אשמח לתשובות מבני 25 ומעלהגואי'ק
אם יש פה...
אני תוהה לעצמי.. מה מחזיק אתכם עדין מאמינים.
אני מוצאת את עצמי למעלה מכמה שנים מתפללת ומבקשת ומתפללת ושוב מבקשת מתחננת בוכה משדלת ומה לא והתשובה היא לא ולא ולא ולא
בעוד שמסביבי כל מי שאני מכירה התשובה כן
ואני מתחילה לחשוב או שאין באמת אף אחד ששומע, או שהוא לא אוהב אותי במיוחד
אז אם ככה למה אני ממשיכה להיות בדרך הזאת?
אני נותנת מעצמי מתלבשת בצניעות ושומרת על הרבה מההגבלות שיש בדת אבל אני מתחילה להרגיש שזה כאלו לשווא
אני מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום בכל זאת זה גורם לי לאחרונה מאוד לערער על המקום שלי בעולם ושאולי אני לא בכיוון הנכון בכלל..
אשמח אם מישהו שבעסק הזה כמה שנים יענה מנקודת מבטו..
תודה ויום טוב לכולם
האמת?חדשכאן
לפעמים אני מודה שהגעתי מהרקע שהגעתי ממנו. זה כ"כ מושרש אצלי שגם כשקשה ויש שאלות קשות ואכזבות גדולות, אני עדיין עושה.
ולמה? כי בסוף, באמת באמת, זה לא נכון. אנחנו יודעים שזה לא ההסבר היחיד למציאות הזו. אבל כשקשה לנו, זה חזות הכל בעינינו. והשאלות עולות - למה? בשביל מה? מה התכלית?
אוכל להעיד רק על עצמי. אני עדיין אופטימי שמתישהו אני אהיה מאושר, מתישהו אני כן אהיה במקום שאני רוצה להיות בו. ואז, ברור שזו תהיה תקופה חזקה יותר עם אמונה חזקה יותר. אז יהיו פחות שאלות (אולי עד הניסיון הבא שיכול לבוא) כי יהיו פחות קשיים. ואז, אני ארצה להיות כמו שגדלתי וכמו שאני מאמין. המחשבה שברגע (וזה יכול להיות רגע ארוך מאוד ומתיש) של חולשה אני נופל ואח"כ בודאי אצטער על זה כשאהיה במקום אחר, עוזרת לי להחזיק בגוף המעשים גם אם בתוכן אני פחות מחובר. כלומר, גם אם קשה לי לעשות בשלמות (- להוסיף חיובי) לפחות לא לפגום (ולעשות שלילי). אני לא רוצה להוסיף עוד משבר על הנוכחי.

מקווה שהייתי מובן, אני בהחלט בהחלט מזדהה עם המקום שלך.
יותר מזה, הרבה ממה שכתבתי כאן היה כדי להשמיע לעצמי. אני נמצא בתקופה שבה מטריד אותי ג"כ. אבל, לפחות בשבילי, אני יודע שזה רגע של חולשה, של בירורים.
הלוואי שה' ישפיע עלינו אור בהיר ויפה ממש בקרוב!
מקווה שהועלתי במשהו..
״היחסים״ מול הקב״ה אינם של ״תן-וקח״כינוי-לרגע
מה שמחזיק את האמונה בקיומו של בורא עולם וההצדקה של הדת היהודית היא ההיסטוריה של שרשרת הדורות, העובדה שיהודים הם העם היחידי שנשאר מהתקופה העתיקה ועד ימינו אלא, הכרה בגדולים וחשובים וענקים לאורך הדורות, חכמים ונבונים, צדיקים יסוד עולם.

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים. לא יכולים להבין מציאות של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

הנקודה התחתונה - להתנהל בחיים בלי לצפות לנס, לקחת אחריות על עצמינו בכל דבר, לנהל את חיינו באופן בוגר ואחראי.
ולהמשיך להתפלל ולבקש.

בשורות טובות יקירה.
זה לא שהוא לא שומע או לא אוהבekselion

זה שהוא שומע ולא עושה כי הוא אוהב אותך

 

 

 

וואי זה נשמע קרינג'י אבל זה נכון

ממש יכול להבין לליבךadvfb

הרצון העז שלא ממומש הוא דבר קשה.

 

הייתי מציע לך לא לערבב את התחושות בין הרצון הזה לבין תפילה/א-להים בכזו קלות..

 

בדיוק התכתבתי על זה פה לאחרונה - 

השאלה הזאת הזכירה לי - לקראת נישואין וזוגיות

 

אם את רוצה - תדוני על תפילה בנפרד ועל הרצון העז והצורך הכ"כ בסיסי - רק אחרי שדנת על כל אחד בנפרד תשלבי ביחד. אחרת זה באמת יוצר רק בלבול.

מנסהנוגע, לא נוגע
1. קודם כל, להסתכל על שמירת מצוות כאילו זה בשבילנו. תודה לה' שנענש אם נעבור עליהן.
מהיכרותי עם לא שומרים ברמה כזו או אחרת- זה מביא לחיים לא טובים הרבה פעמים. כאבי לב, תלותיות, התמכרויות, פגיעות באנשים, קהות חושים, עיכוב בנישואין, חוסר סיפוק מנישואין, ריקנות.
את לא באמת רוצה להיות שם.
2. נכון שיש חוסרים שחילוני יכול "להשלים" (כמו מגע מזדמן כדי להרגיש נאהב), אבל בד"כ זה שואב מעבר לזה.
3. לה' יש מסלול בשבילנו. התפילה צריכה להיות כללית יותר.
תסתכלי בקישור שהביא advfb ובתגובות שלו ושלי שם.
4. אחרי הכל- כשמחזיקים באמונה ככה, במסירות, למרות התהיות ולמרות הקשיים, זה עושה אותנו אנשים אחרים. במקום אחר. חזקים ומתוקנים הרבה יותר. הרבה רווקים מבוגרים יגידו לך את זה.

בהצלחה!
נשמה יקרהקלמנטי

קודם כל מזדהה עם התחושות. הרבה פעמים אני נופלת ליאוש שנובע מתסכול מתמשך ששום דבר לא מתקדם וגם כשכן אז מהר מאוד גם זה איכשהו "נופל".. אולי מה שמחזיק אותי וגורם לי להמשיך לאמין ולהתפלל זה כי אני מאוד רוצה להאמין שיהיה לי טוב בסוף ושזה אכן יכול לקרות גם לי.

 

רוצה לשתף אותך במחשבה/ תובנה שאולי היא תחזק אצליך משהו,

השנה בניגוד לשנים עברו אני שמה לב על עצמי שהנושא הזה של רווקות מאוחרת פתאום נורא מדאיג אותי, אף פעם לא הייתי "בלחץ" מזה כמו בתקופה האחרונה. המחשבות האלה שבקצב הזה אני אוכל להיות אמא רק בגיל מבוגר והרבה ילדים כנראה כבר לא יהיה לי ועוד הרבה מחשבות כאלה שמעציבות אותי ומטרידות אותי מאוד (אפילו מחשבות שאני רואה את עצמי עוד כמה שנים מתוסכלת ושוקלת להיות אם חד הורית) פשוט דאגות כאלה על המצב בגילי שלא מתקדם מילימטר. (ואני מתפללת על זה הרבה)

המצב הזה אמנם גרם לי יותר להיות בעניינים ולהשקיע יותר בנידון אבל עדיין לא מרגישה התקדמות בכלל.

ולא מזמן פתאום עלתה בי תובנה. בתחום אחר בחיים שלא כל כך הלך לי, הייתי נותנת לזה מלא תשומת לב - דואגת הרבה כל הזמן סביב זה ומנסה לשנות את המצב. השנה ידעתי שלא אוכל להשקיע בזה ואמרתי לעצמי: כל האנרגיות שלי הולכות על  זה, לא רוצה להיות מוטרדת ולא מודאגת. מה שה' רוצה זה מה שיהיה. וב"ה דווקא השנה ששחררתי ולא התעסקתי סביב זה במשך הזמן דווקא אז ראיתי ממש ברכה יותר מאי פעם ב"ה.

וכשחשבתי על זה לעומק, אמרתי אולי זה ככה גם במציאת זוגיות. אני אומרת לעצמי שאני מאמינה שזה יבוא אבל תכלס אני עובדת על עצמי כי אני כל הזמן דואגת ומוטרדת מזה ולא באמת בוטחת בה' ב100 אחוז.. עכשיו קיבלתי על עצמי לשחרר ולנסות לקבל באהבה את המצב ולא לדאוג ולהצטער אלא באמת לבטוח בו יתברך ולשמוח. בינתיים אני רק בתחילת הדרך ומקווה אצליח להשתחרר מזה וממשיכה כמובן להתפלל.

 

תיהי חזקה יקרה, בע"ה ישועות לכולנו בקרוב! 🌼

מה זה קשור?ultracrepidam

קודם כל, מה זה משנה אם אני סובל או מישהו אחר סובל - אם הסבל שלי מוכיח שה' לא משגיח עלי, אז הסבל של מישהו אחר מוכיל את זה באותה מידה

ולכן יש כל כך הרבה הסברים לשאלה הזאת, שסבל אישי שלי לא באמת ישנה

 

מה שכן, לפעמים נמאס לשמור על החוקים, כאשר אנחנו סובלים. וזאת התנהגות שאפשר להבין אותה (לא להסכים, אבל להבין מאיפה זה מגיע)

אני רוצה להרחיב עוד קצתultracrepidam

האמונה בקיומו של מישהו לא יכולה להיות תלויה בשאלה האם הוא נחמד אלי

הרבה אנשים "נוקמים" בקב"ה על הצרות שלהם בחוסר אמונה. זה כמובן לא הגיוני - אם אתה לא מאמין בו, למה אתה מאשים אותו? ואם אתה מאמין בו, האם הגיוני בעיניך שהוא רוצה להרע לך? אם כן, מה הפתרון? להאמין בו יותר או פחות? להלחם או להכנע? ואם לא הגיוני שהוא רוצה להרע לך, למה קורה לך מה שקורה? בחשיבה במסלול הזה, להפסיק להאמין כיון שהקב"ה לא מתגמל אותי, זה לא ממש הגיוני. להפסיק לעבוד אותו - אני יכול להבין, אבל בהחלט שווה לעשות שיקולי עלות-תועלת, בלי קשר לשאלה האם טוב לי בחיים (יכול להיות שטוב לי וכדאי לעבוד את ה', יכול להיות שרע ולא כדאי, יכול להיות שרע אבל כדאי, או טוב אבל לא כדאי)

בקיצור, במבט ממש רציונלי, זה פשוט שני נושאים לא קשורית אחד לשני.

רגשית אפשר להתנהג בהרבה דרכים, הרבה אנשים התנהגו בצורה אמוציונלית ולא רציונלית, חלק גדול מהם גרם יותר נזק מתועלת לעצמם ולאחרים. אז שווה לחשוב על זה פעמיים לפני שמנסים.

רק רוצה לומראילת השחר
תודה על המילים המדוייקות.

ולהגיד שבלי קשר לתיאור המדוייק, קצת היה קשה לי להכיל את ההגדרה 'שיקולי עלות-תועלת' בקשר עם הקב"ה, למרות שבכללי אפשר להבין את המקום ממנו זה יכול להגיע. החיבור והקישור של המושג השיווקי הזה למערכת הזו, כואב וסותר את הבסיס של מהות הקשר.
מסכים. שני נושאים שונים לגמרי.צהרים
אין מקום אחרהאדם

עובדה שנשארת

אני מסתכלת על זה אחרתהפי
במלחמה של הניתוק מה' מי מפסיד מזה ? רק אתה
כי אתה יודע שהוא קיים ואי אפשר באמת להתנתק מה' זה מלחמה עם הפסד ידוע מראש.. אתה כאילו נלחם נגד עצמך.
אז למה שגם תעבור נסיון כזה וגם תהיה לבד , זה לא פייר מבין .
בשביל הנשמה שלך תלחם על הקשר שלך עם ה' למרות שאת/ה לא מבין/נה כלום .
וזהו אומנם לא 25 ..
הכאב מובן מאדy101
אל תאשימי את עצמך.
זה היה קורה לכל אדם שפוי בקשר עם בן אדם.
כל מי שחושב שהתסכול והכאב עם המאמץ להמשיך ללכת בדרך ה' לא קשור או שזה שלא יחסים של תן וקח.
שישאל את עצמו כמה זמן הוא היה מחזיק מעמד בקשר עם בן אדם שלא מגיב לבקשות שלו, לא מראה הערכה למאמץ שלו וגם לא מסביר את התנהגותו.
ואם הייתם מעריכים או מבינים אדם שנותן כל טוב לאנשים שמזלזלים בו, בעוד שיש כאלה שבאמת מתאמצים לכבד אותו והוא מתעלם מבקשותיהם.
נכון הקשר עם ה' הוא אחר הוא בורא ואנחנו נבראים ואנו לא יכולים להבין את הנהגתו את העולם, אבל לכן גם התסכול והחוסר הבנה הם יותר גדול מקשר עם בן אדם כי כשיודעים שה' יודע הכל ויכול הכל ובכל זאת הוא לא נותן.
זה יותר כואב מבן אדם שיש לו מגבלות וגם יכול להיות שלא שם לב למאמץ ולקושי.
איך אני עדין מאמינה?
כי אני יודעת שדרך ה' והאמונה בה' עדיפה על כך הדרכים האחרות. אני עושה מצוות מתוך רציונל שזה מה שנכון לעשות כמו שאני יכולה במצב הנתון גם בלי שמחה או כוונה. לא מאשימה את עצמי אם נכשלתי במצוה מסוימת או הקלתי לעצמי בהלכה מסוימת.
כי אני חושבת ה' מבין אתזה שהיכולת של עבודת ה' של בן אדם שקשה לו ונמצא בחיפוש מתסכל כבר כמה שנים ברצף. שונה מהיכולת של בן אדם שמרוצה מהמצב שלו (אפילו 80%) ולא נמצא בחיפוש תמיד.
כמו שכתוב באיגרת הרמב"ן: "ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב בליבך כי אתה חיב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד".
אני חושבת שה' גם חושב כך ביחס לאנשים עם קושי משמעותי. הוא יצר את הקושי והוא גם מבין שהחוסר באמונה,חוסר כוחות להתאמץ בתפילה או במצוות אחרת נגרם גם מאותו קושי.
בהצלחה לך! ובשמחות בקרוב!!!
(מקוה שזה לא יותר מייאש)
איך אמר יהודה וקסמן? "לפעמים אבא אומר: לא!"מלכישוע


לי באופן הגיוני היה נכון להישאר דתייה גם ללא קשר למצב האישינפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ז בסיון תשפ"א 09:41
כי המימד של הבחירה בכל רגע ורגע ממש
הוא רק שלי.
אף אחד לא משפיע/מכריח/גורם.



והתחתנתי כשהייתי יותר מ30


והקשר עם הקב"ה עזר לי מאד מאד.




ובאמת
באמת באמת



כשהרפיתי- ולא הייתי באטרף של שדכנים ובחורים וסגולות וכו'....

אז איכשהו קרה שהכרתי אותו ואז זה התגלגל
קושי מובןעושה חיים

יש פעמים שאני גם ממש מגריש טרוניה כלפי ריבונו של עולם.

היו לי וגם כיום יש לי הרבה קשיים באמונה להבין למה אני במצב של עדיין רווק.

היו תקופות שחשבתי שהאמונה לא תחזיק לי.

בסופו של דבר אחרי חשיבה עם עצמי, כן נשארתי מאמין ודתי.

הסיבה לכך היא שאני מבין שיש משהו מעבר לעצמי שלי. שאני לא הראשון שמתעכב וכנראה גם לא האחרון.  

אני מבין שיש איזה קושי כללי בעולם אבל זה לא 'מחייב' אותי לא להאמין ולא להיות דתי.

יותר מזה, כשעוד הייתי יותר צעיר והיו לי חברים שהיו עדיין רווקים, תמיד האמנתי בשבילם שה' יעזור להם בשביל שידוך, והאמנתי בזה בכל הלב והנשמה שלי, וזהזה לא יצר אצלי בעיות באמונה.

אז כיום אני מנסה גם בשביל עצמי להאמין בכל הלב והנשמה שלי שיימצא לי השידוך, ובכל מקרה שזה לא ייצור אצלי בעיות באמונה.

בסיכום, כשיצאתי מהזום אין לזום אאוט הצלחתי להבין ולהאמין שיש ה' , למרות שעדיין קשה מאוד ויש לי הרבה פעמים טרוניה כלפיו. 

מאחל לך בהצלחה

אני זקן ושרצתי פה פעםקשלש

את בת זוגתי מצאתי לקראת גיל 30 (לא צעיר לכו"ע) והיום אני מבין שזה רק חלק ממערך שלם של דברים שאחנו חושבים ורוצים ולא תלוים בנו. הדברים ממשיכים גם בהמשך החיים : אנחנו רוצים ילדים מוצלחים ונשים יפות וכסף ומה לא ובסוף נראה שכולם מצליחים ואנחנו לא.


התשובה היא בשני דברים. לא תמיד מה שנראה לנו נכון באותו רגע הוא כזה (אזהרת קלישאה) והבעיה יותר מזה שאנחנו רואים אנשים אחרים ומנסים להשיג מה שיש להם. כדאי להנות ממה שיש כרגע ולהשיג את המיטב ולצפות ולחתור להשיג מה שאנחנו חושבים שטוב לנו (ולקוות שהכי טוב בסוף יצא).

באמת זה עצוב מאדהיום הוא היוםאחרונה
במקביל חשוב לראות את הטוב שהשם עושה בעולם ולכל אחד ספציפית. צריך ללמוד מטעויות ולהשתפר
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

קרה לי בעברדרייב

בחורה שהיתה עם אישיות מיוחדת שהתחברתי אליה, אבל לא היתה מטפחת את עצמה. אני באופן אישי לא להוט אחרי איפור, רק משהו קל שנעשה טוב..

אבל אצלה היא לא הורידה שיער פנים שזה הפריע לי בהחלט . במהלך הדייטים הכימייה שלנו הייתה במרכז ופחות התמקדתי במראה שלה (לפעמים אני מתפעל את הדייט, ורק אחר כך חושב על איך היה והאם היא יפה בעיניי), אבל אני זוכר שבדייט שלישי התלבטתי אם זה שייך בכלל כי אני לא מרגיש משיכה כלפיה, והיו גם רגעי דחיה. אפילו אמרתי לשדכנית..


אבל בדייט רביעי הכל התהפך אצלי ונמשכתי אליה. אפילו בהתכתבויות התרגשתי.

היו דברים במראה שכן משכו אותי, התסרוקת שלה וגם המשקפיים היו יפות לה.

לא המשכנו אחר כך מסיבות אחרות..


דעתי היא אם אתה מוצא בה דברים יפים במראה, אפילו קטנים, אז תן לזה קצת זמן. זה יכול להשתפר. זה לא חארטה של יועצי זוגיות, חוויתי על בשרי.

עצם ההתלבטות שלך מראה שאתה מוצא בה משהו (מידות, תכונות, חיבור), אחרת היית כבר חותך על המראה (שזה הכי לגיטימי)..


אם זה בכל זאת משמעותי לך, ואתה רוצה להשפיע עליה להשתפר בנושא, אני רואה רק דרך אחת.

כמו שאמרו פה: דרך גורם שלישי: חברה, שדכנית, אחות.

והכי טוב בצורה עקיפה וחיובית, שהחברה תגיד לה שממש יכול להיות לה יפה משהו מסויים, או לשמוח איתה שהיא בקשר עם בחור ולומר: יואו את חייבת להשקיע בשביל דייט מתקדם! וגם אתה יכול להחמיא לה בעדינות (תלוי בשלב שלכם)


-לדבר איתה ישירות זה סיכון גדול. או שהיא תתייפיף מאילוץ וריצוי (והיא כנראה לא באמת יודעת להתאפר טוב, יכולה סתם להגזים בשביל 'שלום בית')

או שהיא תעלב עד עמקי נשמתה וזה ילווה את הקשר ואפילו יחתוך אותו.

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

וואיאחד האם שומע

אני יכול לשאול אותך מתי התחיל הרגש לעבוד? מה עשית כדי שזה יצליח? מה עשית לגבי הדברים שלא היית שלמה איתם?

מזל טוב!! ירבו שמחות בישראל!

אולי יעניין אותך