; אובדן דרך; בערות (מילה ממין זכר בערבית)

המילה נכנסה כפי שהיא לסלנג העברי כשם תואר לאדם לא משהו: "תראו את העמא הזה!"

ונא לא להתבלבל עם:

עַמַּה عمّة - דודה מצד האב (שורש ע.מ.ם)

אַעְוַר أعور - עיוור בעינו האחת, סומא (שורש ע.ו.ר)

גם לי זה יותר בזמן האחרון... כי נראלי שתמיד הייתי קמה ככה רק שזה כאילו תקופה שזה מפריע לגוף ותקופה אחרת שלא🤷‍♀️

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי