שאלה אחרי לידה וכמה שאלות לגידול פגיםזהים
עבר עריכה על ידי זהים בתאריך כ"ב בסיון תשפ"א 10:06
שלום
יש לי כמה שאלות מקוה שיהיה סבלנות למישהי לקרוא ולהשיב
זו שאלה קצת מוזרה וארוכה אבל חיבת לשתף אולי למישהו יהיה עצה בשבילי
ילדתי ברוך ה' תאומים זהים בניתוח קיסרי לפני שבועיים וחצי בבילינסון בשבוע 33 + האשפוז ביולדות היה ממש לא נעים בלשון המעטה אבל זה כבר ענין אחר.
ברוך ה' אתמול יצאנו מהפגיה (היו שם אחיות מקסימות ומצד שני אחיות רעות וקשות מעניין אותי לדעת אם זה חוויה של עוד נשים?)

קשה לי שלא לחשוב שזו היתה טעות ליילד בשלב שהיה והיה אפשר לחסוך את הפגות והלידה המוקדמת ואולי גם הקיסרי. כפי שהרופאה בפגייה הסבירה לי יש משמעות לזמן שצריך להיות ברחם והגדילה בחוץ אף פעם לא תהיה גדילה כמו ברחם.
בכלל התכנון שלי היה ללדת בשערי צדק. את המעקב זרימות וus עשיתי בבלינסון עם צוות רופאים נפלא. בעיקרון קבעו לי ניתוח אלקטיבי לשבוע 34 כי ראו גדילה סלקטיבית. בדיוק כשאמרתי להם שאני לא אלד שם ראו את הגדילה הסלקטיבית אז התוכניות השתנו ... ואשפזו אותי לשבוע באם ועובר. אחרי זה שוחררתי לשבת והרופא בשחרור אמר לי לחזור אחרי חג שבועות. ראיתי את הרופאה מהמעקב הריון שחשבה שלא נכון לשחרר בסוף ראש המחלקה בשחרור אמר לי לחזור ביום ראשון. כשחזרתי ביום ראשון ראו בu.s שיש משהו גבולי אבל עדיין תקין בזרימה של העובר הגדול. במיון יולדות עשיתי מוניטורים הכל היה תקין אבל הרופא ששחרר אותי לשבת ואמר לי לא לחזור עד אחרי שבועות ! אמר או ניתוח או הביתה . פתאום השתנה לגמרי. וזה היה הרגיש לי לא טוב. הרופא שראה את הזרימה באולטראסאונד דוקא חשב שנכון לאשפז למעקב ולא לנתח מיד. אלא לחכות עוד כמה ימים למועד הניתוח אבל לא הוא מקבל ההחלטות אלא הרופא במחלקה.
העובר המקדים (מצג עכוז בשלב היילוד) אובחן בsigur משקל 1400 הגדול הוערך בחצי קילו יותר ובאמת זה היה ההפרש בלידה. בסופו של דבר נולד במשקל 1600 שזה משקל מתאים לשבוע לפי הרופא בפגיה.
בקיצור אני תוהה אם במקום אחר היו מחכים עם הלידה ומאפשרים להם לגדול בנחת ברחם, במיוחד שכל המוניטורים היו תקינים
שאלה נוספת
איך מגדלים פגים שבועות החודשים הראשונים כך שבעזרת ה' המוח הלב ומה שצריך יבשיל ויהיה לכאורה כמו תינוקות שנולדו במועד שיגדלו בבריאות שלמה ויתפתחו הכי טוב שאפשר
תודה
לא מבינה בזה, אבל מקפיצה ומתייגת אתשלומצ'

@זהות כפולה

 

שאם זכרוני אינו בוגד בי גם היא חוותה פגיה 

אווהרק שאלה לי
חוויה לא נעימה בכלל.
עצתי היא שאת העבר תשאירי לעבר, הרי זה שתביני שלא היה חובה לנתח לא יעזור לך להתקדם הלאה, רק יעציב אותך. תראי עכשיו איך עושים להם הכי טוב, כמו בשאלה השנייה שלך.
ולשאלתך השנייה, איך היה מהלך האשפוז שלהם? תקין? היו התערבויות מיוחדות? מה היו ההנחיות בשחרור? אין דברים מיוחדים שאפשר לעשות, רק חפעול לפי איך שהנחו אתכם בפגיה. אם השתחררתם תוך שבועיים נשמע שמצבם מצוין! תנו להם את הויטמינים שהם צריכים, תאכילי אותם כמה שצריך (כמובן שחלב אם הוא הכי טוב שיש אבל עם תאומים זה לא פייר אפילו להתחיל לדרוש את זה), וזהו. והרבה תפילות... החודשים הראשונים באמת מאתגרים, כי הם באמת עדיין פיצקים (שלי עד היום קטנטנים, שני שנה וחצי כמעט), והכל יותר מפחיד ומצריך יותר זהירות, אבל תכלס אין שוני גדול בינם לבין תינוק רגיל.
ממש תודה על התשובהזהים
ממש מסכימה לגבי להשאיר בעבר. ולקבל את המציאות במיוחד שברוך ה' מצבם טוב מאוד. כל השהות בפגיה הייתי בין שניהם ושאיבות חלב וגם עכשיו מאוד משתדלת להניק אבל כדי שיעלו במשקל ושלא אפספס נותנת גם בקבוקים של מטרנה. איך זוכרים מי אכל מתי? באמצע הלילה למי יש כוח לשים לב מי אכל כששניהם צורחים ... וגם משתדלת להניק ככה שזה קצת יותר מורכב. אז עוקבים אחרי הטיטולים אבל אולי יש עצה יותר טובה חוץ מלרשוםמי אכל מתי? כי זה לא בשבילי....
לדעתירק שאלה לי
שהיא בעצם לא דעתי שלי, אלא של רופאים ואחיות ששמעתי, שאם התינוק מתפתח נורמלי המשקל לא באמת משנה.
התאומים שלי נולדו במשקלים טובים לשבןע שבו נולדו (32) אבל נשארו קטנטנים עד היום. בטיפת חלב כל הזמן לחצו עלי להוסיף להם מטרנה ולא עשיתי את זה כי ראיתי שהמשקל לא משפיע על ההתפתחות שלהם. בטיפת חלב רוצים לראות תינוקות שמנים, לפי הספר, זה עושה להם נחת... אבל בפועל זה לא נצרך כמו איך שהם מדברים על זה. וגם, גילינו שלפגים יש עקומות שונות לגמרי משל תינוקות רגילים (לא רק שבודקים לפי הגיל המתוקן ומשבצים בעקומות הרגילות, אלא ממש עקומות שונות). כל פעם שהיינו בטיפת חלב ניסו להלחיץ אותי, ואז כשהלכנו למעקב פגים בבי"ח הבנו כמה שהם בסדר למרות שהיו קטנטנים. לדעתי, אם את לא מרגישה צורך להקל עלייך וסבבה לך עם ההנקה אל תתני להם תמ"ל.
ואיך זוכרים? וואלה לא יודעת... אבל אני גם בגישה של לתת לפי דרישה אז לא היה לי כ"כ קריטי לזכור. אגב, עד היום הם יונקים בזכות העקשנות שלי בהתחלה...
כמה החברה שלך שוקלים?
נולדו 1,600 ו2100זהים
שזה אחלה לשבוע ההריון. ירדו במשקל כמו כולם בהתחלה וחזרו. בפעם האחרונה שבדקנו הגדול היה 2300 שזה עליה של 200 גרם בערך ב10 ימים. הקטן שוחרר באיזור 1,930 לפני שבוע ומחר נבדוק את העליה. אני סבבה עם ההנקה מהבחינה שנראה שהם עולים יפה במשקל. קצת קשה שהם קטנים לסמוך על זה לגמרי וההנקה בו זמנית פחות הולכת לי אבל מנסה מקווה שבסוף זה יצליח כי כמה אפשר כל היום להניק. מה שכן כשהם ישנים אחד ליד השני הם ישנים הרבה יותר טוב.
וואו, איזה פעררק שאלה לי
ומעניין ששיחררו אתכם לפני 2 קילו.
תעשימה שהכי טוב לך. אם את רוצה לשלב תמ"ל כי זה מקל עלייך - תעשי את זה. אם כל ההתעסקות בבקבוקים רק משגעת אותך תוותרי על זה. מה שכן, בכל מקרה הייתי נותנת בקבוק אחת לכמה ימים כדי לשמור על זה שהם לוקחים בקבוק.
תודה רבהזהים
רוב הזמן הם יונקים כי הבקבוקים זה באמת מעמסה בשבילי וגם הטמפרטורה של חלב אם זה מעולה ולא צריך לחמם .. אבל מאמינה שעם הזמן ארגיש יותר בנוח. הייתי רוצה להצליח להעניק בו זמנית מקוה שיילך. לגבי השלב של הלבשה אחרי אמבטיה. האם צריך לחמם את החדר?
בשלב הזה כןרק שאלה לי
אומרת מאינטואיציה, לא בדקתי מה קורה כשלא עושים את זה... הם נראים לי בשלב הזה כ"כ פגיעים שודאי שכל דבר קטן יכול לפגוע בהם. גם מעבר מחום של האמבטיה לקור של החדר יכול לפגוע בהם (נדמה לי שגם אמרו לנו על זה משהו בשחרור מהפגייה אבל לא סגורה על זה).
יכולה להגיד על עצמי שעד שהם נולדו לא הבנתי איזה הורה חרדתי שם מדחום קיר בחדר של הילדים, כאילו מי ישמע מה זה משנה אם קצת חם או קצת קר שם. אחרי שהם נולדו קנינו אחד כזה והסתכלנו עליו לא מעט😅.
😀בדיוק בעלי אמר שצריך מדחום לחדרזהים
והוא לא חרדתי וגם אני לא הבנתי פעם למה צריך כל מיני דברים עם הילדים הקודמים שעכשיו גם כנראה נעשה ...
אני חושבת שהם חוששים מזיהומיםזהים
בסך הכל אם תינוק לא צריך טיפול מיוחד. זה כנראה ענין של כל פגיה. אני יודעת שיש פגיות שלא משחררים לפני 36 אותנו שחררו את התינוק הראשון לפני 35
בכל פגיה יש פרוטוקול שיחרור קצת אחרזהות כפולה
מבחינת הגיל והמשקל המדוייקים (וכנראה שגם מבחינת עוד פרמטרים...).

גם אצלינו הקטן השתחרר לפני 2 ק״ג (1.918 ק״ג ליתר דיוק 😏)
הנקתי עד שנתיים וחודשיים תאומות... מנסיוני יכולה להגידאנונימי (3)

שרק בערך בגיל 5 חודשים כשההנקה הלכה חלק והן כבר הצליחו לתפוס לבד -רק אז הצלחתי להניק ביחד

וזה נמשך עד בערך גיל שנה ורבע אז הן כבר רצו כל אחת את אמא לבד

מאחלת לך הרבה הצלחה בהנקה!!

זו חוויה נדירה!!!!

על החתום - הניק "אמהלה"-

מצטערת שלאחרונה מופיעה פה הרבה באנונימי, פשוט מישהי זיהתה אותי ולא בא לי לתת יותר מדי מידע אישי....

 

 

בעצם באיזה שלבזהים
אפשר להגיד ולנשום לרווחה שהם בסדר ושהם לא צריכים יותר השגחה מיוחדת במיוחד מבחינת השמירה מפני וירוסים ומחלות לא עלינו, כמה חודשים?
אומרים שבאזור גיל שנהרק שאלה לי
אבל אני חושבת שתרגישי את זה בעצמך. בהתחלה לא יכולנו לחשוב על להוציא אותם ליותר מ10 דקות לקור בחוץ, גם אם היו לבושים ומכוסים היטב. גם את המים באמבטיה הייתי מחליפה ביניהם כי בעצם המים כבר עם חיידקים וזה מסוכן לשני. לאט לאט ראינו בעצמנו איך שהן יותר מתחזקים והרפינו לאט לאט.
האמת שניסיתי להוציא אותםזהים
ועכשיו עוד חם, והם הצטננו לגמרי.
קשה לנקוב בזמן מדוייק.. כי כל אחד שונהזהות כפולה
בגיל שנה זה כבר אמור להיות בטוח, אבל הרבה פעמים גם לפני...
יש פגיות שממליצות באופן גורף, בלי קשר לשבוע הלידה, להכניס למסגרת רק בגיל שנה. אבל לדעתי בשבוע כזה זה בסדר גם קודם, אם אין דברים מיוחדים...

כן הייתי שומרת עליהם יותר מעל תינוקות שנולדו במועד, מקפידה יותר על סביבה נקיה, מרחיקה מזרים (במיוחד ילדים), לא הולכת למקומות המוניים בחודשים הקרובים..
אבל לצאת החוצה אפשר ומומלץ כבר עכשיו. יש אוויר נהדר, מזג אוויר נוח. זה חשוב.
כן להיזהר מקרבה לאנשים, כי מסתובבים עכשיו כל הוירוסים שלא היו כל החורף.

ולזכור שמה שלא יהיה - הם יהיו חולים הרבה בהתחלה, במיוחד כשייכנסו למסגרת. המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר משל תינוק רגיל, וייקח להם זמן להתחזק.
מסכימה עם הרוברק שאלה לי
אבל ממש לא מוכרח שיהיו חולים הרבה. שלי נולדו בשבוע 32, נכנסו למסגרת בגיל 8 חודשים, וב"ה ב"ה ב"ה בקושי היו חולים.
יפה להם!זהות כפולה
אצלינו בשנה הראשונה הם לא היו חולים כמעט, אבל שמרנו עליהם בהסטריה... חיינו בסוג של סגר עוד לפני שהייתה קורונה 😏

וברגע שהם נכנסו למעון.... הצילוווו
יותר מ-60 (!!!!) ימי מחלה מתחילת השנה ועד הסגר הראשון (אח״כ כבר לא ספרתי...).
וגם השנה הם עוד חולים יחסית הרבה, אבל זה כבר הרבה הרבה יותר טוב (וגם לא מגיע למצבים חמורים כמו בשנה שעברה).

אבל באמת שגם יש הבדל בשבוע הלידה.. זה משמעותי לעניין הזה.
זה נשמע ממש ממש מפחידזהים
ומסוכן. תראי אני לוקחת את זה כנורת אזהרה
אוייש, לא התכוונתי להלחיץ!זהות כפולה
ובאמת שיש הבדל משמעותי בין שבועות הלידה.
אבל מעבר לזה לילדים שלי יש גם סיבוכי פגות שהמשיכו איתם, והרבה מהמחלות היו קשורות לזה. אני חושבת שזה חריג גם ביחס לפגים שנולדו בשבוע שלהם.
אמאלה! טוב, נראלי שזה באמת תלוי בשבוע שבו נולדורק שאלה לי
וואו תודה רבהזהים
אז אם כך ארגיש יותר בנוח להישאר איתם עד מאוחר. או לפחות עד שארגיש שהם מספיק חזקים לזה
קודם כל מזל טוב וברכה הבאה למועדון 🤗זהות כפולה
אני מתחברת למה שכתבת רק שאלה לי, שאין טעם לנבור במה שהיה ומה היה קורה אילו..
זאני לא חושבת שזה יקדם אותך עכשיו למקום חיובי. עדיף לנתב את האנרגיות בשביל להוציא את הטוב ביותר ממה שיש (וצריך הרבההה אנרגיות בשביל לגדל תאומים ).
במשפט אני אגיד שהיום הרפואה כל-כך מתקדמת, שלתינוקות שנולדים אחרי שבוע 32 כבר כמעט ואין זכר לפגות, ולכן הרבה פעמים מעדיפים ליילד בשבוע כזה גם אם הצורך הוא לא אקוטי לאותו היום בדיוק, כדי לא להגיע למצב חירום חלילה, שאז יש סיכוי גבוה יותר לסיבוכים...

