חייבת לשמוע דעה נוספתזה תמיד דחוף:)

יש לי ילדה מדהימה בת 8. מחונכת, עדינה, חכמה ובעלת מידות טובות.

בזמן האחרון אני קונה לה די הרבה הפתעות, בגדים וכו' כי באמת באמת מגיע לה. היא תלמידה מצטיינת ומשתדלת המון.

בשבוע האחרון היא התחילה לענות בחוצפה שאינה אופיינית לה .

הבוקר היא שוב ענתה לא יפה.. התגובה שלי הייתה לקחת לה את הצמיד (שהיא מאוד מחוברת אליו והוא חדש) ולהחזיר לה אותו כעבור 24 שעות. 

כמובן שהסברתי לה את המשמעות של כל מה שקרה. והיא התחילה לבכות ממש מהנשמה, ראיתי שזה משהו שהיא לא יכולה לעמוד בו.

הבנתי שעשיתי טעות בזה שעשיתי את זה בבוקר , כי אני בדעה שילד תמיד שולחים בשמחה בבוקר.

גם בדרך באוטו היא בכתה ממש בעצבות, שברה לי את הנשמה. היא ביקשה סליחה כמובן...

החזרתי לה את הצמיד בטענה שבפעם הבאה הוא לא יוחזר לה כ"כ מהר, ושאני מקבלת את סליחתה..

 

חושבים שעשיתי טעות בזה שהחזרתי?

נשמע שיש לכן קשר ככ יפה אביהדולה
הרגשת ממנה חרטה אמיתית והבנה שככה לא מדברים לאמא. זה מה שניסית להשיג, נכון?
בעיני, כשאנחנו מתנהלים באנושיות זה הדבר הכי חינוכי ומלמד את הילדים שלנו.
להיות מסוגלים לסלוח. להתפייס.
הרגישות הזאת אליה, והיכולת לסלוח, נגעה לה בלב, אני בטוחה.
וזה לימוד גדול.
ריגשת אותי מאוד תודה!זה תמיד דחוף:)


ואווו אהבתי את התשובהכרם ענבים


יש מצב שעובר עליה משהו?תיתי2
שקרה משהו בכיתה? יש שינויים בבית?
כתבת שהיא משתדלת המון, האם גם בבית?
האם יש לך זמן אישי משמעותי איתה, מלבד המתנות?

הייתי שואלת אותה מה קרה שהיא מתחצפת.

ולדעתי ממש לא טעות שהחזרת לה, לא הייתי לוקחת מראש...
לא לוקחת לילדים דברים שהם אוהבים.
אז מהזה תמיד דחוף:)

החינוך כאן אם לוקחים להם משהו שלא איכפת להם ממנו?  

לא לקחתי כהתרסה, אלא כדי ללמדה שלכל מעשה יש מחיר. ונתתי לה דוגמאות על עצמי אם אסע מהר אוכל לעשות תאונה, אם אקום מאוחר, אאחר לעבודה וכו'...

 

בביה"ס- אני עם יד על הדופק כל הזמן ..

וכן גם בבית היא משתדלת

 

לא חושבת שכל התנהגות צריך להיבהל... זה די אופייני לכל ילד ....

מבחינתי זה פשוט לא חינוך, זה אילוףתיתי2
לא אומרת שאני מושלמת ואף פעם בחיים לא יצא לי להשתמש בשיטות אילוף, יש מצבים של תשישות ואת פשוט רוצה לעצור התנהגות.
אבל זו ממש לא דרך חינוכית שגרתית לדעתי האישית.
אני לא סובלת את אדלר, על שיטת ה"סיבה ותוצאה" שלו, סליחה.
אם את בעניין שלו אז פשוט תתעלמי מדעתי.

חינוך לדעתי
זה להתבונן בילד
להכיר בו על הטוב והמאתגר
להקשיב ללב שלו וללב שלך
ולבנות קשר ומערכת יחסים
בדיבור ובשיחה ובלמידה הדדית.
כמו שאני לא מחנכת את עצמי בשיטות ברזל
אלא לומדת, מפתחת מודעות עצמית, מוצאת את האמת הפנימית העמוקה שלי, מעודדת את המוטיבציה שלי
ולא מענישה את עצמי.

אם ילד מתחצף זה לדעתי ניסיון שלו לומר לי משהו.
אם הכל היה טוב לו בלב, הוא לא היה מחפש להתנגד אלי ולהתחצף.
כל מה שאמרתזה תמיד דחוף:)

לא סותר שילד צריך גבולות, ושזה לטובתו.

ולא סותר את זה שיש לנו מערכת יחסים מצויינת, שיח פתוח, מדברות המון, מכירה בטוב ובמאתגר וכו' וכו'....

 

אילוף זה לקחת משהו ולא להחזיר, לא להסביר לילד למה, מה קרה פה, לא להסתכל לו בעיניים ולומר שאת אוהבת אותו ובכל זאת... 

 

 

 

 

 

 

לפני הגבולות, בודקת אם יש מצב שעובר עליה משהו.תיתי2
זה כל מה שאמרתי,
את מוזמנת לחשוב אחרת...

אבדוק את זה.. תודה!זה תמיד דחוף:)


סתם מתעניינתקפה הפוך

אין לי עדין ילדים בגיל הזה...

למה לקחת לילד משהו X בגלל שהוא מתנהג Y?

קבלתי חינוך חינוך מהורי, אבל אף פעם זה לא היה שלקחו לי משהו שהוא שלי, לכן קצת לא מבינה ושואלת

 

אני מתכוונת, שזה שונה אם נגיד לילד יש חפץ שהוא מרביץ איתו אז יש קשר ישיר ואני לוקחת את החפץ כדי להגן על האנשים במשפחה, אבל אם היא מתחצפת מה הקשר לצמיד שהיא אוהבת? 

שואלת באמת כדי להבין

 

 

 

 

כי את הצמיד היא קיבלה כאות להתנהגותה הטובהזה תמיד דחוף:)

ולכן זה האינסטינקט 

וכתבתי כשלקחתי לה הבנתי שהבחירה בחפץ עצמו לא הייתה נכונה.

וכן אם ילד מתנהג בצורה מסויימת למה שהוא יקבל על כך הטבות? 

חושבת שבגלל זה הדור שלנו היום כזה.. חוצפן וחסר בושה

כי הם מקבלים פידבקים מההורים שלהם על החוסר גבולות שלהם...

 

ומדגישה שוב, הלקיחה נעשתה באהבה גמורה ועובדה שהיא התנצלה ושוחחה איתי על כך, אע"פ שהיה לה קשה עם זה

בגלל זה כתוב שאסור להעניש מתוך כעס! 

ולא כעסתי, וזה כל האפקט בחינוך...

 

תודה על התשובהקפה הפוך

את נשמעת אמא מדהימה ואכפתית מאד, ושמה לב להתנהגות הטובה של הילדים שזה ממש לצערי לא מובן תמיד מאליו...

איזה כיף לבת שלך!


אבל ברשותך עוד שאלה,

נניח היא התנהגה בצורה יפה, ויום אחר לא - עדיין זה לא מבטל את ההתנהגות הטובה , אז למה לקחת את הצמיד?

 

שואלת כמקרה כללי, לא במקרה הפרטי שהיה...

 

ולגבי הדור של היום מפונק - לא כ"כ מסכימה איתך שזה דווקא בגלל זה .

אני אסביר לך למה, קבלתי חינוך חינוך מהורי, אבל מעולם לא לקחו לי רכוש, להפך. תמיד ידעו לעשות את ההפרדה בין ההתנהגות - וחינוך כלפיה, לבין הרכוש האישי שלי, שאף אחד לא יכול לקחת אותו ממני, כי הוא ברשותי, לבין הנתינה שלהם. הם נותנים קודם כל כי הם אוהבים אותי, ורוצים שיהיה לי טוב....

 

(וגם הבת שלך זה לא "הדור של היום" זה הבת המהממת שלך (והיא ממש נשמעת מבינה וחכמה וכו'), אל תשליכי דור שלם על גביה...)

 

 

 

 

 

אענהזה תמיד דחוף:)

קודם כל תודה

 

בגלל זה כתבתי שזה לא יום אחד שהיא התנהגה לא יפה, זה תקופה אחרונה , בד"כ אני לא מענישה ב"זמן חם" , ולא חושבת שתמיד צריך להגיב לכל התנהגות של ילד , אבל הפעם זה היה מוגזם לגמרי (ולא ארחיב מה קרה כי זה מיותר )

ולא זה לא מבטל את ההתנהגות שלה יותר נכון את הנפש הטובה שלה 

 

לגביי החינוך של הורייך- את גדלת בX מקום, להורים מסויימים, לטבעים אחרים, למנטיות אחרת ולכן מה שנכון לך לא נכון לי וההיפך

 

ובהקשר של הדור של היום, התכוונתי לחינוך הלקוי של ההורים. מה הילדים אשמים? ככה גידלו אותם. שלא משנה מה הם יעשו הכללל בסדר. אין מחיר למעשיהם ותמיד תמיד נצודד בהם. 

אתן לך דוגמה: 

בהנחה שהמורה של הבת שלי תתנהג בצורה לא נכונה כלפייה ובתי תבוא אליי ותספר לי את המקרה, איך אגיב?

אכיל אותה, אתן מקום לרגשותייה, אזדהה איתה ובכאבה ואומר לה כמה זה נורא, אבללללל יחד עם זאת

אומר לה שאבדוק עם המורה וזה בטיפול. 

כלומר- לא 'ייצא' על המורה לידה, ולא אהרוס לביתי דמות סמכותית  לעולםםםםם!! 

היום זאת המורה , מחר זאת אני .

 

מבינה את הראש שלי ? למה התכוונתי חינוך של הורים... ? 

 

כן, אני לא אומרת שלא צריך לחנךקפה הפוך

ברור שצריך לחנך והכל.

 

רק לא מבינה את ההקשר בין לקיחת רכוש *של הילד* (את הבאת לו מתנה נכון? אז זה כבר שלו!)

לבין חינוך...*

הרי, אם בעלך נניח התנהג אלייך בצורה לא נכונה, אפילו ביקש סליחה אחרי כי הבין שטעה. את לא תחשבי לקחת לו רכוש נכון? למה לילד מותר?

זה שהוא הילד *שלך* כביכול, לא מבטל את הפרטיות שלו בעולם.

 

להפך, אם לוקחים לילדים דברים הם לומדים ששום דבר לא שלהם, ולדעתי, זה חינוך הרבה יותר גרוע וגם לדעתי נותן להם חוסר בטחון בעולם, שהם ארעיים כי כל רגע אמא או אבא יכולים לקחת מהם דברים.

הרי לא תקחי לה חולצה יפה שקנית לה לשבת גם אם היא תתנהג בצורה לא יפה בשבת, נכון. למה? מה ההבדל?

 

 

 

מה שהתכוונתי להגיד לגבי החינוך שקבלתי (וגם יש לי הרבה ביקורת עליו - אבל זאת דוקא נקודה שאני מעריכה ולמדתי) זה שגם חינכו אותי, אבל אף פעם לא פגעו ברכוש שלי.

כלומר, אפשר לחנך ילדים גם בלי להעניש אותם בעונש של לקיחת רכוש.

 

ובכלל, תראי כמה הם יכולים ללמוד ממנו ההורים על ההפרדה הזאת. כמה לימוד אפשר לקבל מאיך שההורים נותנים מכל הלב. בלי תנאים אף פעם.

כמה אנחנו רוצים שהקב"ה לא יתנהג איתנו ככה. חטאתי? אז הוא ח"ו יקח לי משהו. זה לא עובד ככה בעולם...

ואני משתדלת להדבק במידותיו של הקב"ה... ואם הוא יכול לתת לי רחמים והזדמנות למה שלא אתן אותה גם (כמובן שעובדת על הנקודה הזאת הרבה אני עוד לא מושלמת...)

*ושוב, מבהירה שלא מדובר בחפץ שהוא עושה דברים לא טובים איתו. שאז ברור שצריך לקחת את החפץ כדי שיפסיק להרביץ איתו וכו'

 

העלית נקודה מעניינת למחשבהזה תמיד דחוף:)

אבל אולי המערכת יחסים שונה בין בעלי לבין ילדה?

שואלת כדי להבין

כלומר ההשוואה אינה נכונה?

יש דברים שבעיני זה לא משנהקפה הפוך

הילדה שלך בסוף היא בן אדם.

לפני הכל.

יש לה צרכים ורצונות בדיוק כמו לנו, "המבוגרים".

 

זה לא מוריד מהסמכות ההורית, שאנחנו מכבדים את הפרטיות והחפצים האישיים שלה, בדיוק כמו כל אדם אחר. להפך, זה מלמד אותה גם לשמור על רכוש של אחרים, להבין מה שלה ומה לא שלה, וגם נותן לה בטחון ועצמאות. יש לה מקום בעולם, יש דברים שהם רק שלה!

(תחשבי שבכל רגע נתון היא תדע שאמא/אבא יכולים לקחת חפצים.. תחושת תלישות כזאת. זה נוראי בעיני)

 

ולקחת רכוש או להתנהג בכל התנהגות שאנחנו יכולים רק כי את יכולים, כי אנחנו ההורים, ואנחנו יותר "גדולים", והבית הוא שלנו ההורים ואנחנו מחליטים בו הכל- זה לא חינוך בעיני,

ותמיד צריך לזכור האם אנחנו מחנכים או אנחנו פועלים כי אנחנו "יכולים". עבודת המידות 24/7...

 

 

 

ושוב, כותבת מהנסיון בתור ילדה להורים, ומתוך תובנות שלמדתי בחיים ואני מיישמת גם מול אנשים ובייחוד מול בן זוג . טרם ניסיתי בחינוך ילדים... אבל אני באמת מאמינה בזה בכל הלב. ולומדת כמובן...

 

 

דיון מענייןזה תמיד דחוף:)

אבל יש גבול דק בין מה שאת אומרת לבין איפה החינוך לגבולות ואחריות.

 

אני מסכימה איתך ברעיון

אבל לפעמים כן צריך לתת את הטון. מה לעשות, לא תמיד הוא ייתקל במרגרינה בחיים וכן אתן לו את הכילים להתמודד (עדיף שזה יהיה ממני) ולא בהתמודדות הראשונה הילד יישבר לרסיסים רק כי לקחו לו או נגעו לו..

 

לא דיברתי על השמדת החפץ אלא על לקיחה זמנית. (24 שעות ) 

עדיין בפתיחת השרשור כתבתי שלא חושבת שצדקתי לגמרי אבל מדברת בגדול ...

 

 

דיון מעניין בהחלטקפה הפוך

אני עדייו חושבת שלקיחת חפצים ("החרמה") היא לא חינוך בעיני.

ואין קשר למה שיקרה לו מחוץ לבית. להפך כך הוא ידע שיש חפצים שהם שלו, ואם ילד בכיתה יקח לו את הצעצוע רק כי הוא לא אוהב אותו הוא ידע לבוא ולהגיד לי שהיתה כאן התנהגות לא בסדר, אחרת הוא רואה את זה גם בבית וילמד כנראה לעשות את זה גם...

 

ולגבי חינוך לא להיות מרגרינה ולהתמודד עם העולם

אז אני ארביץ לו כדי שלא יהיה מרגרינה מול ילדים שירביצו לו בכיתה? אני אקלל אותו כדי שלא יהיה מרגרינה מול ילדים בכיתה שיקללו אותו?

 

*בעיני* לקיחת רכוש, סתם, כי אני יכולה, זה סוג של אלימות.

ואם יש התנהגות שהיא פסולה בעיני, אני לא אעשה אותה, גם אם יש מצב שיעשו אותה לי...

 

פרופורציותזה תמיד דחוף:)

אז אולי גם אני יענה אותו ואשים אותו במרתף ללא אוכל ומים?

 

שאלה,

מה ההבדל בין מה שאת אומרת לבין הנושא: 

נניח ויש להורים אפשרות כלכלית, והם מרעיפים על הילד עד בלי די . מה תגידי על זה שזה בסדר?

למה נתתי את הדוגמה ?

כי אני חושבת שלא משנה מה האפשרויות של ההורים, ילד לא צריך לקבל הכל.

כי אז כשיהיה מבוגר ולא יהיה לו, איך יתמודד? יישבר? (ולא רק מהסיבה הזו)

 

ואז מה תגידי, תתני לו בלי גבולות? עד בלי די ?

אין ילד שלא פוגש תסכול וחוסר יכולת בחייותיתי2
אין ילד שיש לו הכל...
ולכן ממילא כל ילד מתמודד עם משהו שאין לו.

אין לו אח
אין לו חבר
אין לו ממתק אחרי צחצוח שיניים
יש לו אייפון אבל הוא לא הכי הכי חדש כמו לחבר

כמובן שהורה לא צריך לרצות את הילד אלא להתמודד עם חווית התסכול, אכזבה, חוסר אונים, החמצה שמגיעה בעקבות ה"אין".


אני מתחברת לקפה הפוך בתחושה שלא צריך ליצור לילד התמודדות. יש לו. ההתמודדויות מגיעות לבד ויפה מאוד כבר בגיל צעיר מאוד...


חינוך לפשטות זה נושא אחר
אם ההורים מאמינים בפשטות וחיים בפשטות גם כשיש להם אפשרות לחיי עושר ויוקרה, ממילא גם הילד יחיה כך איתם.
לא מייצרת התמודדותזה תמיד דחוף:)

אבל זה כבר קרה

מדברת בדיעבד

 

 

אהבתי את התשובהקפה הפוך


את פותחת פה דיון אחר...קפה הפוך

לא דברתי על כמה לתת לו, מתי ואיך.

זה נושא אחר.

 

אבל אם כבר הבאתי לו משהו - כן, זה שלו ואין לי שום זכות בעולם לקחת לו את זה.

על זה דברתי...

(וגם הלכתית - ברגע שהיתה לי גמירות דעת להביא לו, והבאתי לו - זה שלו... )

 

(ושוב, אם הוא פוגע עם החפץ אני פשוט אשים את החפץ הזה בצד, כדי שלא יפגע באחרים. לא כאקט דרמטי של עונש או חינוך - פשוט ענין של להגן על בני הבית וכו')

 

ולא כל כך הבנתי את השאלה שלך... 

ולדעתי, אם ילד יקבל כל החיים מה שהוא רוצה, שהוא יצא לעולם הוא יחטוף את הכאפה של החיים שלו... ישבר קצת ויקום.

בתור הורה ,אני רוצה להעניק לילדים שלי מה שצריכים, פיזית ונפשית, פינוקים פה ושם (בדיוק כמו שאני מעניקה לעצמי) וגם אם יחוו כשלונות, והם יחוו בעז"ה, הם יתמודדו ויגדלו מזה. בדיוק כמו שאני מתמודדת כל יום עם דברים... (וגם איתם בעז"ה

 

להמנע מעונשים ומחינוך דרך עיצוב התנהגותתיתי2
לא סותר סמכות, גבולות, ציפייה מהילד להתנהגות מתאימה וכן הלאה.

ההבדל הוא בגישה.
האם חינוך הוא דרך עיצוב התנהגות (עונש, התניה, תגמול)
או שחינוך הוא דרך תהליך פנימי (דרך קשר ומערכת יחסים).
(או משהו באמצע, זה גם לגיטימי, אני מציגה רק את גישתי ואני אישית לא שם בכלל)

האם החיים הם באמת כה התנהגותיים, או שגם אנחנו מול החיים, מול עבודת המידות ועבודת ה' מחפשים את הלב ואת התהליך הפנימי כמניע וכמחולל.

הורים שנמנעים מעיצוב התנהגות וגם מלקיחת אחריות על התהליך הפנימי, הם הורים מזניחים אבל הם לא שייכים לדיון ולנושא...
ברצון הפנימי והעמוק שליזה תמיד דחוף:)

כן הייתי בוחרת באפשרות השניה (דרך קשר ומערכת יחסים)

אבל חושבת שאני משהו באמצע ..

טוב  או לא, את זה אדע עוד כמה שנים ...

מה שכן, שגם שאני בוחרת בשיטה של עונש התניה וגמול, אני מוסיפה את הפן האישי בסוף של שיחה אישית ופתוחה על מה שהיה, חיבוק נשיקה וממשיכים הלאה 

 

 

אתם גרים באיזור שהיו בו אזעקות וכו'?מוריה
אם כן, מציעה לפנות לטיפול.
זה די אופייני לחרדות ופחדים.
האמת שכן..גם אפשרות..זה תמיד דחוף:)


יכול להיות שזה עוד תגובה נורמלית בגלל שעבר רק שבוע.מוריה
אבל אני מציעה להרים טלפון למרכז חוסן וכו' ולברר את זה.
לדעתי צריך להזהיר מראשמיואשת******
אם את ממשיכה להתחצף אני אקח את הצמיד ליום/שבוע
לא שאני כזה אוהבת החרמת רכוש, אבל לא פוסלת לגמרי
ועדיין כל עונש צריך להזהיר
כשברור לילד מה המעשה ומה העונש שהוא יגרור זה משהו אחר
זה סתם מתישזה תמיד דחוף:)

את ההורה כל האיומים האלה... 

מדגישה שזה אחרי שבוע של התרסות מצידה, ומבטים מאוד חדי משמעות מצידי . אך ללא פעולה.

 

חינוך וילדים זה מתיש. לא הבנתי את התגובה שלך בכללמיואשת******

נראה לך שילדה בת 8 היתה אמורה לפענח את המבטים שלך? בסדר אז היא ראתה שאת לא מרוצה. אם לא אמרת כלום, לא הסברת איך כן מדברים, לא אמרת איזה דיבורים נחשבים בעינייך כחוצפה ומה הכעיס אותך, מה את רוצה ממנה? מה היא קוראת מחשבות?

וכן, רצוי מאד להזהיר שהתנהגות מסוימת תגרור עונש לפני שמענישים, זה לא איום, זה אזהרה, הסבר. 

אז מה אם זה מתיש את ההורה. 

את רצינית איתי?זה תמיד דחוף:)

ברור שהיא מבינה, היא הבת שלי !! 

עובדה שהיא מגיבה למבטים שלי, היא ילדה אינטלגנטית !!

ילד לא מטומטם 

 

ואם לך כיף להיות אמא מותשת, שיהיה לך בהצלחה מאמי באיומים כל היום...

כן אני רצינית איתךמיואשת******

ואין לי כח להיכנס לדיון עם סגנון תגובה כזה.

ממליצה לך מאד לחשוב קצת יותר לעומק על הענין

את עלולה למצוא את עצמך בפלונטר חינוכי מאד גדול עם תבססי את התקשורת שלך עם ילדים על מבטים ועונשים.

יום טוב.

לא פייר לשפוט בצורה כזובארץ אהבתי
את חדשה בפורום, לא מכירה את מיואשת היקרה, לא מכירה את הרקע לניק שלה (שכבר מזמן לא רלוונטי, היא אחת הנשים המעודדות פה, ומוסיפה המון מחכמת החיים שלה בפורום).
ויש לה ניסיון בחינוך של כמה בנות, וגם בגיל ההתבגרות.

את לא חייבת לקבל את דעתה (למרות שאני חושבת ששווה לפתוח את הראש ולנסות לשמוע בכל זאת, גם אם לא על זה שאלת). אבל אין צורך להעליב אותה...
היא כתבה פה כדי לעזור לך. את לא רוצה - אל תקבלי.
השפיטה באה מצידהזה תמיד דחוף:)

לא מצידי

אין לי בעיה לשמוע

אבל לא רק שהיא ענתה על משהו שלא שאלתי, אלא התחילה לפענח ולרדת על כביכול הדרך שלי שהיא בכלל לא הבינה אותי. 

אז קודם כל קוראים את השאלה ומבינים טוב, לפניי שעונים

כמו שהיא ייעצה איך להיות עם ילדים  

 

 

בפורום ציבורי יש מגוון דעותתיתי2
לא תמיד בדיוק מה שאת מצפה.
את יכולה לבחור לא לקרוא,
או להגיד תודה יפה
אבל לתקוף או לזלזל יוצר תחושה לא נעימה.
ולמי שעונה מותר לתקוף? מותר לזלזל? מותר לשפוט?זה תמיד דחוף:)


לא, אבל נשמע שיש פה אי הבנה בתקשורת.תיתי2
לא ראיתי שמישהו תקף או זילזל או היה שיפוטי,
יכולה להבין שאת שמת פה משהו רגיש שלך והתגובות נקראו על ידך בפרספקטיבה הזו.
אולי ציפית למשהו אחר,
וזה בסדר.
אפשר להגיד "מבקשת תמיכה" "מבקשת חיזוק" "רוצה לפרוק" "תגידו לי שאני בסדר/צודקת"...
כשכתוב "חייבת לשמוע דעה אחרת" זה די מזמין להגיד דעה אחרת......

מבינה שאת חדשה, לכן מסבירה
זה לא הסבר שיפוטי או מזלזל.
נטו הסבר.
יקרה, את נשמעת מאוד פגועהבארץ אהבתי
את שאלת שאלה על האם היה נכון להחזיר את הצמיד. רצית לקבל תשובות על מה ששאלת ולא על הרקע לדברים.
אבל הרבה פעמים בפורום התשובות הן גם מסביב. הרבה פעמים יסבו את תשומת ליבה של הפותחת גם לדברים שלא שאלה עליהם (למשל - אישה פורקת את התסכול שלה על זה שלא מצליחה להיטהר, ומציעים לה להתייעץ עם רב. ועוד בלי סוף דוגמאות. מעטים השרשורים שכל התשובות הן רק על הנושא המדוייק שהיה בהודעה הפותחת).
אם הסגנון הזה לא מתאים לך, את לא חייבת לשאול פה. את יכולה גם לשאול ולהתעלם מכל מה שכותבים לך שלא בא כתשובה מדויקת למה ששאלת.

אבל מיואשת בתגובה הראשונה שלה בכלל לא שפטה אותך. היא כתבה עצה שקשורה לרקע של הדברים שסיפרת. היא כתבה שבעיניה כדאי להזהיר לפני שנותנים עונש.
מכאן את בחרת כן להגיב, בצורה שדי פוסלת את הגישה שלה ומבטלת אותה, ואז בתשובות שהיא כתבה לך את כבר הרגשת שהיא שופטת אותך לרעה.
אם את רוצה לקבל מהפורום, ממליצה לך לקרוא את מה שכותבים לך בראש פתוח, להיות מוכנה לקבל, ואם לא מתאים לך - לא להיכנס לוויכוח אלא פשוט לעבור הלאה...
את יודעת איך התקשורת שלנו?זה תמיד דחוף:)

את חיה איתנו? מכירה אותנו? 

לא!

אז מי שם אותך במקום השיפוטי הזה אני לא מצליחה להבין!!!!!

לא שפטתי אותך. כתבתי *אם*מיואשת******

אני מבינה שהיתה פה איזה הודעה שנמחקה, לא קראתי אותה ולא ממש מענין אותי.

אבל אני כן רוצה להסביר כי לא התכוונתי לשפוט ולא לזלזל בך (אם כבר לומר למישהי תהיי אמא מאיימת ומתישה כמה שבא לך או משהו כזה זה מאד מעליב, ולומר לכל מי שלא מגיב לך מה שהחלטת מראש שאת רוצה לשמוע שיצאו לך מהשרשור זה גם מעליב, לא חשוב)

 

מה שאמרתי לך זה ש*אם*, אם! תבססי תקשורת על מבטים בלבד תהיה לך בעיה.

ומה שאולי לא הסברתי מספיק טוב בהתחלה, זה שאת אמרת שהתגובה שלה על הלקיחה היתה מאד קשה

ולפעמים זה נובע מזה שהם לא מבינים על מה מענישים אותם

כן, היא הבינה כנראה שאת כועסת מהמבטים, אבל לא בטוח שהיא הבינה ממש למה, או מה לא בסדר במה שהיא אמרה, או איך לתקן את זה.

באמת.

גם כשנראה לנו שהם גדולים ומבינים הם לא תמיד כאלו, ופשוט יש לי בנות גדולות שגם התחצפו ב"ה כמו כולם, ולמדתי את זה על בשרי וניסיתי לשתף אותך בתובנה הזו, זה הכל. אני בטוחה שיש פה עוד כאלו @בת 30 בדיוק כתבה על זה בשרשור אחר. 

ואז אם היא לא הבינה בדיוק על מה היא נענשה אז התגובה יכולה להיות ממש קשה ונעלבת ומכאן זה מתגלגל.

 

תקשיביזה תמיד דחוף:)

אין לי בעיה לשמוע ביקורת , הארה, ולקבל אותה

אני טיפוס שכל הזמן מתייעץ סביבי ומ-ק-ב-ל-ת ולכן זו לא הנקודה. 

הנקודה היא כשלקחתי לה, הסברתי לה על מה , הסברתי לה למה , וגם בסוף אמרתי לה שאני אוהבת אותה וזה לא משנה כלום ושום דבר.

זה הכל !! 

איך הגעת לתקשורת שמבוססת על מבטים? איך הגעת לחוסר הבנה? 

היא הבינה היטב

המבטים היו בפעמים הקודמות , ועובדה שהיא הבינה אותן כי היא התנצלה על זה.

 

היה לה קשה כי כשלקחתי לה את זה הבנתי כמה היא מחוברת לזה. זאת הנקודה. 

הבחירה והתזמון לא היו נכונים וזה מה שאמרתי בפתיחת השרשור. 

הגבתי על מה שהבנתימיואשת******

ואם לא הבנתי נכון , אז לא. 

את שאלת אם אני רצינית שאני אומרת לך שאולי היא לא מבינה מבטים. אז כן, אני רצינית. ילדים לא מבינים רק מבטים. או שכמו שאמרתי, הם יכולים להבין מהמבט- אמא כועסת - ולהתנצל אפילו, אבל הם לא יבינו מהמבט בדיוק על מה אמא כועסת, או איך לדאוג שזה לא יקרה שוב.

אם את אומרת שלא היו רק מבטים אלא היה גם הסבר, אז יופי.

אין כאן בפורום מקום לירידה אישית על אנשים שמנסים לעזורטארקו
ההודעה נמחקה ובפעם הבאה ינקטו צעדים נוספים.
נראה כאילו כל החברות שלה מגינות עליהזה תמיד דחוף:)

בלי לקרוא איך היא הגיבה לי.. ובלי להיות ניטראלי 

מי שבאה להגן שתיצא לי מהשרשור בבקשה !! 

ביקשתי את חכמת ההמונים, לא משפט ..

אני לא חברה שלהטארקו
אני מנהלת של הפורום הזה וכחלק מאחריות המנהלות יש לי אחריות שמור על כבוד המשתתפות פה ועל שיח נעים ומכבד.

ההודעות שלך לא נעימות ולא מכבדות.
ואם את לא יכולה לכבד את מי שמנסה לעזור לך גם אל את יושבת שונה ממנה, איאלץ לנעול את השרשור כדי לשמור על האווירה של הפורום.

אין לי שום אינטרס להיות נחמדה רק לצד אחד. האינטרס היחיד שלי הוא השיח המכבד ששומר על אווירת השיתוף הנעימה בפורום.
אין לי ילדים בגיל הזה, אבללהשתמח
באופן כללי אני חושבת שכל דבר שאפשר כדאי לומר מראש. הילד שלי אמנם הרבה יותר קטן, אבל אני רואה שדווקא זה שהוא יודע למה לצפות, מה הולך לקרות, מה הולכים להיות התוצאות של המעשים שלו אם הוא ימשיך וכדו' מאוד עוזר לו להתנהג בהתאם ובסופו של דבר זה פחות מתיש.
אני דווקא חושבת שלפעמים לא כדאי שהילד ידע מראש מה העונשטליה כ
בהנחה שלא מענישים הרבה. ועונש זו ממש ברירת מחדל
ענין של גישה בסופו של דבר מיואשת******

אני בקושי מענישה. לא מצליחה לזכור מתי הפעם האחרונה שהענשתי בכלל, אבל בעיני לא עונשים עם לא מזהירים (לא זוכרת את הניסוח) והרבה ילדים בכלל לא מבינים על מה כועסים עליהם. מה שבעיננו חוצפה בעינהם לא. 

הם יכולים להבין שאנחנו כועסים, אבל לפעמים הם פשוט לא מבינים למה ועל מה, ואיך לתקן את זה

אז ממש חשוב לתקשר, להסביר אמרת משהו לא מתאים, אם זה יקרה שוב איאלץ לתת עונש אולי פחות חשוב להסביר מה העונש, אבל כן להסביר שהתנהגות כזו וכזו לא מתאימה, מה לא בסדר איתה , ושיהיה עונש)

מקווה שהובנתי

מסכימה שצריך להזהיר לפני שמענישים אבל לא מסכימה שצריך לומרטליה כ
מראש מה העונש
נראה לי שמרבית התגובות אינן תשובה לשאלה שנשאלה 🙃ברכת ה
הפותחת לא בקשה דיעה על הלקיחה, אלא על ההחזרה.
ואני אישית חושבת שזה לגמרי בסדר גמור. החזרת לאור בקשת סליחה ותחושת חרטה כנה.
האמת שאותי במצבים כאלה מחזק לחשוב על הקשר שלנו מול הקב"ה.כמה אנחנו עושים טעויות, מתחרטים, מבקשים סליחה ומייחלים לכפרה 🙏
מחזק אותי 'להסכים לעצמי' לעשות מעשים מעין מה שאת עשית.
ישר כוח!
את נשמעת לי מדהימה, קשובה ורגישה ברמות לילדה שלך! וללב שלך.....מהמם!
סוף סוף תגובה ענייניתזה תמיד דחוף:)

מצחיק אותי התשובות כאן כ"כ שאינן קשורות

כל ילד וקווי המתאר הנפשיים שלו , הסביבה שבה הוא גדל, הנפש שלו...

ולכן מה שנכון ל____ לא נכון לשני וההיפך.

 

בכל אמא השם נתן את החוכמה והרגישות הנצרכים לילדייה.. ככה אני מאמינה

 

ותודה על המחאה!! זה באמת כך

עשית מעולה שהחזרת כי כנראה המטרה הושגה! אפשר להוסיף: "אניטליה כ
רואה שאת בוכה, כי את מאוד מתחרטת, ובטח בפעם הבאה תעני לאמא בכבוד. ואם תתבלבלי ושוב תעני בחוצפה תוכלי מיד לתקן כי תזכרי כמה התחרטת
"
בזה שסלחת לך היא למדה לסלוח בעצמה- לעצמה ולאחרים
לדעתי פעלת נכון כשהחזרת להחולת שוקולד
במיוחד שהיא ביקשה סליחה והסברתצלה שאת מקבלת את הסליחה, בעיני זה לא שירדת מהעמדה שלך ושידרת חולשה, נתת לה להבין שגם לאמא מותר להתחרט ולחזור בה ונתת בה אמון
בפעם הבאה אל תחזירי . ילד צריך גבולות . אנחנו לא חבריםהיכונו
שלהם. הם ילדים שצריכים מבוכר אחראי . אם היא תתחצף מעכשיו מה יהיה בהמשך?
מה הקשר להתחצפות ללקחת רכוש שלה?קפה הפוך

למה, כל פעם שאת כועסת על בעלך / אחותך / חברה כי הם התנהגו אליך בצורה לא יפה את לוקחת להם רכוש?

למה לילד מותר לקחת?

מה הקשר לגבולות?

 

באמת שואלת ומנסה להבין את ההגיון הזה

(לא מדובר כמובן שהילד משתמש בחפץ בשביל להפריע / להרביץ וכו' )

אבל את הילדה יש לה אחריות לחנךאהבתחינם
את בעלה, חברה וכו לא..
מה חינוך בלקחת רכוש?קפה הפוך

תסכלי מה אני כתבתי למעלה אז אולי יהיה יותר מובן למה אני מתכוונת...

כי הילד ברשותך ואת קונה לו ואם הוא לא מתנהג יפה אתהיכונו
אמורה לחנך אותו. הוא יכול להיות בחדר 10 דקות ולחשוב על מה דהוא עשה. או שאת יכולה להחרים לו מדחק שהוא אוהב ליום ושיחשוב על מה שהוא עשה. לא אנחנו המצאנו להחרים דברים המורות התחילו....
אם אני מביאה לו מתנה זה שלו. גם לפי ההלכה.קפה הפוך

אבל אם כל הדברים שאת מעניקה לו בחיים הם בתנאים, אז אני לא בכיוון הזה בכלל...

 

 

(ומורות מחרימות בדר"כ חפצים שהפריעו איתם. אני כתבתי כמה פעמים שאני לא מתייחסת למקרים שהילד מפריע או פוגע עם החפץ אז אני אשים את החפץ בצד, הוא גם יראה איפה החפץ, בידיעה שברגע שיפסיק הוא יקבל חזרה. ואז זה לא עונש זה פשוט למנוע פגיעה... ודרך אגב לגבי מורות יש בעיה באמת גם הלכתית להחרים חפצים...)

 

ועוד משהו את אמא טובה ורגישה . אבל את צריכההיכונו
להיות חזקה מול הילדים.
תודה!זה תמיד דחוף:)

דווקא יש כאלה כאן שחולקות עלייך וחושבות שאני קשה מידי/ לא ברורה מידי/ מענישה מידי.... 

  

את לא קשה בכלל. את בסדר גמור. ילד חייב חינוךהיכונו
אם לא הוא פורץ גבולות.
ממש לאאמאשוני
אני חושבת שהחלק הכי משמעותי בהורות שלנו זה להבין תוך כדי תנועה שטעינו ואיך לתקן מיידי.
הגבת נהדר.
ילדים צריכים גבולות, זה נכון אבל הם צריכים ללמוד עוד כמה כישורי חיים שהרבה יותר קשה להקנות להם כמו הקשבה לזולת, זיהוי טעות עצמית, סליחה, קבלה וכו'.
וגם זה לא שנכנעת לבכי, אלא ניתבת אותו למקום נכון, למקום מעצים.
פעם הבאה אם זה יקרה הצמיד ילקח ולא יוחזר אלא כעבור זמן. (האם 24 שעות זה כלל ברזל או שאפשר להפחית על מנת שלא יהיה "נצח" במובנים של הגיל שלה?)
כשאומרים לתת לילד גבולות הכוונה לא להיכנע לכל "הצגה" כי אז ידעו לשכלל אותה יותר.
נדמע שזה לא המקרה וזה לא השדר שהעברת.

עד לכאן החלק מהרגע שהבנת שטעית.
עכשיו, אחרי המקרה אפשר לבדוק מה היה שם והאם מלכתחילה היה אפשר לעשות אחרת.
הרי זה *שחשבת להחזיר* את מסכימה שמשהו עד לרגע זה פעל לא נכון, בלי קשר לשאלה האם במצב כזה נכון להחזיר או שברגע שאמרת 24 שעות, אין דרך לחזור מזה...
לדעתי צריך לעשות את ההקשר מראש. אפשר לומר לה, אני מאוד שמחה לראות עלייך את הצמיד, זה מזכיר לי איזה ילדה טובה יש לי, איך היא עוזרת, מתגברת וכו'.
אפשר לומר לה כשאת רואה את הצמיד זה מזכיר שאמא מעריכה את ההתנהגות שלך, זה מזכיר לך שההתנהגות טובה מביאה למצב נעים והתנהגות לא טובה מביאה למצב לא נעים.
ואז כשהיא מתחצפת, אבל מיד בהתחלה לומר את זוכרת את הצמיד? מה הוא מזכיר לנו?
ככה במילה אחת את מחזירה אותה לשיחה שכבר ניהלתם בעבר.
סביר להניח שהיא תהיה מובכת ותחזור בה מההתנהגות הבעייתית.
אם היא ממשיכה אפשר לומר לה אני מבינה שמשהו מציק לך. תדעי שתמיד אמא מוכנה לשמוע אותך. בואי תספרי לי למה את כועסת. בואי ננסה לדבר.
אם קשה לה להתבטא אז לכוון בשאלות.
ואז אם היא ממשיכה ושום דבר לא עוזר ואת מחליטה לקחת את הצמיד את יכולה להגיד אני מבינה שמאוד מאוד קשה לך להתגבר.
עכשיו ניקח את הצמיד ונשים אותו במדף עד מחר ואני מקווה שהרצון לצמיד יעזור לך להתגבר על הרצון להתחצף.
סביר שהיא תגיד שהיא בכלל לא אוהבת את הצמיד.
אל תתרגשי. תתני לה להתבשל ברגשות שלה, תוך הצעת עזרה תמידית לתמלל את ההרגשות שלה ולבטא אותם בצורה בונה ולא הורסת.

למשל אצל הבת שלי בת ה7 שהיא ילדה מדהימה ולאחרונה התחילה להתחצף ולצעוק, שאלתי אותה אם היא מרגישה שלא שומעים אותה כשהיא לא צועקת ומתווכחת והיא אמרה שנכון.
אס הסברתי לה שכשהיא צועקת ומתחצפת אני אכן מתפנה אליה אבל אז כבר לא נעים לי להקשיב ולהתרגש ולשמוח איתה.
אז לימדתי אותה איזה משפטים אפשר לומר כדי שיהיה לי נעים לשמוע אותה.
למשל להגיד "אמא אני מרגישה צורך שתקשיבי גם לי"
ואם בכל זאת אין לי פנאי לשמוע אותה אז שתרשום בפתק וככה אני אשים לב בלי לכעוס עליה.
(קורה נגיד שאני מרדימה את התינוק) ואז דרך פתקים זה הופך למעין משחק והיא מקבלת צומי גם בלי לדבר בקול.
הצלחת לפשט את זה בצורה כ"כ יישומיתזה תמיד דחוף:)

אהבתי כ"כ ומאוד התחברתי! תודה על הטיפים המחכימים

 

לי נשמע שכדאי לברר מה גורם לשינוי הזה בהתנהגותפה לקצת
ולשאלתך, נשמע לי שעשית טעות שלקחת להפה לקצת
למה צמיד שניתן על התנהגות טובה ביום איקס נלקח בגלל התנהגות לא טובה ביום שאחרי?
את הצמיד היא קיבלה על התנהגות טובה וזה שיום אחרי התנהגה פחות טוב לא מבטל את ההתנהגות שלה אתמול.

ילד שמנצח במשחק בסיבוב הראשון ואז בוחר לשחק שוב, אם הוא יפסיד במשחק השני הניצחון הראשון ישאר ניצחון. נכון? אז מה ההבדל?
וזה שקראת 2-3 תגובותזה תמיד דחוף:)

מתוך שרשור של מעל 60 תגובות לא אומר שאני צריכה לחזור על דבריי

 

גוט שאבעס 

את נחמדה ממש, אני חייבת לצייןפה לקצת
אולי תוסיפי שורה בהודעה הפותחת 'מי שרוצה את הזכות להגיב לי אז שתקרא לפניכן את התגובות שענו לי'.
מה את אומרת?
אשקול את זה זה תמיד דחוף:)

סתם מאמי, אני צינית נו.. לא התכוונתי...

 

לא נורא הכל טוב קיבלתי את המסר שהייתי צריכה 

תודה בכל אופן!

השרשור ננעלטארקואחרונה
כששואלים משהו בפורום, יש מקום לכל סוגי התשובות, כל עוד הן כתובות בצורה מכבדת.

אפשר לכתוב בהודעה הפותחת איזה תשובות רצויות
אי אפשר לקטול ולפגוע בכל מי שמגיבה לא לטעמך.
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

הבנתי. תודה על ההסברכבת שבעיםאחרונה
אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגול

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

כשהייתי רזה המשקל שלי שימח אותי, ועדיין זה לאזוית חדשה
היה לי נעים כששאלו אותי כמה אני שוקלת 
בעינייoo

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)


אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה


באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

מה מה מה😵😵😵לפניו ברננה!
הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

מדהימה!לפניו ברננה!

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וואו תודה ששלחת על היוזמה, הכניס לי מודעות לזה...תודה לה''
לא שמתי לב אם התנתקתי ברצף לשעתיים אבל כן היה בראש.. תודה!
אלופת על 🥰😘לפניו ברננה!
מנסה להתנתק עד 2, ואם לא, אז לפחות עד 11. בע"התודה לה''
מחכה לשמוע איך הלך ❤️לפניו ברננה!אחרונה
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כן אגמון החולה מהמם!!דיאן ד.אחרונה

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

 

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

 

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אני בטיולון של העגלהמנגואית

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.


חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.


בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

אני משאירה בטיולון של העגלהרק טוב!אחרונה

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
אני לא שאבתיתלמיםאחרונה

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

זה מוכר לך מלידות קודמות?אפונה
אצלי אצל הקטנה היה לי גודש פסיכי שלא הצלחתי לישון כבר בבית חולים ובדיעבד היא פשוט לא הצליחה לינוק
כן מןכר לי לצערי אבל הפעם חריף יותר...תודה לה''
אבל בדוק היא יונקת.. ממלאת חיתולים ורואים את הבליעות...
סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

יש מי שישמור על הילד בבוקר?מנגואיתאחרונה
במקום מעון אם הוא בד"כ במעון
לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

נס פך החלב! (לנשים)מתואמת

ההנקה של התינוקת הולכת ומתמעטת כל הזמן...

בימים האחרונים היה נראה שהיא ממש "פיטרה" אותי מתפקיד המינקת שלה☹️ בכל פעם שהצעתי לה לינוק, היא כאילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה בכלל...

רק מי שמכורת הנקה תוכל להבין אותי❤️


בכל אופן, היום הייתי בכותל, ובין שאר התפילות הרבות שלי החלטתי להתפלל על זה - שהיא תרצה לחזור לינוק.

חזרתי הביתה,  אספתי אותה מהמטפלת, ואז כמה זמן אחר כך - פתאום הרגשתי שיש עת רצון, ושוב הצעתי לה לינוק.

והיא ינקה! כאילו מעולם לא עשתה הפסקה! עם ה"משחקים" הרגילים שלה, אבל עדיין. ואפילו שני צדדים!

גם עכשיו היא יונקת, אחרי שקראתי לה מהקצה השני של הסלון (אחרי שאחותה הציקה לה כתמיד) - משהו שאף פעם לא קרה, נדמה לי. (כי היא למדה להתנהל בעצמה בגיל יחסית מאוחר)


וזהו, זה משמח אותי😊

ואני מרגישה שזה ממש נס!

וואוו!! מרגשגלויה

וממש מתאים לחנוכה!

מרגש מאוד!מדברה כעדן.
תודה על השיתוף המתוק 
תודה על ההשתתפות שמזכה לניסים רבים!מתואמת
איזה יופי! שימשיך ככה💞יעל מהדרום
מרגש ממש!בארץ אהבתי
ואיזה כיף שהיית בכותל! 
כח של תפילה וואוושירה_11
שמחה בשבילך ❤️
שוב תודה לכן על ההשתתפות!מתואמתאחרונה
וכם, משמח מאוד שהצלחתי להגיע החודש סוף סוף לכותל (בדרך כלל בכסלו אנחנו הולכים יחד ביום הנישואין שלנו, אבל השנה הוא היה בימים הגשומים והסוערים, אז העדפנו לא לצאת... אז הלכתי רק אתמול)
חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרום

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

פחות מתאים הצגות בגיל הזהאמאשוני

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.


אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אנחנו שמים אחרי ההדלקה שירי חנוכההשקט הזה

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אנחנוכורסא ירוקה

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

ילדים קטניםבאתי מפעם

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

יצירות של המקס סטוק, מכניס לאוירה וזול. מדבקות, דפPandi99
אצלנו הגדול בן 5פה לקצתאחרונה

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.


בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי

אולי יעניין אותך