מה תעשו כשבעל הבית יחליט לפנות אתכם ותצטרכו לארוז את כל חפציכם,

ואז זה יקרה לכם שוב אחרי שנתיים,

ופעם נוספת אחרי עוד 5 שנים.

אני הייתי נשבר אחרי הפעם הראשונה, ויש לי שכנים שעוברים דירה בתוך השכונה שוב ושוב בגלל חוסר מזל עם בעלי דירה.

מוצאים מקום אחר לגור בו, מביאים מובילים שגם אורזים ופורקים ואין שום בעיה. 

זה קצת, אבל שווה כל שקל. 

גם בגלל כאב הראש הכרוך במעבר דירה וחיפוש דירה אחרת, עדכון הכתובת אצל כל החברות וכו',

גם בגלל שאתה לעולם אורח בביתך - לא יכול לתלות תמונה בלי לבקש אישור מהבעלים (אולי אני מגזים, אבל הרעיון ברור),

ובעיקר בגלל הקושי הפסיכולוגי מכך שאין לך בית יציב וקבוע - חלקת אלוקים על האדמה הזאת.

רוב בעלי הדירות מעדיפים לשמור על שוכר טוב. 

אתה גם יכול לעשות שינויים בבית - על חשבונך ולתקן אם וכאשר תעזוב. (מעולם לא חשבנו פעמיים לפני שתלינו תמונה). 

אנחנו אפילו שמנו סורגים לילדים על החלונות. (גם אפשר אח"כ לפרק אותם ולקחת איתנו). 

חוץ מזה, כל כאב הראש על המשכיר: הלך הדוד? 5000 שקלים? שיהיה לו בהצלחה. 

נזילה? אינסטלטור? המשכיר משלם. 

שידרוג מעלית? שער חניה? הנה עוד 2500 שקלים שהמשכיר ישלם. 

לי אין שום בעיה פסיכולוגית עם זה. 

אולי פעם היתה בעיה למצוא דירה - היום, ב"ה, יש אינטרנט וזה לא כ"כ מסובך. 

כאב הראש שבלהיות בעל דירה גדול לאין ערוך מכאב הראש של השוכר. 

כשאתה קונה פיצה, הבצק הוא על חשבון הפיצרייה?

לא, הוא כלול במחיר שאתה משלם על כל הפיצה.

לא מכיר בעל בית שיצא מופסד מכך שהוא השכיר בית, בגלל כל מיני תיקונים והשלמות שהוא צריך לשלם עליהם.

תוסיף את הריבית של המשכנתא, את התיקונים, את האגרות, מה שאתה רוצה. התשלום של דמי השכירות מכסה את זה.

זו הדירה שלו.

כמובן שאם השוכר עשה נזק לדירה, הוא יצטרך לשלם - אבל נזקים רגילים של בלאי, הם על חשבון המשכיר. 

לרוב בעל דירה לא יוצא מופסד, אבל ודאי שיש לקזז כמה אלפי שקלים טובים מהרווח שהוא עושה על תיקונים. 

בא נגיד שבעיני, להשכיר דירה, זו השקעה לא מאוד טובה - גם התשואה לא משהו וגם יש המון כאב ראש. 

זה נלקח בחשבון בעלות הכוללת שאתה משלם, כל מי שמשכיר דירה יודע שהוא יצטרך להוציא סכום מסוים בשנה על תיקונים.

כשמחשבים כדאיות של רכישת דירה לצורך השכרתה, מקובל להשתמש בחישוב בתשלום שכירות כפול 10 עבור כל שנה, כלומר מניחים מראש שדמי שכירות של חודשיים יילכו לכיסוי הוצאות.

במילים אחרות:

עדיין יותר משתלם לי לגור בדירה שלי, כי תשלום השכירות שאני חוסך הוא הרבה יותר גבוה מעלות התיקונים שלא הייתי משלם אם הייתי שוכר.

נ.ב.

אני מתעלם כאן מהאלטרנטיבה של הכסף, בהחלט יכול להיות שבחישוב כלכלי קר יהיה יותר משתלם במקרים מסוימים להשקיע את הכסף בבורסה במקום לקנות בית. הגבתי ספציפית ביחס למחשבה כאילו התיקונים הם אלה שהופכים את השכירות לכלכלית.

