מה תעשו כשבעל הבית יחליט לפנות אתכם ותצטרכו לארוז את כל חפציכם,

ואז זה יקרה לכם שוב אחרי שנתיים,

ופעם נוספת אחרי עוד 5 שנים.

אני הייתי נשבר אחרי הפעם הראשונה, ויש לי שכנים שעוברים דירה בתוך השכונה שוב ושוב בגלל חוסר מזל עם בעלי דירה.

מוצאים מקום אחר לגור בו, מביאים מובילים שגם אורזים ופורקים ואין שום בעיה. 

זה קצת, אבל שווה כל שקל. 

גם בגלל כאב הראש הכרוך במעבר דירה וחיפוש דירה אחרת, עדכון הכתובת אצל כל החברות וכו',

גם בגלל שאתה לעולם אורח בביתך - לא יכול לתלות תמונה בלי לבקש אישור מהבעלים (אולי אני מגזים, אבל הרעיון ברור),

ובעיקר בגלל הקושי הפסיכולוגי מכך שאין לך בית יציב וקבוע - חלקת אלוקים על האדמה הזאת.

רוב בעלי הדירות מעדיפים לשמור על שוכר טוב. 

אתה גם יכול לעשות שינויים בבית - על חשבונך ולתקן אם וכאשר תעזוב. (מעולם לא חשבנו פעמיים לפני שתלינו תמונה). 

אנחנו אפילו שמנו סורגים לילדים על החלונות. (גם אפשר אח"כ לפרק אותם ולקחת איתנו). 

חוץ מזה, כל כאב הראש על המשכיר: הלך הדוד? 5000 שקלים? שיהיה לו בהצלחה. 

נזילה? אינסטלטור? המשכיר משלם. 

שידרוג מעלית? שער חניה? הנה עוד 2500 שקלים שהמשכיר ישלם. 

לי אין שום בעיה פסיכולוגית עם זה. 

אולי פעם היתה בעיה למצוא דירה - היום, ב"ה, יש אינטרנט וזה לא כ"כ מסובך. 

כאב הראש שבלהיות בעל דירה גדול לאין ערוך מכאב הראש של השוכר. 

כשאתה קונה פיצה, הבצק הוא על חשבון הפיצרייה?

לא, הוא כלול במחיר שאתה משלם על כל הפיצה.

לא מכיר בעל בית שיצא מופסד מכך שהוא השכיר בית, בגלל כל מיני תיקונים והשלמות שהוא צריך לשלם עליהם.

תוסיף את הריבית של המשכנתא, את התיקונים, את האגרות, מה שאתה רוצה. התשלום של דמי השכירות מכסה את זה.

זו הדירה שלו.

כמובן שאם השוכר עשה נזק לדירה, הוא יצטרך לשלם - אבל נזקים רגילים של בלאי, הם על חשבון המשכיר. 

לרוב בעל דירה לא יוצא מופסד, אבל ודאי שיש לקזז כמה אלפי שקלים טובים מהרווח שהוא עושה על תיקונים. 

בא נגיד שבעיני, להשכיר דירה, זו השקעה לא מאוד טובה - גם התשואה לא משהו וגם יש המון כאב ראש. 

זה נלקח בחשבון בעלות הכוללת שאתה משלם, כל מי שמשכיר דירה יודע שהוא יצטרך להוציא סכום מסוים בשנה על תיקונים.

כשמחשבים כדאיות של רכישת דירה לצורך השכרתה, מקובל להשתמש בחישוב בתשלום שכירות כפול 10 עבור כל שנה, כלומר מניחים מראש שדמי שכירות של חודשיים יילכו לכיסוי הוצאות.

במילים אחרות:

עדיין יותר משתלם לי לגור בדירה שלי, כי תשלום השכירות שאני חוסך הוא הרבה יותר גבוה מעלות התיקונים שלא הייתי משלם אם הייתי שוכר.

נ.ב.

אני מתעלם כאן מהאלטרנטיבה של הכסף, בהחלט יכול להיות שבחישוב כלכלי קר יהיה יותר משתלם במקרים מסוימים להשקיע את הכסף בבורסה במקום לקנות בית. הגבתי ספציפית ביחס למחשבה כאילו התיקונים הם אלה שהופכים את השכירות לכלכלית.

ולא תמיד יש תיקונים ככה שהוא לא יכול לחזות מראש מה יקרה. יש תיקונים של אלפי שקלים ויותר. 

הוא לא יכול להכניס אותם לשכר הדירה. 

ולנו לא משתלם לגור בדירה בבעלותי. 

על ההון העצמי שיש לנו שאותו בחרנו להשקיע במקום לקנות דירה, עשינו תשואה בערך כפולה משכר הדירה שאנחנו משלמים. (וזה כשאפילו לא השתמשנו בכל החסכונות שלנו בגלל שאשתי רצתה שנשאיר סכום מכובד בפק"מ על כל צרה שלא תבוא). 

בעצם, יש לנו הון עצמי שאתו אנחנו יכולים לקנות דירה (עם משכנתא קטנה) או לגור בשכירות בדירה יותר טובה ולהרוויח כסף. 

כלומר, אנחנו מרוויחים פעמיים. 

ואי אפשר להתעלם מהאלטרנטיבה של הכסף - זה לב ליבו של הענין. 

התיקונים הופכים את השכרת הדירה ל*פחות* משתלם כלכלית ולהרבה יותר כאב ראש. 

כשאתה משקיע בבורסה, הני"ע לא יתקשר אליך להגיד לך שיש לו סתימה בביוב... 

אל תשכח שברכישת דירה אתה מקבל מהבנק מאות אלפי שקלים, ואפילו מעל מיליון, כך שאתה משקיע כסף שלא שייך לך - ולכן התשואה עשויה להיות גבוהה יותר מאשר בבורסה, אפילו אם הבורסה עולה יותר.

בנוסף, אפשר לקחת משכנתא יותר גבוהה ממה שאתה צריך - ואת הכסף הזה להשקיע (זה מה שאני עשיתי).

בסופו של דבר, אני מאמין מאוד גדול בהסתכלות על אנשים.

אם ארצה ללמוד איך לרוץ הרבה, אקרא ספר שכתב מרתוניסט (באמת עשיתי את זה )

אם ארצה ללמוד איך לקבל החלטות כלכליות נכונות - אסתכל על אנשים שהצליחו להרוויח הרבה כסף בחייהם.

נכון לשנת 2019, רק 15.8% ממשקי הבית בעשירון העליון - לא גרו בדירה בבעלותם. כלומר רוב בניין ומניין של האנשים שיש להם את היכולת הכלכלית לקנות בית, והם כנראה גם די אנטילגנטים ומבינים דבר או שניים בכסף, מעדיפים לגור בדירה בבעלותם.

לא הייתי ממהר לחשוב שכולם מטומטמים. 

שוב, בסופו של דבר לא כל דבר שיתאים לי יתאים לך, וברור שאין כאן איזו אמת אחת שאפשר להוכיח אותה באקסל והיא תהיה נכונה לכל המצבים. אבל כנראה שככלל, רוב האנשים מאמינים שיותר משתלם להם להחזיק דירה בבעלותם.

עם ריבית. 

זה לא משתלם. 

אני גם בדעה שזה מאוד מאוד לא חכם להשקיע כסף שלווית. 

זה רעיון איום ונורא. 

אני מסכים איתך שללמוד מבעלי ניסיון זה דבר חשוב - רובם יגידו לך שרכישת בית היא דבר לא כלכלי אלא רגשי נטו. 

בישראל יש איזו תפיסה גלותית ש"חייבים בלטה". 

כמו כן, אנשים בעשירון העליון יכולים להרשות לעצמם לעשות דברים לא כלכליים - שאחרים לא יכולים. 

כלכלית, זה לא משתלם. 

הם לא מטומטמים, פשוט הרגש חשוב להם יותר. 

בהחלט יש כאן אמת שאפשר להוכיח באקסל - מהבחינה הכלכלית. 

מהבחינה הרגשית - זה כבר ענין של סדר עדיפויות וזה אינדיבידואלי. 

אתה לא יכול לטעון שהרווחת יפה מאוד בבורסה, ואז להגיד שזה לא משתלם לעשות את זה עם הלוואת משכנתא (ריבית של 1%-3%). האם זה יותר מסוכן? כן, בוודאי. אבל יותר מסוכן =! לא משתלם.

זה שעשינו, ב"ה, רווח יפה בבורסה (וגם בנדל"ן) - לא אומר שכדאי ללוות כסף כדי לעשות את זה. 

למה? 

פשוט:

אף אחד לא מבטיח שהבורסה תמשיך להתנהג כמו שהיא מתנהגת. 

לטווח הארוך, סביר מאוד להניח שהיא תעלה - אבל יכול להיות שעכשיו ניכנס לשוק דובי והבורס תרד בצורה דרסטית למשך שנים אפילו. 

את הבנק, זה לא מעניין. הוא את ההחזרים שלו, רוצה כמו שעון. 

ואם מפסידים את הכסף? נכנסים לחובות לבנק. ריביות, עיקולים ושאר מריעין בישין. 

זה יכול להשתלם, אבל הסיכון הוא עצום. 

אם השקעת כסף שלך - מקסימום תישאר בלי כלום. באסה, אבל שורדים. 

אם השקעת כסף שלווית - זה יכול למוטט אותך כלכלית בצורה כזאת שלא תוכל להשתקם. 

זה סיכון שלדעתי, הוא גדול מדי. 

הרבה יותר מדי. 

לקחתי הלוואות שאני יכול להחזיר בכל חודש על סמך המשכורות שלנו בלבד, בלי שאצטרך בשביל זה למשוך רווחים מהבורסה.

גם אם הבורסה תרד, אמשיך לשלם את המשכנתא מהמשכורת שלי בדיוק כמו שאני עושה מדי חודש, ואין שום סיבה שאכנס לחובות ועיקולים.

בסך הכל קניתי זמן (המספרים לשם המחשה):

במקום להיות עם משכנתא של 1,000 ש"ח לחודש והפקדה חודשית לבורסה של 3,000 ש"ח,

אני הפקדתי את כל הכסף לבורסה מראש - ובכל חוזר אני מחזיר משכנתא בסך 4,000 ש"ח.

ערך הזמן בבורסה יותר חזק מערך הזמן בהלוואת משכנתא, ולכן העדפתי לקחת את המשכנתא הכי גדולה שאני יכול ולהשקיע את הכסף.

למעשה, כל מי שיש לו משכנתא והוא משקיע בבורסה (גם אם דרך קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות נזילה וכו') - עושה בדיוק כמוני. מחזיק הלוואה בצד אחד אל מול השקעה בצד השני, בשעה שהוא יכול לקזז אותן זו עם זו.

גם אם ביום הראשון לא לוקחים משכנתא גדולה בשביל ההשקעה, ורק בהמשך הדרך פתאום המשכורת גדלה או שמקבלים ירושה וכו' ומחליטים להשקיע את הכסף במקום לסגור את המשכנתא - אז בפועל עושים *בדיוק* מה שאני עושה, גם אם בלב מרגישים אחרת.

פה הטעות. 

יכול להיות שגם תשלם החזרים בכל חודש וגם תפסיד כסף בבורסה. 

אז אולי אותך זה לא ימוטט כלכלית - אבל זה ודאי לא יהיה נעים. 

כמו כן, למה שלא תיקח את ההחזר של המשכנתא בכל חודש ותשקיע אותו? 

אני לא בטוח בכלל שזה משתלם לך עם הריבית על המשכנתא. 

הבורסה יכולה לרדת - נכון. זה מאוד מבאס - נכון. מה הקשר למשכנתא? היא משולמת מהמשכורת שלי, לא מהבורסה.

אם הפסדתי בבורסה אז הפסדתי, בדיוק כמו שהייתי מפסיד אם הייתי מכניס לשם מיליון ש"ח שקיבלתי בירושה (טפו טפו לא קיבלתי ירושות עד היום...). גם אז יכולתי להפקיד אלפי שקלים (או מיליונים) ואז להתבאס מזה שהבורסה ירדה.

אם יפטרו אותי אני ממילא אחפש עבודה אחרת ולא אשאר מובטל, גם בלי משכנתא עדיין ישאר לי צורך לפרנס את המשפחה שלי.

דווקא במצב של פיטורין או צורך דחוף בכסף, ברור לי שעדיף להיות עם משכנתא+השקעה נזילה מאשר להיות בלי משכנתא ובלי השקעה נזילה.

זה שההחזרים משולמים מהמשכורת שלך לא אומר שאתה לא יכול להפסיד.
לכן ציינתי שאתה יכול למצוא את עצמך משלם הון בהחזרים מהמשכורת שלך ולסיים עם פחות כסף ממה שהשקעת.

אם הפסדת כסף שלווית ומסיבה מסוימת יכולת ההחזר שלך יורדת - כפי שציינתי, הוצאה הכרחית מיידית, פיטורים וכו' - אתה נשאר עם חובות מטורפים שרק יילכו ויתפחו.
קבר כלכלי.

ברור שתחפש עבודה אחרת אבל מי יודע מתי תמצא? כמה תרוויח בה? אולי יהיה משבר?
תאר לעצמך שהקורונה היתה משביתה אותך לשנה - הבנק רוצה את הכסף שלו.
החובות יתפחו והבורסה בדיוק קרסה.

מה אז?

הסיכון הוא עצום.

עדיף לך להיות עם השקעה נזילה מהכסף שלך ולא מכסף שלווית.

זה שההחזרים משולמים מהמשכורת שלך לא אומר שאתה לא יכול להפסיד - נכון, תמיד אפשר להפסיד בבורסה, אז מה?

לכן ציינתי שאתה יכול למצוא את עצמך משלם הון בהחזרים מהמשכורת שלך ולסיים עם פחות כסף ממה שהשקעת - כל מי שמשקיע בבורסה יכול לסיים עם פחות ממה שהוא השקיע, אז מה?

אם הפסדת כסף שלווית ומסיבה מסוימת יכולת ההחזר שלך יורדת - כפי שציינתי, הוצאה הכרחית מיידית, פיטורים וכו' - אתה נשאר עם חובות מטורפים שרק יילכו ויתפחו. - גם כשהבורסה יורדת, הכסף לא נמחק. גם אם הבורסה תרד בחדות, יהיה לי מספיק כסף למשוך בשביל החיים השוטפים. כמובן במקרה של אבטלה אז יש גם ביטוח לאומי, וברוך ה' אני במקצוע שתמיד נדרש - כך שאני אפילו לא בונה על זה.

הסיכון הוא עצום. - כמו כל השקעה בבורסה. הסיכון לא עצום, הוא קיים. בטווח הרחוק, הסיכוי להרוויח גדול הרבה יותר מהסיכון להפסיד. 

נכון, כל מי שמשקיע בבורסה יכול להפסיד - אתה פשוט עלול גם לשלם ריבית על ההפסדים שלך. 

נכון שאם הבורסה יורדת הכסף לא נמחק - אבל אתה תצטרך להחזיר אלפי שקלים כל חודש בגלל ההלוואה שלקחת. 

ואף אחד לא יודע מה עלול לקרות בעוד שבועיים. 

אני לא יודע מה אתה עושה, אבל אף אחד לא חסין. 

הסיכון תמיד קיים בהשקעה בבורסה - כשאתה משקיע כסף שלווית, אתה יכול להגיע לקריסה כלכלית. 

שוב, אתה מדבר על סיכויים - ובזה אני מסכים. רוב הסיכויים, שתרוויח מהמלך הזה. 

אבל, מה אם? 

זה ענין של ניהול סיכונים. יש תוחלת, ויש סטיית תקן. 

צריך לקחת בחשבון מה הסיכוי ליפול בשולי ההפלגות ומה ההשלכות של זה. 

השקעה בבורסה - מסוכנת במידת מה, בפועל עד היום הבורסה תמיד עלתה בטווח הרחוק.

