טוב אז אני לחוצה מאוד.....תקווה ייאוש

מחר עוברת בע"ה צילום רחם, שדחיתי כל כך הרבה זמן מהפחד

אבל כבר בלתי נמנע כרגע...

יש חשש גדול לסתימה בחצוצרה, מה שיותר מפחיד אותי כי זה בטוח אומר שיכאב

 

אני רק חושבת על זה ועם דמעות בעיניים

 

מהקופה לא אישרו לי הרדמה כרגע, ואם אחכה עוד קצת עד שיאשרו זה יהיה מאוחר מידי , לפחות לחודש הקרוב

 

ולא רוצה לדחות... מעדיפה לסיים עם זה ודי

 

אבל- פוחדת מוות!!!

 

פחדתי גם מבדיקת פאפ שתודה לאל לא כאבה.

 

מה הסיכוי ( כמובן שהכל בידיי שמיים ) שזה אותו תחושה?

 

תפילות בבקשה... חוששת מאוד

 

ומצד שני יישמע מזוכסטי אבל מקווה שכבר ימצאו איזה ממצא שיענה לי על השאלות האלה כבר 3 שנים...

 

 

מתפללת עליך מעומק הלב שיהיה לך בשורות טובות אמן.רויטל.


רק לאחל לך בהצלחה גדולה!! ובע'ה שלא יכאב לך אפילו טיפה.אנונימית(:
תחזרי לעדכן איך היה ❤
בהצלחה גדולה! אולי אפשר לקחת איזה משכח כאבים לפני?אולי בקרוב
תבדקי את זה.. ומציעה לחשוב על דברים נחמדים תוך כדי, לי המליצו בהיסטרוסקופיה להסתכל על הצילום ולהתרכז בזה ולא בפעולה עצמה ובכאב כדי שלא יכאב. היה לא הכי נעים אבל נסבל ממש. הרבה בהצלחה!
באתי להרגיע יובלית
היי יקרה! עשיתי לא מזמן בדיקת הידרוסונוגרפיה שזה כמו צילום רחם רק עם מים ולא יוד. לא יודעת מה את עושה.
אבל יכולה לשתף שלי זה לא כאב כל כך, קצת חוסר נוחות. גילו שהחצוצרה שלי חסומה ואפילו הכניסו פעמיים מים וקצף וזה לא כאב במיוחד בגלל זה. מה שכן, ביקשתי הסברים לפני ובמהלך וזה עזר לי לדעת מה מתחולל וגם הייתי מרוכזת במה שהקרינו מבפנים.
ככה אני הרגשתי. לגיטימי לגמרי אם תרגישי אחרת והלחץ לפני. בסוף את תהיי אחרי ובטוב בעז"ה.
שיהיה בהצלחה גדולה אהובה ❤
בהצלחה רבה נשמה ואל תדאגימחכה להריון

זה עניין של 5 דקות והכל מאחורייך

לי בדיקת פאפ כאבה מאוד

וצילום רחם לא הרגשתי כלום

תודה לאל היה ממש בסדר גמור

לקחתי גם משכך כאבים חצי שעה לפני

כי אחר כך יש קצת התכווצויות כאלה

וואי... ממש מבינה אותך... כאב זה מפחיד 😬חדשה ישנה
תנסי לנשום נשימות עמוקות ואיטיות לפני הבדיקה ותוך כדי, תסיטי את המחשבה על דברים שלא קשורים לכלום. מחשבות סתמיות... ותחשבי שה' מחזיק לך את הידיים חזק 💕
יכולה להרגיע.. קצתביט.
גמאני הייתי לחוצה לפני צילום רחם.. פחדתי שיכאב ממש.
בסופו של דבר ממש לא כאב! הופתעתי..
מקווה שיהיה ככה גם אצלך🙏
אני לקחתי 2אדוויל לפני.והכאב היה ממש סבילאחתפלוס


אין עליכן פשוט, תודה!!! אעדכןתקווה ייאוש


בשורות טובות.שמעונה
בתוך החצוצרה אין עצבים, הכאב בצילום רחם אם קיים זה רק לפני בהכנסה.. ובאמת ממליצים לקחת לפני משכך כאבים... לי אחרי צילום רחם היו התכווּציות קצת כואבות כמו של מחזור...