גם אני ילדתי מוקדם (שבוע 29) בעקבות IUGR.
אין ספק שלידת פג זאת חוויה לא פשוטה. היא שונה מחווית לידה וגידול של ילד שנולד במועד. היא מלווה בהרבה יותר פחדים וחששות, ולפעמים גם בהרבה התעסקות שקשורה לפגות (אני מניחה שאצלכם יש פחות, כי שבוע הלידה והמשקלים די טובים ביחס לפגים).

לגבי חוויית הפגיה - כמו בכל דבר תחום, יש אנשי צוות טובים/נחמדים/מקצועיים יותר ופחות. ויש הרבה עניין של מזל על מי נופלים ומה עבר עליו באותו הבוקר. בסופו של דבר גם הצוותים הרפואיים הם בני אדם...
אבל אני חושבת, וזאת תאוריה לא מבוססת (עדיין. בא לי לבדוק את זה פעם..) שככל שלווים פגיה קצרה יותר, ככה החוויה קשה יותר, לפחות במה שקשור לפן האנושי והיחס בפגיה.
לוקח לפחות שבועיים להבין מי נגד מי ולהתאפס על המציאות ההזויה של הפגיה, ואם משתחררים קצת אח״כ, לא באמת מספיקים להתרגל ולהתחיל ״להנות״ מהתקופה הזאת, ונשארים רק עם הטראומה.
אם את מרגישה שזה משהו שמציף אותך הרבה, כדאי ללכת לטיפול כלשהו לשחרר את המטענים סביב החוויה הזאת.


לגבי גידול של פג - האם קיבלתם הנחיות מסויימות בחשרור מהפגיה?
יש מעקבים מיוחדים שהפנו אתכם אליהם? הכל צריך להיות מוסבר בשיחת השחרור ולהיות כתוב במכתב השחרור.
אם הכל בסדר והם רק היו צריכים לגדול בפגיה, אני מניחה שלא תצטרכו משהו מעבר למעקב בהתפתחות הילד.

באופן כללי פגים יותר רגישים מתינוקות אחרים ויכולים לחלות יותר ובעוצמה חזקה יותר. לכן אני ממליצה לשמור עליהם ולא לחשוף להגבה אנשים בחודשים הראשונים (במיוחד שעכשיו יש המון וירוסים שמסתובבים), וכדאי להיות כבר בקשר עם רופא ילדים שאת סומכת עליו, שיכיר אותם ותוכלי לפנות אליו אפילו מרחוק בשעת הצורך.

ואם יש לך פייסבוק אני ממליצה להיכנס לקבוצה ״הורים לפגים הקבוצה הרשמית | עמותת לה״ב״. תוכלי לקבל שם תמיכה ומידע מהורים מנוסים ואנשי מקצוע מהתחום.
אני חושבת שאת צודקת לגבי הפגיהזהים
בשורה התחתונה מודה שיש לי ילדים בריאים אבל בהחלט חוששת זה האמת. בהתחלה רק בכיתי אחרי כמה ימים הצלחתי להבין ולנסות לראות מה קורה סביבי. שבועיים וחצי הספיקו לי היה לי מאוד קשה. יש אחיות שנופלות עלייך על כל דבר. כאלה שבודקות שלא האכלת יותר ממה שצריך. אחת צעקה עלי שנישקתי את הבן שלי. טירוף. וכל הזמן עם המסיכות. לבשת את החלוק לא נכון וכל מיני כאלה, אסור לאף אחד להיכנס חוץ מההורים ככה שאם יש עוד ילדים בבית זה סיוט . שחררו אותי אחרי יום וחצי מהניתוח בכלל המצב הבטחוני למרות שאני גרה שעתיים נסיעה משם ורק בזכות התערבות של עו"סית מקסימה מהפגיה נתנו לי עוד יום . ושוב אני חוזרת מהפגיה הביאו לי מכתב שחרור לפני הזמן כי זה לא עבר הלאה. ממש ממש לא נעים ועוד אחות אחראית שואלת אותי למה ילדתי שם. באמת טעות. ישן איתי בחדר גבר בלי וילון במיטה פנויה ואפילו נכנס לשירותים. כשביקשתי לעבור חדר אמרו שאין מקום למרות שחצי מהמחלקה היתה ריקה הראיתי להם כמה חדרים ריקים ואז אומרים לי זה לחולת קורונה אם תבוא. מישהו אמר לי תעברי ותראי איזה חדרים ריקים. עברתי במחלקה והראיתי להם עוד חדרים ריקים לגמרי. פשוט התייחסות מזעזעת. כל כך לא אדיבות. הייתי מאושפזת קודם לכן גם באם ועובר ושם היחס אחר לגמרי לטובה. הרבה יותר רגישות ועוזרות. למזלי עזר מציון הצדיקים אפשרו לי להישאר במלונית שלהם כשבועיים וזה היה הצלה. בפגיה באמת לוקח זמן להתרגל השקט המוחלט של המקום לא לזוז לא לנשום אבל פגשתי שם הורים מדהימים שרק שאני חושבת עליהם זה עושה לי לבכות. ושמעתי מהם שבוע שבועיים הראשונים לא אמרו מילה. ואחר כך אם אחות בחדר שאת פונה אליה וזה קרה לי כמה פעמים אומרת חכי לאחות שאחראית עלייך בשביל בקבוק לתינוק וכדומה אז אמא אחת פשוט אמרה לה הילד שלי צריך לאכול עכשיו וזהו ואם את לא אחראית על הילד שלי אז למה את פה בחדר.
האמת שבגלל הריצות לפגיה גם בהתחלה וגם אחר כך לא שמתי לב לעצמי בכלל ועכשיו מרגישה הרבה יותר את ההשלכות של הניתוח. אפילו תחתוני רשת לא היו לי , האחות באה ועזרה לי ללבוש תחתונים רגילים יום אחרי הניתוח! אין דברים כאלה בבתי חולים בירושלים. עכשיו אני מבינה שהתחתונים פשוט הפריעו לזה להגליד כמו שצריך סליחה על הפירוט אבל באמת שזה היה סיוט. לא היו התערבויות מיוחדות לשמחתי ולמזלי חוץ מתמיכה בחמצן זונדה אינקובטור שעם הימים לקראת השחרור הכל ירד. והייתי שם כמעט כל הזמן כמה שיכולתי רואים את ההבדל איפה שיש הורים לדעתי. הנחיות בשחרור של מעקב בתחומים כמו שכתבת בהתפתחות הילד לא יותר מזה השבח לבורא עולם.
נשמעת חוויה ממש קשה 😔זהות כפולה
אני באמת ממליצה לעבור תהליך של עיבוד, אם את לא מצליחה להשתחרר מזה לבד בקרוב.

רק חשוב לשים לב שהחוויות שאת מתארת חלקם קשורות לפגיה וחלקן למחלקת יולדות. נכון שבשבילנו הכל זאת עסקת חבילה אחת, אבל אלה שתי מחלקות שונות שמתנהלות עצמאית כל אחת (ובבלינסון זה עוד יותר מבי״ח אחרים, כי הפגיה היא בכלל של שניידר...)

דבר נוסף שחשוב לזכור שהצוותים נמצאים בלחץ די גדול. איי מספיק תקנים, ולכן באמת קשה להן להיות זמינות לכולם באותה המידה...
זה לא הופך את זה לבסדר, אבל לא כל האשמה תלויה בהם...
ואני מניחה שרמת הלחץ שם בימים של הלחימה הייתה אפילו עוד יותר גבוהה... (ואולי גם היה יותר מחסור בכ״א בגלל זה)

אבל באמת תשתדלי לשים את זה בעבר ולהתרכז בעתיד.
יש מספקי אתגרים אחרים בגידול תאומים
כשיצאתי מהפגיהזהים
ממש ביציאה מישהי שם שראתה אותי לי שאני נראית ככלה בחופתה. אז יש משהו טוב בזה שאתה רוצה כבר לצאת כי קצת מתחילים להתרגל למצב שם ובתכל'ס המצבים הלא נעימים מזכירים לך שאתה בבית חולים וצריך לצאת. ועדיין זה אנרגיה אחרת לגמרי כשיש אחות נעימות במשמרת שלא מתעצבנות מהנוכחות שלך נותנות הרגשה טובה אז הכל נראה אחרת. היתה פעם שאחת האחיות שהיתה אחראית על הילדים שלי לא היתה בחדר שעתיים וחצי ודיברתי על זה עם האחראית כי זה באמת נראה לי לא בסדר והיא אמרה שזה לא היה צריך להיות. ממה שאני ראיתי הנוכחות של הורים היא מאוד משמעותית.
לגבי הקטע עם הניתוח אני באמת הרגשתי מוזר כי שמעתי את הרופא שהיה שם (רוני חן) שאמר שהאופציות הן או ניתוח או הביתה כאילו האופציה של השגחה או מעקב לא קיימת. זה היה מוזר. וגם בגלל שהיה ערב חג לא היו הרבה רופאים ולא היו נוכחים בקבלת ההחלטה רופאים מהמעקב תאומים אבל ביקשתי שידברו איתם והרופאה לא התנגדה ואיחלה בהצלחה. אבל מכיון שבאמת הכל קרה כל כך מהר אני באמת לא אמרתי כלום וקיבלתי את מה שהרופא המתמחה מסר לי, זה לא היה הרופא שקיבל את ההחלטה או הרופא שניתח. למעשה אף אחד בר סמכא ולא בר סמכא שהיו שם לא הסבירו לי מהסיבה לניתוח הדחוף וזה נפל עלי. אולי ככה מקובל אולי לא היה זמן. תוך כדי הכתיבה אני מבינה שזה מה שגורם לי לספקות. בתכל'ס אף אחד לא חשב ואמר לנו תראו המצב הוא כך וכך ולכן החלטנו על ניתוח בעוד כמה שעות. גם בעלי היה די בהלם וניבנ לעדות הערכת מצב לכל הסיפור מה עם הילדים. זה נראה לי הזוי. נכון הבנתי שהיה משהו בזרימות אבל ביחידת של האולטראס ונד הם אמרו שזה גבולי המליצו על השגחה ומעקב מוניטור ולעשות את הניתוח במועד שנקבע בעוד כמה ימים. הכל היה תקין המוניטורים ופתאום ההוא נופל עלי עם ניתוח עוד כמה שעות. אז באמת אני סוגרת את הענין מהבחינה הסו מה שהיה היה ולטובה
קשה לדעת מה בדיוק הלך שם...זהות כפולה
ולכן באמת כדאי להשאיר את זה מאחור וזהו.
יש עוד הרבה טוב לפניכם, תתמקדו בו
נכון ואני משערת שזה היה ערב חגזהים
והיו מעט רופאים תרם לענין