משכנתא - בוא, כולם לוקחים משכנתא, אין הרבה אנשים שמוותרים על קניית בית בגלל הפחד שבעתיד הם לא יעמדו בתשלומי המשכנתא, כאשר מצבם הכלכלי הנוכחי יציב. אתה מדבר פה על לקיחת משכנתא כאילו אני מינימום התחייבתי לשוק האפור. מדובר בפעולה שגרתית שכמעט כל אדם בארץ עושה.

כאמור - לרוב האנשים שיש תיק השקעות והם עוד לא בני 50, יש גם משכנתא או מינוף אחר. זה שאני מראש עשיתי את זה, לא שונה מהותית מאדם שקיבל ירושה או העלאה והוא החליט להשקיע את העודפים בבורסה במקום להחזיר את המשכנתא. זה בדיוק אותו דבר, רק מרגיש אחרת.

הרבה אנשים לוקחים משכנתא - ועבור חלק גדול מהם - אפילו עבור רובם - זו הטעות הכי גדולה שהם יעשו בחיים שלהם מבחינה כלכלית. 

הענין הוא שכשאדם לוקח משכנתא על דירה - אם הוא לא יכול להחזיר, הוא מוכר את הדירה ומחזיר. 

אם לקחת משכנתא ששווה הרבה יותר מהדירה שקנית ואין לך איך להחזיר - מה תעשה? תמכור כליה? 

משכנתא היא קצובה בזמן - וזה לא טוב אם לוקחים את הכסף ומשקיעים בשוק ההון. אתה לא יכול להשקיע ככה לטווח הארוך. (ואם כן, אז הריבית תהיה בהתאם). 

להשקיע כסף שלווית זה מאוד שונה מלהשקיע כסף שיש לך. 

אם הפסדת כסף שלווית, אתה בחובות. 

אם הפסדת כסף שיש לך, אתה פשוט מרושש. 

אלו הם שני דברים שונים לחלוטין. 

א. אמרת שלקחת משכנתא יותר ממה שהייתי צריך. יכול להיות שהמשכנתא לא גבוה מערך הדירה, אבל זה אומר שאם יקרה מקרה קיצון, אתה תאבד את הבית יחד עם ההון העצמי ששמת עליו. 

ב. אתה מפספס את זה העובדה שלאף אחד אין ביטחון של 100% בכלום. 

עכשיו, אתה משלם את זה מהמשכורת שלך - אתה יכול לדעת בודאות שתמשיך לעבוד באותה משכורת לאורך כל תקופת ההחזר? 

לא. אף אחד לא יודע. 

ומה יקרה אם לא? 

זה נראה כאילו שאתה מתעלם מהנקודה הזאת שכבר חזרתי עליה לפחות ארבע פעמים. 

ג. בחובות הכוונה היא לכאלה שלא יהיה לך מאיפה להחזיר. 

יש להיות בחובות כשאין מאיפה להחזיר ויש להיות בחובות כשיש מאיפה להחזיר. 

הרגע שאתה משקיע כסף שלווית, אתה מסתכן שתגיע למצב הראשון. 
זה ענין של מאזן. 

שוב, בפעם החמישית:

יש תוחלת ויש סטיית תקן. 

התוחלת היא רווח. על זה אני מסכים איתך. 

אני רק מציין בפניך את העובדה שקיימת להתפלגות גם סטיית תקן וההשלכות שלה עלולות להיות מאוד מאוד חמורות. 

מינוף הוא דבר מסוכן. מצד אחד, הוא מגדיל את תוחלת הרווח אבל מהצד השני, הוא מגדיל את הסיכוי לקטסטרופה. 

אני באמת לא מבין עם מה אתה מסתבך. 

כי את הכסף מהדודה שלך קיבלת ולא לווית. אתה לא צריך להחזיר אותו!

במקרה קצה של נפילות בבורסה ופיטורים או כל דבר אחר - במקרה שהכסף של דודה שלך, אז איבדת אותו ומקסימום תמכור את הדירה כדי להחזיר את המשכנתא. 

אבל אם לווית אותו - לא יהיה לך מאיפה להחזיר אותו. 

ובעצם היה לך הון עצמי שבחרת חלק ממנו לשים על משכנתא וחלק להשקיע - אז זה משהו אחר.

לא יודע אם רוב האנשים לוקחים משכנתא היום, אבל בהחלט יש כאלה שמוכרים את הדירות שלהם בגלל חוסר יכולת לעמוד בהחזרים. 

לא יודע לתת לך מספר כמה ואם מדובר ברוב. 

ושוב, אתה מדבר על "רוב". אני מדבר על מקרי קיצון. 

מה כ"כ קשה לך להבין? 

כן, התוחלת תעלה - אבל גם סטיית התקן!!!!!!!!!!!!!!!

איפה אני מאבד אותך? 

אצל רוב האנשים שלוקחים משכנתא, הם לוקחים בחשבון שאם יפטרו אותם, הם ימכרו את הדירה וימשיכו הלאה. 

מי שממנף את המשכנתא, כמוך, לא יוכל לעשות את זה. 

שוב, תקרא את זה בבקשה לאט: 

התוחלת עולה. כן. רוב הסיכויים שתרוויח מהמהלך. 

אבל! גם סטיית התקן עולה. כלומר, יש סיכוי שבמקרה קצה, אתה תיכנס לחובות שלא תוכל לצאת מהם. 

מה אתה לא מבין? 

התכוון שהוא יכל לקנות דירה עם  60-70% הון עצמי ו30-40% משכנתא והוא בחר לקחת 30 אחוז הון עצמי ו70% משכנתא ואת הכסף שנותר להשקיע... ואז הוא יכול למכור את הדירה במקרה שאין יכולת להחזיר. והוא לא דיבר על מינוף של המשכנתא מעבר לעלות הדירה

כתבת: "בנוסף, אפשר לקחת משכנתא יותר גבוהה ממה שאתה צריך - ואת הכסף הזה להשקיע (זה מה שאני עשיתי)."

אני הבנתי שאתה לוקח משכנתא מעבר לשווי הדירה.

כי יש לו יותר מהמינימום של ההון העצמי.

עכשיו הכל מובן

כתבת שאתה לוקח יותר משכנתא ממה שאתה צריך כדי להשקיע.

זה לא מה שקורה - אתה פשוט לא משתמש בכל ההון העצמי שלך לצורך רכישת הדירה.

לא משנה...

תמשיכו לחנך כאן אנשים לחשוב כלכלי ולשים את הרגש במקומו - חשוב אבל לא מחייב.

לעשות את החשבונות הכלכליים.

לעשות חישובי הוצאות והכנסות

הלוואות מול השקעות

אתם עושים כאן עבודת קודש. אל תתפסו לקטנות ותמשיכו בשילוב ידיים!

נכס זול יניב תשואה גבוהה יותר. 

בשביל לקבל טיפול. ואם לא ועזבת (כמובן אם זה בהתאם למה שכתוב בחוזה) הוא לא יעיז להפקיד צ'ק

אז זו הפרה יסודית של החוזה והוא בטל. 

יש כמה אפשרויות:

1. אני לא פוסל את האפשרות שבגיל מבוגר יותר נרכוש בית עבור עצמנו. (ואז אני מקווה שכבר נהיה מבוססים, בלי ילדים לטפל בהם וכו'). 

2. לשלם שכירות מהון שנצבר במהלך השנים. 

3. לשלם מהפנסיה - אם אכן נראה אותה יום אחד כיוון שכפי שקרנות הפנסיה מתנהלות כיום, מדובר בהונאת פונזי ומתישהו מישהו יצטרך לשלם את החשבון. נקווה שאלו לא יהיו אנחנו... 

1. הפנסיה היא לא הונאת פונזי. בסוף כל שנה נערך איזון אקטוארי לפנסיה. (חיובי או שלילי. בממוצע של 12 שנה האחרונות הוא היה חיובי- הוסיפו כסף לחוסכים. בערך 8%) לאחר האיזון האקטוארי - הקרן מתחילה שנה באופן נקי. בגדול- יש לי בעיה עם הצגת הדברים כאילו שלא תהיה באמת פנסיה, כאשר יש כאלו שבגלל זה אומרים שמילא אין טעם לטפל כמו שצריך בנושאים הללו. אם הכוונה היא שכדאי לדאוג לעצמכם לעת זקנה מבלי קשר לפנסיה, אז סבבה ואפילו מומלץ.

2. לגבי הגישה שתארת בשרשור, שקניית דירה אינה כלכלית ביחס לשוק ההון, כמובן שכל מקרה לגופו, כל דירה, כל דרך מימון וכו'.

אבל, לא ניתן להתעלם מעניין עליית הערך, המיסוי והמימון/מינוף בנדל"ן. בשורה תחתונה, מי שקנה דירה, שמיוחד ב10-15 שנים האחרונות, חוץ מהתשואה משכירות של 3%-6% בשנה (תלוי במיקום, תלוי אם מחשבים תשואה מערך הדירה הנוכחי או ממחיר  הקניה), היתה עליית ערך משמעותית. ואם מתייחסים לעליית הערך ביחס להון העצמי ולא למחיר הדירה, לעיתים הייתה מעל 10% בשנה. ולא לא ניתן להתעלם מכך שהיו תכניות ייחודיות כמו מחיר למשתכן (לא בכל המקומות) בהם עליית הערך הנ"ל היתה גבוהה הרבה יותר.

(אני לא מייעץ או ממליץ כלום..)

גם הביטוח הלאומי נמצא כרגע ברווח - אבל הצפי הוא פשיטת רגל בעוד 22 שנים. 

זה כמובן לא אומר להזניח את הנושא - צריכים לעשות את המקסימום - אבל מאוד מאוד כדאי לא לבנות על זה ולדאוג שיהיה מקור הכנסה אחר לעת זיקנה. 

אפשר היה להגיע לתשואה של כ-10% בשנה (בעיקר לפני 15 שנים. פחות לפני 10) - אבל יש תעודות סל שעשו תשואה דומה בלי כאב הראש של חיפוש שוכרים והוצאות על תיקונים. 

ואכן, עד שלא יוודאו שהתשלומים שמתקבלים מספיקים להוצאות, ויערכו התאמה, הכוללת הפחתת תשלומים מסויימים והגדלת התשלומים ממי שהיום פחות משלם וצורך יותר מהסכום שמשלם, אזי באמת עלולים להגיע לאיפוס הקרן של הביטוח הלאומי על השלכותיה הקשות. (כיום הקרן עומדת על כ- 250 מיליארד שח, והעודף השנתי הוא כ- 10 מיליארד עד לפני הקורונה. עקב הקורונה שנת 2020 נגמרה במקום בעודף 10 במינוס 20 מיליארד בערך.. אבל עיקר היתרות אמורות לשלם למי ששילם ביטוח לאומי ועוד לא קיבל, כגון קצבת זיקנה)

נכון שיש עודפים, אבל בגלל הזדקנות האוכלוסיה, הצפי הוא שבשנת 2043, המוסד לביטוח לאומי יוותר ללא אגורה שחוקה אחת. 

יש המון דברים שצריכים לבטל - את קצבת הזקנה, למשל, שהיא הדבר הכי הזוי שקיים. 

השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים ועוד. 

אבל בתוך עמי אנוכי יושב ועמי מאוהב בסוציאל-פופוליזם שרק פוגע בו - אבל לפחות הוא נשמע טוב בסיסמאות - כך ששום דבר לא ישתנה. 

מקסימום, ביבי ימכור עוד אג"חים ל-100 שנים כדי לגייס הון...   

שבוודאי לא חסר לו כסף - שעושה חשבון כזה שעדיף לו לגור בשכירות ולקבל כסף מהשקעות נדלניו"ת שלו, מאשר להשקיע הרבה בקניית דירה.

לאדם כזה, השאלה ששאלת לא תהיה רלוונטית כנראה, כי ימשיך להרוויח מהשואה של השקעותיו גם בלי "לעבוד".

אבל אני חושב - ובזה הוא לא מומחה - שנפשית ועקרונית, עדיף לאדם, אם הוא יכול, שתהיה לו דירה משלו. בוודאי בארץ ישראל. 

מלבד שאכן לחלק מהאנשים, הבעיה שציינת בהחלט רלוונטית.

יש להם גמישות במקום ובגודל הבית שלהם

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר