כבר קשה לי. לא יודעת מה לעשות.. בקצרה ממש - חצי שנה אחרי לידה ראשונה. נפגעתי מאוד מהיחס של חמותי אחרי הלידה. היא לא יודעת את זה אבל גם אם תדע היא לא תבין למה. ניסיתי לשחרר את זה ממני, את כל התקופה ההיא והסיטואציות ההזויות שהיו איתה, הלכתי לטיפול קצר וזה לא עזר. גם היום, חווה איתה רגעים לא נעימים והיא כאילו בתחרות איתי על הנכד. התבלבלה ושכחה שהוא הנכד ולא הבן ושיש פה אמא. אז מה הבעיה? דבר ראשון, איך לשחרר בי את הכעס והפגיעות הבאמת קשה כלפיה? אני מכבדת אותה מאוד. מדברים כמה פעמים בשבוע גם כשלא בא לי. כי היא רוצה לדעת על הנכד. כל פעם הרגשי הזה של הגעגוע כאילו לא מתראים הרבה גם אם נפגשנו לפני יומיים.
גם מעניין אותי לדעת כמה פעמים אתן מדברות עם החמות במהלך השבוע? מדברות גם לפני שבת וגם במוצש? מבחינתי שיחה אחת בשבוע ולפני שבת וזהו אבל זה הרבה יותר מזה.
דבר שני - בעלי. אחרי הלידה "שיתף פעולה" עם אמא שלו בהרבה דברים וזה הוסיף על הפגיעה. הרגשתי שאין לי גב מאחורי, עברנו משברים שהיום התגברנו אבל יש עוד שאריות. אני מרגישה שהוא לא מבין אותי בהרבה דברים. לא מבין למה מפריע לי שחמותי תבוא לשמור על הנכד יום שלם אצלנו לבד בבית (כשבפועל לא צריך שתשמור. הילד במסגרת אבל היא בחופש מהעבודה אז בעלי רוצה שהוא לא יהיה בגן כדי שתשמור). לא מבין למה לא בא לי לסוע לפעמים. עושה השוואות ואומר שלהורים שלי קל יותר לראות את הנכד מאשר שלו. אנחנו משתדלים פעם בשבועיים שלושה לעשות שבת. ובין לבין לבקר. חמותי מאוד מסתכלת ובוחנת ולא בא לי שתכנס לבית שלי. גם מאוד חסכנית ומסתכלת על מה יש ומה אין וזה גורם לי לא לשתף אותה בכלום אפילו שאנחנו הזוג הכי לא פזרן שיש.
אחרי החפירה.. איך סולחים לה? איך מסבירים לבעל שלא בא לי שתהיה פה בבית לבד? שלא צריך שתשמור על הנכד בחופש שלה? הרבה פעמים היא כאילו מציעה עזרה כדי להיות עם הנכד כשבפועל העזרה מאוד מעיקה והיא לא באמת רוצה לעזור לנו היא רוצה להיות איתו ומתרצת בזה. שזה הכי טבעי ומשמח שהיא רוצה אבל מצד שני אל תכפי עליי עזרה שאין לי צורך בה. תגידי שאת רוצה להיות איתו וזהו. כשהייתי בהיריון ו'לא היה צריך אותי', כי הנכד עדיין לא נולד ואני לכשעצמי אין לי מה לתת, היא לא באמת ספרה אותי. אז לצערי עם כמה שאני אדם שמעריך נתינה - לא רואה את זה בתור נתינה בשבילי אלא נתינה לעצמה. הרבה פעמים אני כאילו זורמת איתה עם העזרה כשבפועל באמת לא צריך וזה לא עוזר להיפך. מה עושים בכל המצב הזה?? אין לי כבר כוחות להסביר לבעלי. אין לי כוחות לכעס הזה שיש לי כלפיה. ואין לי כוחות אליה. לצביעות, להערות, לתחרות ולעוד דברים שפשוט עייפתי מהם. וניסיתי לטפל בזה וללכת לשיחות אבל זה פשוט לא צלח. וזה יוצר המון מתחים ביני לבין בעלי.
עצות בבקשה ומי שקראה הכול תודה יודעת שיצא ארוך
גם מעניין אותי לדעת כמה פעמים אתן מדברות עם החמות במהלך השבוע? מדברות גם לפני שבת וגם במוצש? מבחינתי שיחה אחת בשבוע ולפני שבת וזהו אבל זה הרבה יותר מזה.
דבר שני - בעלי. אחרי הלידה "שיתף פעולה" עם אמא שלו בהרבה דברים וזה הוסיף על הפגיעה. הרגשתי שאין לי גב מאחורי, עברנו משברים שהיום התגברנו אבל יש עוד שאריות. אני מרגישה שהוא לא מבין אותי בהרבה דברים. לא מבין למה מפריע לי שחמותי תבוא לשמור על הנכד יום שלם אצלנו לבד בבית (כשבפועל לא צריך שתשמור. הילד במסגרת אבל היא בחופש מהעבודה אז בעלי רוצה שהוא לא יהיה בגן כדי שתשמור). לא מבין למה לא בא לי לסוע לפעמים. עושה השוואות ואומר שלהורים שלי קל יותר לראות את הנכד מאשר שלו. אנחנו משתדלים פעם בשבועיים שלושה לעשות שבת. ובין לבין לבקר. חמותי מאוד מסתכלת ובוחנת ולא בא לי שתכנס לבית שלי. גם מאוד חסכנית ומסתכלת על מה יש ומה אין וזה גורם לי לא לשתף אותה בכלום אפילו שאנחנו הזוג הכי לא פזרן שיש.
אחרי החפירה.. איך סולחים לה? איך מסבירים לבעל שלא בא לי שתהיה פה בבית לבד? שלא צריך שתשמור על הנכד בחופש שלה? הרבה פעמים היא כאילו מציעה עזרה כדי להיות עם הנכד כשבפועל העזרה מאוד מעיקה והיא לא באמת רוצה לעזור לנו היא רוצה להיות איתו ומתרצת בזה. שזה הכי טבעי ומשמח שהיא רוצה אבל מצד שני אל תכפי עליי עזרה שאין לי צורך בה. תגידי שאת רוצה להיות איתו וזהו. כשהייתי בהיריון ו'לא היה צריך אותי', כי הנכד עדיין לא נולד ואני לכשעצמי אין לי מה לתת, היא לא באמת ספרה אותי. אז לצערי עם כמה שאני אדם שמעריך נתינה - לא רואה את זה בתור נתינה בשבילי אלא נתינה לעצמה. הרבה פעמים אני כאילו זורמת איתה עם העזרה כשבפועל באמת לא צריך וזה לא עוזר להיפך. מה עושים בכל המצב הזה?? אין לי כבר כוחות להסביר לבעלי. אין לי כוחות לכעס הזה שיש לי כלפיה. ואין לי כוחות אליה. לצביעות, להערות, לתחרות ולעוד דברים שפשוט עייפתי מהם. וניסיתי לטפל בזה וללכת לשיחות אבל זה פשוט לא צלח. וזה יוצר המון מתחים ביני לבין בעלי.
עצות בבקשה ומי שקראה הכול תודה יודעת שיצא ארוך
)