לדיקטטורה, כי אם בג"צ יכול לחייב ח"כים להמנע לפי רצונו הדרך לחייב אותם להצביע לפי דברו אינה רחוקה, ואז בשביל מה הכנסת?

א. יש הבדל בין להצביע בעד לנגד. וגם אתה הסכמת.

ב.ובאמת אם ח"כ הבטיח בתור חתימת הבחירות שלו להצביע עבור משהו בעד אז ראוי שיעשה כך. (אני מדבר על מקרי קצה שזה "ההבטחה" שלו).

ג. אין שום בעיה שבג"צ יפעל... הבעיה של הימנים עם בג"צ שהוא פועל בחלק מן הדברים ללא סמכות (ביטול חוקי יסוד), או בדברים שהם מחלוקות פולטיות נוקט צד שמאלני מידיי, למשל בפרשנות בשימוש של חוקים מסויימים ועוד ועוד.

כפי שאמרתי פה המקרה אחר לגמרי.

ד. גם אתה תפנה לבג"צ שהמדינה תבצע נגדך עוולה, וגם הימנים פונים אליה. אז מה? בגלל שהיא לא בסדר נחרים ונהיה בבורגז.

ועוד דווקא פה שזה דופק אותנו?

של המילה, ובוודאי שיותר מכל ניסיוון לפסילה של חוק יסוד מכורח חוק יסוד שלא קיים...

ובפרט שפה גם מדובר בדינים של חוזים התחייבות וכו'.

אשמח אם תביא חוק כלשהו שאוסר לשקר או שמסמך כזה הוא בעל תוקף משפטי ומחייב

צר לי שאתה לא מבין זאת. והדוגמא הזאת רק מדגישה אותה עוד יותר. כמעט שעורייתית.

הסמכות המהותית של הכנסת מגיעה בגדול מן האזרחים. חשוב לזכור את זה. לכך שאין חוק לשקר גם אין חוק להקשיב לכנסת (או חוק להקשיב לחוק של הכנסת)... זה מטא-דמוקרטי.

בכ"א,

די ברור שיש הבדל בין האמירה "מה שרואים משם לא רואים מכאן", לבין דריסה על הבטחת הבחירות. ובפרט שפה לא ניתן לומר זאת כל כך כי המידע שיש לו בנושא הזה קרוב למדיי למידע אצל האזרחים. כמו כן, אתה בכוונה לוקח דוג' של מיסים, אבל זה לא לא הדוג' המתאימה שוב פעם, וכן לא ניתן לדבר על כך בתור החלטה שחייבים לבצע (בין אופציה גרועה לאופציה גרועה יותר). גם אני כבר הזכרתי מראש את הרעיון של הגמישות, אבל תמיד יש מקרי קצה. החשש ממדרון חלקלק בכל אופן הוא לא נכון. ונקווה שהוא יהיה נכון...

בפרט שאני לא בטוח שאין הבדל בין "הצבעה" פסיבית (הימנעות) לאקטיבית. ואתה חיברת את שניהם ביחד כמו בדוג' הראשונה.

זה דווקא מעשי אפשרי וגם דמוקרטי.

אינני יודע אם אין עוד מדינה אחרת כזו.  ובכל אופן זה לא רלוונטי. אין גם מדינה שבה בג"צ מתערב על תיקון חוק יסוד בטענה לפולטיקה, ופה כפי שאמרתי זה משהו שונה לגמרי וסביר הרבה יותר.

שבנט ייצג אותו וע"כ הצביע עבורו, ועתה חושב שהוא שיקר או מעל בהצבעתו (במידה וזה אכן כך), יהיה מוכן לעתור. ובעז"ה נזכה לראות עוד פולטיקאים שעומדים במילותיהם המשמעותיות.

נ.ב

שכחתי להוסיף שזה למה אני לא רואה שום דבר שלילי אצל סער, כי למיטב זכרוני מראש הוא אמר שישב בלי נתניהו בתור רה"מ.

דומני שזה גם מה שפרופ' אומן כתב בנידון הנ"ל (בלי אד הומינם כמובן).

עריכה: .אתייחס בהודעה למטה, ערכתי כי לא ראיתיה

כמות המידע שיש לנו "כאן" שווה לכמות המידע שיש להם "שם".

ראשית כל,  מקרה כמו קורונה הוא שונה. וזה מה שאני טוען כלפיו, שקיימת התפתחות וכו' של הנתונים זה משהו אחר.

בכל אופן,

יש שני שאלות חשובות.

ראשית, האם מבחינה קטגורית אתה סבור שביה"מ לא יכול להתערב? (גם לא במקרי קיצון שיהיו ככל שיהיו)

שנית, אם אתה סבור שהוא יכול, האם המקרים הללו נכללים בקטגוריה הזאת.

במידה והמקרה הוא אכן קיצוני (זו ממש הבטחת הבחירות ולא משהו שולי בו), אז ממש לא מפריע לי שבית המשפט יתערב.

כל כך מפחיד אותך שפולטיקאים יקיימו הבטחות? כל תוקפם מרצון העם,ולייתר דיוק ממצבעיהם, ובמידה והם לא מייצגים אותם אז לא ברור מהיכן מקור סמכותו של הח"כ. (וד"א ייתכן שרה"מ במצב קצת שונה ורצונו יותר קרוב לעם מאשר המפלגה כבר)

או מסכים במישור התאורתי אבל לא במעשי וכד'.

בכ"א לעניינו:

א. כפי שאמרתי אני נוטה לחשוב שמניעה פסיבית ממשהו קל בהרבה מחיוב ממשי.

כמו כן, אם זה ההבטחת הבחירות שלו אז כן, שידפק.

ב.כפי שאמרתי, לא ברור ראשית מהיכן כוחו עתה, ושנית חוקים שרוצים למנוע קדנציות מראות היטב את שאלתי.

ג.אם כך הם יגמרו באותו היום, תוקפם הוא מרצון עקבי. (אחרת כל רגע ורגע החוק מספיק להיות תקף). בכ"א ההסכמה על המסגרת מסדירה את ההתנהלות השוטפת בגלל הנסיבות ומחשבה על טווח ארוך וכד'. אבל לא על מקרי קצה.

ד. יש קשר אינהרנטי בין רשימת המועמדים למצע, אותו קשר שאתה מכחיש אותו. אחרת נשים את שפן (ולא הסופר), קוף, ואריה שיחליטו עבורנו. או פונק' random במחשב.

שוב פעם אם היה שינוי מהותי במצב זה שונה (כמו מגפה עולמית). במידה ולא, אז בסדר, אם זה באמת "ה"בטחת הבחירות שלהם אז סבבה. שיעמדו מאחוריהם אחלה...

כבר ענו לך יורידית.
אבל מגיעה לך תשובה על הבעיה המוסרית שכמובן יש.
אז לעצם העניין, אין דבר יותר נלעג מדרישה כזו כשמעודי לא ראיתי פטריוט אמריקאי שדורש מטראמפ לקיים את שהבטיח "to drain the swamp" ואז בניגוד מוחלט מינה למזכירת החינוך את בטסי דה ווס (ומי שלא מכיר את הסיפור או במי מדובר, אז שיבדוק לבד ויחשוב קצת על העניין).
זה כל כך זועק לשמיים, שאפילו אוהדי טראמפ בישראל היו חייבים לציין שאינם יכולים לקבל שמנהיג המחנה השמרני והמחובק כל כך בימין הישראלי, ישקר באופן מביש כל כך, וירמה אמריקאים מתונים או אפילו ליברליים, כדי להיבחר.
מי שמוכן לקבל בשקט ובחיוך נינוח במשך ארבע שנים שקר ברמה עולמית, עצומה ואינסופית כזו רק כי זה משרת את מי שאוהדים ונוח לענייניו, שלא יתבכיין עכשיו על שקרים והפרת הבטחות כאן (ולהבנתי אכן יש שקרים והפרת הבטחות), בפרלמנט המקומי של איזו פרובינציה מזרח תיכונית נידחת.
אולי אתה באופן אישי לא ידעת או לא שמת לב על איזה שקר היה מבוסס ניצחון טראמפ לפני כארבע שנים. אבל מי שמפסידים עכשיו את התחתונים - לא רק נתניהו או בצלאל אלא גם ההתיישבות ומנהיגי המחנה הדתי התורני הישראלי - ידעו היטב. עכשיו הם צורחים על שמישהו מעז להתנהל ההיפך מהבטחותיו, אבל מושיעם האמריקאי, שאותו קידמו ברוב תרועה כמשיח גדול (או לפחות כורש), הרתיח את האמריקאים בשקרים והפרת הבטחות בדיוק מהסוג הזה, רק שאז זה היה נוח להסתופף בצל המנצח ולעזאזל הכללים או המשחק ההגון.

