מה תעשו כשבעל הבית יחליט לפנות אתכם ותצטרכו לארוז את כל חפציכם,
ואז זה יקרה לכם שוב אחרי שנתיים,
ופעם נוספת אחרי עוד 5 שנים.
אני הייתי נשבר אחרי הפעם הראשונה, ויש לי שכנים שעוברים דירה בתוך השכונה שוב ושוב בגלל חוסר מזל עם בעלי דירה.
מוצאים מקום אחר לגור בו, מביאים מובילים שגם אורזים ופורקים ואין שום בעיה.
זה קצת, אבל שווה כל שקל.
גם בגלל כאב הראש הכרוך במעבר דירה וחיפוש דירה אחרת, עדכון הכתובת אצל כל החברות וכו',
גם בגלל שאתה לעולם אורח בביתך - לא יכול לתלות תמונה בלי לבקש אישור מהבעלים (אולי אני מגזים, אבל הרעיון ברור),
ובעיקר בגלל הקושי הפסיכולוגי מכך שאין לך בית יציב וקבוע - חלקת אלוקים על האדמה הזאת.
רוב בעלי הדירות מעדיפים לשמור על שוכר טוב.
אתה גם יכול לעשות שינויים בבית - על חשבונך ולתקן אם וכאשר תעזוב. (מעולם לא חשבנו פעמיים לפני שתלינו תמונה).
אנחנו אפילו שמנו סורגים לילדים על החלונות. (גם אפשר אח"כ לפרק אותם ולקחת איתנו).
חוץ מזה, כל כאב הראש על המשכיר: הלך הדוד? 5000 שקלים? שיהיה לו בהצלחה.
נזילה? אינסטלטור? המשכיר משלם.
שידרוג מעלית? שער חניה? הנה עוד 2500 שקלים שהמשכיר ישלם.
לי אין שום בעיה פסיכולוגית עם זה.
אולי פעם היתה בעיה למצוא דירה - היום, ב"ה, יש אינטרנט וזה לא כ"כ מסובך.
כאב הראש שבלהיות בעל דירה גדול לאין ערוך מכאב הראש של השוכר.
כשאתה קונה פיצה, הבצק הוא על חשבון הפיצרייה?
לא, הוא כלול במחיר שאתה משלם על כל הפיצה.
לא מכיר בעל בית שיצא מופסד מכך שהוא השכיר בית, בגלל כל מיני תיקונים והשלמות שהוא צריך לשלם עליהם.
תוסיף את הריבית של המשכנתא, את התיקונים, את האגרות, מה שאתה רוצה. התשלום של דמי השכירות מכסה את זה.
זו הדירה שלו.
כמובן שאם השוכר עשה נזק לדירה, הוא יצטרך לשלם - אבל נזקים רגילים של בלאי, הם על חשבון המשכיר.
לרוב בעל דירה לא יוצא מופסד, אבל ודאי שיש לקזז כמה אלפי שקלים טובים מהרווח שהוא עושה על תיקונים.
בא נגיד שבעיני, להשכיר דירה, זו השקעה לא מאוד טובה - גם התשואה לא משהו וגם יש המון כאב ראש.
זה נלקח בחשבון בעלות הכוללת שאתה משלם, כל מי שמשכיר דירה יודע שהוא יצטרך להוציא סכום מסוים בשנה על תיקונים.
כשמחשבים כדאיות של רכישת דירה לצורך השכרתה, מקובל להשתמש בחישוב בתשלום שכירות כפול 10 עבור כל שנה, כלומר מניחים מראש שדמי שכירות של חודשיים יילכו לכיסוי הוצאות.
במילים אחרות:
עדיין יותר משתלם לי לגור בדירה שלי, כי תשלום השכירות שאני חוסך הוא הרבה יותר גבוה מעלות התיקונים שלא הייתי משלם אם הייתי שוכר.
נ.ב.
אני מתעלם כאן מהאלטרנטיבה של הכסף, בהחלט יכול להיות שבחישוב כלכלי קר יהיה יותר משתלם במקרים מסוימים להשקיע את הכסף בבורסה במקום לקנות בית. הגבתי ספציפית ביחס למחשבה כאילו התיקונים הם אלה שהופכים את השכירות לכלכלית.