בקיצור זה להכיר בזה שכך זה היה צריך להיותזהים
והרופאים רק שליחים. אני משערת שאם היו יושבים ומסבירים לי את המצב זה היה יותר קל עבורי, אבל לא בטוח שהתוצאות היו שונות. אז באמת אשתדל לעבור הלאה
...
אוי, נשמעת חוויה באמת קשה!רק שאלה לי
חיבוק!
מצטרפת לכל מה שזהות כפולה כתבה. ומוסמנת כמובן גם להמשיך לפרוק פה...
וואי יקרה! עברת כל כך הרבהאנונימי (2)
קודם כל שולחת לך חיבוק!
לכל יולדת יש שאיפה כמה שיותר להיות בעניינים, לקבוע לה את תכנית הלידה, לתכנן איך תיראה הלידה ואיך יראו הימים שאחרי ובתור אמא לתאומים פגים, אין את האפשרות הזו ולא רק זה, הכל קורה בצורה כל כך מהירה, בקושי עם יכולת להבין מה באמת קורה עכשיו ומה הולך לקרות עוד רגע ובנוסף בלי יכולת להיות ערה לרגשות שמתעוררים בך תוך כדי. לידה כמו שעברת דורשת זמן להבין מה עבר עלייך במיוחד כשאת מתארת שבנוסף ללידה והפגייה חווית גם התנהלות לא נעימה מצד הצוות.

אני חושבת שההתמודדות עכשיו צריכה לבוא משני כיוונים-

לגבי העבר- לנסות לקבל שמה שקרה היה הכי מדוייק עבורך ועבור הקטנטנים. אין באמת "טעויות" ולכן בוודאות זה הזמן שבו היו צריכים להיוולד. להודות על כך ששניהם נולדו בריאים ושלמים הודות ללידה המוקדמת. נסי לדבר כמה שיותר עם הסביבה הקרובה שלך על כל החוויה, זה שלב הגיוני לגמרי לספר את סיפור הלידה שוב ושוב והסביבה נכונה להקשיב לרוב.. נסי להיתפס לדברים הטובים שכן היו בפגייה ולהעצים בראש שלך את האחיות ואנשי הצוות שאיתם כן היה לך נעים כדי שהסיפור שאת מספרת לעצמך יהיה כמה שיותר חיובי לטווח הארוך (זה לא אומר להדחיק את השלילי, אלא לבחור באופן מודע להתרכז בטוב).

לעתיד- לחבק המון את הקטנטנים שלך ולהנות מהמתיקות שלהם עד כמה שאפשר ברגעים שאת לא מותשת. יכולה לומר לך שילדתי לא הרבה אחרייך והיינו בפגייה בסה"כ חודשיים וחצי אז באמת שנשמע שהמצב של הקטנים שלך מצויין אם כבר שחררו אותם. לידה בשבוע 33 היא אמנם לפני הזמן אבל מבחינת הצוות זה כבר שבוע יחסית ממש טוב ללדת בו ולרוב לא יהיו הרבה סיבוכים לתינוקות.
מה כן לעשות? לדאוג לרחוץ ידיים כל הזמן לפני הטיפול בהם ואם בן משפחה מגיע לביקור לוודא שרוחץ ידיים גם היטב עם סבון. להקפיד על הרתחת בקבוקים כמו שצריך ובאופן כללי לדאוג יותר לסטריליות. להתרחק כמה שאפשר ממקומות סגורים הומי אדם, אבל כן לצאת החוצה לאוויר הצח וכמה שיותר הרי זה משובח. לדאוג לתת ויטמינים שהדריכו אתכם וללכת למעקבים שנקבעו. לנו כן הייתה מחברת מסודרת מתי כל אחד אכל, בהמשך עברנו לווצאפ- פתחנו קבוצה שבה כל פעם שאחד מהם אכל כתבנו שם, שעה, מה אכל וכמות. לנסות כמה שיותר לעשות קנגורו, מגע עור לעור- זה ממש חשוב ומחקרים מראים שמחזק את כל המערכות שלהם ועם השפעה עצומה על העתיד שלהם אפילו כאנשים בוגרים.

לי אישית הייתה חוויה טובה מהפגייה ואפילו הרגשתי שם כמו משפחה באיזשהו שלב, מניחה שזה קשור לכך שבאמת עברנו שם גם דברים מורכבים יותר וראינו בצוות מלאכים שממש הצילו לנו את הילדים. בהסתכלות מדוקדקת אחורה עולים גם דברים פחות חיוביים אבל בתמונה הכוללת מנסה להסתכל על זה כתהליך שהוביל אותי למתוקים שלי. היום כשהם כבר ילדים ולא תינוקות, עם אישיות מדהימה כל אחד, אני מבינה כמה היה שווה לעבור את כל הקשיים האלו ששינו אותי כבן אדם וכאמא. זה הגיוני שכרגע את לא מרגישה ככה, זה תהליך שדורש זמן ואם תראי שאת צריכה מעבר תמיד אפשר ללכת לאשת מקצוע לפגישה או שתיים.
תודה רבה על התשובותזהים
משמח לשמוע איך שהילדים שלך בריאים עם כל ההתחלה המורכבת של החיים שלהם.
אנונימית, היית בפגייה בשניידר?
אני חושבת שהמפגש עם ההורים של הפגיה זה הדבר הכי חזק שישאר איתי ואני מודה שאני אפילו קצת מתגעגעת לראות אותם. יום ולילה וכל מה שמאחד את ההורים זה הדאגה לבריאות הילדים שלהם.
תודה על העצות
לגבי ויטמינים אמרו לנו ויטמין די וברזל, אני יודעת שבאופן כללי זה ההמלצות לתינוקות.
יש מצבים ששכנות באות לבקר רוצות להחזיק. עד עכשיו לא מנעתי את זה אבל אחרי שהצטננו אני חושבת שצריך להקפיד יותר.
יכול להיות שהצלסטון עזר לשחרור היחסית מוקדם מהפגיה וזה שלא נולדו בלידה רגילה.
לגבי הקמגורו האמת שלא הספקתי בפגיה וגם לא הרגשתי שם בנוח ועכשיו בבית אני חוששת להפשיט אותם שלא יתקררו, הם כל כך עדינים... הגדול כבר גדול ועדיין הם קצת עובריים. הקטן ממש עדין
אל תעשי את זה אם החדר לא ממש חםרק שאלה לי
בפגייה יש טמפרטורה מצוינת בשביל זה, הבית לא בהכרח.
דווקא אצלינו בפגיה היה קר כל הזמןזהות כפולה
וגם הסבירו לנו ששומרים על טמפ׳ קרה כדי למנוע זיהומים.
אבל קנגורו עשינו רק עם 2 שמיכות מעל התינוק. אפשר לעשות ככה גם בבית.
גם אצלנו בפגיה היה מאוד קרזהים
איזה קטערק שאלה לי
אני זוכרת איך הייתי מגיעה בלבוש מותאם (באמצע החורף) כי ידעתי שיהיה לי שם חם...
וואי הזכרת לי עכשיו שגם אני הייתי באה עם שרוול קצר ומעיל;)אנונימי (2)
ותמיד ממש היה לי חם שם..
אל תשכחו שזאת גם תקופה הורמונליתזהות כפולהאחרונה
עם מלא גלי חום.. ומצבי לחץ עוד מגבירים את זה...
ככה שזה לאו דווקא קשור לטמפרטורה האובייקטיבית

אנחנו היינו מהקיץ עד החורף 😫
אני ממש זוכרת את הדיכאון שלי כשהתחילו הגשמים ואמרתי לעצמי: איך נכנסתי לכאן בשיא החום ואני יוצאת בחורף??
האנונימית.. ילדתי בשערי צדקאנונימי (2)
לגבי הקנגורו- אם את נכנסת למיטה עם שמיכה חמה, המגע עור לעור ממש מחמם ותדאגי לכסות אותם כמו שצריך ולא אמורה להיות בעיה. כל זה כמובן אם לא קר בחדר אלא נעים.

מעולה. תודהזהים
חושבת שזה קצת אחרת בשערי צדק לפי מישהי שעובדת שם ביולדות.
הריון תאומים זהיםנענענע

אני בשבוע 17, כבר מרגישה אותם זזים

ראו שיש פער בגודל בינהם שמוגדר כ SIUGR

היינו בבית החולים ואמרו לנו,

שאם המצב לא יחמיר

אז יאשפזו אותי סביב 27 ויילדו מוקדם סביב 32

כמובן יהיו פגים עם כל ההשלכות - שאין לי מושג מה הם...

אם המצב יחמיר חלילה,

אז או שנאבד את הקטן או ששניהם יפגעו ח"ו

בקיצור אני חרדה מאז😒

לא יודעת מה יהיה ודואגת מאוד😔

מישהי עברה משהו דומה?

הסבר מה זה ההשלכות של פגות?

חיבוק ובשורות טובותמתואמת

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

תודה, אחפשנענענעאחרונה
התייעצות-לידת תאומים בחירת בית יולדותAvigailh1

היי

אני מתלבטת ואשמח לשמוע מנסיונכן

דווקא על לידת תאומים - התלבטות בין

בלינסון /

תל השומר

המלצות/דיס וחווית קבלה,לידה,אשפוז וכו' מלונית שיבא בייבי וכו' מה שעולה לכן .