אף שאינני מכיר את המצב הפוליטי שם לאשורו.... עדיין הודעתך תמוהה למדיי. מטרת היחס הישראלי כלפי הממשלה האמריקאית היא למקסם את ההישגים כלפינו שיהיו על הצד הטוב ביותר, מצידנו שיעמוד קוף בתור רה"מ אמריקה ושיאהב אותנו, ועדיין זה יהיה לנו מצוין. אם אותו אדם שיעמוד שם יהיה גם מוסרי ביותר זה יהיה עוד יותר טוב, אבל זה ממש לא הנק'....

בכ"א לעניינו, דווקא כלפי השאלה החוקתית טרם ראיתי שענו לי .

רק חשוב לי לחדד שבדיון כאן טענתי למעשה היא כפולה:

ראשית, האם בכלל קיים מצב קיצוני ככל שיהא, כך שאפשר לבג"צ להתערב בהבטחות הפוליטיקאים?

שנית, האם המקרה אצלנו (ימינה) נכלל באותו קצה.

אם אתה חולק קטגורית על הסעיף הראשון אשמח לשמוע. ואשמח שמישהו יעשה תביעה בה בג"צ יטען זאת מפורש, רק לא ידוע לי שזה המצב. ובכלל זה רעיון תמוה למדיי כפי שכבר הסברתי לעיל.

--

ד"א מאוד מצחיק בעיניי שרוב המגיבים פה מזדעזעים עד עומק פחדיהם שפוליטיקאי יקיים אמת. יושרה והוגנות זה דבר בסיסי.

--

נ.ב

אני ממש לא ביביסט.. אני חושב שהדבר הראוי והנעלה מבחינתו (אף שאין לו חובה שכזאת) זה לתת את ראשות הליכוד למישהו אחר, או בפרמייריז פנימי כזה או אחר. (אפשר אף לחשוב שזה יהיה כפוף לשיריון עתידי שלו בליכוד בתור רה"מ בקדנציה הבאה למשל, או עד שיצא נקי מהמשפט במידה ויהיה כך וכד').

בד"כ מסתירה של חוקים בחוקי בעלי מעמד גבוה יותר.

ד"א הפסילה של חוקי יסוד היא לא ברורה לי, (אולי אתה תחדש משהו ) וכפי שכתבתי כאן המקרה הוא קל ביותר. שלא צריך אליו אפילו חוק.

לא הבנתי האם אתה סבור שזה מהותית בלתי אפשרי או מעשית בלתי אפשרי.

גם וגם.

לא חושב שיש היום מישהו חוץ מאהרון בברק שאומר שהכל שפיט, וגם הוא לא ברור לי

רק לאחרונה נתקלנו בביטול חוקי יסוד. ונתקלנו בפרשנות לחוקי יסוד וכו'.

כאן כפי שאמרתי זה נוגע לעקרונות שהם מעל הדמוקרטיה. שבשבילם לא צריך בכלל חוק כתוב.

עושים מטעמים של "עקרונות הדמוקרטיה".

הבג"ץ חורג מסמכותו בנושא זה ואין להקשיב לו (כפי שאם ממשלה תעביר החלטה שנוגדת חקיקה ראשית - ההחלטה תהיה חסרת משמעות.

והוכחתי שכן. כפי שאמרתי יש הבדל בין דיבור על מקור הסמכות של החוק במובן המטא דמוקרטי. לבין דיבור בתוך מסגרת החוק.

לא אמרתי שאני רואה את השינוי שלהם כדבר מבורך ובפרט במקום כזה.

ויש הבדל בין לראות זאת לא מבורך לבין לא להקשיב לו כדבריך. אני אישית חושב שצריך לשנות דווקא בחוקי יסוד השפיטה ולהוסיף לשופטים שצריכים לשפוט ע"פ צורות פרשניות מסויימות. (בעלי גוון "ימני" אני לא מכיר את כלל המושגים אבל יש המון צורות פרשנות).