אבל לגבי החבימה אם ישנה לדעתי אל תדאגי, כי אותה לא מרגישים...
מה איתך יקרה?יובלית


טוב אז..תקווה ייאוש

דווקא החדירה היתה ממש ממש נסבלת...

אבל מה שקרה אחר כך ה' שיעזור הרגשתי כפרת עוונות ענקית בפני עצמה... 

הרגשתי צירים כואבים מאוד מאוד עד בלתי נסבלים.. 

אבל התגלו הידבקויות סביב החצוצרה אז אולי זה בגלל זה?

עדיין מרגישה כאב עמום של מחזור אבל זה נסבל לחלוטין כבר

 

מה שבטוח- מודה לה' שהיתה לי הבינה לא להילחם על ההרדמה ולעשות את זה ככה..הרבה יותר עדיף

 

מה עכשיו ,מה עושים עם הממצא הזה?! מבולבלת כל כך!!! 

יש פיתרון להידבקויות  או שזה אוט' מפנה אותי לIVF?

 

 

שמחה לשמוע שאת כבר אחרי❤אנונימית(:
שמחה לשמוע שאת אחרי ובטוב יחסית יובלית

 

תודה רבה!!! ידוע לכן לגבי עניין ההידבקות?תקווה ייאוש


שלחתי לך מסר בפרטייובלית


אולי תתייעצי עם הרבנים של מכון פועה?באר מרים
וואו! גיבורה!!! התאוששות מהירה!טליה כ
תודה !!! ולגבי ההתיעצות עם מכון פועהתקווה ייאושאחרונה

התייעצנו , ענה לנו מישהו לא מקצועי שנשמע שהיה עסוק בעוד עניין ולא ענה לנו כל כך ברצינות

מקווה שזה לא אאוטינגהריון ולידה

צריכה את עזרתכן איך לתווך לבעלי את האירוע

אני דקה וחצי אחרי לידה עם כמה פיצים מתארחים. לא התאוששתי עדיין ואני מניקה את הניובורן 24/7, היום על שעתיים וחצי שעות שינה כשהכרחתי אותו בלילה להתמודד איתה בלילה כדי שיהיה לי את השעתיים האלה.

הוא חזר ללמוד בזום. אני שומרת על הילדים וזה סופר אינטנסיבי, מסדרת אחריהם, מבשלת להם, מגישה. מניקה מחתלת מחליפה בגדים ושומרת ש"הגדולים" לא יפגעו בה.

בעצמי אין לי ממש מה לאכול, היום ארוחצ הייתה לי שוקולד שקיבלתי במשלוח מנות הבודד שלי וקפה שלא הצלחתי לשתות. כי מתארחים וכשלפ פה כבר ואין מצרכים למרות שקונים.

גם לשתות לא ממש הצלחתי.

התאמצתי מאוד! וההוכחה-חוזרים לי כתמים חד פעמיים במקרים כאלה.

בעלי לא מבין אותי בהרגשה שלי. בגלל שיש זמנים שהוא מאוד נוכח עם הילדים הוא בטוח שזה לא מובן מאליו שהוא עוזר ושאני צריכה להגיד תודה ולשתוק. מבחינתו אני אמורה לתפקד כאחת האדם. אז מה אם אני ממלמלת שטויות על רצפת האגן ועל משכב לידה הוא חושב שזה חארטה. אין לו את ההבנה מה זה להיות אחרי לידה (לידה קשה!)

הוא ישר זורק הכל ואומר שאין בעיה אבל אני לא יכולה "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" ושהוא יפסיק את הלימודים לאלתר.

אציין שהוא לא מאוד שמח בלימודים ורוצה לעשות משהו אחר גם ככה, אבל גם אילו היה מפסיק לחלוטין ללמוד (למה צריך?! יש הקלטות ויכול להשלים כשבא לו) הוא היה חופר לי לעשות את הדבר השני שרצה ולא באמת ישחרר אותי קצת לנשום 

וגם חסרה לי ההתעניינות הבסיסית, שלא תמיד הייתה כי הוא טיפוס כזה שצריך ללמד אותו מה אישה צריכה מגבר ולא תמיד אני פנויה בשיא כוחי לתווך גם את הצורך הזה

עייפה רעבה ועצבנית מהסיטואציה. 

ועוד הסביבה טורחת להגיד לי כל פעם כמה שאני ברת מזל שהוא ככה איתי ונוכח.

הלוואי שמישהי קראה אותי

בנוסףDoughnut

לא הוא צריך לבחור אלא היא.

אם הוא יבחר לא לשמור על הגוף שלה? היא צריכה לבחור ולהחליט ולעשות כל מה שצריך בשביל לגרום לזה לקרות- עם שיתוף פעולה שלו או בלעדיו.

קראתי עכשיו פרסום בווינטהמקורית

שמתכוונים להחזיר מוסדות עם מיגון ברביעי כבר, בהתאם להערכת מצב של פיקוד העורף

הדגש הוא - דיפרנציאלי לפי אזורים מטווחים יותר או פחות, קודם ילדי חינוך מיוחד וגנים ממוגנים וכו'

אבלל

זה נשמע הגיוני למישהו?

עדיין יש אזעקות

מה לשלוח ילדים במצב הזה?


מה אתן חושבות?

לגמרי לא הגיוניעם ישראל חי🇮🇱
מיומנה של אם בחופשה הכפויהמתואמת

8:00:

אמא קמה, שמחה שהקדימה את רוב הילדים.

יושבת להתחיל לעבוד.

בינתיים ילדונת מתעוררת, הולכת עם אבא לרופא - השקט נמשך.

ואז תינוקת מתעוררת - מתעקשת להיות על הידיים כל הזמן, אז אמא מנסה לתמרן בינה לבין המחשב.

9:00:

ילדים נוספים מתעוררים, אמא נזכרת שהם קיבלו מערכת שעות ללמידה מרחוק.

ילד א': "לא רוצה, הכנתי לעצמי מערכת שעות!"

בחורונת: "אבל למה הם לא שלחו קודם הודעה בטלפון??"

ילד ג': "אני רוצה לעשות במחשבבבבב!"

10:00:

ילד א' יושב בסוף לשיעור מול המחשב. ילדה ד' מתקשרת לחברה כדי ללמוד איתה מרחוק. המורה של ילד ג' מתקשר בשיחת וידאו לכל הכיתה ואמא מוותרת על הטלפון שלה לטובתו.

10:30:

שני ילדים נוספים מפציעים. ילד ה' גילה שהפסיד שיעור חי. ילד ו' נהנה מהחופש שנותנים לו מהלימודים.

בכיתה של ילד ג' עוד פעם מתקשרים בשיחת וידאו.

11:00:

אמא סיימה לעבוד לבוקר זה ב"ה.

בכיתה של ילד ג' שוב מתקשרים בשיחת וידאו. לפני כן נשלח דף עבןדה בקבוצה. ילד ג' מכריז שהוא לא עושה כלום!

בינתיים חברה של הילדונת מהגן מתקשרת, רוצה לדבר איתה. בפועל חוזרת שוב ושוב ושוב על שמה של הילדונת, ולא מדברת. הילדונת מצידה תורמת את המידע: "יש לי מדבקות!" וחוזרת עליו שוב ושוב ושוב.......

11:30:

מיליון שיחות וידאו שלא נענו מהכיתה של ילד ג'. ילדה ז' נכנסת לשיעור חי בטלפון. ילדה ד' מחכה לתורה. בחורנת מחליטה בכלל לצאת להתנדבות. ילד ה' מסתובב סביב עצמו. ילד א' מסיים את השיעור, הולך לבלות. ילד ו' ממשיך ליהנות מהחופש שלו.

ואמא, וגם אבא -

😵‍💫🥴🤭😅😬🤣🙃🥴🥴🥴🥴🥴

האמת שהבנות חזרו לישון אחרי זמן מהיעל מהדרום
לק"י

לאחת מהן ברגיל ממש קשה לקום. לכן השתעשעתי מה"פתרון" הזה.

אימהות לילדי גן ומטה?שיח סוד

טוב אז כנראה שהשבוע לא חוזרים, אין להם זום או משהו, ואין ילדים גדולים שיעסיקו.. בעלי עובד משרה מלאה ומגיע רק בלילה.וגם הרכב אצלו כל היום…

טונות אזעקות חשוב לציין ובלי ממד…

לא נגיש לי לנסוע לקנות חומרי יצירה או משהו.

לצאת לגינה לא אספיק להכנס איתם למקלט בזמן.

יש שכנים לשחק אבל זה שעה שעה וחצי ביום נגיד.

מסכים לא רוצה יותר מידי.

משחקים שיחקנו בהכל.. הם כבר מטפסים על הקירות.


איך מתמודדות?

יודעות על מקומות להזמין מהם ערכות יצירה אולי אבל שבאמת מעסיקות?

לא עולה לי רעיונות…

ומה עם פסח השם יודע

ובלי שעות שינה כל זה

איזה גילאים?דיאן ד.

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

 

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

 

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

כן בערך זה גם עיסוקים שהם עושים שיח סוד
אבל אחרי שבוע זה גם נמאס להם
חפש ת'מטמוןתקומה

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.


מסלול מכשולים


לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.


ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

טוב זה להיות יצירתית שיח סוד

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

בעלך עובד גם בשישי?המקורית

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)


האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

מפחדת לנסות להכניס אותם לניקיונות ;)שיח סוד
אולי ננסה
לנו זה היה טוב ומעסיקהמקורית
והם עד היום אחראיים פה על המגירות😅
הבעיה העיקרית זה שהם רואים מה אני זורקת להםשיח סוד
ומחזירים בחזרה
ספורטערגלית

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם


ממליצה להכין מחט בערימת שחט🤣בוקר אור
הכנו שביע שעבא כתחליף לשוק פורים שהתבטל,  זה לקח להם שעה וחצי!
חחחח אשכרה? ממש מחט? מאיפה הבאתם שחת?המקורית
🤣🤣
חח לאבוקר אור
זה משחק שוק פורים כזה.. חותכים מלא חתיכות קטנות של עיתונים לתוך ארגז ומחביאים בפנים משבו קטן וצריך למצוא.. אבח לחתוך עיתונים או דפים זה מה שלוקח טת כל הזמן
ואי מגניב חח לא הכרתיהמקורית
רעיון יפהה
אולי אגרוס קצת דפים בעבודה מתישהוהמקורית
ואשמור למשחק בפעם אחרת.. אין לי זמן לחתוך להם ניירות🤭
מה פתאום זה הם חתכובוקר אור

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אהה חחח 🤣המקוריתאחרונה
אני לא איתנו כמו שאת רואה
מטלות בית ביחד איתךאיזמרגד1
לבשל, להכין עוגיות או סתם בצק, להכניס ולהוציא כביסה, לנקות עם מגבונים או סמרטוט רטוב, לשטוף כלים- אין כיף כזה ותעסוקה נהדרת😅
בואו נעשה שרשור של כל הנשים שעבר עליהן יום מעפן?מתיכון ועד מעון

היה יום לא מוצלח, מלא מריבות, ילדים שהתעצבנו עליי כי הצבתי גבולות, בעל שעשה פרצופים (צודקים כמובן, וזה הכי דוקר) יותר מדי עבודה, מתבגרים שעולים על העצבים.

זהו, אין לי כוח.

