על החיבור הפשוט והאמיתי שלו לתורה ולעבודת ה', על הפשטות והטבעיות של נתינה וחסד, על הכנות שלו, ועל הרגישות שלו לדברים הקטנים. 

מה הרגשתי?

האמת? תסכול. שהערכה זה לא בהכרח מספיק בשביל להתחתן.

אבל תמיד תקדים הערכה לאהבה יציבה ואמיתית.

היא אחת מהשתיים - 

א' - לשנות את מערכת הערכים האישית

ב' - לשנות את ההסתכלות על הבנאדם.

ברור שכל אחד מראש בא עם סל ערכים מסויים ועל פי זה הוא בוחר/נמשך אחר דברים שונים שקיימים בסל שלו.

התכוונתי שזאת אפשרות שבה משתנה הערכה שיש לנו כלפי בנ"א.

ברור שעולם הערכים האישי עומד בפני עצמו, לפני המפגש עם אנשים אחרים.

מה שכן - אם כבר לבדוק את האופציה השנייה שהבאתי - לבדוק אם הערכנו את הבנאדם נכון. הסתכלנו עליו וראינו באמת מה יש לו בראש ובלב. את זה תמיד אפשר לנסות לבחון מחדש.

מעריך על דרך החיים, ועל כל האתגרים איתה היא מתמודדת. לפעמים ספציפיים, לפעמים יותר הרגשה כללית.

כשיש חוסר הערכה, צריך לראות האם היא נובעת מ"הרגשה"(שיכולה להיות מושפעת מדיסאינפורמציה) או מעובדות מוגמרות. ואם החוסר הערכה נובע מהאפשרות השנייה - אנחנו בבעיה.

יצאתי פעם עם מישהו, ובפגישה הראשונה התרשמתי מאוד מההתנהגות שלו. מעולם לא פגשתי אדם כזה (ופה אני מרגישה שאפשר להכניס המון מילים של מידות טובות שראיתי רק בפגישה הזו). זה דברים ספציפיים שגרמו לתחושה הזאת - אני יודעת להסביר.

חזרתי הביתה מלאת הערכה, אבל לא רצון להמשיך.

הרגשתי שהוא טוב מידי בשבילי. טוב במידה שלא נעים להיות איתו. לראות דברים שהוא עושה ושאני אפילו לא חושבת על לעשות אותם.

(לזכותי ייאמר שניסיתי להכיר אותו לחברה שלי, שחשבתי שהיא כן בליגה שלו. זה לא הלך לצערי).

לגבי השאלה השנייה, גם יצא לי, וזה יותר היכרות עמוקה יותר עם האדם, ללמוד יותר על הבחירות ועל המורכבויות של חייו, מה הוביל אותו למי שהוא היום. נגיד יצאתי עם מישהו שמהקו"ח ציירתי לעצמי משבצת מסוימת שהוא שייך אליה (ולא חשבתי שזה יילך בכלל בגלל זה), ואחרי פגישה אחת חשבתי שהוא יחתוך, אבל טעיתי ובגדול, ובדיעבד זה היה אחד מהקשרים הרציניים שלי, ואחרי ששחררתי מהמחשבה הזאת שזאת הפגישה האחרונה שלנו ושהוא בטוח לא ירצה להמשיך (דיברנו על זה) ועברנו לדיבור קצת יותר רציני, השתנתה לי התפיסה לגביו לחלוטין.

הרבה פעמים

איך זה הרגיש - כיף, זה בהחלט היקל, הוסיף אלמנט של אמון ושל רצון לקרבה

גם וגם (חלק בכללי, חלק בפרטים, חלק גם וגם)

אם הצלחתי לשנות - כן זכור לי שהצלחתי לשנות גישה בהקשר של הערכה, מאפס למשהו אני לא זוכר כרגע.

בגדול לתת לבן אדם לספר סיפורים על עצמו, או להתקשר לשאול חברים, או לחכות להזדמנויות לראות התנהגות.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם