א. לקחת הרצאה של שעה, הרצאה מלאה בכל כך הרבה שטויות וכזבים, ולמצוא איזה משפט בודד ואז להגיד "הוא צדק" - נו באמת...
ב. *נניח* שהוא צדק במשפט הזה, ובאמת כמות הנוגדנים יורדת זמן מסוים לאחר החיסון. האם זה אומר שהחיסון מאבד מיעילותו אחרי שכמות הנוגדנית יורדת?
התשובה חד משמעית: לא.
מה שמשפיע על היכולת של הגוף לנצח את הנגיף זה *הזיכרון החיסוני*. היכולת של הגוף לפתח נוגדנים במהירות שיא ולפעול בעזרתם נגד הנגיף. זאת הסיבה שכאשר ניסו לרפא חולים בתחילת המגפה בעזרת נוגדנים של אנשים שהחלימו - זה פשוט לא עבד. כבודם של הנוגדנים במקומם מונח, אבל כמות הנוגדנים בדם פשוט לא רלוונטית. האמת היא שאפשר לבדוק בבדיקת דם גם את הזיכרון החיסוני כלפי הנגיף, אבל זאת בדיקה מאוד יקרה ולא עושים אותה לציבור.
ג. *נניח* שאם רמת הנוגדנים יורדת, אז החיסון מאבד מיעילותו (כאמור - זה פייק). האם זה אומר שהחיסון נכשל?
גם כאן התשובה חד משמעית: לא.
אלפי ישראלים חיים היום בזכות החיסון, מיליונים מתפרנסים היום בכבוד בזכות החיסון. גם אם היינו צריכים לקחת את החיסון בכל חצי שנה - ברור שהרווח גדול הרבה יותר מהמחיר, הן האישי והן הלאומי.
ד. עכשיו, אחרי שהבנו שכמות הנוגדנים לא משפיעה על היכולת לנצח את הנגיף, ואחרי שהבנו שגם אם כן הייתה משפיעה - החיסון עדיין היה יעיל מאוד, נשארה עוד שאלה אחת לברר כדי להראות כמה הדברים שאת כותבת הם פייק מסוכן:
האם "באמת אחרי החיסון רמת הנוגדנים ירדה"?
נכון להיום - לא, זה שקר.
ידיעות אחרונות פרסמו בחודש מרץ כתבה, עם הכותרת השקרית "מחקר בשיבא: כמות הנוגדנים בדם אצל מחוסנים פוחתת דרמטית". מה שהם לא סיפרו, וניתן לבדוק בקלות, זה שלפי המחקר - הייתה ירידה אצל 2 מתוך 2,500 מחוסנים, פחות מאלפית!
האם בעתיד יכול להיות שהנוגדנים יירדו? בוודאי, כמו שהנוגדנים של אבעבועות רוח הולכים ופוחתים עם השנים, ובכל זאת הדבקה/חיסון בגיל שנה מכסים אותנו למשך כמה עשרות שנים מפני הדבקה נוספת.
מתוך אתר מדעת:
מבחינה ביולוגית יש להבין שלאחר כל חשיפה לגורם זר (מחלה, זיהום או בעקבות קבלת חיסון), כאשר נוצרת חסינות, ברוב המכריע של המקרים חסינות זו תתבטא בנוכחות של נוגדנים בדם, אך לא בהכרח, ולא רק בנוגדנים. מערכת החיסון הינה מערכת מורכבת ונוגדנים מהווים חלק קטן ממנה. בנוסף לנוגדנים נוצרים גם תאי T בעלי תפקידים חשובים ביצירת חסינות. גם הנוגדנים עצמם, יש לציין, מיוצרים ע"י תאים – תאי B. אך מכל מרכיבי מערכת החיסון, המרכיב שהכי קל לבדוק ולמדוד הוא כנראה רמת הנוגדנים בדם. מדובר בבדיקת דם פשוטה ומהירה. בדיקה של המרכיבים התאיים של מערכת החיסון מסובכת בהרבה.
לכן, במקרים רבים אנחנו מסתמכים על רמת הנוגדנים בדם כאומדן לחסינות, אך אומדן זה אינו חזות הכל ויש להבין אותו בהקשר המוגבל שלו. יתרה מכך, אנו יודעים שלאחר כל חשיפה הגורמת לעלייה ברמת הנוגדנים בדם, נראה לאחר מכן דעיכה איטית. זו עובדה מאוד בסיסית באימונולוגיה, שנחקרה ומתוארת בספרות המקצועית כבר עשרות שנים. הסיבה לכך פשוטה – ייצור של נוגדנים ברמות גבוהות עבור כל גורם מחלה שהגוף נתקל בו הוא מעמסה על מערכות הגוף, ובעל פוטנציאל לגרימת נזק ולא רק תועלת. לכן, לאחר תקופה ללא חשיפה, הגוף מוריד את רמות הנוגדנים בדם, וכאשר יש חשיפה חוזרת הרמה שבה ועולה מהר מאוד.
העובדה הזו כל כך בסיסית וצפויה, שהיא אפילו נצפתה במבחנים הקליניים של פייזר ומודרנא, שם אצל חלק מהנסיינים נצפתה דעיכה כזו. היא גם נצפתה במחלימים מ-COVID-19, ואף עלתה לכותרות כבר בסוף הקיץ הקודם, בטענה שהחסינות במחלימים אינה מחזיקה. אנשי מקצוע הרגיעו, והמחקר היום מראה שברוב המקרים החלמה מעניקה הגנה משמעותית לאורך זמן, כנראה בגלל מרכיבים אחרים של מערכת החיסון שקצת יותר קשה למדוד אותם במחקרים מהירים. ואכן, מחקרים שעשו את המאמץ הנוסף הזה, הן במחלימים, ולאחרונה גם במחוסנים, מצאו שמרכיבים אלו מחזיקים מעמד זמן רב.
אגב, אשרוב שר"י אמר שאחרי החיסון תהיה תופעת ADE, כלומר אנשים מחוסנים דווקא יחטפו את המחלה בצורה קשה יותר - זה קרה?
הוא אמר שהמחלה עצמה לא נוראית, "עובדה שאין אלפי אנשים מפרכסים ברחובות" - הוא צדק?
הוא אמר שהחיסון יגרום לעלייה בתמותה ולא לירידה - הוא צדק?
לסיכום:
א. כמות הנוגדים לא יורדת בינתיים
ב. גם אם היא תרד - זה צפוי
ג. גם אם היא תרד - זה לא אומר שהחסינות תיפגם
ד. גם אם החסינות תיפגם - זה לא נורא, בשביל להרוויח את חיינו שווה להתחסן פעם בשנה.
ה. כל התחזיות שלו התבדו, החיסון הציל את מדינת ישראל מקטסטרופה שלא הכרנו, מחלקות הקורונה ברוב בתי החולים נסגרו.