ולא תמיד יש תיקונים ככה שהוא לא יכול לחזות מראש מה יקרה. יש תיקונים של אלפי שקלים ויותר.
הוא לא יכול להכניס אותם לשכר הדירה.
ולנו לא משתלם לגור בדירה בבעלותי.
על ההון העצמי שיש לנו שאותו בחרנו להשקיע במקום לקנות דירה, עשינו תשואה בערך כפולה משכר הדירה שאנחנו משלמים. (וזה כשאפילו לא השתמשנו בכל החסכונות שלנו בגלל שאשתי רצתה שנשאיר סכום מכובד בפק"מ על כל צרה שלא תבוא).
בעצם, יש לנו הון עצמי שאתו אנחנו יכולים לקנות דירה (עם משכנתא קטנה) או לגור בשכירות בדירה יותר טובה ולהרוויח כסף.
כלומר, אנחנו מרוויחים פעמיים.
ואי אפשר להתעלם מהאלטרנטיבה של הכסף - זה לב ליבו של הענין.
התיקונים הופכים את השכרת הדירה ל*פחות* משתלם כלכלית ולהרבה יותר כאב ראש.
כשאתה משקיע בבורסה, הני"ע לא יתקשר אליך להגיד לך שיש לו סתימה בביוב...
אל תשכח שברכישת דירה אתה מקבל מהבנק מאות אלפי שקלים, ואפילו מעל מיליון, כך שאתה משקיע כסף שלא שייך לך - ולכן התשואה עשויה להיות גבוהה יותר מאשר בבורסה, אפילו אם הבורסה עולה יותר.
בנוסף, אפשר לקחת משכנתא יותר גבוהה ממה שאתה צריך - ואת הכסף הזה להשקיע (זה מה שאני עשיתי).
בסופו של דבר, אני מאמין מאוד גדול בהסתכלות על אנשים.
אם ארצה ללמוד איך לרוץ הרבה, אקרא ספר שכתב מרתוניסט (באמת עשיתי את זה 
)
אם ארצה ללמוד איך לקבל החלטות כלכליות נכונות - אסתכל על אנשים שהצליחו להרוויח הרבה כסף בחייהם.
נכון לשנת 2019, רק 15.8% ממשקי הבית בעשירון העליון - לא גרו בדירה בבעלותם. כלומר רוב בניין ומניין של האנשים שיש להם את היכולת הכלכלית לקנות בית, והם כנראה גם די אנטילגנטים ומבינים דבר או שניים בכסף, מעדיפים לגור בדירה בבעלותם.
לא הייתי ממהר לחשוב שכולם מטומטמים.
שוב, בסופו של דבר לא כל דבר שיתאים לי יתאים לך, וברור שאין כאן איזו אמת אחת שאפשר להוכיח אותה באקסל והיא תהיה נכונה לכל המצבים. אבל כנראה שככלל, רוב האנשים מאמינים שיותר משתלם להם להחזיק דירה בבעלותם.
עם ריבית.
זה לא משתלם.
אני גם בדעה שזה מאוד מאוד לא חכם להשקיע כסף שלווית.
זה רעיון איום ונורא.
אני מסכים איתך שללמוד מבעלי ניסיון זה דבר חשוב - רובם יגידו לך שרכישת בית היא דבר לא כלכלי אלא רגשי נטו.
בישראל יש איזו תפיסה גלותית ש"חייבים בלטה".
כמו כן, אנשים בעשירון העליון יכולים להרשות לעצמם לעשות דברים לא כלכליים - שאחרים לא יכולים.
כלכלית, זה לא משתלם.
הם לא מטומטמים, פשוט הרגש חשוב להם יותר.
בהחלט יש כאן אמת שאפשר להוכיח באקסל - מהבחינה הכלכלית.
מהבחינה הרגשית - זה כבר ענין של סדר עדיפויות וזה אינדיבידואלי.
אתה לא יכול לטעון שהרווחת יפה מאוד בבורסה, ואז להגיד שזה לא משתלם לעשות את זה עם הלוואת משכנתא (ריבית של 1%-3%). האם זה יותר מסוכן? כן, בוודאי. אבל יותר מסוכן =! לא משתלם.
זה שעשינו, ב"ה, רווח יפה בבורסה (וגם בנדל"ן) - לא אומר שכדאי ללוות כסף כדי לעשות את זה.
למה?
פשוט:
אף אחד לא מבטיח שהבורסה תמשיך להתנהג כמו שהיא מתנהגת.
לטווח הארוך, סביר מאוד להניח שהיא תעלה - אבל יכול להיות שעכשיו ניכנס לשוק דובי והבורס תרד בצורה דרסטית למשך שנים אפילו.
את הבנק, זה לא מעניין. הוא את ההחזרים שלו, רוצה כמו שעון.
ואם מפסידים את הכסף? נכנסים לחובות לבנק. ריביות, עיקולים ושאר מריעין בישין.
זה יכול להשתלם, אבל הסיכון הוא עצום.
אם השקעת כסף שלך - מקסימום תישאר בלי כלום. באסה, אבל שורדים.
אם השקעת כסף שלווית - זה יכול למוטט אותך כלכלית בצורה כזאת שלא תוכל להשתקם.
זה סיכון שלדעתי, הוא גדול מדי.
הרבה יותר מדי.
לקחתי הלוואות שאני יכול להחזיר בכל חודש על סמך המשכורות שלנו בלבד, בלי שאצטרך בשביל זה למשוך רווחים מהבורסה.
גם אם הבורסה תרד, אמשיך לשלם את המשכנתא מהמשכורת שלי בדיוק כמו שאני עושה מדי חודש, ואין שום סיבה שאכנס לחובות ועיקולים.
בסך הכל קניתי זמן (המספרים לשם המחשה):
במקום להיות עם משכנתא של 1,000 ש"ח לחודש והפקדה חודשית לבורסה של 3,000 ש"ח,
אני הפקדתי את כל הכסף לבורסה מראש - ובכל חוזר אני מחזיר משכנתא בסך 4,000 ש"ח.
ערך הזמן בבורסה יותר חזק מערך הזמן בהלוואת משכנתא, ולכן העדפתי לקחת את המשכנתא הכי גדולה שאני יכול ולהשקיע את הכסף.
למעשה, כל מי שיש לו משכנתא והוא משקיע בבורסה (גם אם דרך קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות נזילה וכו') - עושה בדיוק כמוני. מחזיק הלוואה בצד אחד אל מול השקעה בצד השני, בשעה שהוא יכול לקזז אותן זו עם זו.
גם אם ביום הראשון לא לוקחים משכנתא גדולה בשביל ההשקעה, ורק בהמשך הדרך פתאום המשכורת גדלה או שמקבלים ירושה וכו' ומחליטים להשקיע את הכסף במקום לסגור את המשכנתא - אז בפועל עושים *בדיוק* מה שאני עושה, גם אם בלב מרגישים אחרת.
פה הטעות.
יכול להיות שגם תשלם החזרים בכל חודש וגם תפסיד כסף בבורסה.
אז אולי אותך זה לא ימוטט כלכלית - אבל זה ודאי לא יהיה נעים.
כמו כן, למה שלא תיקח את ההחזר של המשכנתא בכל חודש ותשקיע אותו?
אני לא בטוח בכלל שזה משתלם לך עם הריבית על המשכנתא.
הבורסה יכולה לרדת - נכון. זה מאוד מבאס - נכון. מה הקשר למשכנתא? היא משולמת מהמשכורת שלי, לא מהבורסה.
אם הפסדתי בבורסה אז הפסדתי, בדיוק כמו שהייתי מפסיד אם הייתי מכניס לשם מיליון ש"ח שקיבלתי בירושה (טפו טפו לא קיבלתי ירושות עד היום...). גם אז יכולתי להפקיד אלפי שקלים (או מיליונים) ואז להתבאס מזה שהבורסה ירדה.
אם יפטרו אותי אני ממילא אחפש עבודה אחרת ולא אשאר מובטל, גם בלי משכנתא עדיין ישאר לי צורך לפרנס את המשפחה שלי.
דווקא במצב של פיטורין או צורך דחוף בכסף, ברור לי שעדיף להיות עם משכנתא+השקעה נזילה מאשר להיות בלי משכנתא ובלי השקעה נזילה.
זה שההחזרים משולמים מהמשכורת שלך לא אומר שאתה לא יכול להפסיד.
לכן ציינתי שאתה יכול למצוא את עצמך משלם הון בהחזרים מהמשכורת שלך ולסיים עם פחות כסף ממה שהשקעת.
אם הפסדת כסף שלווית ומסיבה מסוימת יכולת ההחזר שלך יורדת - כפי שציינתי, הוצאה הכרחית מיידית, פיטורים וכו' - אתה נשאר עם חובות מטורפים שרק יילכו ויתפחו.
קבר כלכלי.
ברור שתחפש עבודה אחרת אבל מי יודע מתי תמצא? כמה תרוויח בה? אולי יהיה משבר?
תאר לעצמך שהקורונה היתה משביתה אותך לשנה - הבנק רוצה את הכסף שלו.
החובות יתפחו והבורסה בדיוק קרסה.
מה אז?
הסיכון הוא עצום.
עדיף לך להיות עם השקעה נזילה מהכסף שלך ולא מכסף שלווית.
זה שההחזרים משולמים מהמשכורת שלך לא אומר שאתה לא יכול להפסיד - נכון, תמיד אפשר להפסיד בבורסה, אז מה?
לכן ציינתי שאתה יכול למצוא את עצמך משלם הון בהחזרים מהמשכורת שלך ולסיים עם פחות כסף ממה שהשקעת - כל מי שמשקיע בבורסה יכול לסיים עם פחות ממה שהוא השקיע, אז מה?
אם הפסדת כסף שלווית ומסיבה מסוימת יכולת ההחזר שלך יורדת - כפי שציינתי, הוצאה הכרחית מיידית, פיטורים וכו' - אתה נשאר עם חובות מטורפים שרק יילכו ויתפחו. - גם כשהבורסה יורדת, הכסף לא נמחק. גם אם הבורסה תרד בחדות, יהיה לי מספיק כסף למשוך בשביל החיים השוטפים. כמובן במקרה של אבטלה אז יש גם ביטוח לאומי, וברוך ה' אני במקצוע שתמיד נדרש - כך שאני אפילו לא בונה על זה.
הסיכון הוא עצום. - כמו כל השקעה בבורסה. הסיכון לא עצום, הוא קיים. בטווח הרחוק, הסיכוי להרוויח גדול הרבה יותר מהסיכון להפסיד.
נכון, כל מי שמשקיע בבורסה יכול להפסיד - אתה פשוט עלול גם לשלם ריבית על ההפסדים שלך.
נכון שאם הבורסה יורדת הכסף לא נמחק - אבל אתה תצטרך להחזיר אלפי שקלים כל חודש בגלל ההלוואה שלקחת.
ואף אחד לא יודע מה עלול לקרות בעוד שבועיים.
אני לא יודע מה אתה עושה, אבל אף אחד לא חסין.
הסיכון תמיד קיים בהשקעה בבורסה - כשאתה משקיע כסף שלווית, אתה יכול להגיע לקריסה כלכלית.
שוב, אתה מדבר על סיכויים - ובזה אני מסכים. רוב הסיכויים, שתרוויח מהמלך הזה.
אבל, מה אם?
זה ענין של ניהול סיכונים. יש תוחלת, ויש סטיית תקן.
צריך לקחת בחשבון מה הסיכוי ליפול בשולי ההפלגות ומה ההשלכות של זה.
השקעה בבורסה - מסוכנת במידת מה, בפועל עד היום הבורסה תמיד עלתה בטווח הרחוק.
משכנתא - בוא, כולם לוקחים משכנתא, אין הרבה אנשים שמוותרים על קניית בית בגלל הפחד שבעתיד הם לא יעמדו בתשלומי המשכנתא, כאשר מצבם הכלכלי הנוכחי יציב. אתה מדבר פה על לקיחת משכנתא כאילו אני מינימום התחייבתי לשוק האפור. מדובר בפעולה שגרתית שכמעט כל אדם בארץ עושה.
כאמור - לרוב האנשים שיש תיק השקעות והם עוד לא בני 50, יש גם משכנתא או מינוף אחר. זה שאני מראש עשיתי את זה, לא שונה מהותית מאדם שקיבל ירושה או העלאה והוא החליט להשקיע את העודפים בבורסה במקום להחזיר את המשכנתא. זה בדיוק אותו דבר, רק מרגיש אחרת.
הרבה אנשים לוקחים משכנתא - ועבור חלק גדול מהם - אפילו עבור רובם - זו הטעות הכי גדולה שהם יעשו בחיים שלהם מבחינה כלכלית.
הענין הוא שכשאדם לוקח משכנתא על דירה - אם הוא לא יכול להחזיר, הוא מוכר את הדירה ומחזיר.
אם לקחת משכנתא ששווה הרבה יותר מהדירה שקנית ואין לך איך להחזיר - מה תעשה? תמכור כליה?
משכנתא היא קצובה בזמן - וזה לא טוב אם לוקחים את הכסף ומשקיעים בשוק ההון. אתה לא יכול להשקיע ככה לטווח הארוך. (ואם כן, אז הריבית תהיה בהתאם).
להשקיע כסף שלווית זה מאוד שונה מלהשקיע כסף שיש לך.
אם הפסדת כסף שלווית, אתה בחובות.
אם הפסדת כסף שיש לך, אתה פשוט מרושש.
אלו הם שני דברים שונים לחלוטין.
א. אמרת שלקחת משכנתא יותר ממה שהייתי צריך. יכול להיות שהמשכנתא לא גבוה מערך הדירה, אבל זה אומר שאם יקרה מקרה קיצון, אתה תאבד את הבית יחד עם ההון העצמי ששמת עליו.
ב. אתה מפספס את זה העובדה שלאף אחד אין ביטחון של 100% בכלום.
עכשיו, אתה משלם את זה מהמשכורת שלך - אתה יכול לדעת בודאות שתמשיך לעבוד באותה משכורת לאורך כל תקופת ההחזר?
לא. אף אחד לא יודע.
ומה יקרה אם לא?
זה נראה כאילו שאתה מתעלם מהנקודה הזאת שכבר חזרתי עליה לפחות ארבע פעמים.
ג. בחובות הכוונה היא לכאלה שלא יהיה לך מאיפה להחזיר.
יש להיות בחובות כשאין מאיפה להחזיר ויש להיות בחובות כשיש מאיפה להחזיר.
הרגע שאתה משקיע כסף שלווית, אתה מסתכן שתגיע למצב הראשון.
זה ענין של מאזן.
שוב, בפעם החמישית:
יש תוחלת ויש סטיית תקן.
התוחלת היא רווח. על זה אני מסכים איתך.
אני רק מציין בפניך את העובדה שקיימת להתפלגות גם סטיית תקן וההשלכות שלה עלולות להיות מאוד מאוד חמורות.
מינוף הוא דבר מסוכן. מצד אחד, הוא מגדיל את תוחלת הרווח אבל מהצד השני, הוא מגדיל את הסיכוי לקטסטרופה.
אני באמת לא מבין עם מה אתה מסתבך.
כי את הכסף מהדודה שלך קיבלת ולא לווית. אתה לא צריך להחזיר אותו!
במקרה קצה של נפילות בבורסה ופיטורים או כל דבר אחר - במקרה שהכסף של דודה שלך, אז איבדת אותו ומקסימום תמכור את הדירה כדי להחזיר את המשכנתא.
אבל אם לווית אותו - לא יהיה לך מאיפה להחזיר אותו.
ובעצם היה לך הון עצמי שבחרת חלק ממנו לשים על משכנתא וחלק להשקיע - אז זה משהו אחר.
לא יודע אם רוב האנשים לוקחים משכנתא היום, אבל בהחלט יש כאלה שמוכרים את הדירות שלהם בגלל חוסר יכולת לעמוד בהחזרים.
לא יודע לתת לך מספר כמה ואם מדובר ברוב.
ושוב, אתה מדבר על "רוב". אני מדבר על מקרי קיצון.
מה כ"כ קשה לך להבין?
כן, התוחלת תעלה - אבל גם סטיית התקן!!!!!!!!!!!!!!!
איפה אני מאבד אותך?
אצל רוב האנשים שלוקחים משכנתא, הם לוקחים בחשבון שאם יפטרו אותם, הם ימכרו את הדירה וימשיכו הלאה.
מי שממנף את המשכנתא, כמוך, לא יוכל לעשות את זה.
שוב, תקרא את זה בבקשה לאט:
התוחלת עולה. כן. רוב הסיכויים שתרוויח מהמהלך.
אבל! גם סטיית התקן עולה. כלומר, יש סיכוי שבמקרה קצה, אתה תיכנס לחובות שלא תוכל לצאת מהם.
מה אתה לא מבין?
התכוון שהוא יכל לקנות דירה עם 60-70% הון עצמי ו30-40% משכנתא והוא בחר לקחת 30 אחוז הון עצמי ו70% משכנתא ואת הכסף שנותר להשקיע... ואז הוא יכול למכור את הדירה במקרה שאין יכולת להחזיר. והוא לא דיבר על מינוף של המשכנתא מעבר לעלות הדירה
כתבת: "בנוסף, אפשר לקחת משכנתא יותר גבוהה ממה שאתה צריך - ואת הכסף הזה להשקיע (זה מה שאני עשיתי)."
אני הבנתי שאתה לוקח משכנתא מעבר לשווי הדירה.
כי יש לו יותר מהמינימום של ההון העצמי.
עכשיו הכל מובן
כתבת שאתה לוקח יותר משכנתא ממה שאתה צריך כדי להשקיע.
זה לא מה שקורה - אתה פשוט לא משתמש בכל ההון העצמי שלך לצורך רכישת הדירה.
לא משנה...
תמשיכו לחנך כאן אנשים לחשוב כלכלי ולשים את הרגש במקומו - חשוב אבל לא מחייב.
לעשות את החשבונות הכלכליים.
לעשות חישובי הוצאות והכנסות
הלוואות מול השקעות
אתם עושים כאן עבודת קודש. אל תתפסו לקטנות ותמשיכו בשילוב ידיים!
נכס זול יניב תשואה גבוהה יותר.
בשביל לקבל טיפול. ואם לא ועזבת (כמובן אם זה בהתאם למה שכתוב בחוזה) הוא לא יעיז להפקיד צ'ק
אז זו הפרה יסודית של החוזה והוא בטל.
יש כמה אפשרויות:
1. אני לא פוסל את האפשרות שבגיל מבוגר יותר נרכוש בית עבור עצמנו. (ואז אני מקווה שכבר נהיה מבוססים, בלי ילדים לטפל בהם וכו').
2. לשלם שכירות מהון שנצבר במהלך השנים.
3. לשלם מהפנסיה - אם אכן נראה אותה יום אחד כיוון שכפי שקרנות הפנסיה מתנהלות כיום, מדובר בהונאת פונזי ומתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. נקווה שאלו לא יהיו אנחנו...
1. הפנסיה היא לא הונאת פונזי. בסוף כל שנה נערך איזון אקטוארי לפנסיה. (חיובי או שלילי. בממוצע של 12 שנה האחרונות הוא היה חיובי- הוסיפו כסף לחוסכים. בערך 8%) לאחר האיזון האקטוארי - הקרן מתחילה שנה באופן נקי. בגדול- יש לי בעיה עם הצגת הדברים כאילו שלא תהיה באמת פנסיה, כאשר יש כאלו שבגלל זה אומרים שמילא אין טעם לטפל כמו שצריך בנושאים הללו. אם הכוונה היא שכדאי לדאוג לעצמכם לעת זקנה מבלי קשר לפנסיה, אז סבבה ואפילו מומלץ.