שאלה לגבי תל השומר- האם זה נכון שיש תחושה של עומס מטורף ולפעמים יש מחסור במקום בחדרי לידה ויולדות ממתינות במסדרונות?


תודה מראש לעונות!!!!  

לא מכירה את בתי החולים הללו. מציעה לך לשאול גםמתואמתאחרונה
בפורום הריון ולידה...
שאלה לגבי לידת תאומים לא זהיםAvigailh1

היוש,

שבוע 34+1 תאומים לא זהים

השאלה היא כזו, אם לידה לא מתרחשת באופן ספונטני עד שבוע 37, צריך ללכת לביקורת בבית חולים? בקהילה? איך זה עובד מניסיונכן ?

בגדול הרופאת נשים הנחתה אותי לבצע כל שבוע אולטרסאונד מעקב גדילה+אורך צוואר ומוניטור ובינתיים הכל בסדר ב"ה, אבל מעבר לזה לא שאלתי מה באמת קורה עד השבוע הזה

והאמת קצת בלחץ להגיע לשבוע מאוחר ושהסיכונים יהיו גדולים יותר, מעדיפה להגיע ל36 ושיגדלו בחוץ מאשר לחיות בלחץ התמידי הזה של האם הם בסדר...הם במשקלים טובים בדיוק לפי הספר ב"ה.

תודה לעונות

מציעה לך לפרסם גם בפורום הריון ולידהיעל מהדרום

לק"י


או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.


מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

תודה רבה!!Avigailh1אחרונה
המלצה לעגלת תאומיםהורים לתאומים

שלום,

אשמח להמלצה לעגלת תאומים מניסיונכם...

ראיתי שרשורים דומים אבל לפני שנים ומן הסתם הדגמים התחדשו....

מחפשת עגלה לתאומים שבעיקר חשוב לי שתכנס בתא מטען של רכב מזדה 5 בלי לקפל את המושבים.

יש עוד ילדים לפניהם ב"ה וכל המושבים חייבים להיות פתוחים...

כמובן אחת שנכנסת בדלת של הבית.

עדיף זולה, ושתשרוד ירידה של מדרגות - מדרגה אחרי מדרגה עם התינוקות בפנים..


תודה מראש!

ואם אתן יודעות איפה יש עגלות תאומים לתצוגה- יעזור!הורים לתאומים
התאומים שלי כבר בני 13מתואמתאחרונה

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

מולטי ויטמין-הריון תאומיםAvigailh1

היי,

רציתי לשאול אם יש המלצה על מולטי ויטמין שתומך יותר בהריון תאומים או משהו שמספק ועושה את העבודה

בדרך כלל הברזל שלי לא הכי גבוה ובהריונות הוא יורד כולל המוגלובין . מלחיץ אותי שהריון תאומים אני אגיע לא מוכנה חס וחלילה ואני רוצה לשמוע אם יש משהו או מספר דברים מומלצים שיש לקחת כדי לבוא עם כמה שיותר כוח ?

תודה מראש והריון קל ומשעמם לכולן

לא נראה לי שיש הבדל...מתואמת

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

👌👌Avigailh1אחרונה
תןדה
תאומים בנים מתוקים(!!!) ולא זהים באותו גן.בדרך לתאומים

הי

רוצה להתייעץ עם בעלות נסיון ממני

יש לי תאומים מתוקים דבש בני שלוש וקצת...

מספר 6, 7 שלי בלי עין הרע!

(נעזרתי בפורום הרבה כתמיכה רגשית כשגיליתי שאני בהריון תאומים...

לא סיפרתי את סיפור הלידה שלהם, אולי אעלה בהמשך את הנס הזה)

כרגע אשמח לשמוע דעתכן על הגן.

האם לשים אותם באותו גן (טרום חובה, גן שני) או שכדאי להפריד?

כרגע הם באותו גן, לא רואה שמפריע להם. שונים מאד באופי.

הגננת גם לא רואה משהו בולט אבל גם לא רוצה מידי להביע דעתה כגורם מכריע

והאמת בשביל להפריד,

זה אומר שאחד מהם יהיה רחוק מהבית, חברים ומהאחים שלומדים יחד (הגן הוא בתוך התלמוד תורה)

מה דעתכן? בעלות נסיון ממני...

 

אצלנו נאלצנו להפריד אותם, והיה לי קשה עם זהמתואמת

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

תודה על השיתוףבדרך לתאומים

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

אנחנו לא הפרדנונשימה עמוקה
עד כיתה א'.


גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.


את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.


מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

צודקת , לא חשבתי על זה אפילובדרך לתאומים
בקיצור, מחזקות אותי בינתיים לא להפריד
כרגע הם ביחדתודה לך ה' 🙏

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

מנוסה ממש תודה על השיתוףבדרך לתאומיםאחרונה
Hcc גבוהשאלת תאומים

בשבוע 4, 1700 לעומת 270 בהריון קודם

זה אומר תאומים?

מקפיצה, לא יודעת לענותאנונימית כרגע.
לאפשוט אני..

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...

גןבה הבטא לא בהכרח מעיד על תאומיםטרמפולינהאחרונה
הפורום לא פעיל??טרמפולינה

אולי יעניין אותך