מחפשת את גביע הגלידה @חגהבגה שולחת לי, אבל אני כבר לא אוכלת בשעות האלה...

מצטרפת ממש!טארקו

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...


ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש


ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....


ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

וואי קשוח ממש!!! בהצלחה!!שיפור
עבר???? הוא עוד לא עברמקרמה

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

מצטרפתערגלית

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים


ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

איזה מלחיץ!!! בנוסף להכל... בהצלחה!שיפור
יום מבאס לגמריחולמת להצליח

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

אוי... בעזרת ה' שמחר יהיה יותר טוב!שיפור
תודה רבה יקרה, חיממת לי את הלבמתיכון ועד מעון
אני רק -אוזן הפיל

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה


בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי


תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

אני מתבאסת ממש מהיציאה מהשגרהדיאן ד.

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

 

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

 

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

 

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

 

דווקאפצלשהריון

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

וואו יקרהמתיכון ועד מעון

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

אז אני בזבזתי את הזמן וזה ממש עשה לי טובמתיכון ועד מעון

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

גם לי היה קשוחהמקורית

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

היו לי הרבה תכנונים להיוםבאתי מפעם

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אני עם ניו בורן בן 4.5 שבועות, ועם ילד בן ארבעהדרים
וילדה בת שנתיים וחצי בבית, המעלית לא עובדת אז לא יכולה לצאת גם לאיזו קרן שמש איתם (יש גינה מתחת לבית), בעלי חזר היום לעבודה ויחסית מגיע מוקדם אז השארתי לו את הקטן וירדתי איתם לגינה, הספקנו לנשום קרן שמש בערך לשבע דקות של גן עדן ושוב התראה עפתי איתם למעלה שלוש קומות ברגל . ועוד בעלי בערב נותן לי על הראש שאני בפלאפון או שמה לילדים הרבה סרט במקום ללמד את הגדול קצת חוברות וקריאה וכו (עכשיו הוא באמת צודק אבל אני בעצמי מחפשת לברוח לגלילה ומתאבלת על חופשת הלידה שננגסת לי לא נעים לי לומר). ובערב הקדמנו את הילדים ב20 רציתי ככ שנראה איזה סרט או נשב לאכול משהו ביחד ונרדמתי עד עכשיו קמתי לפני חצי שעה לעוד הנקה ומקלחת והכי באסה שבעלי היה ער ועכשיו הוא עייף (טוען שהעיר אותי ).
אני רקDoughnutאחרונה

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

נכון שלא כדאי להזמין עכשיו מנקסט לפסח?יעל מהדרום

לק"י


רציתי חולצות לבני הבית....


והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.

ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅

פטרולמוריה
קרה לכן שרציתן לשתף את הסביבהוהרי החדשה

הקרובה במשהו כואב אבל גם לא רציתן כי לא היה לכן חשק לשמוע תגובות?


מרגישה צורך לשתף אבל פשוט אין לי כוח לשמוע אף תגובה

לא השתתפות בצער

לא שאלות איך אני

לא ניחומים

ותכלס כלום


אז איך אפשר לשתף ככה?

משתפים מי שלדעתך יגיב בצורה שנכונההמקורית

לך

או שאפשר להקדים ולהגיד לאיזו תגובה את מצפה

אם שייךאיזמרגד1
לשלוח הודעה ובסוף ההודעה לכתוב שאת לא רוצה לקבל שום תגובות עכשיו, ולצטט להם את מה שכתבת פה😅
משתפים עם תיאום ציפיות מה את רוצהמקרמה

להגיד או לכתוב- אני משתפת כי אני רוצה שתדעו

אבל בבקשה בלי חיבוקים שאלות או ניחומים

אולי שבעלך/ אמא/ אחות יעדכנורוני 1234
וגם יגידו שאת לא מעוניינת בתגובות…
וואו, בטח🩷nik

כתבתי לחברה אחת, והוספתי שאני לא רוצה שאלות ולא חיבוקים ולא שום דבר.

רק שתהיה.

והיא היתה..

בטחאנונימית בהו"ל

תמיד יש כתבות כאלה על כמה תגובות של אנשים היו לא במקום במצבים כואבים

אבל חייבת להגיד שכשאני הייתי בסיטואציה שום תגובה לא היתה לי נוחה...

וכן בשביל זה צריך חברה ממש טובה שאפשר לומר לה

אני רוצה לשתך אותך אבל אין לי כח לתגובות

ואם תתעלמי אני אתעצבן עליך

 

והיא עושה את זה בשבילך באהבה

תשתפי פהשירה_11

זה חלק מהדברים הטובים בקהילה המהממת פה

מה את רוצה לשמוע וישמיעו לך


 

אני באמת מודה על המקום הזה לנתייעץ לשתף לקבל

חבל שאני לא יכולה לתייג את כולן


 

תודה עליכן🩷🩷🩷

 

 

 

ואם חשוב לך מול אנשים במציאות

אז אולי יש לך חברה מספיק קרובה שאת יכולה להגידלה שאת משתפת אותה אבל לא מעוניינת לקבל תגובות מסוג מסוים 

רק שתהיה שם בשבילך 

 

חיבוק 

לא יכולה לשתף פהוהרי החדשה

כי פוחדת שאני לא אנונימית... אולי מתישהו מאנונימי


אבל באמת שיתפתי וכתבתי שאולי לא אענה להודעות או לשיחות כי אין לי כל כך כוח כרגע להתמודד וזה התקבל טוב


נראה לי שבחרתי נכון למי לכתוב.


אז לפחות בשלב הזה זה בסדר

(חוץ ממישהי אחת שהייתי חייבת לשתף כדי לקבל את העזרה שלה דווקא היא האחרונה שרציתי לשתף. גם ברור לי שזה יופץ לאנשים שאני לא רוצה שיידעו אבל זה מחיר שאני אצטרך לשלם על העזרה ואני מקבלת את זה)


ותודה לכן


עצם זה שכתבתי כאן אפילו שלא כתבתי מה כבר נתן לי כוח

באמת קהילה מהממת יש כאן

מקווה שזה באמת ייקל עלייךשירה_11

ומי שהיית חייבת לשתף זה באמת מרגיז שאת זקוקה לעזרה של מישו והיית שמחה לדלג על זה

ץ❤️❤️❤️

חיבוק ענק על התקופה!!! בע"ה שיהיו לך הרבה כוחותאוהבת את השבתאחרונה

וה' יאיר ויצליח דרכך וראיתי ברכה בכל!!

עוד חיבוק וכוחות בע"ה 🫂🫂

יש לי חברות קרובותמתיכון ועד מעון
שאני יכולה לכתוב להן או להתקשר להגיד שאני רוצה תגובות מסוימות בלבד וזה זורם, שתי חברות ספציפיות אבל זה מספיק
איבדתי את זה סופיתאנונימית בהו"ל

אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד

הילדים לא מוכנים לרדת למקלט

אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות

הילדים בוכים

לא מוכנים לנעול נעליים

לא יכולים להרים את כולם

יש לי תינוקת פיצית

שניה אחרי לידה

ולא מצליחה

אני פשוט לא מצליחה

מה עושים

מרגישה חלשה ברמות

כל הגוף מפורק

מפורקקקקקק

מזדהה ממש עם תחושת הגוף המפורק♥️ואילו פינו

חיבוק גדול!


אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

אין משפחהאנונימית בהו"ל
וניסיתי הפתעות, זה לא עובד באמצע הלילה כשהם עייפים
אוף, נשמע סיוט ממש...בארץ אהבתי

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

חיבוק גדולשמעונה
אולי שישנו עם נעליים, ואז ישר קמים בלי עיכובים?
הם לא עומדים, יושבים שעה במיטה ולא מתעורריםאנונימית בהו"ל
אם את גמככה לא מצליחה לא הייתי טורחתהמקורית

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת


מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

לא יכולה פשוט להישאר בבית כשיש אזעקהאנונימית בהו"ל
יש לי אחריות על הנשמות האלה
אבל את באמת ממילא לא מצליחה🤷המקורית

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

מסכימה ממשאיזמרגד1

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

אם יש אופציה כזו זה באמת הכי טובבארץ אהבתי
(אם יש כתובת שאפשר לבקש ממנה עזרה, כמו רכזת קהילה או משהו כזה, שווה לפנות, להסביר את הקושי ולהתייעץ אם יש לה דרך לעזור, אולי בסדר מקום לינה שלא פתוח באופן אוטומטי לכלל הציבור, כמו גנים וכדו'.)

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

ההנחיות באמת מצילות חיים.. עדיף לפתוח אוהל במקלטאוהבת את השבת

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..


 

 

 


 

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.


 

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..


 

 

 


 

וחיבוק ענק ענק!!!!


 

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!


 

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!


 

 

 


 

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!


 

 

יש מרחב בבית שהוא יחסית בטוח?מתיכון ועד מעון

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

מסכימה עם קודמותיאפונה

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.


ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

אחותי קודם 🫂מולהבולה
מה עם להשאיר אותם עם גרביים ופשוט לרדת כך?
זה מקלט רחוק, אי אפשר ללכת ברחוב בלי נעלייםאנונימית בהו"ל
האמת שאפשרהמקורית

הכי הרבה הגרב תיקרע אבל אפשר

אין גשם עכשיו

אתם בבניין עם מעלית? אולי לקנות עגלול כזה ולשים בו את כולם ולהסיע אותם לממד?

אין מעליתאנונימית בהו"ל
אפשר לדרוך על זכוכיות בדרך
אצלי הולכים יחפים חצי מהחייםפה משתמש/ת

לא זוכרת אפילו פעם אחת שנכנסה זכוכית..הם פשוט אוהבים וכל עוד זה לא ללכת מרחקים הכל בסדר .

פשוט נראה לי שזה קצת לא הגיוני להתעקש על נעלים מחשש מאוד רחוק תכלס..


חשש רחוק, זה תלוי איפה גרים124816

יש מקומות שבהם זכוכיות בדרך למקלט זה חשש קרוב,

אם חייב נעליים אולי אפשר לשים כפכפים/סנדלים שיותר מהר לשים.

חשש מאוד רחוק? למה?אנונימית בהו"ל
יש הרבה זכוכיות ברחוב
לנו היה גשם בשבת...בארץ אהבתי
למה צריך נעלים?פה משתמש/ת

אני חושבת שאם לך זה הכרחי נפשית לרדת למקלט

אז אני בניגוד למה שכולם כתבו פה-


היתי בלי קשר אוספת את כולם מסבירה להם שכשאמא אומרת שצריך לרדת למקלט  אז חובה לרדת איתה וזה לא נתון לדיון מסבירה להם שלהיות בבית כשיש אזעקה זה סכנת חיים ואפשר להפצע מאוד קשה וכואב. ולכן את לא מוכנה יותר להתוכח עם אף אחד.


בעיני קצת להפחיד אותם במובן של להבין שזה לא בדיחה ושמדובר פה במצב סכנה זה הכרחי.


ולא ברור לי כל כך מה ההתרחשות בסיטואציה-אבל בעיני לא צריך להתארגן בכלל ..רק לרדת . ככה עם פיג'מה ובלי נעליים..למה צריך נעליים?🫣


וכדי לא להתעסק רק בלשכנע היתי פשוט קונה תיבת הפתעות מיוחדות שיורדת איתך למקלט והילדים יודעים שמי שיורד יפה מקבל. אפשר גם משחק מיוחד שמחכה שם


סליחה עכשיו קוראת את התגובות ורואה שהבעיהפה משתמש/ת

שלא קמים בלילה?


זה אחרת באמת

כמה ילדים ובני כמה?

בעלך לא בבית?

היתי מבקשת משכן שיכל להכנס ולרדת איתך

בלילה זו הבעיה ולהפחיד זה הדבר האחרון שיעזור...אנונימית בהו"ל
אין שכנים שיכולים לעזור, מבוגרים או שעברו למשפחה עם ממ"ד לתקופה הקרובה
לא הבנתי אם בעלך נמצא או לא .אבל אם אין אופציהפה משתמש/ת

אחרת ואין פתרון -אז התשובה היא להאמין בהשגחה פרטית


אני אגב נוהגת ככה כל המלחמה כמעט כי המקלט זה לנסוע ולאו דוקא להגיע בכלל

וכשבעלי היה מגוייס וגם עכשיו כשפה לא מסוגלים לחיות ככה להעיר ולסחוב אותם ..הם לא מעט ואין יכולת כזאת ..ורוב הסיכויים למצוא את עצמינו באוטו בזמן שאחרי האזעקה

אז יש ים כרגיל בבית וזהו

אבל בעיני המפתח זה שאם זה מה יש -אז לשנות גישה פנימית וללמד את עצמינו להיות ברוגע כמה שניתן

אם עשית את כל ההשתדלות אז אפשר לתת לה' את השאר


זאת דעתי 

לא יכולה לעשות את זהאנונימית בהו"ל
שמירה על ההנחיות מצילה חיים
השאלה בסוףהמקורית

היא אם אתם מצליחים לשמור על ההנחיות

כרגע נראה שלא, מטעמים מובנים

מה מכאן?

לאבד את זה?

שקלתם לישון כבר במקלט מראש? כי אם לא זה, או לעבור מחר לדירה עם ממד, אני תוהה מה את משיגה מכל הלחץ הזה כרגע

לצאת מהבית אחרי שהאזעקה נגמרת זה גם מסוכן..

שואלת באמת כדי להבין מה אפשר להציע מלבד פתרון פרקטי שכרגע לא הולך ככ..♥️

 

אני מחפשת דירה עם ממ"דאנונימית בהו"ל
אולי למישהי יהיה רעיון
כתבת שאתם צריכים להישאר קרןב לעבודהטארקואחרונה
אז אם מתאים לך תכתבי מה האיזור שרלוונטי ואולי מישהי תכיר..
וואו קשה ממש!!! איזו סיטואציה קשוחהדיאן ד.

אני חושבת שתנסי למצוא מישהו שאת יכולה לעבור לגור אצלו לשבוע הקרוב

 

תתחילי מהמשפחה הקרובה: הורים שלך, שלך בעלך, אחים אחיות שלכם, דודים שלכם.

ממש להרים טלפון לספר מה המצב אצלכם ולבקש לבוא להיות אצלם תקופה.

 

יכולה גם לכתוב בקבוצות של העבודה, שכנים, חברים שאתם מחפשים מקום להתארח אצלו כמה ימים.

אני בטוחה שתמצאו בסוף.

ואפשר אחרי כמה ימים לעבור למקום אחר כדי לא להרגיש שאתם נטל על מישהו מידי הרבה זמן.

 

נכון זה לא נעים ולא נח בכלל.

אבל בעיניי זה נשמע ממש בלתי אפשרי

ניסיתי, גם במלחמה הקודמתאנונימית בהו"ל

להורים שלנו אין ממ"ד

אין אחים או אחיות נשואים

ובעבודה או חברים לא יכולים לארח משפחה גדולה ברוך ה'

תעשי חיפוש בגוגל סאבלט עם ממד פייסבוקהמקורית

יש הרבה קבוצות

מקווה שתהיה תועלת♥️

אם את ככה לא מצליחהשירה_11

וז המצב

הייתי פשוט נשארת בבית במקום הכי מוגן שלו

ומתפללת

היית נוסעת לסטבלט גם במקום רחוק?מקרמה

נגיד מצפה רמון?

ראיתי פרסומים על צימרים שם

ואין שם כמעט אזעקות 

לא, אנחנו עובדיםאנונימית בהו"ל

אולי יעניין אותך