2. לגבי הגישה שתארת בשרשור, שקניית דירה אינה כלכלית ביחס לשוק ההון, כמובן שכל מקרה לגופו, כל דירה, כל דרך מימון וכו'.
אבל, לא ניתן להתעלם מעניין עליית הערך, המיסוי והמימון/מינוף בנדל"ן. בשורה תחתונה, מי שקנה דירה, שמיוחד ב10-15 שנים האחרונות, חוץ מהתשואה משכירות של 3%-6% בשנה (תלוי במיקום, תלוי אם מחשבים תשואה מערך הדירה הנוכחי או ממחיר הקניה), היתה עליית ערך משמעותית. ואם מתייחסים לעליית הערך ביחס להון העצמי ולא למחיר הדירה, לעיתים הייתה מעל 10% בשנה. ולא לא ניתן להתעלם מכך שהיו תכניות ייחודיות כמו מחיר למשתכן (לא בכל המקומות) בהם עליית הערך הנ"ל היתה גבוהה הרבה יותר.
(אני לא מייעץ או ממליץ כלום..)
גם הביטוח הלאומי נמצא כרגע ברווח - אבל הצפי הוא פשיטת רגל בעוד 22 שנים.
זה כמובן לא אומר להזניח את הנושא - צריכים לעשות את המקסימום - אבל מאוד מאוד כדאי לא לבנות על זה ולדאוג שיהיה מקור הכנסה אחר לעת זיקנה.
אפשר היה להגיע לתשואה של כ-10% בשנה (בעיקר לפני 15 שנים. פחות לפני 10) - אבל יש תעודות סל שעשו תשואה דומה בלי כאב הראש של חיפוש שוכרים והוצאות על תיקונים.
ואכן, עד שלא יוודאו שהתשלומים שמתקבלים מספיקים להוצאות, ויערכו התאמה, הכוללת הפחתת תשלומים מסויימים והגדלת התשלומים ממי שהיום פחות משלם וצורך יותר מהסכום שמשלם, אזי באמת עלולים להגיע לאיפוס הקרן של הביטוח הלאומי על השלכותיה הקשות. (כיום הקרן עומדת על כ- 250 מיליארד שח, והעודף השנתי הוא כ- 10 מיליארד עד לפני הקורונה. עקב הקורונה שנת 2020 נגמרה במקום בעודף 10 במינוס 20 מיליארד בערך.. אבל עיקר היתרות אמורות לשלם למי ששילם ביטוח לאומי ועוד לא קיבל, כגון קצבת זיקנה)
נכון שיש עודפים, אבל בגלל הזדקנות האוכלוסיה, הצפי הוא שבשנת 2043, המוסד לביטוח לאומי יוותר ללא אגורה שחוקה אחת.
יש המון דברים שצריכים לבטל - את קצבת הזקנה, למשל, שהיא הדבר הכי הזוי שקיים.
השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים ועוד.
אבל בתוך עמי אנוכי יושב ועמי מאוהב בסוציאל-פופוליזם שרק פוגע בו - אבל לפחות הוא נשמע טוב בסיסמאות - כך ששום דבר לא ישתנה.
מקסימום, ביבי ימכור עוד אג"חים ל-100 שנים כדי לגייס הון...
שבוודאי לא חסר לו כסף - שעושה חשבון כזה שעדיף לו לגור בשכירות ולקבל כסף מהשקעות נדלניו"ת שלו, מאשר להשקיע הרבה בקניית דירה.
לאדם כזה, השאלה ששאלת לא תהיה רלוונטית כנראה, כי ימשיך להרוויח מהשואה של השקעותיו גם בלי "לעבוד".
אבל אני חושב - ובזה הוא לא מומחה - שנפשית ועקרונית, עדיף לאדם, אם הוא יכול, שתהיה לו דירה משלו. בוודאי בארץ ישראל.
מלבד שאכן לחלק מהאנשים, הבעיה שציינת בהחלט רלוונטית.
יש להם גמישות במקום ובגודל הבית שלהם
אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית
בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...
כן חברים,
לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