ולא תמיד יש תיקונים ככה שהוא לא יכול לחזות מראש מה יקרה. יש תיקונים של אלפי שקלים ויותר. 

הוא לא יכול להכניס אותם לשכר הדירה. 

ולנו לא משתלם לגור בדירה בבעלותי. 

על ההון העצמי שיש לנו שאותו בחרנו להשקיע במקום לקנות דירה, עשינו תשואה בערך כפולה משכר הדירה שאנחנו משלמים. (וזה כשאפילו לא השתמשנו בכל החסכונות שלנו בגלל שאשתי רצתה שנשאיר סכום מכובד בפק"מ על כל צרה שלא תבוא). 

בעצם, יש לנו הון עצמי שאתו אנחנו יכולים לקנות דירה (עם משכנתא קטנה) או לגור בשכירות בדירה יותר טובה ולהרוויח כסף. 

כלומר, אנחנו מרוויחים פעמיים. 

ואי אפשר להתעלם מהאלטרנטיבה של הכסף - זה לב ליבו של הענין. 

התיקונים הופכים את השכרת הדירה ל*פחות* משתלם כלכלית ולהרבה יותר כאב ראש. 

כשאתה משקיע בבורסה, הני"ע לא יתקשר אליך להגיד לך שיש לו סתימה בביוב... 

אל תשכח שברכישת דירה אתה מקבל מהבנק מאות אלפי שקלים, ואפילו מעל מיליון, כך שאתה משקיע כסף שלא שייך לך - ולכן התשואה עשויה להיות גבוהה יותר מאשר בבורסה, אפילו אם הבורסה עולה יותר.

בנוסף, אפשר לקחת משכנתא יותר גבוהה ממה שאתה צריך - ואת הכסף הזה להשקיע (זה מה שאני עשיתי).

בסופו של דבר, אני מאמין מאוד גדול בהסתכלות על אנשים.

אם ארצה ללמוד איך לרוץ הרבה, אקרא ספר שכתב מרתוניסט (באמת עשיתי את זה )

אם ארצה ללמוד איך לקבל החלטות כלכליות נכונות - אסתכל על אנשים שהצליחו להרוויח הרבה כסף בחייהם.

נכון לשנת 2019, רק 15.8% ממשקי הבית בעשירון העליון - לא גרו בדירה בבעלותם. כלומר רוב בניין ומניין של האנשים שיש להם את היכולת הכלכלית לקנות בית, והם כנראה גם די אנטילגנטים ומבינים דבר או שניים בכסף, מעדיפים לגור בדירה בבעלותם.

לא הייתי ממהר לחשוב שכולם מטומטמים. 

שוב, בסופו של דבר לא כל דבר שיתאים לי יתאים לך, וברור שאין כאן איזו אמת אחת שאפשר להוכיח אותה באקסל והיא תהיה נכונה לכל המצבים. אבל כנראה שככלל, רוב האנשים מאמינים שיותר משתלם להם להחזיק דירה בבעלותם.

עם ריבית. 

זה לא משתלם. 

אני גם בדעה שזה מאוד מאוד לא חכם להשקיע כסף שלווית. 

זה רעיון איום ונורא. 

אני מסכים איתך שללמוד מבעלי ניסיון זה דבר חשוב - רובם יגידו לך שרכישת בית היא דבר לא כלכלי אלא רגשי נטו. 

בישראל יש איזו תפיסה גלותית ש"חייבים בלטה". 

כמו כן, אנשים בעשירון העליון יכולים להרשות לעצמם לעשות דברים לא כלכליים - שאחרים לא יכולים. 

כלכלית, זה לא משתלם. 

הם לא מטומטמים, פשוט הרגש חשוב להם יותר. 

בהחלט יש כאן אמת שאפשר להוכיח באקסל - מהבחינה הכלכלית. 

מהבחינה הרגשית - זה כבר ענין של סדר עדיפויות וזה אינדיבידואלי. 

אתה לא יכול לטעון שהרווחת יפה מאוד בבורסה, ואז להגיד שזה לא משתלם לעשות את זה עם הלוואת משכנתא (ריבית של 1%-3%). האם זה יותר מסוכן? כן, בוודאי. אבל יותר מסוכן =! לא משתלם.

זה שעשינו, ב"ה, רווח יפה בבורסה (וגם בנדל"ן) - לא אומר שכדאי ללוות כסף כדי לעשות את זה. 

למה? 

פשוט:

אף אחד לא מבטיח שהבורסה תמשיך להתנהג כמו שהיא מתנהגת. 

לטווח הארוך, סביר מאוד להניח שהיא תעלה - אבל יכול להיות שעכשיו ניכנס לשוק דובי והבורס תרד בצורה דרסטית למשך שנים אפילו. 

את הבנק, זה לא מעניין. הוא את ההחזרים שלו, רוצה כמו שעון. 

ואם מפסידים את הכסף? נכנסים לחובות לבנק. ריביות, עיקולים ושאר מריעין בישין. 

זה יכול להשתלם, אבל הסיכון הוא עצום. 

אם השקעת כסף שלך - מקסימום תישאר בלי כלום. באסה, אבל שורדים. 

אם השקעת כסף שלווית - זה יכול למוטט אותך כלכלית בצורה כזאת שלא תוכל להשתקם. 

זה סיכון שלדעתי, הוא גדול מדי. 

הרבה יותר מדי. 

לקחתי הלוואות שאני יכול להחזיר בכל חודש על סמך המשכורות שלנו בלבד, בלי שאצטרך בשביל זה למשוך רווחים מהבורסה.

גם אם הבורסה תרד, אמשיך לשלם את המשכנתא מהמשכורת שלי בדיוק כמו שאני עושה מדי חודש, ואין שום סיבה שאכנס לחובות ועיקולים.

בסך הכל קניתי זמן (המספרים לשם המחשה):

במקום להיות עם משכנתא של 1,000 ש"ח לחודש והפקדה חודשית לבורסה של 3,000 ש"ח,

אני הפקדתי את כל הכסף לבורסה מראש - ובכל חוזר אני מחזיר משכנתא בסך 4,000 ש"ח.

ערך הזמן בבורסה יותר חזק מערך הזמן בהלוואת משכנתא, ולכן העדפתי לקחת את המשכנתא הכי גדולה שאני יכול ולהשקיע את הכסף.

למעשה, כל מי שיש לו משכנתא והוא משקיע בבורסה (גם אם דרך קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות נזילה וכו') - עושה בדיוק כמוני. מחזיק הלוואה בצד אחד אל מול השקעה בצד השני, בשעה שהוא יכול לקזז אותן זו עם זו.

גם אם ביום הראשון לא לוקחים משכנתא גדולה בשביל ההשקעה, ורק בהמשך הדרך פתאום המשכורת גדלה או שמקבלים ירושה וכו' ומחליטים להשקיע את הכסף במקום לסגור את המשכנתא - אז בפועל עושים *בדיוק* מה שאני עושה, גם אם בלב מרגישים אחרת.

פה הטעות. 

יכול להיות שגם תשלם החזרים בכל חודש וגם תפסיד כסף בבורסה. 

אז אולי אותך זה לא ימוטט כלכלית - אבל זה ודאי לא יהיה נעים. 

כמו כן, למה שלא תיקח את ההחזר של המשכנתא בכל חודש ותשקיע אותו? 

אני לא בטוח בכלל שזה משתלם לך עם הריבית על המשכנתא. 

הבורסה יכולה לרדת - נכון. זה מאוד מבאס - נכון. מה הקשר למשכנתא? היא משולמת מהמשכורת שלי, לא מהבורסה.

אם הפסדתי בבורסה אז הפסדתי, בדיוק כמו שהייתי מפסיד אם הייתי מכניס לשם מיליון ש"ח שקיבלתי בירושה (טפו טפו לא קיבלתי ירושות עד היום...). גם אז יכולתי להפקיד אלפי שקלים (או מיליונים) ואז להתבאס מזה שהבורסה ירדה.

אם יפטרו אותי אני ממילא אחפש עבודה אחרת ולא אשאר מובטל, גם בלי משכנתא עדיין ישאר לי צורך לפרנס את המשפחה שלי.

דווקא במצב של פיטורין או צורך דחוף בכסף, ברור לי שעדיף להיות עם משכנתא+השקעה נזילה מאשר להיות בלי משכנתא ובלי השקעה נזילה.

זה שההחזרים משולמים מהמשכורת שלך לא אומר שאתה לא יכול להפסיד.
לכן ציינתי שאתה יכול למצוא את עצמך משלם הון בהחזרים מהמשכורת שלך ולסיים עם פחות כסף ממה שהשקעת.

אם הפסדת כסף שלווית ומסיבה מסוימת יכולת ההחזר שלך יורדת - כפי שציינתי, הוצאה הכרחית מיידית, פיטורים וכו' - אתה נשאר עם חובות מטורפים שרק יילכו ויתפחו.
קבר כלכלי.

ברור שתחפש עבודה אחרת אבל מי יודע מתי תמצא? כמה תרוויח בה? אולי יהיה משבר?
תאר לעצמך שהקורונה היתה משביתה אותך לשנה - הבנק רוצה את הכסף שלו.
החובות יתפחו והבורסה בדיוק קרסה.

מה אז?

הסיכון הוא עצום.

עדיף לך להיות עם השקעה נזילה מהכסף שלך ולא מכסף שלווית.

זה שההחזרים משולמים מהמשכורת שלך לא אומר שאתה לא יכול להפסיד - נכון, תמיד אפשר להפסיד בבורסה, אז מה?

לכן ציינתי שאתה יכול למצוא את עצמך משלם הון בהחזרים מהמשכורת שלך ולסיים עם פחות כסף ממה שהשקעת - כל מי שמשקיע בבורסה יכול לסיים עם פחות ממה שהוא השקיע, אז מה?

אם הפסדת כסף שלווית ומסיבה מסוימת יכולת ההחזר שלך יורדת - כפי שציינתי, הוצאה הכרחית מיידית, פיטורים וכו' - אתה נשאר עם חובות מטורפים שרק יילכו ויתפחו. - גם כשהבורסה יורדת, הכסף לא נמחק. גם אם הבורסה תרד בחדות, יהיה לי מספיק כסף למשוך בשביל החיים השוטפים. כמובן במקרה של אבטלה אז יש גם ביטוח לאומי, וברוך ה' אני במקצוע שתמיד נדרש - כך שאני אפילו לא בונה על זה.

הסיכון הוא עצום. - כמו כל השקעה בבורסה. הסיכון לא עצום, הוא קיים. בטווח הרחוק, הסיכוי להרוויח גדול הרבה יותר מהסיכון להפסיד. 

נכון, כל מי שמשקיע בבורסה יכול להפסיד - אתה פשוט עלול גם לשלם ריבית על ההפסדים שלך. 

נכון שאם הבורסה יורדת הכסף לא נמחק - אבל אתה תצטרך להחזיר אלפי שקלים כל חודש בגלל ההלוואה שלקחת. 

ואף אחד לא יודע מה עלול לקרות בעוד שבועיים. 

אני לא יודע מה אתה עושה, אבל אף אחד לא חסין. 

הסיכון תמיד קיים בהשקעה בבורסה - כשאתה משקיע כסף שלווית, אתה יכול להגיע לקריסה כלכלית. 

שוב, אתה מדבר על סיכויים - ובזה אני מסכים. רוב הסיכויים, שתרוויח מהמלך הזה. 

אבל, מה אם? 

זה ענין של ניהול סיכונים. יש תוחלת, ויש סטיית תקן. 

צריך לקחת בחשבון מה הסיכוי ליפול בשולי ההפלגות ומה ההשלכות של זה. 

השקעה בבורסה - מסוכנת במידת מה, בפועל עד היום הבורסה תמיד עלתה בטווח הרחוק.