מעביר את סמכותו אלי, האם זה משנה משהו? האם יש איזו שהיא ה"א שצריך להקשיב לי? שתי התשובות נכונות גם בהקשר של פסילת חוקי יסוד בבג"ץ וקביעת החלטות על סמך תחושת בטן ולא על החוק.

בעיניי אם אתה מוכן לקבל שבכל מה שנכון עבורך (או עבורי, או עבורנו גם יחד) הכל בסדר גם כשמעוללים את החמורים בפשעים, או משקרים באופן הבזוי ביותר - כן, גם אם זה מעבר לים באמריקה - אבל העיקר שייצא לך (או לי, או לשנינו גם יחד, או לימין הישראלי או לדתיים או מה שתרצה) בסדר ונחמד, אז לפחות אתה כנה וישר בעניין הזה, אבל תזכור שאתה בעצם מודה שאין דין ואין דיין והעיקר זה לרמוס ולנצח במשחק.

אני מודה שגם לי יש העדפה (כלומר, ברור שאני מעדיף שינצח בכל מקרה מועמד שתומך כספית וצבאית ומדינית בישראל מאשר זה שמעוניין להעניק את התמיכה לאיראן), אבל כן, אני בהחלט חושב שלהפשיט את זה מכל מוסריות, ולצדד שהכל מותר עבור הניצחון - אם בדרך מוסרית אז יפה, אבל אם גם במעשה רמייה בוטה וגס - זהו משחק מאוד מסוכן ואני לא בטוח שזה משתלם.

שטראמפ פתח..... ידוע לי על כך שהכלכלה אצלו דווקא די התחזקה. בכ"א זה עוולה פנים אמריקראית, אם זה אכן המצב כדבריך, אז כן. האם זה לא בסדר? כן. אבל זה לא קשור למדינת ישראל והיחסים שלה עם אמריקה.

בגלל שיש מחלוקות קשות בין השופתים והמנהל של חברה X זה אומר שלא תקנה ממנה?..

לפסקה ב': וכפי שאמרתי אני לא בטוח שזה עוולה מוסרית כלפי החלק הישראלי, כפי שזה בעיה פנים-אמריקאית.

בכל אופן יפה שאתה תולה את המחלוקת לשיטתי, רק מי שסבור שביה"מ צריך להתערב בח"כ שקרן רואה את הבעיה באמריקה כאם-כל-הרשועיות. ומי שלא? אז הכל סבבה.

מה שבא בא (סיוע אמריקאי), מה שבא בא
מה שבא בא, מה שבא סבבה .......

הבעיה היא לא השקר, אלא מה היה השקר.
לשקר שתיתן למישהו סנט ובסוף גנבת ממנו סנט זה עניין קטן.
לשקר שתשפר למישהו את החיים ואז תהרוס לו את החיים, זה עניין אחר.
אני שוב חוזר על כך שעסקתי רק בעניין הציפיות בחיים, דהיינו האם משום מה מצפים מבנט להיות משהו יותר קדוש מכל אפיפיור, ומדוע בדיוק מצפים את זה ממנו.
ודאי שאני לא מדמיין שבית משפט צריך לגבות ממנו התחייבות כפוליטיקאי על מה שאמר לפני בחירות, ומכל מקום כל עורך דין אמור להיות פילוסוף לפחות ברמה שידחה בקש כל ניסיון משפטי שכזה להוציא משהו ממרשו, אחרת הוא לא עובד בתחום הנכון.

רק אמרתי שאני חושב שנכון לראות זאת כוויכוח פנים מדינתי, כמו חברה עם שותפים.

ראשית, כפי שאמרתי גם אם מפלגה אחרת ההבטחת הבחירות שלה זה משהו, אז היא צריכה לקיים זאת. (עזוב עכשיו מקרים שהם ממש אנטידמוקרטים וכד').

שנית, בנט עושה רושם כאדם אידאליסט וכד'. ממילא הצפייה יותר גבוהה מן הדמות.

לא הבנתי את סוף דבריך.

מה שציינתי זה שקל מאוד להפריך האשמה.
נניח שברק היכה בעץ והעץ התלקח. נכון שבהיגיון שלי ואולי גם שלך נראה שיש קשר מיידי בין הברק לדליקה בעץ. אבל מבחינה פילוסופית קשה מאוד להוכיח שזה באמת המצב, וצריך בימינו חוקר מומחה לדליקות כדי שיאשר (למשל בתצהיר לבית משפט) שבאמת, הברק הדליק ושרף את העץ. מה שלכאורה כל כך ברור ופשוט לשכל הישר.
לכן אני יכול להבין את התרעומת שלך, אבל קשה באורח יוצא דופן להוכיח שאפילו מה שנראה ונשמע ונקרא ונחזה כהתחייבות מפורשת ומסויימת, הוא באמת ובדיוק מה שמפרשים.

של השופט. אבל בו לא נכנס למחוזות הפילוסופיה.

בכל אופן רק לשיטתך כמעט ולא ניתן להרשיע אדם כלשהוא בעולם. עובדתית זה לא נכון מש"ל.

אני מדבר אך ורק ברמה הפילוסופית.
הוכחת הרשעה היא אכן חד משמעית כמעט בלתי אפשרית, דורשת איזה שכל עליון שגם לשופט אין יומרה להיות שייך.
יש הווה אמינא ברורה לגמרי בכל תורת המשפט, והיא שהרשעה שניתנה בכתב שופט היושב בדיני אדם - ויהיה זה הדין העות'מאני, הדין הבריטי המנדטורי או גם דין תורה ו"משפט עברי" ישראלי - כל כולה אומד וסברא, מטעם "השכל הישר", אבל פילוסופית זה חלש ממש.
שום מש"ל אלא ההיפך - פירכא מניה וביה.
יש לך טעות יסודית בלוגיקה, ולכן אתה כנראה גם לא מבין מדוע אנחנו במצב פוליטי כפי שבעצמך נוכחת בו, אבל שיש לך פרטנזיה שניתן יהיה "להתערב" באיזה אופן "מגבוה", בין אם בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית דין גבוה לצדק, בין אם ממש בבית הדין ה-עליון, לעילא ולעילא.
וזה רעיון עיוועים שאין לו כל קיום.

עזוב אותך משפט, בו נעבור לפיזיקה או לכימיה או לביולגיה.

עזוב אותך משפט, בו נעבור לפיזיקה או לכימיה או לביולגיה.

עזוב אותך משפט, בו נעבור לפיזיקה או לכימיה או לביולגיה.

עזוב אותך משפט, בו נעבור לפיזיקה או לכימיה או לביולגיה.

" נפתלי בנט: הכי קל אחרי הבחירות להתבצר בכל הבטחה "

ומתרץ,

"

בנט השיב "ההבטחה הליבתית בבחירות האלה הייתה להוציא את ישראל מהכאוס", אמר בנט, "הייתי המפלגה היחידה שלא הייתה 'רק ביבי' או 'רק לא ביבי', ושילמנו על זה מחיר אלקטורלי. הבנתי שאם ניצמד לדברים האלה, לא נוציא את המדינה מהכאוס.

"

ניתן לראות שהזכרתי אפשרות זאת בפסקה לפני האחרונה, אבל אני לא בטוח ברמה הכרונולוגית שזה לגמרי נכון, וזה חלק מן הטענה שלי למעלה, הרי אכן היה שלב מסוים שהוא טען זאת בעקביות כדבריו בכתבה, ובאותו זמן היה ברור שאפשרות שכזאת אפשרית מבחינתו, אבל היה שלב מסוים (כמדומני זה היה באזור זמן שביבי ניסה ללכת אליו הביתה להחתים אותו),  שהוא שינה את התזה שלו - בשני התנאים שהוא חתם עליהם בראיון ומשם ואילך מעין נסוג מן האפשרות הקודמת.

ואם אני צודק, וזכרוני איננו מטעה אותי, אז הטענה שלי מתחזקת, כי מאותו שלב הוא ידע שציבור הבוחרים לא יהיה מאוחריו במידה ויעשה זאת וע"כ היה צריך לחתום ולהציג את דבריו ברבים וכו' וכו'.

משהו אחר אם תראה למעלה.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!