בין הילדות לנערות התעניינתי בשחמט ולמדתי קרב מגע, בהתחלה אימון ביתי ואח"כ במקום מוסמך.
בהתחלה למדתי את שניהם במרכז תרבות הדתי באיזור שבו הבית ספר היסודי בו למדתי, הסניף של בני עקיבא והרבה בתי כנסת, והלמידה היתה חובבנית.
כשנרשמתי לחוגים הללו במקום כללי הלמידה היתה מקצועית הרבה יותר. לשם דוגמא, כשהתאמנתי שם בקרב מגע, אחרי תקופה של אימון הרבה יותר אינטנסיבי ויסודי, נתנו לנו מגן שיניים ומגן תחתון והלכנו מכות כמו בקרב רחוב אמיתי
(ועוד נקודה חשובה בפני עצמה, פעם נקלעתי לעימות עם אחד המופרעים של הכיתה בשביעית, ופעמיים באותו עימות השתמשתי בתרגילים שלמדתי דבר שהציל חיים, אך זה כבר נושא לדיון בפני עצמו)
האם זה מגמה? האם מרכזי תרבות כללים מקצועיים טובים יותר מאלה של הדתיים? ואם כן למה? והאם צריך לעבוד על כך או לשלוח את הילדים לחוגים במקומות כללים?
למי שדואג, בתקופות האלו לא נתקלתי בשאלות או דיבורים על מין או שאלות מורכבות על אלוקים, או כל התנהגות שקשורה להיותי דתי, שלא כמו הצבא