משכנתא - בוא, כולם לוקחים משכנתא, אין הרבה אנשים שמוותרים על קניית בית בגלל הפחד שבעתיד הם לא יעמדו בתשלומי המשכנתא, כאשר מצבם הכלכלי הנוכחי יציב. אתה מדבר פה על לקיחת משכנתא כאילו אני מינימום התחייבתי לשוק האפור. מדובר בפעולה שגרתית שכמעט כל אדם בארץ עושה.

כאמור - לרוב האנשים שיש תיק השקעות והם עוד לא בני 50, יש גם משכנתא או מינוף אחר. זה שאני מראש עשיתי את זה, לא שונה מהותית מאדם שקיבל ירושה או העלאה והוא החליט להשקיע את העודפים בבורסה במקום להחזיר את המשכנתא. זה בדיוק אותו דבר, רק מרגיש אחרת.

הרבה אנשים לוקחים משכנתא - ועבור חלק גדול מהם - אפילו עבור רובם - זו הטעות הכי גדולה שהם יעשו בחיים שלהם מבחינה כלכלית. 

הענין הוא שכשאדם לוקח משכנתא על דירה - אם הוא לא יכול להחזיר, הוא מוכר את הדירה ומחזיר. 

אם לקחת משכנתא ששווה הרבה יותר מהדירה שקנית ואין לך איך להחזיר - מה תעשה? תמכור כליה? 

משכנתא היא קצובה בזמן - וזה לא טוב אם לוקחים את הכסף ומשקיעים בשוק ההון. אתה לא יכול להשקיע ככה לטווח הארוך. (ואם כן, אז הריבית תהיה בהתאם). 

להשקיע כסף שלווית זה מאוד שונה מלהשקיע כסף שיש לך. 

אם הפסדת כסף שלווית, אתה בחובות. 

אם הפסדת כסף שיש לך, אתה פשוט מרושש. 

אלו הם שני דברים שונים לחלוטין. 

א. אמרת שלקחת משכנתא יותר ממה שהייתי צריך. יכול להיות שהמשכנתא לא גבוה מערך הדירה, אבל זה אומר שאם יקרה מקרה קיצון, אתה תאבד את הבית יחד עם ההון העצמי ששמת עליו. 

ב. אתה מפספס את זה העובדה שלאף אחד אין ביטחון של 100% בכלום. 

עכשיו, אתה משלם את זה מהמשכורת שלך - אתה יכול לדעת בודאות שתמשיך לעבוד באותה משכורת לאורך כל תקופת ההחזר? 

לא. אף אחד לא יודע. 

ומה יקרה אם לא? 

זה נראה כאילו שאתה מתעלם מהנקודה הזאת שכבר חזרתי עליה לפחות ארבע פעמים. 

ג. בחובות הכוונה היא לכאלה שלא יהיה לך מאיפה להחזיר. 

יש להיות בחובות כשאין מאיפה להחזיר ויש להיות בחובות כשיש מאיפה להחזיר. 

הרגע שאתה משקיע כסף שלווית, אתה מסתכן שתגיע למצב הראשון. 
זה ענין של מאזן. 

שוב, בפעם החמישית:

יש תוחלת ויש סטיית תקן. 

התוחלת היא רווח. על זה אני מסכים איתך. 

אני רק מציין בפניך את העובדה שקיימת להתפלגות גם סטיית תקן וההשלכות שלה עלולות להיות מאוד מאוד חמורות. 

מינוף הוא דבר מסוכן. מצד אחד, הוא מגדיל את תוחלת הרווח אבל מהצד השני, הוא מגדיל את הסיכוי לקטסטרופה. 

אני באמת לא מבין עם מה אתה מסתבך. 

כי את הכסף מהדודה שלך קיבלת ולא לווית. אתה לא צריך להחזיר אותו!

במקרה קצה של נפילות בבורסה ופיטורים או כל דבר אחר - במקרה שהכסף של דודה שלך, אז איבדת אותו ומקסימום תמכור את הדירה כדי להחזיר את המשכנתא. 

אבל אם לווית אותו - לא יהיה לך מאיפה להחזיר אותו. 

ובעצם היה לך הון עצמי שבחרת חלק ממנו לשים על משכנתא וחלק להשקיע - אז זה משהו אחר.

לא יודע אם רוב האנשים לוקחים משכנתא היום, אבל בהחלט יש כאלה שמוכרים את הדירות שלהם בגלל חוסר יכולת לעמוד בהחזרים. 

לא יודע לתת לך מספר כמה ואם מדובר ברוב. 

ושוב, אתה מדבר על "רוב". אני מדבר על מקרי קיצון. 

מה כ"כ קשה לך להבין? 

כן, התוחלת תעלה - אבל גם סטיית התקן!!!!!!!!!!!!!!!

איפה אני מאבד אותך? 

אצל רוב האנשים שלוקחים משכנתא, הם לוקחים בחשבון שאם יפטרו אותם, הם ימכרו את הדירה וימשיכו הלאה. 

מי שממנף את המשכנתא, כמוך, לא יוכל לעשות את זה. 

שוב, תקרא את זה בבקשה לאט: 

התוחלת עולה. כן. רוב הסיכויים שתרוויח מהמהלך. 

אבל! גם סטיית התקן עולה. כלומר, יש סיכוי שבמקרה קצה, אתה תיכנס לחובות שלא תוכל לצאת מהם. 

מה אתה לא מבין? 

התכוון שהוא יכל לקנות דירה עם  60-70% הון עצמי ו30-40% משכנתא והוא בחר לקחת 30 אחוז הון עצמי ו70% משכנתא ואת הכסף שנותר להשקיע... ואז הוא יכול למכור את הדירה במקרה שאין יכולת להחזיר. והוא לא דיבר על מינוף של המשכנתא מעבר לעלות הדירה

כתבת: "בנוסף, אפשר לקחת משכנתא יותר גבוהה ממה שאתה צריך - ואת הכסף הזה להשקיע (זה מה שאני עשיתי)."

אני הבנתי שאתה לוקח משכנתא מעבר לשווי הדירה.

כי יש לו יותר מהמינימום של ההון העצמי.

עכשיו הכל מובן

כתבת שאתה לוקח יותר משכנתא ממה שאתה צריך כדי להשקיע.

זה לא מה שקורה - אתה פשוט לא משתמש בכל ההון העצמי שלך לצורך רכישת הדירה.

לא משנה...

תמשיכו לחנך כאן אנשים לחשוב כלכלי ולשים את הרגש במקומו - חשוב אבל לא מחייב.

לעשות את החשבונות הכלכליים.

לעשות חישובי הוצאות והכנסות

הלוואות מול השקעות

אתם עושים כאן עבודת קודש. אל תתפסו לקטנות ותמשיכו בשילוב ידיים!

נכס זול יניב תשואה גבוהה יותר. 

בשביל לקבל טיפול. ואם לא ועזבת (כמובן אם זה בהתאם למה שכתוב בחוזה) הוא לא יעיז להפקיד צ'ק

אז זו הפרה יסודית של החוזה והוא בטל. 

יש כמה אפשרויות:

1. אני לא פוסל את האפשרות שבגיל מבוגר יותר נרכוש בית עבור עצמנו. (ואז אני מקווה שכבר נהיה מבוססים, בלי ילדים לטפל בהם וכו'). 

2. לשלם שכירות מהון שנצבר במהלך השנים. 

3. לשלם מהפנסיה - אם אכן נראה אותה יום אחד כיוון שכפי שקרנות הפנסיה מתנהלות כיום, מדובר בהונאת פונזי ומתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. נקווה שאלו לא יהיו אנחנו... 

1. הפנסיה היא לא הונאת פונזי. בסוף כל שנה נערך איזון אקטוארי לפנסיה. (חיובי או שלילי. בממוצע של 12 שנה האחרונות הוא היה חיובי- הוסיפו כסף לחוסכים. בערך 8%) לאחר האיזון האקטוארי - הקרן מתחילה שנה באופן נקי. בגדול- יש לי בעיה עם הצגת הדברים כאילו שלא תהיה באמת פנסיה, כאשר יש כאלו שבגלל זה אומרים שמילא אין טעם לטפל כמו שצריך בנושאים הללו. אם הכוונה היא שכדאי לדאוג לעצמכם לעת זקנה מבלי קשר לפנסיה, אז סבבה ואפילו מומלץ.

2. לגבי הגישה שתארת בשרשור, שקניית דירה אינה כלכלית ביחס לשוק ההון, כמובן שכל מקרה לגופו, כל דירה, כל דרך מימון וכו'.

אבל, לא ניתן להתעלם מעניין עליית הערך, המיסוי והמימון/מינוף בנדל"ן. בשורה תחתונה, מי שקנה דירה, שמיוחד ב10-15 שנים האחרונות, חוץ מהתשואה משכירות של 3%-6% בשנה (תלוי במיקום, תלוי אם מחשבים תשואה מערך הדירה הנוכחי או ממחיר  הקניה), היתה עליית ערך משמעותית. ואם מתייחסים לעליית הערך ביחס להון העצמי ולא למחיר הדירה, לעיתים הייתה מעל 10% בשנה. ולא לא ניתן להתעלם מכך שהיו תכניות ייחודיות כמו מחיר למשתכן (לא בכל המקומות) בהם עליית הערך הנ"ל היתה גבוהה הרבה יותר.

(אני לא מייעץ או ממליץ כלום..)

גם הביטוח הלאומי נמצא כרגע ברווח - אבל הצפי הוא פשיטת רגל בעוד 22 שנים. 

זה כמובן לא אומר להזניח את הנושא - צריכים לעשות את המקסימום - אבל מאוד מאוד כדאי לא לבנות על זה ולדאוג שיהיה מקור הכנסה אחר לעת זיקנה. 

אפשר היה להגיע לתשואה של כ-10% בשנה (בעיקר לפני 15 שנים. פחות לפני 10) - אבל יש תעודות סל שעשו תשואה דומה בלי כאב הראש של חיפוש שוכרים והוצאות על תיקונים. 

ואכן, עד שלא יוודאו שהתשלומים שמתקבלים מספיקים להוצאות, ויערכו התאמה, הכוללת הפחתת תשלומים מסויימים והגדלת התשלומים ממי שהיום פחות משלם וצורך יותר מהסכום שמשלם, אזי באמת עלולים להגיע לאיפוס הקרן של הביטוח הלאומי על השלכותיה הקשות. (כיום הקרן עומדת על כ- 250 מיליארד שח, והעודף השנתי הוא כ- 10 מיליארד עד לפני הקורונה. עקב הקורונה שנת 2020 נגמרה במקום בעודף 10 במינוס 20 מיליארד בערך.. אבל עיקר היתרות אמורות לשלם למי ששילם ביטוח לאומי ועוד לא קיבל, כגון קצבת זיקנה)

נכון שיש עודפים, אבל בגלל הזדקנות האוכלוסיה, הצפי הוא שבשנת 2043, המוסד לביטוח לאומי יוותר ללא אגורה שחוקה אחת. 

יש המון דברים שצריכים לבטל - את קצבת הזקנה, למשל, שהיא הדבר הכי הזוי שקיים. 

השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים ועוד. 

אבל בתוך עמי אנוכי יושב ועמי מאוהב בסוציאל-פופוליזם שרק פוגע בו - אבל לפחות הוא נשמע טוב בסיסמאות - כך ששום דבר לא ישתנה. 

מקסימום, ביבי ימכור עוד אג"חים ל-100 שנים כדי לגייס הון...   

שבוודאי לא חסר לו כסף - שעושה חשבון כזה שעדיף לו לגור בשכירות ולקבל כסף מהשקעות נדלניו"ת שלו, מאשר להשקיע הרבה בקניית דירה.

לאדם כזה, השאלה ששאלת לא תהיה רלוונטית כנראה, כי ימשיך להרוויח מהשואה של השקעותיו גם בלי "לעבוד".

אבל אני חושב - ובזה הוא לא מומחה - שנפשית ועקרונית, עדיף לאדם, אם הוא יכול, שתהיה לו דירה משלו. בוודאי בארץ ישראל. 

מלבד שאכן לחלק מהאנשים, הבעיה שציינת בהחלט רלוונטית.

יש להם גמישות במקום ובגודל הבית שלהם

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!